ברמב"ם הלכות שלוחין ושותפים, פרק א' הלכה ג', יש השגה יוצאת מן הכלל של הראב"ד על הרמב"ם, שבה הוא מסכים עם הרמב"ם, אלא שהוא מקשה קושיא בגמרא,
וז"ל: נתן מעות לשלוחו וכו'. א"א באמת כך הוא דרך הגמרא אלא שקשה לי ...
וראה במגדל עוז שכתב שם: והקושיא של הראב"ד לא על הר"מ ז"ל היא אלא על הגמרא.
בקיצור: השגת הראב"ד אינה שייכת לדברי הרמב"ם.
האם יש מפרשים נוספים שכתבו שההשגה שם אינה על הרמב"ם?
האם יש מקומות נוספים ברמב"ם שהשגת הראב"ד לא חולקת ולא משיגה על דברי הרמב"ם?