מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ספר מרדכי קטן

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

ספר מרדכי קטן

הודעהעל ידי הוגה » ג' מרץ 26, 2024 2:05 pm

הועבר מאשכול זה

הודעה דלהלן אינה מעניין האשכול, אך אגב דאיירינן מעניין ספר מרדכי קטן, ברצוני לצרף כמה סיפורים ותמונות יפות הקשורות לספר הזה, לכבוד חברינו היקר החכם הגדול פותח האשכול אשר מזכנו כל העת באוצרות נפלאים מגנזי מעמקים, ולאחרונה באוסף מדהים נפלא של בני המן תלוים בתמונות צבעוניות, וגם אני אענה את חלקי שטרחתי לאסוף ולקבץ לכבוד ביהמ"ד דכאן.

אחד מן הפרנסים הקדמונים בקהילות אשכנז לפני כחמש מאות שנה, היה ידוע בשם "רבי יוסף איש רוסהיים", הוא היה תלמיד חכם ונגיד לעמו, וחיבר ספר זכרונות היסטוריות הנקרא "ספר המקנה" שיצא לאור ונדפס מכתב יד המחבר (על ידי הוצאת "מקיצי נרדמים" בשנת תש"ל). שם בעמוד 7 מספר את "פרשת שטרסבורג":
"הלא מעשה כתוב על ספר ישן, גם זקינים אשר היו במדינת אילזאס שמעו מאביהם, זכרו זאת אשר הגידו להם, ושקר לא הנחילו לנו אבותינו, במעשים נוראים שאירע והוקר לאנשי שטרוספורק, בסיבת וגילגול שני מוסרים אנשי בלי עול מצות, תקף בהן יצר הרע, רכב על יצר להוליכם לכל אשר יחפוץ, עד שהסתירו להעמיק סוד בעצה היעוצה מן השטן, להתחבר בעמק ההרים אצל שרים אנדלוא, על מנת להטיל מן הזוהמה נגד קהל קודש שטרוספורק, היו להן לשטן להביא הלשנות וקטגורייא באוזני השרים, כדרכם של המוסרים הבוטחים בשריה"ם ומזליה"ן, ומהנים אותם בעקימת שפתותיהן לשון רמיה, ולא לחנם אמרו ז"ל אל תתודע לרשות, והשטן היה מקטרג לפניהן לסייע למסירות, עד שגרמו להביא קהל שטרוספורק לידי סכנה, והזיקום ביד שריהם.
ובעת ההיא היה איש חסיד, ראש גולה, הוא הגאון מהר"ר שמואל שלייטשאט, שחבר נמוקי מורדכי קטן, זצ"ל. התרה במוסרים על ידי כתבים ובשליחות, לסור מן הרעה ולתקן את המעוות עם השרים אנדלא, להסר כעס וחרון אף מעל קהל קודש. ויהי יום יום דתן ואבירם יצאו נצבים ולא אבו שמוע אל קול ההתראה, עד נתעוררו אנשי שטרוספורק לזעוק לפני כסא דין ומשפט של הגאון הנ"ל, לחרוץ דינם של הני מוסרים למיתה, ולאבדם מן העולם, כדין כל רודפים (וכתוב בהערות למהדורת תש"ל (הערה 23): דינו של המוסר נלמד מדין רודף, ראה ברכות נח ע"א, ותשובת מהר"ם מרוטנבורג המובאת במרדכי ב"ק רמז קצה).
עמד הגאון והתיר דמם, אחד משניהם נלכד בשחותו ונצלב ביד כעור בשליחות הקהל, והאחד ברח במבצרי השרים ונשתמד, והוסיף על חטא פשע להסית השרים אנדלוא, עד נתעוררו השרים לשלוח כתב שטנה על עיר שטרוסבורק, שנתנו יד ושם ליהודים עמהם לשפוך דם נקי בלתי דין ומשפט שלהם. ותשובת עירוני שטרוסבורק היכ' (אוצ"ל: היתה) הגאון בשלייטשאט חייבוהו בבית דינו. והגדיל המדורה, עד שהוצרך הגאון לברוח על נפשו ימים רבים, במבצר אחת שקורין לאנטשפערק, עם הישיבה תלמידים הגונים, קרא אל פרנסי שטרוסבורק, להרים המכשלה כמו שהבטיחוהו בשעת מעשה...".

משם ואילך מוסיף לספר את המשך המעשה הנורא אשר היה, עיין שם.

לעניינינו חשוב הפרט האחרון: שהוצרך הגאון לברוח על נפשו ימים רבים, במבצר אחת שקורין לאנטשפערק, עם הישיבה תלמידים הגונים.

לרבי יוסף איש רוסהיים היה בן תלמיד חכם מופלג בשם רבי יעקב, שהיה תלמידו של רבי אליעזר טריוש, וחיבר גם הוא קיצור חדש לכל ספר המרדכי, הנקרא ספר "פסקי מרדכי". והספר נמצא בכתב יד בספריית הבודליאנה באוקספורד. וזה השער.

שער ספר פסקי מרדכי_480x640.jpg
שער ספר פסקי מרדכי_480x640.jpg (81.53 KiB) נצפה 702 פעמים

בהקדמת הספר "פסקי מרדכי" כותב רבי יעקב איש רוסהיים, את אשר הביאו לחבר את ספרו על סדר מסכתות ספר המרדכי, ופותח בהקדמה ארוכה וחשובה המבארת את השתלשלות התורה מבראשית דרך דורות כל הראשונים עד דורו, תחילה מתבסס על הרמב"ם בהקדמה למשנה תורה, ועל זה מוסיף המשך קיום הישיבות וחיבור הספרים על ידי הרי"ף ובעלי התוספות, המרדכי והרא"ש והטור, וכאן הוא כותב:
והנה אחרי הימים ההם, קם גדול אחד במדינה זו, מדינת עלזוש, והיה מופלג בתורה ובחכמה וביראת שמים, ראש גולה, הגאון מהר"ר שמואל שלעטשטט זצ"ל, וקיצר אותו ספר המרדכי במבצר לאנטשפורק. ומרוב פלפולו ובקיאותו, לא האריך במספיק, ובמקום שאמרו להאריך קיצר, ובמקום שאמרו לקצר קיצר יותר מדאי, ולרוב פעמים כתב: עיין שם במרדכי.

הקדמת ספר פסקי מרדכי כ''י בודליאנה.png
הקדמת ספר פסקי מרדכי כ''י בודליאנה.png (622.97 KiB) נצפה 702 פעמים

נתגלה כאן (וכבר ציינו לזה החוקרים) שספר 'מרדכי קטן' נתחבר על ידי הגאון מהר"ש בזמן שברח עם בני ישיבתו למבצר הנקרא "לאנטשפערק", שגם אז לא פסיק פומיה מכתיבת ספרים, וכאן חיבר את ספרו "מרדכי קטן".

חיפשתי ומצאתי בס"ד, שהמבצר הזה עודנו קיים ועומד על תילו סמוך לעיר שטרסבורג, ותמונה מרהיבה שלו ממעוף הציפור מראה ברקע את העיירות הסמוכות, קולמר ושליטשטט, השוכנות למרגלות נהר הריינוס (כיום צרפת).

טירת הוהלנדסבורג2.jpg
טירת הוהלנדסבורג2.jpg (441.63 KiB) נצפה 702 פעמים


וכך נראית הכניסה לטירה בימינו. כאן נתחבר ספר מרדכי קטן בשנת קל"ו.

טירת הוהלנדסבורג.jpg
טירת הוהלנדסבורג.jpg (238.28 KiB) נצפה 702 פעמים


ספר מרדכי קטן קיים ומצוי בכמה כתבי יד שסריקתן נמצאת ברשת באתר "כתיב". אחד מכתב היד המיוחדים והנדירים ביותר, נכתב בשנת קנ"ג (כמה שנים אחרי חיבור הספר בשנת קל"ו), והיה מצוי בספרייתו של הגאון רבי דוד אופנהיים זצ"ל רב פראג, ועתה בספריית הבודלאינה באוקספורד.

ספר מרדכי קטן כ''י אוקספורד בודלי.jpg
ספר מרדכי קטן כ''י אוקספורד בודלי.jpg (1.07 MiB) נצפה 702 פעמים

שער הספר מרדכי קטן כ''י אוקספורד בודלי.jpg
שער הספר מרדכי קטן כ''י אוקספורד בודלי.jpg (1.74 MiB) נצפה 702 פעמים

עמוד ראשון של ספר מרדכי קטן כ''י אוקספורד בודלי.jpg
עמוד ראשון של ספר מרדכי קטן כ''י אוקספורד בודלי.jpg (4.79 MiB) נצפה 702 פעמים


במשך כמה שנים עמלתי להעתיק את הספר מרדכי קטן מכת"י ואת גיליונותיו המכילים אוצרות גנוזים מרבותינו הראשונים, יזכני הקב"ה להשלים ולהוציא לאור הספר במהרה.
הספר הוא כמו מפתח מיוחד לכל ספר המרדכי, כולל הוספות וחידושים נדירים, ומכאן ערכו וחביבותו.

עושה חדשות
הודעות: 12641
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: "פסוקי דזמרה" - מהם?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 26, 2024 2:28 pm

הוגה כתב:במשך כמה שנים עמלתי להעתיק את הספר מרדכי קטן מכת"י ואת גיליונותיו המכילים אוצרות גנוזים מרבותינו הראשונים, יזכני הקב"ה להשלים ולהוציא לאור הספר במהרה. הספר הוא כמו מפתח מיוחד לכל ספר המרדכי, כולל הוספות וחידושים נדירים, ומכאן ערכו וחביבותו.
יה"ר שתזכה להשלים את המשימה כראוי במהרה!
האם תוכל בבקשה להעתיק כאן (או אולי באשכול אחר יעודי) משהו מהחידושים הנדירים, דהיינו איזה דבר הלכה או קושיא שלא נמצא דכוותיהו כלל בשאר ספרים.

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: "פסוקי דזמרה" - מהם?

הודעהעל ידי הוגה » ג' מרץ 26, 2024 2:50 pm

אמן!
חידושיו של ספר מרדכי קטן הובאו כמה פעמים להלכה בשלחן ערוך ובספרי ההלכה, אלא שלפעמים נקראו בחוסר דיוק 'מרדכי', והכוונה 'מרדכי קטן'.
להלן הלכה אחת השייכת להלכות פסח, מתוך ספר מרדכי קטן כתב יד ריש מסכת פסחים (ואם יתארכו הדברים אולי באמת צריך להעביר לאשכול מיוחד):
{רמז תקכט}
<א> [ב. רי"ף סי' תרפח] אור לארבעה עשר בודקין. שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא. (רש"י ד"ה בודקין). ור"י מפרש (תוספות ד"ה אור) לפי שיש כרת, ולא בדילי אינשי מיניה, לכן צריך בדיקה עם הביטול, מה שאין כן בשאר איסורי הנאה. (סמ"ג עשין לט)
{הוספת מרדכי קטן}
ורשב"א אומר (תוס' שאנץ שם) דצריך לבער כל חמץ, ואפילו חמץ נוקשה. (מובא בתוספות שם). ושאלו, אם חמץ נוקשה במשהו. והושב מההוא דלא פלוג, שפי' תוספות ריש פסחים (שם) דהוי במשהו. ולי נראה דאינו במשהו, והמחמיר תבא עליו ברכה:

הרי נאמר כאן תוספת וחידוש על הנאמר בגוף ספר המרדכי, כולל שאלה ותשובה מחכם אחד קדמון (ששמו לא נזכר כאן ואולי מצוי במק"א), ועל זה תוספת דעתו ומסקנתו של ספר מרדכי קטן.
דברים אלו הנ"ל הובאו בדברי השואל בספר תרומת הדשן בשם 'מרדכי', אלא שבמרדכי דפוס וכתבי יד זה לא נמצא, מלבד ספר 'מרדכי קטן'.
תרומת הדשן חלק ב סימן קפו: "שלומך יסגא לחדא אהובי עמיתי מה"ר ישראל יצ"ו. על הדגים שנתבשלו ונמצאו בהן בתוך הקדירה שעל האש ב' קארט"ן מנייר כפול נדבק ע"י בצק, וכתבת דיש רוצה לומר דחמץ נוקשה ואינו במשהו אפי' תוך הפסח. וכתבת ג"כ דמצאת במרדכי ריש פסחים דיעות בזה, במרדכי דילן לית מזה לא רמז ולא רמיזה, וכן בתוספות אלפס ליתא".

דברי תרה"ד אלו הובאו במגן אברהם (סי' תמז ס"ק ה), ולאחר שנשא ונתן בדברי הפוסקים בזה סיים: "לכן נ"ל דהמקיל לא הפסיד, מאחר שמהרי"ל מיקל בהדיא".
נגלה לעינינו א' - מקור דברי השואל בשם 'המרדכי' המובא בתרומת הדשן, ב' - תנא דמסייע ליה למסקנת המגן אברהם, שמסקנתם עולה בקנה אחד.

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: ספר מרדכי קטן

הודעהעל ידי הוגה » ג' מרץ 26, 2024 5:05 pm

ייש"כ על פתיחת האשכול החדש. להלן כמה ידיעות כלליות הנוגעות לספר ולתפוצת חידושיו בספרי הפוסקים.

סדר המסכתות בספר מרדכי קטן

מסכתות הספר מרדכי קטן בכתבי היד, מסודרות הן לפי סדר הלימוד שהיה מקובל בישיבות בתקופת הראשונים באשכנז, שמתחילים במסכת בבא קמא בסדר נזיקין, ואח"כ מועד (ובסופו חולין ברכות ע"ז), ואח"כ סדר נשים. ובסוף "הלכות קטנות" שהוסיף מהר"ש שליטשטט על המרדכי.

לאחר סדר נשים, מופיע אחר כך דברי סיום מהרב המחבר, שמציין שהוא חיבר את הלכות קטנות בשתי גרסאות, תחילה גירסה ארוכה (הנקראת אצלינו "מרדכי הלכות קטנות"), ומכאן ולהלן במרדכי קטן מייצר גירסה חדשה וקצרה של הלכות קטנות. (והלכות ציצית מתוכו נדפס בחצי גבורים שנת תשע"ד בשם "הלכות ציצית מתוך ספר מרדכי קטן" כולל מבוא מורחב בעניין זה, והושלמה מלאכת שאר הלכות קטנות וי"ל לאחר מכן ע"י ת"ח מופלג מארה"ב כולל הערות ארוכות לבאר עמקות לשונו, ואח"כ נכלל כל המ"ק הל"ק בקיצור בלי ההערות במהדורת "מרדכי השלם" של מכון ירושלים).

הוספות מרדכי קטן - ומרדכי הלכות קטנות

בנוסף לדוגמא הנ"ל מספר מרדכי קטן מסכת פסחים, בגוף הספר (חוץ מהגיליונות) קיימים כ-150 קטעים, אשר הן תוספת וחידוש על המרדכי, שנכתב עליהם בכותרת צד "הוספת מרדכי קטן".
בין ההוספות, בכמה מקומות הוא מפנה לדבריו אשר כתב בחיבורו להלכות ציצית ס"ת תפילין ומזוזה, הנקרא אצלינו בדפוס ובספרי ההלכה "מרדכי הלכות קטנות":
1. ספר מרדכי קטן מסכת שבת, סוף פרק המוציא (רמז שעב): "קלף במקום בשר, דוכסוסטוס במקום בשר. עיין בחיבורי ס"ת תפילין ומזוזה". (נמצא במרדכי הלכות קטנות רמז תתקנט).
2. ספר מרדכי קטן מסכת ראש השנה, ריש פרק א (רמז תשה): וחוזרים ומרעין, ובעשיית מצוה ליכא בל תוסיף... ועיין בחיבורי מתפילין וציצית ומזוזה ושם בארתיו". (ונמצא במרדכי הלכות קטנות רמז תתקסט).
3. ספר מרדכי קטן מסכת מועד קטן, מסכת שמחות (רמז תתסג): "עיין במרדכי בהילכות ציצית שחיברתי. (ונמצא במרדכי הלכות קטנות רמז תתקמו).
4. ספר מרדכי קטן מסכת עבודה זרה, סוף פרק א (רמז תתי): "ועיין בחיבורי מס"ת ושם פי'". (ונמצא במרדכי הלכות קטנות רמז תתקמט).


וכבר נמצא והוברר מכל הראיות השונות, ש"מרדכי הלכות קטנות" איננו אלא חיבורו של מהר"ש שליטשטט, בעל המחבר ספר מרדכי קטן.

מהר"ש שליטשטט בספר בית יוסף

כאשר נעשה חיפוש במחשב בבית יוסף או"ח, תוצאות "מרדכי", מתחילת הבית יוסף עד סימן מ"ה סוף הלכות תפילין, נמצא יותר מ-100 פעמים תוצאות מרדכי, שכמעט כולן אינן אלא ממרדכי הלכות קטנות!

נמצא כי חוץ מספרו "מרדכי קטן", תורתו של מהר"ש שליטשטט נלמדה בבתי המדרש במשך דורות רבים להלכה פסוקה, רק נתייחס לפעמים בטעות על שמו של רבינו מרדכי בן הלל (שנהרג בשנת נ"ח) ובאמת אינה אלא תורתו של מהר"ש (שחיבר סביב שנת קל"ו).

ועוד לא הזכרנו את "הגהות מרדכי" שחלקן מיוחסות נכונה למהר"ש שליטשטט, ונעלם שמו מעליהן. מפני שבבית מדרשו של המרדכי ע"ה חינכו לדבר בלשון ענווה ולא בלשון מדברת גדולות, שהיו חכמים גדולים שהכירו את מקומם בתור חותמי תקופת הראשונים והתוספות, לכן היה דרכו של המרדכי לכתוב בלשון "ונראה לי הדיוט" וכיוצא בזה, וכלל בקיצור לשונו חידושים גדולים ונשגבים. בדרך זו ממש נהג אחריו מהר"ש שליטשטט ז"ל, שהעלים את חידושיו ושיקע אותם בתוך הספרים "שהעתיק" כביכול בעדינות, ואף את שמו לא חתם ממש על ספריו, אך לאחר המחקר והעיון נתגלו בס"ד אולי חיבורים נוספים אשר חיבר ונעלם שמו מהן ברבות השנים.
נערך לאחרונה על ידי הוגה ב ג' מרץ 26, 2024 7:52 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: ספר מרדכי קטן

הודעהעל ידי הוגה » ג' מרץ 26, 2024 6:01 pm

ספר מרדכי קטן מלא וגדוש מתורת רש"י ובעלי התוספות, רשב"ם ור"ת, ר"י וראבי"ה, עד מאות תשובות הרב הגדול מהר"ם מרוטנבורג, כפי אשר הובא הכל באורך בספר המרדכי הרגיל לרבינו מרדכי בן הלל, ובספר מרדכי קטן הכל מקוצר בתמצית נפלאה ומסודרת.

אחד מפלאי ספר מרדכי קטן, זהו דרך איזכורו לפירוש רש"י. בכל מקום שמובא דברי רש"י בספר מרדכי קטן, נמצא כתוב: רש"י ז"ל. (כ-250 תוצאות). לעומת זאת בכל שאר הראשונים, לא כותב המרדכי קטן מעולם: ר"ת/ר"י/מהר"ם ז"ל, אלא אך ורק לרש"י בלבד.
פלא מציעא, שכן נמצא בכל מקום בחיבורו האחר, ספרו 'מרדכי הלכות קטנות', אך ורק לרש"י כתוב: רש"י ז"ל. (26 תוצאות). ולא לשאר הראשונים.
פלא בתרא, שכן הוא בכמה עשרות 'הגהות מרדכי' הפזורות על פני המסכתות, נמצא בהן מטבע הלשון: רש"י ז"ל.
מאירים הדברים, לפי הנאמר שכולן מחבר אחד להן, שמואל בקוראי שמו, שכך היה דרכו ליתן כבוד לרש"י.

בדרך כלל הוא לא חתם את שמו על חיבוריו, ושמו ידוע בעיקר על שם "מרדכי קטן", אבל אנו רואים שגם בשאר הספרים השאיר רמזים ועקיבות במטבעות לשונו. (ובכך ניסיתי לחפש ואולי מצאתי חיבורים אחרים אשכנזיים מסוף המאה הי"ד, שאולי שייכים אליו או לבית מדרשו).

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: ספר מרדכי קטן

הודעהעל ידי הוגה » ג' מרץ 26, 2024 6:39 pm

מי יתן כח למנות את החידושים המופלאים בספר, אחרי שזה חיבור שכולו תורת הראשונים, וכל תיבה בו צריכה לימוד.
עם זאת לא אוכל לחסום את עצמי לכתוב עניין אחד, לראות בו לעניות דעתי את חכמת הראשונים כי רבה, שבכמה מקומות האחרונים מאריכים לבאר ולשאת ולתת בדברי המרדכי והראשונים, ובספר הזה בשינוי תיבה אחת או כמה תיבות, נראה כיצד מהר"ש רמז ברגישות קיצור לשונו חכמה מופלאה. בנוסף על הידוע לנו מחכמי דורו ומספריו שכל תורת הראשונים היתה פרושה לפניו (עד פסקי הרא"ש שהיה בדור הקודם לו, כולל תשובות רבות מאחרוני הראשונים), בנוסף לחיבורים קדמונים שלא באו לידינו (כגון תוספות שאנץ הארוכות על רוב מסכתות הש"ס, מביא ממנו בהלק"ט ובהגמ"ר חידושים בלעדיים מר"ת ור"י).
להלן חידוש אחד לענ"ד, השייך להאמור בהגהות מרדכי במסכת יבמות אשר התקשו כל האחרונים בהבנת דבריו, ובספרו המאוחר מרדכי קטן נראה שהרגיש בחסרון אשר כתב תחילה בהגהות מרדכי, כפי אשר העירו וכתבו האחרונים, ובא עתה וחזר ותיקן נוסח הדברים היטב, ומתברר שלבסוף כולם כיוונו לאמת בס"ד.
ספר מרדכי קטן מסכת יבמות פרק שני רמז טו,

{רמז טו}

[יב] כל השיטה פירש רש"י ז"ל (ד"ה ואיבעית) והשאילתות (שם) תצא מבעל. וכל גדולי הדור פירשו, מרוכל. (אביאסף). ועיין שם במרדכי והאריך הרבה:

{הוספת מרדכי קטן}

[יג] בסמ"ג (עשין מח) כתב וז"ל, אדם שראה מאשתו דבר מכוער, משביעה בנקיטת חפץ שלא זינתה תחתיו, ואחר כך תגבה כתובתה. אבל בדבר אחר אינו יכול להשביעה, כי אם על ידי גילגול . ואומר ר"ת (תוספות סנהדרין ח, ב ד"ה והביא) שנים שהעידו על אשת איש שזינתה, צריכים דרישה וחקירה לאוסרה על בעלה. עכ"ל: (הגהות מרדכי לרבינו רמז קא)

[יד] עוד כתב, בירושלמי (נדרים פי"א הל' יב) האומרת טמאה אני לך, אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת, שמא נתנה עיניה באחר . אמר ר' אילא, אם היה חבר יוציא . ואם מאמינה, חייב להוציא : (הגהות מרדכי לרבינו רמז קב)

זה לשון הסמ"ג שם (וכ"ה בסמ"ג כ"י שטרסבורג דף 127 ע"א): "גרסינן בירושלמי דסוף נדרים, עלה דההיא האומרת לבעלה טמאה אני לך, כלומר שזניתי תחתיך, תביא ראיה לדבריה, שמא עיניה נתנה באחר. א"ר אילא, מסתברא אם היה חבר יוצא. בין כך ובין כך כיון שאומרת זינתה, אבדה כתובתה עיקר ותוספת. ואם היה מאמינה, וסומך בדעתו עליה, הרי זה חייב להוציאה".
והביא דבריו רבינו ז"ל בהגהות מרדכי (רמז קב) בלשון זו: "עוד כתב [הסמ"ג], גרסינן בירושלמי, האומרת טמאה אני לך, אם נתנה אמתלא נאמנת. ואם לא נתנה אמתלא, אינה נאמנת. א"ר אילא, אם היה חבר יוציא. ואם הוא מאמינה, חייב להוציא. עכ"ל".
והביא דבריו דרכי משה אה"ע (סי' קטו אות יא) בשם "וכתבו הגהות מרדכי דיבמות דף תס"ב ע"ד", וכתב: "וכן פסק מהרא"י בפסקיו סי' רכ"ב, דאם אמרה טמאה אני לך, ויש רגלים לדבריה, נאמנת. וע"ש בזה".
אמנם ביאור הגר"א אה"ע (סי' קטו ס"ק כט) כתב: "הגהות מרדכי פרק ב' דיבמות סימן תשל"ב כתב בשם הסמ"ג, גרסי' בירושלמי האומרת טמאה אני לך אם נתנה אמתלא נאמנת וא"ל נתנה אמתלא אינה נאמנת א"ר אילא אם היה חבר יוציא. אבל בסמ"ג ובירושלמי שלנו סוף נדרים ליתא אלא דר' אילא לבד".
וכ"כ שו"ת אגודת אזוב אה"ע (סי' א): "אמנם כן שכל עיקר דברים הללו לא נמצא כלל בירושלמי, כי הד"מ סי' קט"ו הביא כן בשם הגהות מרדכי פ"ב דיבמות, ועיינתי בהגמ"ר שם שהעתיק זאת מהסמ"ג שהביא הירושלמי, וסוף דברי הירושלמי שם אמר ר' אילא אם היה עבד יוציא (וט"ס הוא וצ"ל אם הי' חבר יוציא כדאיתא בירושלמי וסמ"ג שאביא בסמוך), וכן שאר דברי הגמ"ר שם ככתבם וכלשונם מועתקים מלשון הסמ"ג הלכות גירושין (והוא בדפוס ויניציאה דף קכ"ח א'), וזה לשון הסמ"ג שם גרסי' בירושלמי דסוף נדרים עלה דהיא דהאומרת טמאה אני לך תביא ראיה לדבריה, אמר רבי אילא מסתבר אם היה חבר יוציא ע"כ ולא יותר, וכן הוא בירושלמי שלפנינו, וענין אמתלא מאן דכר שמיה דליתא בסמ"ג ולא בירושלמי דסוף נדרים כלל, והאיך יתכן שיפול חסרון וטעות במקרה אחד בשני ספרים כאחד בירושלמי ובסמ"ג שלפנינו". עיין שם.
וכ"כ שו"ת צמח צדק אחרון אה"ע (סי' קמ בסוף התשובה): "ובספר בית מאיר (סי' קט"ו ס"ו וסי' וא"ו סי"ג) הביא ראיה מהגמ"ר דיבמות (סי' ק"א) בשם הסמ"ג (מ"ע מ"ח) בשם הירושלמי אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת, ופי' אמתלא היינו רגלים לדבר, והביאו הד"מ סי' קט"ו אות י'. וכן הוא גם כן בקיצור פסקי המרדכי שבסוף כרך חולין הלכות איסורי ביאה (סי' ק"א). והוכיח מזה ג"כ, דהאיסור בטמאה אני לך עם רגלים לדבר הוא מדינא, ולא משום דשווייה נפשה חתיכה דאיסורא, וחלק על מהרא"י. אבל באמת ליתא זה לא בירושלמי ולא בסמ"ג שם. ומ"מ למעשה חלילה לנו לזוז מפסקי מהרא"י והרמ"א להחמיר בטמאה אני לך עם רגלים לדבר. אבל מ"מ אין להחמיר רק ברגלים לדבר חזקים וכמ"ש הבני אהובה". והביא דבריהם בשו"ת גבול יהודה אה"ע (סי' לד דף נג ע"א וע"ב), ועיין שם מה שכתב לפרש דברי רבינו בהגהות מרדכי.
ועיין להגאון ר' יוסף דוד זינצהיים זצ"ל בספר מנחת עני (חלק ב עמ' קפה) שהביא דברי רבינו בהגהות מרדכי וכתב: "ואם לא נגיה, צ"ל עכ"פ דפירוש אמתלא הוא ראיה, דלא צריך דוקא ראיה בעדים, אלא כל דאיכא סברא לומר כן וכגון רגלים לדבר נאמנת, ואם לאו אינה נאמנת".
ובדומה לזה כתב הגאון הנצי"ב ז"ל בספר העמק שאלה (נשא שאילתא קכא עמ' יג): "וראוי לדעת מה שהביאו הגהת מרדכי יבמות פרק ב' בשם הסמ"ג שהביא ירושלמי שלהי נדרים, האומרת טמאה אני לך אם נתנה אמתלא נאמנת, ואם לא נתנה אמתלא אינה נאמנת. א"ר אילא אם היה חבר יוציא. דאין הפירוש אם נתנה אמתלא בחזרתה, דלא מיירי התם אלא בהאמנת דבריה לאסור, והכי פירושו, אם נתנה אמתלא טעם וראיה להאמית דבריה נאמנת, וזה פשוט. והכי מבואר בדרכי משה אה"ע סי' קט"ו ס"ק י"א עיין שם".
ובהגלות נגלות עתה ספר מרדכי קטן לפנינו, שהוא חיבורו המאוחר של בעל הגהות מרדכי, ושינה מלשונו שבהגהות מרדכי, וכתב: "אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת שמא נתנה עיניה באחר", מבואר לכאורה כוונתו כפירושם של הרב מנחת עני והנצי"ב ז"ל בהגהות מרדכי, שמיירי בהאמנת דבריה לאסור, שאם נתנה טעם וראיה להאמית דבריה נאמנת. ולכאורה כן כוונת הגהות הב"ח בדבריו על הגהות מרדכי (אות א) שכתב על תיבת 'אמתלא': "פירוש, שמראית דברים המוכיחים שאמת הוא". ועיין בזה.

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: ספר מרדכי קטן

הודעהעל ידי הוגה » ו' מרץ 29, 2024 3:34 am

אין כאן סודות גדולים, תורת הספר הזה מובאת רבות בספרי רבותינו הראשונים והאחרונים, עם הגיליונות "הגהות מרדכי קטן" שלא נעלמו מעיניהם ומעיני החוקרים שהוציאו ממנו חידושים.
רק חשקה נפשי לשתף במציאות יקרות שמצאתי וכתבתי מה שכתבתי. פשוט וברור לי שנעלמו ממני דברים שונים ואולי כמה טעויות מביכות. על כן אודה ואשמח לכל תיקון טעות וידיעה חדשה.


קולופון

להלן דברי הסיום שכתב המחבר בסוף הספר, כפי שנשתמר בשני כתבי יד. בשאר כתבי היד של ספר מרדכי קטן, הנוסח הזה חסר, ולא הועתק במלואו.

הכתב יד הראשון הוא כ"י פרמה שנעתק בשנת 1391 בחיי המחבר, ונרשם עליו: "סליק הלכות הגט וסליק המרדכי אשר קצר הרב ר' שמואל י"ץ משליצטאש".

כ''י פרמה.png
כ''י פרמה.png (373.08 KiB) נצפה 350 פעמים


הכתב יד השני הוא כ"י פריז, שנעתק בשנת 1454 על יד אשה, בשם: ורומוט בת ר' יששכר, שהעתיקה את 140 עמודי הספר לצורך לימוד בעלה, כמו שכתבה בעמוד האחרון:

"זה המרדכי בקוצר שקיצר מהר"ר שמואל שלעטשטט כתבתי לבעלי החבר רבי שמואל בן החבר רבי משה יצ"ו".


מרדכי קטן כ''י פריז 408.png
מרדכי קטן כ''י פריז 408.png (377.02 KiB) נצפה 458 פעמים


מתוך כ-20 כ"י של הספר, הנוסח דלהלן שרד אך ורק בשני כתבי יד הנ"ל.

ואלו הם דברי הסיום שכתב המחבר בסוף הספר, לאחר שקיצר את כ"ד מסכתות המרדכי.

בסוף הספר.png
בסוף הספר.png (25.8 KiB) נצפה 458 פעמים


"סליק המרדכי אשר קיצרתי". נראה שלא המחבר קרא לספרו מרדכי קטן, אלא הראשונים והאחרונים שהביאו דבריו, וכן מעתיקי הספר השונים. לפעמים קיצור מרדכי או מרדכי קצר, לפעמים בראשי תיבות קצר וכולל: מ"ק.

"ובמקומות יש, שחיברתי בו ליקוטים אחרים אשר מצאתי בתוספות ובסמ"ג ובסמ"ק ובתשובות, כאשר אינה האלקים בידי". כלומר יש מקומות בחיבור הזה שמוסיף הוספות חדשות שאינן נמצאות במרדכי, והן מלוקטות מן החיבורים הנזכרים ('תוספות' חלקן לא באו לידינו במקום אחר, וכן 'תשובות' חלקן לא באו לידינו במק"א). קיימות הוספות רבות פזורות בין דברי ה'קיצור' לאורך כל הספר. אי"ה במהדורה החדשה יופיע על כל 'הוספה' חדשה (שלא נמצאת במרדכי הרגיל): הוספת מרדכי קטן.

"וסיימתי י"א תשרי שנת קל"ו לפרט, ה' אבינו". כך כתוב בכתב יד אחד. בכתב יד שני: שנת קל"ז. כאופן הראשון מובא בספר שו"ת משאת בנימין (סי' נז) שכתב: "וכן ראיתי בספר ישן שנתחבר בשנת קל"ו שקורא תגר על מנהג הצרפתים שנוהגין לקדר את השם". והדברים נמצאים במקומם בספר בהלכות ס"ת (אות כט). (וזו מציאה שכתב לי חבירי הי"ו ולא שלי).

"ויהי רצון שאזכה להביאו אל עיר הקודש ירושלים, עם יתר ספרים אשר חנני אלקים, ללמוד שם אני וזרעי, עד יבא מורי צדק, וישחק האומות הדק, ויבנה במקדש בדק". ידוע שלבסוף זכה הרב המחבר ועלה לארץ ישראל לירושלים, שם קיבלוהו בכבוד חכמי הדור יוצאי אשכנז שהיו בה באותה עת, וכתבו עבורו אגרות וכתבים לסייע בעדו מכל צריו אשר רדפוהו בארץ אשכנז (כמסופר באורך בספר "המקנה" לרבי יוסף רוסהיים), זה למשל פתיחת האגרות מרבני ירושלים לרבני "יושבי אשכנז ארץ מולדתינו" (כאן בקיצור ובמקור מודפס בשלימות ובאורך):
"יבושרו בשלומינו אנחנו, יושבי ציון בית חיינו, אחינו ורבותינו, יושבי אשכנז ארץ מולדתינו, ובפרט שלום הצעיר, היושב בעיר צבאות עיר אלוהינו, אלהים יכונניה עד עולם סלה. המודיע למעלת רבותי, כי הגיע אלינו הנה לעיר הקדש ירושלים תוב"ב כבוד הרב הנאדר, פרי עץ הדר מה"ר ר'... כה תפלת עבדכם הצעיר, עבד אחד מקטני שומריה, המופקדים על חומותיה, האומרים תמיד, אתה תקום תרחם ציון, אברהם ב"ר יצחק מבני האשכנזים". (מקור: ספר "היישוב" ג, מקורות למקומות היישוב היהודי, הוצאת יד יצחק בן צבי, המכון לחקר ארץ ישראל. ירושלים מס' 101, נרשם עליו: אחרי שנת 1377. ושם עוד אגרות מרבני ירושלים).


לאחר מכן המשיך לבבל, שם כתבו עבורו נשיאי בבל באותו זמן, 'כתב' מיוחד לסייע בידו מכל צריו ורודפיו אשר רדפוהו בארץ אשכנז (חבל אלזס, צרפת), כנדפס בספר "חמשה קונטרסים" (וינה תרכד עמ' 234 שם באורך):
שלום שלום לרחוק ולקרוב, כחול אשר על שפת הים לרוב. והנחה ועדנה ששון ושמחה ורנה, גילה דיצה חדוה בכל צד ופנה. שלום עד בלי ירח, כאשר השמש זורח. יהיו לרצון כאיש אשר מטהו פרח, וכבוד השם עליהם יזרח. מצפון ומתימן מערב ומזרח, על האנשים מישרי אורח. אתם החכמים הגאונים, שרים וסגנים, בחורים וזקנים, ישישים ונבונים, מלאי מצוות כרמונים, יושבי בשבת תחכמונים, כולם אחוזי חרב שפתותם שושנים, לטמא ולטהר נותנים פנים, חכמי אשכנז ראויים לפני ולפנים, יקרים מפז ומפנינים, האשל הגדול רבי' משה ע"ה קלסם בתשובותיו והראה להם פנים, ויאמר כי תורתם הגונה נקייה ומנהגיהם הגונים, והם אנשי שכל ומוסר אל כל רב בעמו וטפסר ואנשי שם המה מעולם, החוסים בצל כנפם וצלם, יתברכו באלהי עולם, עיר ועיר מדינה ומדינה יודע מדע ואנשי תבונה, קהלות שו"ם אשר בידם מקל ורצועה נתונה, יסדו ק"ן רבנים משפטם לכוננה, כן ספר לנו הרב הזה והגדיל שבחם כהנה וכהנה:
דעו כבוד אחינו אנשי גלותינו, כי זה האיש הרב הגדול שמו מזרע צרפתים, מהם יצאו כריתים ופליתים, וירד בצוק העיתים, והנה ראה פלאות ועברו עליו תלאות, וישימוהו אלהיו לאות, ואולי נתפס בעון הדור וחטאות, נעו מעגלותיו ממגורי אבותיו, וישם נפשו בכפו לספר לנו קורותיו, ויבא כאורח נטה ללון ורבו תלונותיו, ואין דובר אותו דבר כי לא נודעו עשתנותיו. סוף הקיפנו וקפחנו בהלכותיו, ונתמה איש אל רעהו מרוב חריפותו ושאלותיו. ונשם יד לפה ונדום, וקרא זה אל זה מי זה בא מאדום, חמוץ בגדים כולו מחמדים, יבצור רוח נגידים הדור בלבושו, כתר תורה בראשו, עמוד המערב נעים ונערב, נחמד מזהב ומפז רב. ויספר לנו כל התלאה, ויזעק לאל כי גאה, להנקם מאויביו כאשר הגוי לפנינו קאה, על המסורות אשר משכוהו בעבות החטאה, וכאשר כל אלה עיננו ראה, וכו'.


ובקיצור, אחר כך שב לארצו לישיבתו, שם כנראה המשיך בחיבור הספרים, חלקם בדפוס וחלקם בכת"י. לא ידוע לי התאריך המדויק של שנת פטירתו, כנראה אחרי שנת קנ"ב וקודם שנת ק"ע (לפי הרישומים השונים שבכתבי היד של הספר).
בגיליון ספר פסקי הרא"ש כ"י משנת קפ"ד (ניו יורק 9941 דף 100 ע"ב) מועתק נוסח "קינה" שנכתבה על פטירת חכם גדול בשם "אדונינו מוהר"ר שמואל". אני לא יודע לומר אם מדובר על מחבר הספר הזה, או על רב אחר בשם שמואל. אשמח לכל ידיעה חדשה בתודה רבה.
קול יללה אשמיע בכל גולת אריאל
ואתאונן ואקונן בקינות מר בכח ואל
ואבכה וכף אכה עם כל קהל עדת ישראל
היום בהתאסף אדונינו מוהר"ר שמואל

"קול היום"

ואספוד כקפוד וכיענות במדבר ...
יען נתעלף וחלף אתן הבר והמדבר
והגרון בקול חרון אומר יגבר
אנה פנה אבי אבי רכב ישראל

"היום קול"

ביום נכסף ונאסף .. שמש
כנחל עיני יזלו דמעות ליל יום ואל ימש
אוי לנו כי פנה העמוד וימש
שר צבא ישראל

"קול היום"

בין תנור וכירים ועפרות ארץ אתגוללה
ועל עפר אשכב אשבה ואתבוללה
יען כי מן השמים אש נפלה
ויאכל את ר..ש לנר ישראל.

"קול היום"


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 339 אורחים