גנזים מכירה חדשה - והנה טו"ב מאד !

[איש_ספר]

גנזים מכירה טו"ב

חלק א
חלק ב

אם אמנם כבר הרגילו אותנו כי מכירה של גנזים נושאת עמה תמיד שלל חידושים ותגליות, מ"מ המכירה הנוכחית היא מדהימה ממש.
לא רק חידוש במובן של פריטים בלתי ניתנים להשגה, המוצעים כעת למי שידו משגת (ופריטים כאלה לא חסר, וגם ע"כ בהמשך) אלא חידושים תוכניים בתחומים מגוונים, המעוררים ענין רב.

כאמור היקף הפריטים עצום ומגוון מאד. כך שאפילו הצגת דוגמאות נבחרות הרי היא משימה מורכבת ומאתגרת...!
===================

[איש_ספר]

נתחיל עם הפריט המרתק הזה שהינו לא רק יקר המציאות אלא תעודה היסטורית חשובה ביותר:

טור עם בית יוסף לארבעת חלקיו נדפס בשנים אלו: או"ח ונציה ש"י; יור"ד שם שי"א; אבן העזר סביוניטה שי"ג; חו"מ שם שי"ט.

ובכן בעוד ששלושת החלקים נדפסו במרווח של שנה ולכל היותר שנתיים (לא בדקתי חודשים), זה מזה, הרי שהחלק על חושן משפט נדפס רק כעבור חמש שנים!

היה ניתן לשער שהעובדה שחלק חו"מ התעכב כ"כ הוא בהיותו בעל ענין פחות מחלקים אחרים. (כך למשל שו"ע או"ח דפו"ר ונציה שכ"ה נדיר לאין ערוך ולאין שיעור משאר החלקים ומחירו כמובן בהתאם).

אכן מתברר שמאחורי העיכוב ישנה פרשה שלמה !

תחילה הנה השער של העותק המצוי (יכנס לאוצר בגי' 23) מחלק חו"מ, נדפס באדר שי"ט (כפי שניתן לראות במסגרת)

5555.jpeg (414.48 KiB) נצפה 2407 פעמים

[איש_ספר]

ועתה ראו גם ראו, עותק המוצע עתה למכירה, והוא קדום לזה הידוע ביותר משנה!

17098-12.jpg (1.78 MiB) נצפה 2407 פעמים

מרחשוון שי"ח!

17098-170.jpg (3.2 MiB) נצפה 2407 פעמים

ולא זו בלבד אלא שעל גבי עותק נדיר זה, רשמו המדפיסים את סיבת העיכוב עד עתה!

והנה הקטע הרלוונטי בהגדלה ופענוחו

17098-16.jpg (4 MiB) נצפה 2407 פעמים

ואנחנו הנצבים על מלאכת הדפוס במצות הנעלה אבינו כמ"ר טוביה פואה יצ"ו מאשר ידענו שאין מקצוע בתורה כדיני ממונות, וכי כנפש האב, המחבר, נפש הבנים כאיל תערוג לראות, הספר הלז היקר מבהט ודר וסוחרת, חקוק בעט ברזל ועופרת, למען יתענגו בגן עדניו, וילקטו תפוחיו, פרחיו ושושניו, משחריו ימצאוהו ולבקרים יפקדוהו, כי תועלת הספר גלויה וברורה לעיני כל יודעי דת ודין.

והנה פשפשנו במעשיו של כמ"ר משה ן' שושן שלוחו של הרב המחבר, ומצאנו ראינו, כי שגרונא נקטיה ובשמאל דוחה ולא ימין מקרבת, כותב שטנה על הדפסת הספר ומבקש נכלי דתות לעכב או להשהות הדפסתו מדחי אל דחי, כי זה שנתים התנהג בעצלתים, ואחרי אשר יצא מפיו צדק וגזר אומר להדפיס הדר ביה מההיא, וידו נטויה בכח דיני האומות להוציא הספר מידינו ולבטל הדפסתו עם תואנות והתנצלויות אשר אין להם שחר. לכן קמנו ונתעודד עם היותו עומד על ימיננו לסטננו והתחזקנו בהדפסתו כיד ה' הטובה עלינו.

וכדי לפרסם את האמת אנחנו מודיעים כל זה, כי עם היות זה משה נלחם בנו מלחמת תנופה, וכל מעשיו יולדו להרפ"ה, מכל מקום לא נסוג אחור לבנו, ולא רפו ידינו מליכנס בעובי הקורה, כי מגמת פנינו היא להפיק רצון איש אלקי' קדוש מחבר הביאור הנ"ל, ולהרחיב הודעת טבעו בעולם, למען יבקשו תורה מפיהו בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ויאמרו הלכות בשמו הן בעודנו חי עמנו היום, ובזה יהיה קורת רוח גם כן לכמה חכמים ותלמידים ואנשים רשומים, אשר הרבו תלונתם כל היום על אחור הדפסתו, כי ידעו היות בו מהתועלת מה שלא יעלם. ואין כוונתנו להגדיל שמנו ולא להתעשר בספר הלז, רק למצוא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם, הוא הרב המחבר כאשר ראוי ומחויב להיות רחים ומוקיר ודחיל מרבנן, ובפרט ליחידי סגולה כמוהו, אין הדור יתום שהוא בתוכו.

והרי אנו מדפיסים לשם המחבר הנ"ל סך שמונה מאות מהם, מבלי תקות שום ריוח ותועלת זולת מה שנוציא בהדפסתם, וצדקה תהיה לנו לפני אלקינו שבשמים, בעשותנו נתת רוח אל החכם הנ"ל והיה שכרנו. יראו יופי הספד הלז ישרים וישמחו, כאשר יגילו בחלקם שלל, במצאם דינים מסודרים נוצצים כעין נחשת קלל.

למדנו כי שנתיים ימים לפני שי"ח כבר היה הספר מוכן לדפוס בשנת שט"ז. סיבת העיכוב היא סכסוך המדפיסים עם ר"מ ן' שושן, ועוד למדנו כי נדפסו שמונה מאות טפסים מחלק חו"מ! מספר עצום ורב! מסתבר כי הטפסים הידועים ועליהם רשום שנת שי"ט גם הם בכלל השמונה מאות אלא שנשתנה שערם בהמשך.

פריט מרהיב מפלומוס ר"מ ן' שושן הוצג כאן בעבר מתוך מכירה 10 של גנזים

=================

טופס כזה המוצע עתה למכירה, ידוע מלבדו רק על עותק אחד בעולם והוא בספרית הבודליאנה. הוא תואר בתחילה ע"י פרידברג במחברת על מרן, דרהוביטש תרנ"ו ואח"כ ע"י י' זנה (שלא ידע על פרסומו המוקדם) בקר"ס שנה שמינית עמ' 517 ושם האריך בסיפור מחלוקת זו.

[הבטחתי]

תיקון טעות קטנה
וכל מעשיו יולדו להרפ"ה - בריש, על משקל הכתוב אלה יולדו להרפה בגת.

[איש_ספר]

תיקון טעות קטנה
וכל מעשיו יולדו להרפ"ה - בריש, על משקל הכתוב אלה יולדו להרפה בגת.

יש"כ! תיקנתי למעלה.

[ושא_נס]

העיקר חסר מן הספר, בשער הנפוץ נדפס: "ותתום מלאכת הספר הנכבד הזה... בר"ח אדר שי"ט לפ"ק". ואילו בשער הנדיר יותר: "ותהי ראשית המלאכה... ביום ט"ו למרחשון שי"ח לפ"ק".

הרי כי משני השערים אנו למדים בדיוק מתי התחילה העבודה ומתי נסתיימה, ושהעבודה על הדפסת הספר ארכה קצת למעלה משנה אחת (דפוס סביוניטה היה זריז מאד גם בהדפסת ספרים ענקיים, כמוכח מהדפסת רי"ף בשלשה כרכים עצומים שם בשנים שי"ד-שט"ו. אך כמובן אינו דומה ספר הנדפס מספר מודפס לספר הנדפס מכ"י, ואכמ"ל. ואגב אעיר כי גם רי"ף דפוס סביוניטה הנזכר יש לו שייכות עם ר' משה ן' שושן כנדפס בשעריו). ובנותן טעם לציין למה שכתב ר' חזקיה מפאנו ז"ל זה פעמיים ברמב"ם עם כסף משנה (למאריה דשמעתתא מרן ר' יוסף קארו) ויניציאה של"ד-של"ו. ודוק.

גבי תאריך חתימת הספר על ידי מחברו מרן ר' יוסף קארו, והזמן בו הספר כבר היה מוכן לדפוס - הנכון הוא להתבונן על מכלול יצירתו המופלאה של מרן בספרו בית יוסף, על כל חלקיו, ויש הרבה מה לדון לצדד ולהוסיף, ורק בלימוד מעמיק ועיוני בתכלית על דרכי עבודתו של מרן ותפיסת מציאותו ותהלוכות עבודתו אפשר להעמיק בזה כראוי, ומן הסתם יש עוד מה לדבר בזה שטרם נאמר, וברשימותי על דפוסי הטור כתבתי בזה אריכות עצומה בעזר משדי.

במפעל הביבליוגרפיה במהדורה זו: "על הווריאנטים הטיפוגרפים עיין: ווינר, קהלת משה, ב, עמ’ 548, מס’ 4507. בשער הטופס שלו נוסף: "זה היה חלקי מכל עמלי, אברהם בכמ"ר שמואל כה"ץ זצ"ל". הטופס נדפס על נייר כחול; י’ זנה, קרית ספר ח, תרצ"א-תרצ"ב, עמ’ 513-518. טופס על נייר כחול, בו נוסף בשער: "נדפס בשם כמ"ר הושעיה בכמ"ר יוסף פואה יצ"ו" ובמקום תאריך השלמת הספר נדפס תאריך התחלת ההדפסה: כ למרחשון שי"ח, ועוד נוספה בשער הודעה מאת בני המדפיס על העיכוב בהופעת הספר שנגרם על ידי ר’ משה אבן-שושן. בהודעה זו נאמר, בין היתר, שהספר נדפס ב- 800 טפסים".

עין רואה כי התאריך הנקוב בשער הנדיר במפעל הביבליוגרפיה הוא "כ' מרחשון שי"ח", ואילו בשער המצורף פה לעיל מבית הגנזים התאריך הוא "ט"ו מרחשון שי"ח". וטרם נתבררו אצלי הדברים כראוי בזה, האם באמת יש שלשה סוגי שערים עם תאריכים משתנים, או שמא יש טעות במפעל הביבליוגרפיה.

הפיסקא הפותחת לעיל "היה ניתן לשער...", אין בה צורך, ויש לך פירכות מכמה פנים וצדדים. עובדת נדירות ויוקר של חלקים מסויימים מסטים בני כמה כרכים - איני מבין מה היא שייכת לפה.

[נטורי קרתא]

תיקון טעות קטנה
וכל מעשיו יולדו להרפ"ה - בריש, על משקל הכתוב אלה יולדו להרפה בגת.

להרפ"ה בגימ' ש"כ.

[איש_ספר]

העיקר חסר מן הספר, בשער הנפוץ נדפס: "ותתום מלאכת הספר הנכבד הזה... בר"ח אדר שי"ט לפ"ק". ואילו בשער הנדיר יותר: "ותהי ראשית המלאכה... ביום ט"ו למרחשון שי"ח לפ"ק".

הרי כי משני השערים אנו למדים בדיוק מתי התחילה העבודה ומתי נסתיימה, ושהעבודה על הדפסת הספר ארכה קצת למעלה משנה אחת

אולי לא שמת לב, אבל אותו הטור הנדפס במרחשון שי"ח, הוא הוא הנדפס באדר שי"ט. ללמדך שאע"פ שבשער הנפוץ כתוב 'ותתום' וכו' ובשער הנדיר כתוב 'ותהי ראשית', אין כאן אלא מליצות בעלמא, ושניהם לדבר אחד נתכוונו...

עובדת נדירות ויוקר של חלקים מסויימים מסטים בני כמה כרכים - איני מבין מה היא שייכת לפה.

כמו בדוגמא שהבאתי. שו"ע דפו"ר חלק או"ח הוא יקר המציאות יותר משאר הכרכים, מהטעם הידוע, שהוא החלק שיותר בא לשימוש וממילא בלה ונפסד יותר משאר החלקים. ובכן, ספר הנלמד יותר, הוא המבוקש יותר, והוא שהמדפיסים יזדרזו יותר בהדפסתו.

[ושא_נס]

בנוגע לראשית דבריך:
ודאי שהספר הוא אותו הספר, אלא שאם היה בידינו רק שער של שנת שי"ח, היינו יודעים רק זמן התחלת ההדפסה בשנת שי"ח, בלא הידיעה הברורה מתי תמה ההדפסה. ואם היה בידינו רק השער של שי"ט, היינו יודעים רק את זמן סיום ההדפסה, בלא ידיעה ברורה מתי התחילה ההדפסה, ואדרבה היה מקום לשער שאולי ההדפסה התחילה קודם שנת שי"ט, ואפשר היה לשער ולהקדים ההדפסה אפילו נניח לשנת שי"ז, אך משיש בידינו שני השערים עולה כי ההדפסה התחילה בשי"ח ונסתיימה בשי"ט, והלשון שבשי"ח "ותהי ראשית המלאכה", והלשון שבשי"ט "ותתום מלאכת הספר", יחד למדים מהן את הזמן המדוייק בו נדפס הספר.

בנוגע לסוף דבריך:
סדר ארבעה טורים הוא: או"ח יו"ד אה"ע חו"מ, ואצלי אין ספק כי בסדר הזה מרן זצ"ל כתב את פירושו לטור, ובסדר הזה בדיוק הוא אף הדפיס את הספר, או"ח תחילה, אחריו יו"ד, אחריו אה"ע, אחריו חו"מ.

אין כאן שום מקום לדון מצד הזדרזות המדפיסים על הדפסת ספר בית יוסף או עיכובו בגלל סיבות מסחריות, מרן ז"ל הוא זה שקבע את סדר ההדפסה ולא אף אחד אחר.

זה שש"ע או"ח נדיר יותר, הוא דבר גלוי לעין ופשוט ביותר, אך אין ללמוד ממנו מאומה לגבי הדפסתו לפחות עד שנת תי"ו לערך (במהדורות נוספות גם אחר שנת תי"ו, אלא שאין טעם לפרט פה כל מהדורה ועניינה), ביען ברוב ככל המהדורות ש"ע נדפס כספר אחד בן ארבעה חלקים (עתים יש שאף בכרך אחד עצמו, ועתים יש שבשני כרכים, ועתים יש שבארבעה כרכים במהדורות בפורמט כיס), ובמהדורות שעד שנת ת' אין בהן עדיין נושאי כלים (למעט סמ"ע כדלהלן), וממילא כמעט המהדורות הן סט שלם של כל ש"ע, וסביר מאד שאף מדפיס לא הדפיס עותקים רבים של אחד החלקים של הש"ע על פני חבירו, אלא הדפיסו מנין זהה של כל החלקים כדין כל סט וסט (אא"כ יש ראיות מוחצות שבאיזה דפוס מסויים הדפיסו או"ח יותר עותקים מחו"מ וכדומה).

יוצאים מן הכלל הם דפוסי שאלוניקי של הש"ע שהם רק או"ח ויו"ד, וגם הם בכרך אחד של שני החלקים. וכן דפוס קראקא ש"ל של חלק או"ח, שברור שתכננו להדפיס לו המשך של יתר החלקים, אלא שמור"ם ז"ל נפטר, ורק בשנים של"ח-ש"ם הדפיסו לראשונה ש"ע עם מור"ם על יו"ד אה"ע חו"מ, ואגב כבר הדפיסו שוב גם חלק אורח חיים. וכן דפוס קראקא שמ"ג-שמ"ו שיש בו רק או"ח ויו"ד, בלא אה"ע וחו"מ. וכמובן דפוסי פראג של חו"מ עם סמ"ע שהוא לעצמו.

[ישעיהו לוריא]

ברור שחלק אורח חיים נדיר יותר, ולא מפני שהדפיסוהו פחות, אלא שהשתמשו בו הרבה יותר לאין ערוך.
אבל אי אפשר לשלול שהדפיסו או כרכו לפעמים יותר אקזמפלרים מאורח חיים.
לא ידוע לנו שכך עשו במקרה זה, ועל כן זה חידוש.

[בן דוד]

ושא נס כתב:
ואין כאן שום מקום לדון מצד הזדרזות המדפיסים על הדפסת ספר בית יוסף או עיכובו בגלל סיבות מסחריות, מרן ז"ל הוא זה שקבע את סדר ההדפסה ולא אף אחד אחר

הדברים אינם נכונים בעליל, כי ברגע ששלח מרן את כתב היד בידי שלוחו לויניציאה גמר בדעתו להדפיסו
ועין רואה בעליל שהדפסת חשן משפט התעכבה לא ברצון מרן, אלא בגלל הסכסוך שהיה לר"מ בן שושן עם המדפיסים וכפי שמאשימים אותו המדפיסים בשער הנדיר שהוא 'מבקש נכלי דתות לעכב או להשהות הדפסתו מדחי אל דחי, כי זה שנתיים התנהג בעצלתיים'.
אין לראות בסדרת בית יוסף בהדפסה הראשונה שהתפרסה על כמה שנים טובות סט אחיד, ואין מחייב שהדפיסו בויניציאה מחלק או"ח שנדפס בשנת ש"י אותו מס' עותקים שהדפיסו כמעט עשר שנים אח"כ מחלק חו"מ בסביוניטה
ולגוף מנין הטפסים שהודיעו בשער, לדעתי מנין הטפסים שהדפיסו לא בא לרבויי שהדפיסו הרבה, אלא ההיפך שהדפיסו פחות מהרגיל. והטעם כנראה כפי שכתבו שהם הדפיסו על חשבונם לא למטרת רווח אלא לכיסוי ההוצאות.

[יעקובי]

סדר ארבעה טורים הוא: או"ח יו"ד אה"ע חו"מ, ואצלי אין ספק כי בסדר הזה מרן זצ"ל כתב את פירושו לטור

מסברה או על פי ראיה?

[יעקובי]

הדברים אינם נכונים בעליל, כי ברגע ששלח מרן את כתב היד בידי שלוחו לויניציאה גמר בדעתו להדפיסו

מרן לא שלח את כתב היד של ארבעת החלקים בפעם אחת. בחתימת חושן משפט הוא כותב שהתעסק בהגהת הספר עד שנת שי"ד. אבל חלקים אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר נדפסו כבר בשנים ש"י-שי"ג. הדעת נותנת שבשנת ש"י הוא גמר להגיה את חלק אורח חיים ושלחו לדפוס, בשנת שי"א גמר ושלח את חלק יורה דעה ובשנת שי"ג גמר ושלח את חלק אבן העזר.

בנוגע לעיכוב הדפסת חלק חושן משפט, ישנו נתון נוסף. בשנת שי"ד מרן סיים את הגהת חלק זה, אך לא יכול היה לשולחו לדפוס. בראש השנה של שנה זו יצאה לפועל גזירת שריפת התלמוד ויתר ספרי קודש ברומא שבאיטליה, ובמהלך החודשים הבאים הגזירה התפשטה ביתר ערי איטליה. הדפסת ספרי קודש באיטליה הופסקה. לקראת סוף השנה השיגו היהודים צו המתיר את קיומם של ספרי קודש אחרים מלבד התלמוד, ואט אט חזרה הפעילות של הדפסת ספרי קודש. לאחר שהתבהרו העניינים, ככל הנראה לקראת סוף שנת שט"ו, מרן שלח את חלק חושן משפט בידיו של ר' משה בן שושן. בעקבות הפולמוס הגדול העניין התעכב שנתיים. בתחילת שנת שי"ח המדפיסים בני משפחת פואה קבעו עובדה בשטח, והדפיסו את כתב היד שנמסר להם, למורת רוחו של ר' משה בן שושן.

בנוגע להדפסת 800 העותקים בחינם. נראה, כי צעד זה נעשה כמחווה לפייס את דעתו של מרן המחבר, אשר בפולמוס הגדול והמורכב עמד לצידו של שלוחו ר' משה בן שושן, ובעקבות כך הטיל את החרם על ר' משה פרובינצאלו. הדבר נרמז בדברי המדפיסים שהם עושים זאת על מנת למצוא חן בעיני המחבר ולעשות לו נחת רוח.

[הבטחתי]

אחד מן הדברים המענייים במכירה הזאת הוא כתב היד של ספרי הסת''ם ואגרת תימן של הרמב''ם
מאוד מעניין אם יש בהם שינו''ס משמעותיים

[איש_ספר]

האם התגלה לחן 'אז ישיר משה' כפי שהתנגן בבית הכנסת אלטנוישול בפראג?

בין הפריטים המוצעים למכירה, ישנו זה:

שפתי חכמים: דיהרנפורט תנ"ג [1693]

ביאורים על פירוש רש"י על חמשה חומשי תורה בעריכת רבי שבתי משורר בס
עותק שלם ונדיר, עם כל השערים המצויירים לחומש, מגילות והפטרות.
רבי שבתי משורר ראה שהלומדים מתקשים בהבנת דברי רש"י שדבריו נכתבו כידוע בקיצור גדול, ולכן נטל על עצמו לכתוב ביאור על פירוש רש"י לתורה, אשר עיקרו הוא ילקוט ביאורים מגדולי מפרשי רש"י, חיבורו נעשה לפירוש החשוב ביותר על רש"י.

הספר נדפס לראשונה על ידי המחבר באמשטרדם ת"מ, במהדורה שניה זו שנדפסה בבית הדפוס שהקים בדיהרנפורט הוסיף הוספות רבות (המסומנות בגליונות עם צורת יד) והיא המהדורה הראשונה השלמה של הספר!
מאז חזר ונדפס צמוד לרש"י בחומשים, אך בצורה מקוצרת ('עיקר שפתי שפתים') ולא נדפס כמעט שוב בשלמות.

המדפיס והמחבר
רבי שבתי משורר בס
בעל שפתי חכמים ושפתי ישנים

איש אשכולות היה רבי שבתי משורר בס (ת"א- תע"ח) בעל שפתי חכמים והטביע את חותמו בספרות התורנית, הן בספרו שפתי חכמים שהוא הליקוט החשוב והיסודי ביותר שנדפס על רש"י על התורה, הן בחיבורו הביבליוגרפי העברי הראשון מסוגו שפתי ישנים והן בבית הדפוס שהקים בדיהרנפורט שהדפיס בו לראשונה ספרי יסוד חשובים ביותר, כמו מגן אברהם, ט"ז, ובית שמואל.

בצעירותו נמלט מפולין, שם נרצחו הוריו, לעיר הגדולה פראג, ולמד בה תורה, כמו כן ניחן בקול ערב ולמד את חכמת המוזיקא אצל החזן המפורסם רבי ליב שיר השירים ולפרנסתו שימש כמשורר - בס במקהלת בית הכנסת אלטנוישול הנודע בפראג, ומכאן נשאר שם כינוייו משורר בס.

בתחילת הספר שני שערים, הראשון מצוייר כולו פיתוח נחושת עם ציורים נהדרים, ובשוליו תוי נגינה, בשולי שערי ההפטרות והמגלות ציור של איש המחזיק בידו תווים ולצדו נרשם 'יודע נגן' ציורים אלו הם כמובן רמז למחבר, שהיה כאמור משורר וייתכן שהדמות שבציור היא רבי שבתי בעצמו.

דיהרנפורט תנ"ג [1693]

ספירת דפים: [6], שסח; [שלה]-שסב דף. גודל: 19 ס"מ.
סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 27 בהערות.

048.jpg (503.87 KiB) נצפה 1701 פעמים

שימו לב לקטע הזה שבתיאור

בצעירותו נמלט מפולין, שם נרצחו הוריו, לעיר הגדולה פראג, ולמד בה תורה, כמו כן ניחן בקול ערב ולמד את חכמת המוזיקא אצל החזן המפורסם רבי ליב שיר השירים ולפרנסתו שימש כמשורר - בס במקהלת בית הכנסת אלטנוישול הנודע בפראג, ומכאן נשאר שם כינוייו משורר בס.

בתחילת הספר שני שערים, הראשון מצוייר כולו פיתוח נחושת עם ציורים נהדרים, ובשוליו תוי נגינה, בשולי שערי ההפטרות והמגלות ציור של איש המחזיק בידו תווים ולצדו נרשם 'יודע נגן' ציורים אלו הם כמובן רמז למחבר, שהיה כאמור משורר וייתכן שהדמות שבציור היא רבי שבתי בעצמו.

והנה תמונת שולי השער ובו רישום התווים, בהגדלה

תוים.jpg (133.13 KiB) נצפה 1701 פעמים

בעלי המכירה פנו ל'יודע נגן', וזה הקליט את הנעימה העולה מן התווים.
והנה היא לפניכם!

מוזיקה.mp3

(829.79 KiB) הורד 148 פעמים

בית הכנסת אלטנוישול בפראג נודע גם על שום קבלת שבת בכלי שיר שהיתה נהוגה בו, והרושם העולה מן התיאורים, שהעיסוק בנעימות תפס מקום מיוחד בבית כנסת עתיק זה. כעת יש לתהות האם לפנינו עדות יחידה מאחת הנעימות שהתנגנה בו...

[עתניאל בן קנז]

סדר ארבעה טורים הוא: או"ח יו"ד אה"ע חו"מ, ואצלי אין ספק כי בסדר הזה מרן זצ"ל כתב את פירושו לטור

מסברה או על פי ראיה?

יש הוכחה כמעט ברורה, שהלכות ערובין, ורבית כתב (עבר עליהם) באחרונה.
שכן שם מצוי הציונים לפי מספר הדפים (עלה בלשון הב"י). מה שאינם ביתר חלקי הבית יוסף

[איש_ספר]

אחד מן הדברים המענייים במכירה הזאת הוא כתב היד של ספרי הסת''ם
מאוד מעניין אם יש בהם שינו''ס משמעותיים

אכן. כולל חיבור שלם בלתי ידוע!

סתם.jpg (3.38 MiB) נצפה 1449 פעמים

[איש_ספר]

ואם כבר חיבורים בלתי נודעים, הנה שני דברים שראוי להתבונן בהם.
חיבור חדש ממהר"ם חאגיז!

חאגיז.jpg (3.53 MiB) נצפה 1436 פעמים

על חיבורי מהר"ם חאגיז כתב ר"מ בניהו סדרת מאמרים בעלי ספר.
אך חיבור זה כנראה לא היה לנגד עיניו.

===========
על הצורך במהדורה חדשה של שו"ת תשובה מאהבה, כבר נכתב כאן בעבר
והנה מתברר שישנו עוד חלק שטרם נדפס!

תשובה מאהבה.jpg (3.49 MiB) נצפה 1436 פעמים

[איש_ספר]

מסכת פורים לשמותיה השונים ולנוסחאותיה המגוונות (ויש שיאמרו מגונות), שורשה עוד בימי הראשונים (וע"י ראשונים וחכמים שפעלו בתקופה זו, כרלב"ג וכר' קלונימוס בן קלונימוס). על גודל תפוצה וחיבתה בעיני הקהל יש ללמוד גם מהדפסתה בראשית ימי הדפוס (פיזרו רע"ג) וכמובן מהדפסתה החוזרת ונשנית, למרות הביקורת שהוטחה בתופעה זו ע"י מוכיחי הדור, כמו הרב החסיד בעל חמדת ימים, והנה דבריו (מעניין לאיזו מהדורה הוא מתייחס)

חמדת ימים.jpg (123.79 KiB) נצפה 1304 פעמים

כיום אין דורשים לסגנון הלצי שכזה, ואין עוד זכרון לחיבורים אלה. אכן כבר העירו, שפרודיה מן הסוג הזה, חדרה לתוך ספרותינו והיא חוזרת ונדפסת ואף יש תמימים המעלים ממנה חידושי דינים, ה"ה מעמד ליום פורים המתחיל ליל שכורים הוא הלילה, שנכנס למחזור ויטרי.
במכירה המדוברת ישנו טופס אחד של מסכת פורים. לעמברג תר"ח. ברשימה ביבליוגרפית שערך א"מ הברמן למסכתות פורים, ל"מ זכרה של מהדורה זו.

017 (1).jpg (157.82 KiB) נצפה 1304 פעמים

002 (3).jpg (219.68 KiB) נצפה 1304 פעמים

[חד ברנש]

מדובר בספרו של צבי הירש זומרהויזן, 'מסכת פורים מן תלמוד שכורים: עם פירש"ה ותוספות מרובה ומהרש"ע [...]'.
כנראה אחד מן המשכילים. (באותם זמנים, אישים כאלו עסקו בחיבור שטויות כאלו...).
לרישומי מפעל הביבליוגרפיה (מספר מערכת: 000148698) 'מסכת פורים' זו נדפסה לראשונה בשנת תרז (1847), בלמברג, אך לא הצלחתי להשיג מהדורה זו.

[איש_ספר]

עוד משהו קרוב לעניני היום...

מנות הלוי לר"ש אלקבץ דפו"ר ונציה שמ"ה, מצוי באוצר.
בסוף הספר התנצלות ר' יצחק ב"ר גרשון טרוויש.

בעותק המוצע עתה למכירה, מופיע בסוף הספר עמוד שונה ובו ביאור מרמ"ע מפאנו על קטע מספר זוה"ק.
התנצלות המגיה נדדה לעמוד שאחריו.

אע"פ שמדובר כנראה בטופס נדיר במיוחד, מ"מ הקטע הזה של רמ"ע מפאנו היה מוכר למדפיסי המנות הלוי שבאו אח"כ, כפי שניתן לראות למשל במהדורה לבוב תרע"א, בו מופיעים דברי רמ"ע מפאנו בסופה.

ומ"מ חשוב לשמר את אותו עמוד, שהוא מהדורה ראשונה של דברי רמ"ע מפאנו. והנה הוא.

012.jpg (244.12 KiB) נצפה 1124 פעמים

[בגולה]

ייש"כ לכל המידע.
יש להדגיש, שלא מדובר בקטע שנוסף שלא להשאיר הנייר חלק, בעותקים אחרים באה ההתנצלות במקום של מאמר הרמ"ע. זאת אומרת שהזיזו בעמוד את ההתנצלות.
וכדברי א"ס ההתנצלות 'נדדה' ...

[אחרון התלמידים]

. אכן כבר העירו, שפרודיה מן הסוג הזה, חדרה לתוך ספרותינו והיא חוזרת ונדפסת ואף יש תמימים המעלים ממנה חידושי דינים, ה"ה מעמד ליום פורים המתחיל ליל שכורים הוא הלילה, שנכנס למחזור ויטרי.

בס"ד
נכון שהעירו , ואכן זה לא נראה אמיתי בעיני כמה מהחכמים.

אבל טיעוני הרב גולדשמשיט לא משכנע שזה לא מקורי.
זה הרי נמצא בכתב יד לונדון, ונחשב מוסמך.
הוא כותב שם ב' טענות:
א. שנמצא רק בכי"ל. ב. ללא אקרוסיקון.
צא ובדוק, אם זהו הפיוט היחיד שנמצא רק בכתב יד זה. וגם אם כן הלא מוסמך הוא. האם הוכנסו שם פיוטי לצים?
אם זה ללא אקורסיקון, עדיין אינו שולל שחברו חכם בשם רבי אהרון.