פורום אוצר החכמה

פסיקתא רבתי פיסקא כו פותחת בקטע הבא; "ויהי בעת שסרחה הצאן ולא שמעה לדברי אדוניה שנאה רועי כבשיה ופרנסיה הטובים ורחקה מהם". לפי דרך הפסיקתא להתחיל את הדרשה עם פסוק מהתנ"ך, זה נראה גם כאן כמו ציטוט ממקו"א המהווה פתיחה לדרשות שאח"כ. האם ידוע מקור הקטע הנ"ל?

באוצר מדרשים, מדרש ירמיה, כתוב:
הקדמה
מדרש על ירמיה הנביא נמצא בפסיקתא רבתי פרק כ"ו ויהי בעת שסרחה בעת חורבן הבית הראשון. והתחיל במשל: ״ויהי בעת שסרחה הצאן ולא שמעה לדברי אדוניה שנאה רועי כבשיה ופרנסיה הטובים ורחקה מהם״ הצאן אלו בית ישראל שנמשלו כצאן, ונוסד על הפסוק ביחזקאל (ל״ד) הוי רועי ישראל אשר היו רועים אותם הלא הצאן ירעו את הרועים וגו' ואתם צאן מרעיתי אדם אתם וגו'.

עי' במאמרו של בנימין אליצור (מפורענות לנחמה), ובמה שציין בהערות 20–21.