ילקוט יוסף, תכלא דפזלון, והאם אוירא דארץ ישראל אינו מחכים

[יגל]

סוף ע"א ואילך

הקובץ הרצ"ב זמין גם באוצר המקוון, עמ' 417 מהספר ואילך.

ויירא הציבור וישפוט, האם שני עולמות הם, או שמא אוירא דא"י אינו מחכים

[אשר177]

הלם ותדהמה

[יהושפט]

אמיתי???

הנה המקור

קונטרס-תכלא-דפזלון-.pdf

(66.25 KiB) הורד 1011 פעמים

[מה שנכון נכון]

מכאן בסוף העמוד.

[יגל]

אמיתי???

הנה המקור

קונטרס-תכלא-דפזלון-.pdf

הספר זמין באוצר המקוון, וגם בפורום מורשת מרן

[שמואלייזער]

שמע מינה שלגר"י יוסף יש חוש הומור משובח

[מחשבה אחת]

שמע מינה שלגר"י יוסף יש חוש הומור משובח

חשד שווא.
פשוט לכל באי שער עירו שהמחדל נזקף לזכות המבקרים שהוא מעסיק בפרויקט שלו (על עושי המלאכה עצמם אין להכביר).

[שמואלייזער]

כן, עתה שפלתי לסיפא וראיתי שהכל הועתק מתכלא דפלזון

[אשר177]

שמע מינה שלגר"י יוסף יש חוש הומור משובח

חוש הומור?
הבדיחה היא עליו

[יהושפט]

אחר ההלם והתדהמה
פתחתי אוצר המקוון ונוכחתי לראות שתרי ילקוט יוסף השכמת הבוקר הוו
חד מתשנה ובו ליתא להאי פסקא
וחדמהתשפ ובו איתא
ונראה ליישב שבתרי מקומות נדפס, הראשון בארץ העגולה והשני בארץ המרובעת
והוא כפתור ופרח שהרי רק בארץ המרובעת נמצא החלזון בים כינרת וכנודע

[צופה_ומביט]

לא יאומן.
הפה פתוח ומסרב להיסגר.

[מחשבה אחת]

לא יאומן.
הפה פתוח ומסרב להיסגר.

להיסגר הוא מסרב, שמא יסכים להינעל...

viewtopic.php?f=7&t=19904

[הרואה]

תכלא דפזלון זה כמובן שיא השיאים (מעתיק גם את הקטע של תרי איוב הוו, פשוט לא יאומן כי יסופר!) אבל כל הקטע שם משונה ביותר למשל מחליף בין ראדזין לרוז'ין ועוד כמה טעויות בסיסיות.
אשמח אם חכמים וזקנים ממני יבואו פה ויאמרו זאת בצורה יותר נחרצת, אבל כבר נתקלתי בכמה קטעים מופרכים מאותו מחבר שזוכה לתהילת עולם בכל מקום.

[צופה_ומביט]

נזכרתי בפתגם "מי שזורק אבנים אל יגור בבית מזכוכית".

[בן מיכאל]

תכלא דפזלון זה כמובן שיא השיאים (מעתיק גם את הקטע של תרי איוב הוו, פשוט לא יאומן כי יסופר!) אבל כל הקטע שם משונה ביותר למשל מחליף בין ראדזין לרוז'ין ועוד כמה טעויות בסיסיות.
אשמח אם חכמים וזקנים ממני יבואו פה ויאמרו זאת בצורה יותר נחרצת, אבל כבר נתקלתי בכמה קטעים מופרכים מאותו מחבר שזוכה לתהילת עולם בכל מקום.

אין ספק שמדובר בת"ח, אלא שאין לו קשר לספרים המיוחסים לו...

[מחשבה אחת]

ארכביה אתרי רכשי? מצד אחד לטעון בעקשנות שהוא ת"ח עצום והא ראיה הספרים (וכאן טענו חסידיו בתוקף שאיש לא עוזר לו בחיבורם), ומצד שני לטעון שהוא לא קשור לספרים?
וראה גם כאן:
viewtopic.php?p=551980#p551980

[צופה_ומביט]

אז כשכתוב שם "והראוני קונטרס תכלא דפזלון" - מה הכוונה?
למי הראו, ומי כותב "הראוני"?

[סגי נהור]

הכל עולה כפתור ופרח מלבד פרט אחד דקשיא רישא אסיפא. בראש הדברים מבואר שהחלזון שבים כינרת דומה לים ולכן אין אדם מוצאהו מאחר שמראהו כים ממש, ולהלן שם מבואר שהחלזון שבים כינרת אינו בעולמנו אלא בעולם המרובע ביקום המקביל. וצ"ע.

[הבטחתי]

תכלא דפזלון זה כמובן שיא השיאים (מעתיק גם את הקטע של תרי איוב הוו, פשוט לא יאומן כי יסופר!) אבל כל הקטע שם משונה ביותר למשל מחליף בין ראדזין לרוז'ין ועוד כמה טעויות בסיסיות.
אשמח אם חכמים וזקנים ממני יבואו פה ויאמרו זאת בצורה יותר נחרצת, אבל כבר נתקלתי בכמה קטעים מופרכים מאותו מחבר שזוכה לתהילת עולם בכל מקום.

אין ספק שמדובר בת"ח, אלא שאין לו קשר לספרים המיוחסים לו...

ארכביה אתרי רכשי? מצד אחד לטעון בעקשנות שהוא ת"ח עצום והא ראיה הספרים (וכאן טענו חסידיו בתוקף שאיש לא עוזר לו בחיבורם), ומצד שני לטעון שהוא לא קשור לספרים?
וראה גם כאן:
viewtopic.php?p=551980#p551980

הלא כתב שם ב'תכלא דפזלון' דתרי יצחק הוו, וה"נ בענייננו.

[בן האלקשי]

אז כשכתוב שם "והראוני קונטרס תכלא דפזלון" - מה הכוונה?
למי הראו, ומי כותב "הראוני"?

זה גם ציטוט מתכלא דפזלון
מחמת רוב הקושיות צ"ל שתרי ילקוט יוסף הוו, את האחד הוא עורך ואת השני לא ובזה מתורצות כל הקושיות. כפתור ופרח...
אגב
לפי"ז א"ש שתרי הגרע"י הוו:
אחד ברך על במבה "האדמה", ורעהו "שהכל".
אחד ברך על גלידה בסעודה, ורעהו לא.
אחד כתב שהאמת שמשערים בנפח, ורעהו גער בו וסבר לשער רק במשקל (ובזה בילקו"י א שיער בנפח, ורעהו במשקל..).
וכהנה רבות...

[פלגינן]

תרי רבנים ראשיים הוו.

[תלמוד_ישן]

viewtopic.php?f=7&t=23332

[מעיין]

לא יאומן ... מ"מ אני כשלעצמי בראותי שיש שני זבולון אמרתי שעכ"פ נקבל נא את הדבר טוב שבהחידוש להרבות בשותפות יששכר זבולון.... ואולי זבולון האחר אין לו שטרות כסף או חשבון בבנק רק מטבע דיגטלי מהעולם המרובע מי יודע...

[אראל]

לא יאומן ... מ"מ אני כשלעצמי בראותי שיש שני זבולון אמרתי שעכ"פ נקבל נא את הדבר טוב שבהחידוש להרבות בשותפות יששכר זבולון.... ואולי זבולון האחר אין לו שטרות כסף או חשבון בבנק רק מטבע דיגטלי מהעולם המרובע מי יודע...

ואולי יש לתרץ בזה ממש כמין חומר, שינוי הקריאה בשם 'יששכר', יששכר או ישכר, שבאמת היו שני יששכר!, אחד בשם ישכר ואחד בשם יששכר, אלא השאלה הוא מי מהם החזיק בזבול א' ומי החזיק זבול ב'.....

משנכנס אדר מרבין בשמחה, איזה אדר? הלא שני אדרים יש? המחמירים המחזיקים בשני הזבולונים שמחים בשני האדרים, וע"ז אמר הפסוק וירא והנה שלשה עדרי צאן רובצים וגו' כי מן הבאר ההוא ישקו האדרים... אחר שראה שיש שלשה אדרי צאן, מיד הבין שיש כאן מחמירים, על כן קפסיק ותני כי מן הבאר ההוא ישקו שני האדרי"ם, והבן וק"ל.... לחיים!

[כשתילי זיתים]

תכלא דפזלון הוא פרודיה על קונטרס "תכלא דחלזון" מר' אליעזר (אלכסנדר) הול, מצורף

תכלא דחלזון.pdf

(29.15 MiB) הורד 307 פעמים

[ההוא אמר]

לדידי יש כאן יד ה'.
בכל מוצאי שבת נהפכת הדרשה האהובה והנעימה במוצאי שבת מימי מרן זצ"ל
לזירת השמצות ולגלוגים ברמה הנמוכה והקטנונית ביותר,
כשבכל שבוע הרייטינג הגבוה של השיעור (שהתקבל כירושה),
מנוצל כדי להשמיץ ולזלזל ולנגח בכל פעם באחד מגדולי הדור הקודם זצ"ל ואשר חיים עדנה לאוי"ט:
פלוני אינו יודע ללמוד, ופלוני אין לו שכל, ופלוני פוסק מסברא וכו' וכו'.
ואין הדבר כמלחמתה של תורה אלא ירידה לפסים אישיים, הצגת חצאי אמיתויות והוצאת דברים מהקשרם כדי לתת דה-לגיטמציה לכל מי שחושב אחרת.
בא בעל חובו וגבה את חובו.

[צופה_ומביט]

בכל מוצאי שבת נהפכת הדרשה האהובה והנעימה במוצאי שבת מימי מרן זצ"ל
לזירת השמצות ולגלוגים ברמה הנמוכה והקטנונית ביותר,
כשבכל שבוע הרייטינג הגבוה של השיעור (שהתקבל כירושה),
מנוצל כדי להשמיץ ולזלזל ולנגח בכל פעם באחד מגדולי הדור הקודם זצ"ל ואשר חיים עדנה לאוי"ט:
פלוני אינו יודע ללמוד, ופלוני אין לו שכל, ופלוני פוסק מסברא וכו' וכו'.
ואין הדבר כמלחמתה של תורה אלא ירידה לפסים אישיים.

viewtopic.php?p=823301#p823301

[צופה_ומביט]

לא יאומן ... מ"מ אני כשלעצמי בראותי שיש שני זבולון אמרתי שעכ"פ נקבל נא את הדבר טוב שבהחידוש להרבות בשותפות יששכר זבולון.... ואולי זבולון האחר אין לו שטרות כסף או חשבון בבנק רק מטבע דיגטלי מהעולם המרובע מי יודע...

ואולי יש לתרץ בזה ממש כמין חומר, שינוי הקריאה בשם 'יששכר', יששכר או ישכר, שבאמת היו שני יששכר!, אחד בשם ישכר ואחד בשם יששכר, אלא השאלה הוא מי מהם החזיק בזבול א' ומי החזיק זבול ב'.....

ועוד יש לומר דתרי ישכר הוו, והיות דשני זבול נתלבשו באדם אחד להיות זבולון, נתלבשו גם שני ישכר באדם אחד להיות יששכר. ובכך מחזיקים שני הזבול בשני הישכר.
וכדכתיב: תנו ישכר לעובד.

[ההוא אמר]

האמת מה הבעיה?
הוא תמיד טוען שרבני כסא רחמים אינם יודעים לפסוק הלכה, כי אינם לומדים בשיטת הצוי דינים של רב חיים,
הנה כאן הוא פסק הלכה מכח צוי דינים מפואר......

[דמשק]

לא יאומן ... מ"מ אני כשלעצמי בראותי שיש שני זבולון אמרתי שעכ"פ נקבל נא את הדבר טוב שבהחידוש להרבות בשותפות יששכר זבולון.... ואולי זבולון האחר אין לו שטרות כסף או חשבון בבנק רק מטבע דיגטלי מהעולם המרובע מי יודע...

ואולי יש לתרץ בזה ממש כמין חומר, שינוי הקריאה בשם 'יששכר', יששכר או ישכר, שבאמת היו שני יששכר!, אחד בשם ישכר ואחד בשם יששכר, אלא השאלה הוא מי מהם החזיק בזבול א' ומי החזיק זבול ב'.....

ועוד יש לומר דתרי ישכר הוו, והיות דשני זבול נתלבשו באדם אחד להיות זבולון, נתלבשו גם שני ישכר באדם אחד להיות יששכר. ובכך מחזיקים שני הזבול בשני הישכר.
וכדכתיב: תנו ישכר לעובד.

יש סיכוי סביר שבמהדורא הבאה של הילקוט יוסף כל הדברים האלו יכנסו לספר...

[מחשבה אחת]

ומן הנימה המבודחת (שמתאימה לר"ח אדר) למציאות העצובה ולמוסר ההשכל הרציני שעלינו להסיק מהסיפור הזה.

קיימת גישה סלחנית עד מאוד מאוד בנוגע לרצונם של רבנים גדולים לראות את בניהם ממשיכים אחריהם בתפקידי שררה. הרצון הזה הוא אנושי ומובן, אבל לפעמים יש לו מחירים כבדים. במקרה הנוכחי, הרב עובדיה בכלל רצה שימנו את בנו הרב אברהם, אבל זה הסתבך מבחינה חוקית, ובלית ברירה (ממש בשלהי חיי אביו) הובא הרב יצחק אחר כבוד. השליטה של המפלגה בגוף הבוחר מאפשרת לה לבחור בכל מי שתחפוץ, כולל הכל. זה נוגע כמובן גם גם לאדמו"רים (אם כי שם זה כבר הפך לחלק של השיטה הקדושה), לרבנים ולראשי ישיבות. מי שסובל בסוף הוא הציבור, שאמור להכיל רבנים בינוניים במקרה הטוב בגלל שאבותיהם (או בד"כ זקיניהם) היו גדולי תורה.

[מה שנכון נכון]

אחרי הקו' הנ"ל כתוב קטע הצ"ב:

ח.PNG (74.32 KiB) נצפה 8826 פעמים

אם היה אומר שאין יוהרא במנהג בטעות, ניחא, אבל איך יתכן שדבר שיש לו סמוכין דקשוט הוא מנהג בטעות שאי"צ התרה?

[צופה_ומביט]

אחרי הקו' הנ"ל כתוב קטע הצ"ב:

ח.PNG

אם היה אומר שאין יוהרא במנהג בטעות, ניחא, אבל איך יתכן שדבר שיש לו סמוכין דקשוט הוא מנהג בטעות שאי"צ התרה?

לק"מ כנ"ל, וכאן בפשיטות י"ל כן, דמי ששנה זו לא שנה זו, וק"ל.

[מה שנכון נכון]

אחרי הקו' הנ"ל כתוב קטע הצ"ב:

ח.PNG

אם היה אומר שאין יוהרא במנהג בטעות, ניחא, אבל איך יתכן שדבר שיש לו סמוכין דקשוט הוא מנהג בטעות שאי"צ התרה?

לק"מ כנ"ל, וכאן בפשיטות י"ל כן, דמי ששנה זו לא שנה זו, וק"ל.

שלא ע"ד בדיחותא אין לומר כן, כי כל סגנון החיבור הוא מובאות וציטוטים שכוונת המביאם לפוסקם להלכה.

[צופה_ומביט]

וכי זה הספר הראשון שנתקל מעלתו שיש לו כמה עורכים ועל גביהם עורך ראשי שלא עושה עבודתו כראוי, ותברא מי ששנה זו לא שנה זו ומכאן הסתירות בתוכן?

ומה בכלל יש לדבר מצד סגנון החיבור וכוונתו וכו', אחרי שבהאי עניינא גופא וממש כאן הביא באריכות להלכה את תכלא דפזלון!!

[מה שנכון נכון]

ומה בכלל יש לדבר מצד סגנון החיבור וכוונתו וכו', אחרי שבהאי עניינא גופא וממש כאן הביא באריכות להלכה את תכלא דפזלון!!

כוונתי שאין לומר שהעתיק דברי הגר"ח קניבסקי שלא ע"ד לפסוק כן.
ואם בענין דברי הרב דפזלון הענין גלוי לעין כל, אבל בשאר עשרות הק"ג ואלפי המטרים לא כל קורא חלי ומרגיש.

[צופה_ומביט]

וכוונתי שאין להקשות ע"כ סתירות בסברא מהפסקה הקודמת שאולי נכתבה להלכה ע"י עורך אחר והעורך הראשי לא שת לבו לסתירה וככה הודפסו שניהם להלכה.

ואת כלל הרשלנות ושאין לסמוך על כלום ולהקשות על כלום אני מוכיח מהעתקת הפזלון באריכות ["והראוני"].

[ההוא אמר]

האמת מה הבעיה?
הילקוט יוסף תמיד טוען שרבני כסא רחמים אינם יודעים לפסוק הלכה, כי אינם לומדים בשיטת הצוי דינים של רב חיים,
הנה כאן הוא פסק הלכה מכח צוי דינים מפואר......

[ישעיהו לוריא]

לא יאומן.
הפה פתוח ומסרב להיסגר.

כנאמר כל ימיי גדלתי בין החכמים,
ובגלל זה,
לא מצאתי לגוף טוב משתיקה,
החלטתי כי עדיף לי לשתוק...

[מענה איש]

ולהעיר מאיסור מכתבד בקלון חבירו וק''ו בת''ח.
אפשר לבקר ולהעיר אבל כל המלל הליצני כאן נכנס בכלל הנ''ל