האם החזו"א קיבל הסכמה על ספריו?

[yankev]

האם החזו"א קיבל אי פעם הסכמה על אחד ספריו, לכל הפחות אלו שהוציא בצעירותו (אם היו כאלו) קודם שהתפרסם? אם אפשר להעלות לכאן נשמח מאוד.

והאם בחוג חזו"א יש שנהגו שלא לבקש הסכמות לספרים?

[ושא_נס]

לענ"ד כדי להבין דבר זה לנכון צריך לבדוק ולהשוות עוד מגאוני ליטא שהדפיסו ספרים בגיל בו הדפיס הגאון חזון איש, ורצוי בתקופה לזו של הגאון חזון איש, והאם היו במצב זהה מבחינת שימוש ברבנות או אי שימוש ברבנות, ועוד ענינים דומים, ומכלל הבדיקות האם נטלו הסכמות לספריהם.
אפשר צריך לבדוק גם בספרים של גאוני ליטא כנ"ל שעלו ארצה או ירדו לארה"ב, אך בזה כמובן נכנסים לחילוקים נוספים.
בהנחה ואין מחכמי ליטא בשנים ההן שהדפיסו ספרים בגיל של הגאון חזון איש או לכל היותר קרובים לגילו וכדומה, הרי כל דברי הם דברים בטלים.
עיקר כונתי לומר שנכון לבדוק הדבר מערכתית ולא נקודתית.

יש איזה גאון ליטאי דומני מלטביה, נרצח בשואה הי"ד, ובגיל די צעיר, וכתב ספר גאוני בן שנים או שלשה חלקים (למיטב זכרוני אינם בגודל פוליו, ודומני ראיתים עם הקדשותיו בכתב ידו היפהפה כשל יהודי ליטא המפוארה. ואם זכרוני אינו מטעני אולי חלק אחד מספרו מצוי במאגרים הדיגיטליים), דומני נדפס בדווינסק או במקום אחר בצפון ליטא או בלטביה בשנים הסמוכות למלחמה העולמית השניה, וכעת שכחתי שמו ושם ספרו. צריך לבדוק גם בו.

[הוה אמינא]

הוא לא נטל הסכמה. הם לא נוטלים הסכמות. [אא"כ נכנס כאן לדקויות לפני ולפנים מי נחשב לחוג ומי לא נחשב לחוג].
יש סיפור ששלח את ספרו לקבל הסכמה לאחד מפורסם מגאוני הדור ולא קיבל. ומתוך מה ששמע בעל פה מהטעם שלא נתן לו הסכמה, אמר החזו"א שזה גופא מספיק לו בתור הסכמה.

[מחולת המחנים]

לענ"ד כדי להבין דבר זה לנכון צריך לבדוק ולהשוות עוד מגאוני ליטא שהדפיסו ספרים בגיל בו הדפיס הגאון חזון איש, ורצוי בתקופה לזו של הגאון חזון איש, והאם היו במצב זהה מבחינת שימוש ברבנות או אי שימוש ברבנות, ועוד ענינים דומים, ומכלל הבדיקות האם נטלו הסכמות לספריהם.
אפשר צריך לבדוק גם בספרים של גאוני ליטא כנ"ל שעלו ארצה או ירדו לארה"ב, אך בזה כמובן נכנסים לחילוקים נוספים.
בהנחה ואין מחכמי ליטא בשנים ההן שהדפיסו ספרים בגיל של הגאון חזון איש או לכל היותר קרובים לגילו וכדומה, הרי כל דברי הם דברים בטלים.
עיקר כונתי לומר שנכון לבדוק הדבר מערכתית ולא נקודתית.

הסתכלות מעניינת.
בספרי 'נזר הקודש' של הגאון מכווידאן רבי משה ראזין זצ"ל שהיה בן גילו של החזון איש בכמה וכמה מובנים לא נדפסו הסכמות.
נראה שאכן בסביבתו של הזחון איש לא נטו לקבל הסכמות, וקצת תמוה הסיפור שהחזון איש ביקש לקבל הסכמה מאחד מגאוני הזמן.

יש איזה גאון ליטאי דומני מלטביה, נרצח בשואה הי"ד, ובגיל די צעיר, וכתב ספר גאוני בן שנים או שלשה חלקים (למיטב זכרוני אינם בגודל פוליו, ודומני ראיתים עם הקדשותיו בכתב ידו היפהפה כשל יהודי ליטא המפוארה. ואם זכרוני אינו מטעני אולי חלק אחד מספרו מצוי במאגרים הדיגיטליים), דומני נדפס בדווינסק או במקום אחר בצפון ליטא או בלטביה בשנים הסמוכות למלחמה העולמית השניה, וכעת שכחתי שמו ושם ספרו. צריך לבדוק גם בו.

אולי כוונתך לרבי יוסף ברקוביץ זצ"ל הי"ד בעל חלקת יוסף חניך ישיבת מיר, שכיהן כראש ישיבת מהרש"א באוסטראה שבוואהלין.
ספרו חלקת יוסף נדפס בבילגורייא שנת תרח"ץ.
אגב הוא קיבל הסכמה לספרו מהגרח"ע.

[נערי האוצר]

יש לזכור שהחזו"א הדפיס את ספריו בעילום שמו, וספריו התפרסמו לפני שפקע שמו בעולם התורה. בגישה זו אין טעם בהסכמות.

[ושא_נס]

יש איזה גאון ליטאי דומני מלטביה, נרצח בשואה הי"ד, ובגיל די צעיר, וכתב ספר גאוני בן שנים או שלשה חלקים (למיטב זכרוני אינם בגודל פוליו, ודומני ראיתים עם הקדשותיו בכתב ידו היפהפה כשל יהודי ליטא המפוארה. ואם זכרוני אינו מטעני אולי חלק אחד מספרו מצוי במאגרים הדיגיטליים), דומני נדפס בדווינסק או במקום אחר בצפון ליטא או בלטביה בשנים הסמוכות למלחמה העולמית השניה, וכעת שכחתי שמו ושם ספרו. צריך לבדוק גם בו.

אולי כוונתך לרבי יוסף ברקוביץ זצ"ל הי"ד בעל חלקת יוסף חניך ישיבת מיר, שכיהן כראש ישיבת מהרש"א באוסטראה שבוואהלין.
ספרו חלקת יוסף נדפס בבילגורייא שנת תרח"ץ.
אגב הוא קיבל הסכמה לספרו מהגרח"ע.[/quote]

לא, אין כוונתי להגאון הנזכר מוואהלין בפולין, אלא לגאון ליטאי ודאי אשר כפי הנראה נולד בליטא וגר בה עד הרצחו בשואה על ידי פראי תתי האדם העריצים הלטביים הארורים ימח שמם וזכרם בחסות פראי תתי האדם הגרמנים ימח שמם וזכרם, ובודאי ספרו לא נדפס בבילגורייא אלא בליטא. אפילו סוג האותיות של ספרו זכור לי אך לצערי לא ספרו עצמו.
אם איני טועה אותו רב היה גם שוחט. אני מנסה כעת לברר מי הוא בדרכים עקיפות.
***
הואיל ונזכר פה הגאון חזון איש זצ"ל אצרף פה מהמצוי אצלי מספר חזון איש על הלכות עירובין הנדפס בווילנא הפולנית בשנת תרפ"ט עם הקדשת ר' מרדכי ור' מאיר שולמן מסלובודקה לישיבה הקדושה ישיבת טעלז המפוארה בליטא טרם החורבן.
אגב, אשמח לפתרון ראשי תיבות "פרדס" במצורף פה (כמובן אפשר לומר פשט רמז דרש סוד, אך מסופקני מאד אם זה המכוון פה).