הפטרות פרשיות אחרי מות וקדושים כשהם פרודות ופנויות

[איש_ספר]

הפולמוס בדבר מנהג האשכנזים, ידוע, והוא שייך לשנים שקביעותם זח"ג, בהם פרשות אלו פנויות שתיהן להפטרתן.

(במאה וחמישים שנה האחרונות השנים הללו קביעותן זח"ג: תרס"ב, תרע"ט, תש"ג, תש"ו, תש"ל, תשל"ג, תשנ"ז, תשפ"ד. ולע"ל אם לא יתחדש הקידוש ע"פ ראיה: תת"א, תתכ"ח, תתל"א)

ראשיתו של הפולמוס בפרסום הלוח של הרימ"ט זצ"ל בשנת תרע"ט (הלוח הראשון מקביעות זח"ג) בו רשם רימ"ט כי מנהג ירושלים לקרוא באח"מ, התשפוט, ולקדושים, הלא כבני כושיים. חילוקי הדעות היו גם בירושלים עצמה כפי שסיפר בנו הרנ"א בשנת תש"ג.

בשנת תש"ג ותש"ד התנהל הפולמוס בעני"ז מע"ג 'התבונה' בין הר"מ סטלביץ (מח"ס מבית מאיר) לבין הרימ"ט ובנו הרנ"א, כשהראשון שולל את קיומו של המנהג ומבקש לנהוג כפי העולה מד' רמ"א (תכ"ח ח): אח"מ - הלא כבני כושיים, קדושים, התשפוט. בשנת תש"ד פרסם שם הר"ש גריינימן מכתב בענין זה, ומסקנתו גם היא שיש לנהוג כרמ"א וש"פ, ומצטרף לערעור בדבר קיום מנהג ותיקין בירושלים היפך ד' הרמ"א. במקו"א הבהיר הרש"ג שמכתבו זה נעשה לפי יוזמת החזו"א.

בשנים שאח"כ התברר שמתקיים מנהג נוסף, וגם לגביו נטען שהוא מנהג ירושלים, לקרוא הכ"כ בשתי הפרשיות ולהשמיט את התשפוט מכל וכל. (במנהג זה החזיק במיוחד ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל וביאר דעתו באב"י ח"ח סי' לח).

שנת תש"ל הולידה כמה מאמרים מעניינים סביב פולמוס זה:

סבי הר"ש זצ"ל בהנאמן (גליון לט שנה כא)
רצ"ב (מתוך שומע ומוסיף, ספר פנימי)

הרש''ד הנאמן.pdf

(2.7 MiB) הורד 89 פעמים

מסקנתו, יש לנהוג כהרימ"ט רק בירושלים (ובפ"ת הנמשכת אחריה), בשאר ערי הקודש, כהרמ"א וש"פ. המנהג להכפיל הפטרת הכ"כ, אין לקיימו.

כתגובה פרסם ר"ש וינגרטן ז"ל (מאמר שהופיע גם כתדפיס) סקירה על הדעות השונות, ודברים בזכות המנהג של הכפלת ההפטרה.
רצ"ב קישור למאמרו. בשנת תשל"ג הוסיף על דבריו הראשונים, עדויות על בתי כנסיות שונים בירושלים בהם נהגו לכפול את הכ"כ. רצ"ב קישור למאמרו השני.

אחריו בא הר"ש (ברבי אברהם מהדיר המאירי) סופר ופרסם מאמר הכולל גם הוא סקירת הפולמוס ודוחה את דבריו של ר"ש וינגרטן.
רצ"ב

אוצר החכמה_-_ מוריה - יז-יח (שנה ב ה-ו) - ירחון תורני - מכון ירושלים__ 58_64.pdf

(4.05 MiB) הורד 65 פעמים

בשנת תשנ"ז פרסם ר אהרן נויבירט מארה"ב בכתה"ע אור ישראל מאמר מקיף, ויש בו תועלת משום הרחבת הדברים הבאה בו. גם הוא מצ"ב

אוצר החכמה_-_ אור ישראל -מאנסי- - ז (שנה ב ג) - קובץ__ 159_172.pdf

(9.41 MiB) הורד 74 פעמים

(שו"ר, אחרי שציינו כאן בהמשך, שחלקו הארי נמצא כבר במאמר של ר"מ גנוט בראש הלוח שלו משנה זו, ומאמרו של רמ"ג מקיף עוד יותר).

המאמר החשוב ביותר הכולל עדויות על מנהג אשכנז הקדום בין היתר מתוך חומשים שבכתב יד, הוא של ר' עלי דוקר בחיצי גיבורים י"א תשע"ט
ורצ"ב

אוצר החכמה_-_ קובץ חצי גבורים - פליטת סופרים יא - קובץ__ 493_504.pdf

(5.38 MiB) הורד 95 פעמים

השנה תשפ"ד, לא ראיתי פרסום נוסף ומשמעותי שראוי לציין אליו (המאמר הכפול בישורון והמעיין אין בו מאומה לא מן החדש ולא מן החידוש מלבד מכתב של ר' זכריה ברכות לחזו"א, ועוד דקדוקי עניות, בל' של הרימ"ט ובנו רנ"א).

בהמשך אעלה כאן כמה פרסומים בלתי מוכרים:

[איש_ספר]

בשנת תש"ל פרסם רב בית הכנסת אהבת חסד, ר' יצחק הכהן הלברשטט זצ"ל מודעה לקהל המתפללים ובו הוא מודיע ומנמק כי בהפטרת אח"מ וקדושים ינהגו כד' הרמ"א וש"פ ודלא כלוח של רימ"ט:

הלברשטט.jpg (1.87 MiB) נצפה 1649 פעמים

[איש_ספר]

כעבור זמן הופיע כרוז אנונימי, חתום: קבוצת בני תורה. מסקנתו זהה אך סגנונו משתלח.

קבוצת בני תורה.jpg (2.6 MiB) נצפה 1646 פעמים

[איש_ספר]

ר' יצחק ה"ש, חש כנראה שלא בנוח להמצא בחברת בעלי הכרוז הנ"ל ולכן חזר ופרסם את המודעה הבאה (מוצגת פעמיים בשל גודלה):

הבהרה הלברשטט.1.jpg (2.2 MiB) נצפה 1646 פעמים

הבהרה הלברשטט.2.jpg (2.07 MiB) נצפה 1646 פעמים

[איש_ספר]

מנהג עדת ישראל בברלין
מר' יצחק לוי מח"ס פרשיות בספרי הנביאים

לוי.jpg (384.58 KiB) נצפה 1611 פעמים

[הקיק]

למרות דברי מרא דאתרא שלא מצא שהתפרסם השנה מאמר בנושא מחוץ למאמר הכפול ב'המעין' וב'ישורון' האחרונים (שאין כאן מקום לדון איך נוצרה הכפילות המוזרה הזו) - יש מקום, ולו רק בגלל נגישותו בספר ידוע, להפנות למאמר הארוך והמרתק על פולמוס הפטרות אחרי-קדושים שהתפרסם בראשית השנה ב’לוח דבר בעתו’ תשפ”ד עמודים 1183-1218 מאת העורך הר”מ גנוט, ושם הוא מפנה למקורות בראשוני אשכנז שהזכירו את המנהג לקרוא במקרה הנ”ל התשפוט לראשונה והלא כבני כושיים לשנייה כדעת הרימ"ט, והם בהקדמת ספר
המנהגים לרבי אייזיק טירנא עמ’ ב שיש ‘מהפכים’ וקוראים באחרי התשפוט ובקדושים הלא כבני כושיים, ובספר לקט יושר לתלמיד בעל תרוה”ד חלק או”ח עמ’ 52 (מהדורת מכון שלמה אומן הלכות יום השבת סע’ ג, עמ’ קיא, ועיי”ש בהערות) שפוסק כך בשם רבו בעל תרוה"ד, ועוד. הפניתי לדברים אלו בהערה בסוף המאמר שנדפס ב'המעין'. מועדים לשמחה ובשורות טובות, הק' יואל

[מעט דבש]

viewtopic.php?p=704822#p704822

[איש_ספר]

למרות דברי מרא דאתרא שלא מצא שהתפרסם השנה מאמר בנושא מחוץ למאמר הכפול ב'המעין' וב'ישורון' האחרונים (שאין כאן מקום לדון איך נוצרה הכפילות המוזרה הזו) - יש מקום, ולו רק בגלל נגישותו בספר ידוע, להפנות למאמר הארוך והמרתק על פולמוס הפטרות אחרי-קדושים שהתפרסם בראשית השנה ב’לוח דבר בעתו’ תשפ”ד עמודים 1183-1218 מאת העורך הר”מ גנוט, ושם הוא מפנה למקורות בראשוני אשכנז שהזכירו את המנהג לקרוא במקרה הנ”ל התשפוט לראשונה והלא כבני כושיים לשנייה כדעת הרימ"ט, והם בהקדמת ספר
המנהגים לרבי אייזיק טירנא עמ’ ב שיש ‘מהפכים’ וקוראים באחרי התשפוט ובקדושים הלא כבני כושיים, ובספר לקט יושר לתלמיד בעל תרוה”ד חלק או”ח עמ’ 52 (מהדורת מכון שלמה אומן הלכות יום השבת סע’ ג, עמ’ קיא, ועיי”ש בהערות) שפוסק כך בשם רבו בעל תרוה"ד, ועוד. הפניתי לדברים אלו בהערה בסוף המאמר שנדפס ב'המעין'. מועדים לשמחה ובשורות טובות, הק' יואל

תודה רבה. לא הכרתי. אחפש אחריו. יש"כ.

[מעט דבש]

בהקדמת ספר המנהגים לרבי אייזיק טירנא עמ’ ב שיש ‘מהפכים’ וקוראים באחרי התשפוט ובקדושים הלא כבני כושיים.

המקור הזה לא יועיל הרבה, כי רבי אייזיק טירנא עצמו כתב על מנהג זה שהיא טעות גמורה, והרמ"א (תכח, ח) פסק כדבריו.

ה'לקט יושר' הוא מקור חשוב, ויש להוסיף מקור נוסף שציינו בזה, בספר הפרדס (עמ' שנג) באמצע דיון על מספר הפסוקים הנצרך בהפטרה:

והפטירו בכאן במגנצא ובוורמשא בפרשת קדושים בהלא כבני כושיים, אף על פי שהיא קטנה, וכן עשו מעולם בכאן בכל שנה ושנה, לא פחתו ולא הותירו, כעין שעושין ב'עולותיכם' (=הפטרת צו), אף על פי שאין התורגמן, ולא תשנה ממנהג קהילות.

------------
מאמר הר"מ גנוט משנת תשנ"ז נמצא כאן. ואיני יודע אם השנה יש תוספות.

[איש_ספר]

גרוסברג.pdf

(875.4 KiB) הורד 37 פעמים

חילוף מכתבים בין סבי לרח"ז גרוסברג זכר צדיקים לברכה. מתברר שגם הרחז"ג מיאן לקבל את דברי הרימ"ט
תמונת מכתב הרח"ז

גרוסברג.jpg (3.95 MiB) נצפה 1587 פעמים

[יהושפט]

למרות דברי מרא דאתרא שלא מצא שהתפרסם השנה מאמר בנושא מחוץ למאמר הכפול ב'המעין' וב'ישורון' האחרונים (שאין כאן מקום לדון איך נוצרה הכפילות המוזרה הזו) - יש מקום, ולו רק בגלל נגישותו בספר ידוע, להפנות למאמר הארוך והמרתק על פולמוס הפטרות אחרי-קדושים שהתפרסם בראשית השנה ב’לוח דבר בעתו’ תשפ”ד עמודים 1183-1218 מאת העורך הר”מ גנוט, ושם הוא מפנה למקורות בראשוני אשכנז שהזכירו את המנהג לקרוא במקרה הנ”ל התשפוט לראשונה והלא כבני כושיים לשנייה כדעת הרימ"ט, והם בהקדמת ספר
המנהגים לרבי אייזיק טירנא עמ’ ב שיש ‘מהפכים’ וקוראים באחרי התשפוט ובקדושים הלא כבני כושיים, ובספר לקט יושר לתלמיד בעל תרוה”ד חלק או”ח עמ’ 52 (מהדורת מכון שלמה אומן הלכות יום השבת סע’ ג, עמ’ קיא, ועיי”ש בהערות) שפוסק כך בשם רבו בעל תרוה"ד, ועוד. הפניתי לדברים אלו בהערה בסוף המאמר שנדפס ב'המעין'. מועדים לשמחה ובשורות טובות, הק' יואל

המקורות הללו כבר הובאו במאמרו של הגרש"ד בהנאמן שהועלה לעיל

[איש_ספר]

למרות דברי מרא דאתרא שלא מצא שהתפרסם השנה מאמר בנושא מחוץ למאמר הכפול ב'המעין' וב'ישורון' האחרונים (שאין כאן מקום לדון איך נוצרה הכפילות המוזרה הזו) - יש מקום, ולו רק בגלל נגישותו בספר ידוע, להפנות למאמר הארוך והמרתק על פולמוס הפטרות אחרי-קדושים שהתפרסם בראשית השנה ב’לוח דבר בעתו’ תשפ”ד עמודים 1183-1218 מאת העורך הר”מ גנוט, ושם הוא מפנה למקורות בראשוני אשכנז שהזכירו את המנהג לקרוא במקרה הנ”ל התשפוט לראשונה והלא כבני כושיים לשנייה כדעת הרימ"ט, והם בהקדמת ספר
המנהגים לרבי אייזיק טירנא עמ’ ב שיש ‘מהפכים’ וקוראים באחרי התשפוט ובקדושים הלא כבני כושיים, ובספר לקט יושר לתלמיד בעל תרוה”ד חלק או”ח עמ’ 52 (מהדורת מכון שלמה אומן הלכות יום השבת סע’ ג, עמ’ קיא, ועיי”ש בהערות) שפוסק כך בשם רבו בעל תרוה"ד, ועוד. הפניתי לדברים אלו בהערה בסוף המאמר שנדפס ב'המעין'. מועדים לשמחה ובשורות טובות, הק' יואל

המקורות הללו כבר הובאו במאמרו של הגרש"ד בהנאמן שהועלה לעיל

ככלל, ספר לקט יושר היה חביב עליו עד לאחת, וכמדומה שלא היה בעל הלכה לפניו ואחריו שעשה בספר שימוש כה רב...

[איש_ספר]

אחת השאלות המעניינות ביותר בסיפור הזה, מה ראה החזו"א - שכידוע אף במנין שלו לא היה מתערב בעניני בית הכנסת - ליזום פניה פומבית שכזו...?!

[יהושפט]

בנוגע למנהג בחלק מהמקומות בירושלים להפטיר פעמיים הלא כבני כושיים, מצאתי אולי כן בסדר טרוייש, אלא שאין הדבר מפורש שם -
בסדר הנ"ל סימן ה, יש רשימה של מנהגי הפטרות, והוא מזכיר שם כמה פרשיות - ויק"פ ותז"מ - שדרכם להיות מחוברות, ומפרט מה מפטירין כשהם נפרין ומה כשהם מחוברים, ואז כותב "אחרי וקדושים מפטירי' הלא כבני כושיי' אתם לי", ולא מחלק בין נפרדות למחוברות, ואם כן משמע כאותו מנהג

אולם יש לבעל דין מקום לחלוק ולדחוק שכוונתו דווקא כשהם מחוברות, ומשום מה לא פירש דינם כשהם נפרדות. וצ"ע בזה.

[איש_ספר]

בשנת תשנ"ז (גם היא זח"ג) אוותה נפשו הטובה של יהודי יקר מבני ציון המצוינים ה"ה ר' יהושע יוסף יצחק ברבי ברוך אריה ברש"ז אייזנבאך שליט"א נכד הר"ר ישראל יעקב וינברג זצ"ל לדעת את המעשה אשר יעשון בני ירושלים בהפטורה זו. ואחרי שבתות אחמו"ק היה בידו ידיעות על למעלה משבעים בתי כנסיות ומנהגיהם המחולקים, ומי ומי החכמים שעל ידם או בפניהם נעשה מעשה.


קודם העלאת הרשימה, חיזרתי אחריו כדי לקבל רשותו, אותה קיבלתי בחפץ לב ובמאור פנים.

והנה היא מטובו של הכותב: המעיין בנימוקים ימצא כמה מקומות לקיים בהם שמחת יו"ט....

רשימה תשנז.1.jpg (1.16 MiB) נצפה 1498 פעמים

רשימה תשנז.2.jpg (1.71 MiB) נצפה 1498 פעמים

רשימה תשנז.3.jpg (1.72 MiB) נצפה 1498 פעמים

רשימה תשנז.4.jpg (1.36 MiB) נצפה 1498 פעמים

[מעט דבש]

בעמ' 2 (בביהכ"נ 'אמרי יוסף' ספינקא), וכן בסוף עמ' 4, כתב שהלבוש חולק על הרמ"א (תכח, ח), ולדעתו מפטירים ב'אחרי' הפטרת 'התשפוט', ובפרשת קדושים 'הלא כבני כושיים' - כגרימ"ט.
וזו טעות [וגם בפסקי תשובות (תכח, יא, ציון 39) טעה בזה], כי הלבוש (או"ח תצג, ד) כתב להדיא כרמ"א:

לפרשת אחרי מות מפטירין בתרי עשר בעמוס [ט, ז] הלא כבני כושיים אתם לי, והוא שייך לפרשה זו מפני שבזו הפרשה הזהירה התורה [ויקרא יח, לג] כמעשה ארץ מצרים לא תעשו וגו', וכתיב [שם כח] לא תקיא הארץ אתכם בטמאכם וגו', ובימי עמוס עשו כמעשה דכושים שהם אחיהם של מצרים דכתיב [בראשית י, ו] ובני חם כוש ומצרים וגו', ובא הנביא והוכיחם על זה שאם לא ישובו תקיא הארץ אותם דכתיב [עמוס שם ט] והניעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה וגו'. לפרשת קדושים מפטירין ביחזקאל [כב, ב] ואתה בן אדם התשפוט וגו', והיא מעין הפרשה שהוכיחם הנביא שעברו על כל התועבות שהוזהרו עליהם בפרשה זו.

ועוד כתב שם בהג"ה:

...ועכשיו שכבר נתקן המנהג ונתפשט ע"פ מהר"א טירנ"א לומר כבני כושיים לאחרי...

ובסוף ההג"ה:

...על כן נ"ל פשוט לקבוע כן הלכה למעשה להפטיר התשפוט לקדושים לעולם... (-הינו בין בנפרדות בין במחוברות)

ובמנהגים שבסוף ספר הלבוש (סעיף כו):

...שנתפשט המנהג כדעת בעל המנהיג הזה התשפוט לקדושים וכושיים לאחרי...

והטעות נובעת מכך שהלבוש חולק על הרמ"א כשהפרשיות מחוברות, וסובר שמפטירים אז 'התשפוט' ולא 'הלא כבני כושיים', וכמו שהאריך הלבוש בהג"ה בסימן תצג. והמשנ"ב (תכח, כו) כתב על מחלוקת זו שנתפשט המנהג בכל הקהלות שלא כלבוש (ואכן כך נוהגים כיום בכל מקום, ואין על זה כלל נידון).

---------------------

ושוב ראיתי שכבר כתב כן במחצית השקל (תכח, י) בקיצור:

כשהן נפרדות אין מחלוקת וכ"ע מודים שקורין בפ' אחרי הלא כבני כושים ובקדושים התשפוט. אלא כשהן כפולות ס"ל לרמ"א דנשתנה הפטרה זו משאר הפטרות. דקורין האחרונ'. וכאן קורין הראשונ' דהיינו הלא כבני כושים. וע"ז חלק הלבוש דגם כשהן כפולות יקראו התשפוט כמו בכל שאר ב' הפטרות שקורין האחרונה.

ובנזירות שמשון (תכח):

אבל כשהם מחולקין לכולי עלמא שייך הלא כבני כושיים לאחרי מות, עיין בלבוש סימן תצ"ג מבואר הטיב.

אחרי כתבי כל זה, ראיתי בספר החיים של הגר"ש קלוגר (או"ח תכח) שכתב בדעת הלבוש שהפטרת 'התשפוט' שייכת לאחרי, והפטרת 'הלא כבני' לקדושים, כגרימ"ט (וראה גם שבט הלוי ט, ס), וצ"ע (וראיתי שהעיר עליו בבירור הלכה או"ח תכח, עמ' רלב).

[איש_ספר]

מודעה מבית הכנסת בית יעקב בית ישראל בשנת תשנ"ז

בית יעקב בית ישראל.jpg (1.37 MiB) נצפה 1407 פעמים

[איש_ספר]

אין כאן שום חידוש (ועל החידוש שיש כאן אפשר לוותר...) ובכ"ז הנני מעלה.
הצופה, כה בניסן תשנז, עמ' 7.

[איש_ספר]

רשימות שרשם סבי זצ"ל לעצמו, בשנים תש"ל ותשל"ג (שניהם זח"ג). יש כאן כמה עובדות מעניינות לכשעצמן.

בשורה של הרב רוזנטל (תשל"ג) לא הבנתי המילה האחרונה: ועזר לו/ ועזב לו?
ומיהו הרב פרנק שנזכר כמכריע בכותל? (רצ"פ כבר לא היה חי כמובן וגם רש"פ פראנק נפטר בתחילת תשל"ג)

תש''ל.jpg (142.09 KiB) נצפה 1391 פעמים

תשל''ג.jpg (1.44 MiB) נצפה 1391 פעמים

[יהושפט]

רשימות שרשם סבי זצ"ל לעצמו, בשנים תש"ל ותשל"ג (שניהם זח"ג). יש כאן כמה עובדות מעניינות לכשעצמן.

בשורה של הרב רוזנטל (תשל"ג) לא הבנתי המילה האחרונה: ועזר לו/ ועזב לו?
ומיהו הרב פרנק שנזכר כמכריע בכותל? (רצ"פ כבר לא היה חי כמובן וגם רש"פ פראנק נפטר בתחילת תשל"ג)

תש''ל.jpg

תשל''ג.jpg

נראה "ועזב לו", כלומר הניח לו לקרוא את מה שהכין, אף שרצה אחרת

הכרעת הרב פרנק בכותל נזכרת ברשימת תש"ל [ולא תשל"ג], וממילא יתכן שהוא רש"פ

[איש_ספר]

כבר נזכר לעיל הר"ש פפרמן שהיה ממחדשי/מעמידי המנהג לקרוא פעמיים הכ"כ. והנה מדברי סבי זצ"ל אודותיו. מתוך: איה שוקל, שפירי דירושלים עמ' קצד-קצה:

איזה קצד.jpg (10.28 KiB) נצפה 1388 פעמים

איה קצה.jpg (155.34 KiB) נצפה 1388 פעמים

[איש_ספר]

הכרעת הרב פרנק בכותל נזכרת ברשימת תש"ל [ולא תשל"ג], וממילא יתכן שהוא רש"פ

אכן ר"ש פראנק. הנה מכתב מר' אהרן שמואל ברבי יונה מרצבך משנת תש"ל

ר אברהם מרצבך.1.jpg (505.74 KiB) נצפה 1359 פעמים

ר אברהם מרצבך.2.jpg (393.22 KiB) נצפה 1359 פעמים

[איש_ספר]

ואגב כך, הנה מכתב מאביו ר' יונה זצ"ל, המשבח את מאמרו של ר"ש סופר הנז"ל (שהופיע קודם בהמודיע יום ו' כ"ה ניסן תש"ל עמ' ד*). ר' יונה כותב שהיה ראוי להפנות אל המאמר בערך באנצ"ת אלא שנמנענו כך משום עקרון שלא להזכיר עיתונים.

רבי יונה מרצבך.jpg (1.31 MiB) נצפה 1356 פעמים

רבי יונה מרצבך ב.jpg (1.12 MiB) נצפה 1356 פעמים

ה'רשימה' הנזכרת שם היא לוח ההפטרות שנעשה ע"פ עבודתו של ר' נתן פריד. ר' יונה מתנצל על השגיאות שיש בתוכה ותולה אותן בשיטת הציון המסובכת. אבל רנ"פ לא קיבל והאשים את עורכי האנצ"ת ברשלנות, הוא כתב ע"כ בין היתר גם לסבי. ומכתבו מצוי כאן.

*יש לי את גזיר העיתון ולא דקדקתי אם הוא שווה למאמר שבמוריה. אין לי אפשרות לסרוק בשל גודלו. יבורך המעלה את המאמר מתוך מאגר העיתונות.

[איש_ספר]

במאמרו של סבי בהנאמן הנז"ל כתוב לאמור:

דבר זה ביחד.jpg (50.38 KiB) נצפה 1292 פעמים

.
מכתבו של ר' נתן פריד אל סבי מופיע כאן.

[איש_ספר]

בקשר להשגתו של החזו"א על ה'לוח' בענין זה, והפומביות שהוא נתן לכך, לא למותר לציין את חיבתו של החזו"א ללוח הבאה לידי ביטוי במכתבו של הגרח"ק ובעדותו בע"פ:

מעשה איש ח''ה עמ' לא.jpg (28.75 KiB) נצפה 1277 פעמים

מכתב מרחק בראש קונטרס מנהגי לדרמן.jpg (158.62 KiB) נצפה 1277 פעמים

[מעט דבש]

יישר כח גדול לרב 'איש ספר' על התוכן הרב שהעלה לנו מאוצרות הגרש"ד זצ"ל.
בענין דעת הגרשז"א, כאן (עמ' 1, מס' 8) הובא בשמו (הרב משה לינדר, בשם הגרא"ד אויערבאך, בשם אביו) שדעתו כגרימ"ט ('התשפוט' לאחרי, 'הלא כבני' לקדושים).
אבל כנראה השתבשה השמועה, כי בעדויות אחרות על המנהג בשערי חסד (כאן, וכאן - ושם גם הרב שילה רפאל בשמו) מובא שהגרשז"א עקרונית הורה כרמ"א ('הלא כבני' לאחרי, 'התשפוט' לקדושים), אלא שאמר שבמקומו של הגרי"מ חרל"פ בשערי חסד יש לנהוג כמוהו, לקרוא בשתי השבתות 'הלא כבני'.

[יהושפט]

הבוקר איקלע לידי לוח דבר בעתו דהשתא, עברתי ברפרוף על המאמר הארוך והמושקע שבו, יש שם איגרת מהגרש"ד לבעל הלוח, וכן ציטוטים מאסופת מנהגי בתי הכנסת שהובאה כאן, ועוד כמה עדויות
אבל לפו"ר לא ראיתי בו חידושים שלא הובאו כאן, עכ"פ ודאי לא חידושים משמעותיים, מעבר לכך שהוא מאריך על מנהג רביעי של חסידים בעיקר לקרוא במקום התשפוט הלדרוש כמנהג הרמב"ם והספרדים בפרשת קדושים

[הוגה ומעיין]

מעניינת העדות של הרב אייזנבאך שבקלויז הגדול של חסידי באיאן בירושלים הפטירו "הלדרוש" (כדעת הרמב"ם וכמנהג חב"ד). בד"כ אין נוהגים בבאיאן כמנהגי חב"ד, ואולי עשו כן מחמת הבעיה שב"התשפוט".

בלוח המנהגים של חסידי באיאן - "הליכות יום" - נכתב להפטיר באחרי הלא כבני, ובקדושים התשפוט, כדעת הרמ"א. אך נראה שעורכי הלוח לא מודעים כלל לפולמוס, ובד"כ אין דעתם של זקני החסידים והבקיאים במנהגים נוחה מלוח זה.

[מעט דבש]

הר"ש וינגרטן בקונטרסו השני על הפטרות אחרי קדושים (עמ' 4):

ר''ש וינגרטן - הפטרות אחרי קדושים.png (84.85 KiB) נצפה 1215 פעמים

[הוגה ומעיין]

מעניינת העדות של הרב אייזנבאך שבקלויז הגדול של חסידי באיאן בירושלים הפטירו "הלדרוש" (כדעת הרמב"ם וכמנהג חב"ד). בד"כ אין נוהגים בבאיאן כמנהגי חב"ד, ואולי עשו כן מחמת הבעיה שב"התשפוט".

בלוח המנהגים של חסידי באיאן - "הליכות יום" - נכתב להפטיר באחרי הלא כבני, ובקדושים התשפוט, כדעת הרמ"א. אך נראה שעורכי הלוח לא מודעים כלל לפולמוס, ובד"כ אין דעתם של זקני החסידים והבקיאים במנהגים נוחה מלוח זה.

דיברתי עם הרה"ח ר' מוטל גרומן, האחראי על תחום המנהגים בקלויז הגדול של חסידי באיאן בירושלים, ואמר שבתשנ"ז קראו בפרשת קדושים התשפוט, כדברי הרמ"א, על פי הוראת הגה"ח ר' הרש'ל שרייבר ישלח ה' דברו וירפאהו.

והרי זו הכחשה לעדות הרב אייזנבאך, עד כמה שהיא מתעדת את מנהגי בתי הכנסת בשנת תשנ"ז כפי שנראה ממנה.

[הוד_והדר]

בדרכי חיים ושלום כתב שנהג כשהן נפרדין, באחרי הלא כבני, בקדושים התשפוט.
כשהן מחוברין, הלא כבני, ודלא כשאר פרשיות המחוברות שקורין האחרון.

[יהושפט]

בדרכי חיים ושלום כתב שנהג כשהן נפרדין, באחרי הלא כבני, בקדושים התשפוט.
כשהן מחוברין, הלא כבני, ודלא כשאר פרשיות המחוברות שקורין האחרון.

דהיינו דעת הרמ"א כצורתה

[מעט דבש]

בית אהרן וישראל (קעב):

הפטרות אחרי קדושים - מנהג קרלין סטולין - בית אהרן וישראל קעב.png (181.17 KiB) נצפה 1186 פעמים

מה שכתבו "וכמנהג הספרדים (כשהן מחוברין)" צ"ל: "וכמנהג הספרדים (גם כשהן מחוברין)".

[הוד_והדר]

בדרכי חיים ושלום כתב שנהג כשהן נפרדין, באחרי הלא כבני, בקדושים התשפוט.
כשהן מחוברין, הלא כבני, ודלא כשאר פרשיות המחוברות שקורין האחרון.

דהיינו דעת הרמ"א כצורתה

אכן. ודלא כהלבוש.

[הלבן]

בסדר ההפטרות במנהגי חב"ד, כפי שנרשמו על ידי הרבי זי"ע:
אחרי מות: הלא כבני כושיים גו'
קדושים: ויהי דבר ה' גו' - הלדרוש אותי אתם באים גו'.

[דרומי]

ופלא שלא נכתב שם כיצד נוהגים כשאחרי וקדושים מחוברים.

וזאת אף שבכתי"ק של אדמו"ר זי"ע (בהגהותיו לספר המנהגים) מפורש שמפטירים אז 'הלא כבני כושיים'.

ולא ברור למה נשמט בדפוס.

[איש_ספר]

בלוח ההלכות והמנהגים (זלזניק) ראיתי ציון לתשו' הגרא"י וולדינברג דלהלן והיא יוצאת דופן בחריפותה. עוינות בלתי מוסתרת כלפי הרימ"ט...

שו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן לא

ב"ה. כ' טבת תש"ל. ירושלים עיה"ק תובב"א. לכבוד הרה"ג המצוין מוה"ר דוב מאיר אייזינשטיין שליט"א שלום ורב ברכה. יקרת מכתבו קבלתי ונהנתי מדבריו הנאמרים בטו"ט והנני להשיבו כדלהלן.

(א) מה ששואל חות דעתי בענין ההפטרות של אחרי ושל קדושים בשנה זו שהן נפרדות, אם לנהוג כהרמ"א ושאר פוסקים דס"ל דבאחרי קוראים הלא כבני כושיים ובקדושים התשפוט, או ככתוב בלוח להיפך, כי כתבו מזה בחו' הנאמן מרחשון דנא.

ואשיבנו, הנה החו' הנ"ז אינה תח"י, אבל לדעתי הדבר פשוט שצריכים לנהוג ככתוב ברמ"א (סי' תכ"ח) ובכל הפוסקים, דהיינו לקרוא באחרי הלא כבני כושיים ובקדושים התשפוט, ולא להיפך, דלא מצאנו שום מנהג קבוע בזה על להיפך בפעיה"ק ת"ו. וכבר הכו על קדקדו של בעל הלוח הגר"מ סטלביץ ז"ל מחסלביץ בחו' תבונה מנ"א תש"ג ותשרי תש"ד והכחיש דמיונותיו שהשיב וכתב על כאילו יש מנהג בזה בכאן, והוכיח במישור ובהרחבה שלא יכול להיות קיים מנהג על מקרה נדיר כזה. ובפרט שבעל הלוח בעצמו מודה בעדותו בזה כי תומך יסודותיו על מה ששמע מבעלי - קורא איך שנהגו בשנת תרע"ט [או אפילו גם בשנת תרס"ב] ומזה בנה מגדלו (הפורח באויר) שקיים מנהג. והגרמ"ס ז"ל הרעיש עולמות שחובה לתקן את הכתוב בלוח, ושבשום פנים ואופן אין לנהוג ככתוב בו כי אינו עפ"י דעת חכמים אלא יש לנהוג ככתוב בכל ספרי הפוסקים הראשונים והאחרונים וספרי המנהגים ולקרוא באחרי הלא כבני כושיים ובקדושים התשפוט, וכי יתד הוא וממנו לא תזוע יעו"ש, ומה שניסה בעל הלוח להשיב שם על דבריו הרואה יראה כי אין בהם כדי השב כלל.

ופוק חזי בספר לקוטי בן חבר ח"ה בחלק התשובות שבסוף הספר, שהחזיק כ"כ בדעה הזאת דסתם משמעות דברי הפוסקים דלעולם אין הפטרת כבני כושיים נדחית אפי' כשאינם מחוברים, עד שהסתפק אם תדחה גם הפטרת שבה"ג שהיא וערבה (שנקרו יחד בניסן תרט"ז), או נימא מאחר דיש לנו טעם לקרות הפטרה זו בשבת ע"פ כמ"ש הלבוש, דינה לדחות הפטרת כבני כושיים. ולא הכריע בדבר, ולכן פוסק דמאחר דקיי"ל דבתרי עשר מדלגין מנביא כמו שאנו עושין בשבת שובה ג"כ, על כן כיון ששתי ההפטרות המה א' בעמוס וא' במלאכי נקיים ונקרא שתיהן עיין שם. וזה מראה לנו עד כמה צדק הגרמ"ס ז"ל כי יתד הוא וממנו לא תזוע.

[הקיק]

לענ"ד אין כאן 'עוינות בלתי מוסתרת כלפי רימ"ט', אותו הוא מזכיר בספריו כמה פעמים בכבוד הראוי. פשוט במקרה הזה סבר הרב וולדנברג שרימ"ט מתעקש על מנהגו הנוגד את פסיקת הרמ"א כשהוא נתלה בקורי עכביש, ולכן הגיב בתקיפות כמו שעשה גם הר"מ סטלביץ מחסלביץ. הק' יואל

[מעט דבש]

דעת פוסקי זמננו בענין:

א. דעת החזו"א כידוע להפטיר כרמ"א (תכח, ח) לפרשת אחרי - 'הלא כבני כושיים', ולפרשת קדושים - 'התשפוט' (שונה הלכות תכח, כב), ולא כגרימ"ט שכתב (בלוח שלו, ובספריו 'עיר הקודש והמקדש' ח"ג פרק כה, סעיף יב, עמ' שנ; 'ארץ ישראל' ח"א סימן טז, ב - עמ' סא) שהמנהג באר"י להפך.
וביזמת החזו"א הרב שמריהו (ב"ר שמואל) גריינמן כתב נגד הגרימ"ט ב'התבונה' שבט תש"ד [בזר התורה (פרק י הערה קעו) הובא מכתב הגר"ש גריינמן - "הנני להודיעו כי לא היה הדבר בהסכמתו זללה"ה לבד, אלא גם ביזמתו"].

ב. באגרות משה (א, לו) דן על הפטרת קדושים, והאריך שהפטרת 'התשפוט' בפרשת קדושים היא נדירה, שהיא רק בקביעות זח"ג (ולכן אם בשאר שנים פתחו בטעות הנביא בהפטרה זו, ודאי אין כוונת המברך על הפטרה זו אלא על 'הלא כבני כושיים'), ולא הזכיר כלל מנהג להפטיר בקדושים 'הלא כבני כושיים', וניכר מכל התשובה שלא הכיר מנהג כזה.

ג. שבט הלוי (ט, ס) - כרמ"א.

ד. הגרש"ז אויערבאך - לפי כמה עדויות שעלו כאן, עקרונית הורה כרמ"א, אלא שבמקומו של הגרי"מ חרל"פ הורה לעשות כמוהו, להפטיר פעמיים 'הלא כבני כושיים'.

ה. הגרי"ש אלישיב - הורה כרמ"א (ישא יוסף ב, קז).

ו. ציץ אליעזר (יא ,לא) - כרמ"א. וראה לעיל (בעמוד 2) ששינה את מנהג ביהכ"נ 'בתי הורדנא' שנהגו שם לקרוא ב' פעמים 'הלא כבני כושיים', ואמר שכיום שהוא הרב יש לנהוג כמוהו.

ז. הגר"ש דבליצקי - ראה במאמרו לעיל שיש לסמוך על הגרימ"ט שיש מנהג בירושלים שלא כרמ"א, ולכן בירושלים ובפתח תקוה (שנוסד על פי מנהגי ירושלים) יש לנהוג כן, אבל בשאר המקומות לא [א.ה. כבר העיר בבירור הלכה (סימן תכח, עמ' רלו) שהגרימ"ט כתב כן גם בלוח שכתב לחו"ל, אף שהוא עצמו כתב שמנהג אר"י שלא כרמ"א, ולא מנהג חו"ל].

ח. להורות נתן (יא, כ) - כרמ"א.

ט. הגר"י פישר (אבן ישראל ח, לח):

"תבנא לדינא, דבודאי בהפטורת אחרי מות אנן קיי"ל ונהגינן כן שהיא הפטורת הלא כבני כושיים, ובפ' קדושים צריך לקרות הפטורת התשפוט לדעת הרמ"א, והקורין גם בפ' קדושים הלא כבני כושיים יש להם סמך גדול בהלכה, וכן מסתבר לנהוג כן בירושלים, ובפרט שכבר נהגו כן גם מקדמת דנא לקרות בשני הסדרות הפטורת הלא כבני כושיים".

[הקיק]

לא ראיתי שהוזכר שהרי"ד סולוביצ'יק מארה"ב מעיד שכבר בליטא היו קהילות שנהגו לקרוא בשתי השבתות הלא כבני כושיים: