פורום אוצר החכמה

שבע כתב:ילקוט מדרשים
חלק שמיני

מאת הרב עידן דשא מצפת''ו

שבע כתב:ילקוט מדרשים
חלק שמיני
מאת הרב עידן דשא מצפת''ו

עדיאל ברויאר כתב:אור הגנוז על קידושין כרך ב - פירוש תלמיד הרא"ש על הרי"ף, הוצ' מכון אופק (מופיע בקטלוג שבוע הספר של הפצת הספר)

אמיר כרמי כתב:

עדיאל ברויאר כתב:אור הגנוז על קידושין כרך ב - פירוש תלמיד הרא"ש על הרי"ף, הוצ' מכון אופק (מופיע בקטלוג שבוע הספר של הפצת הספר)

איפה אפשר לראות את הקטלוג?

מאיר נפתלי כתב:מתי שבוע הספר / חודש הספר במכון ירושלים ובשאר מקומות?

הגהמ כתב:האם נכלל בספר זה הפירוש להלכות תלמוד תורה שנדפס לפני כשנתיים ע"י אהבת שלום בהדפסה מיוחדת?

גימפעל כתב:

הגאון-מווילנה.png

גביר כתב:

גימפעל כתב:

הגאון-מווילנה.png

מעיון מקופיא, כמו הרבה ספרים בתחום [ומטבע עיסוקי מגיע אלי הרבה, אולי אפילו קרוב לכל, מה שיוצא בעברית ובאנגלית בתחום תולדות עם ישראל] דומה שיש כאן מנשר רעיוני לא פחות מספר מחקרי ויש לקרוא בו בזהירות ובביקורתיות הראויה, אם כי אטקס הוא חוקר טוב וידיעותיו רבות רחבות.

יהודה בן יעקב כתב:

ספר דרך הדעת.jpg

לענין כתב:מה עם להכניס לאוצר את מכון המאור?

נהר שלום כתב:

לענין כתב:מה עם להכניס לאוצר את מכון המאור?

מצטרף
האם הר"ת "מכון המאו"ר הוצאת מכתבי אבותנו ורבותנו דבר" חדש

שאראש-פאטאק כתב:

נהר שלום כתב:

לענין כתב:מה עם להכניס לאוצר את מכון המאור?

מצטרף
האם הר"ת "מכון המאו"ר הוצאת מכתבי אבותנו ורבותנו דבר" חדש

ומה עם להכניס מהאוצר את מכון זכרון אהרן ?

לבנון כתב:

שאראש-פאטאק כתב:

נהר שלום כתב:

לענין כתב:מה עם להכניס לאוצר את מכון המאור?

מצטרף
האם הר"ת "מכון המאו"ר הוצאת מכתבי אבותנו ורבותנו דבר" חדש

ומה עם להכניס מהאוצר את מכון זכרון אהרן ?

לזכרון אהרן יש הסכם עם מאגר תורני אחר

שאראש-פאטאק כתב:אבל קצת ספרים הכניס כמו המנזר הקודש

דמשק כתב:

שאראש-פאטאק כתב:אבל קצת ספרים הכניס כמו המנזר הקודש

אוי וויי ה' ישמרנו

בתקופת בית שני התורה שבעל פה נמסרה בשני ערוצים, המדרש והמשנה. במדרש הובהרו מילות הפסוקים ומשמעותן ההלכתית, ונלמדו הדינים על פי "המידות שהתורה נדרשת בהן".
בתקופה רבת התהפוכות שאחרי חורבן הבית, ביבנה ובגליל, למדו והרחיבו את המשנה ואת המדרש. בימי רבי יהודה הנשיא ובדור שאחריו כבר היו גופי תורה שבעל פה ערוכים, וכעבור זמן נכתבו והיו לחיבורים המוכרים לנו: המשנה והתוספתא, ומדרשי התנאים על ארבעה חומשים. המדרשים פותחו בגישות שונות בשני בתי מדרש: של רבי ישמעאל ושל רבי עקיבא. בדורות הבאים תלמידי החכמים התמקדו בדיונים על המשנה ומקבילותיה, ועיקרם נערך והיה לשני התלמודים: תלמוד ארץ ישראל, ׳הירושלמי׳, והתלמוד הבבלי. הלימוד בתלמוד הבבלי הפך להיות הלימוד העיקרי, ואילו את מדרשי התנאים למדו רק יחידים ועותקיהם התמעטו. עם הופעת הדפוס יצא לאור מה שנשמר מהם.
כתבי יד שנשכחו בספריות ובגניזה נתגלו על ידי המחקר, ומהדורות מדעיות פרסמו נוסחים קדומים וצורות מקוריות של לשון חכמים. למרות זאת, העיון בהן נשאר קשה.
במהדורה לימודית זו של המכילתא, מדרש התנאים על ספר שמות מבית מדרשו של רבי ישמעאל, הנוסח מתוקן לאור המחקר – ניקוד כלשון חכמים, פיסוק וחלוקה לשורות, השלמת פסוקים ופירוש למילים הקשות, בעיקר היווניות והלטיניות.
המכילתא מכניסה אותנו לעולמם של חכמינו. מתיקות השפה, עירוב האגדה וההלכה, אהבת ישראל ואהבת הארץ העולים ממנה, מספקים טעימה אמיתית של "תורת ארץ ישראל", שהרב קוק ציפה לתחייתה.

בהמשך להוצאת פירוש שד"ל לתורה יוצא כעת לאור פירוש שד"ל לנ"ך – הפירוש של ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל, תרי עשר וכתובים. לאחר חמש שנים הושלם מפעל פירוש שד"ל לתנ"ך.
הסדרה שחותמת את ההוצאה של פירוש שד״ל לתנ״ך, מבוססת על מהדורה חדשה של הפירוש הקלאסי של שד״ל על ספר ישעיהו יחד עם פירושיו לירמיהו וליחזקאל, קהלת, משלי ואיוב. לסדרה זו נוספו גם פירושים לספרי תרי עשר אשר נכתבו על ידי תלמידי שד״ל בהנחייתו. הסדרה שממשיכה פירושו של שד״ל על חמשת חומשי תורה שופכת אור חדש על גישתו של שד״ל ומרחיבה את יריעת הפירוש אל ספרי הנביאים הגדולים.

ארזי הלבנון כתב:מכילתא דרבי ישמעאל / בעריכת דן בארי