כריעה במודים גם עבור 'המחזיר שכינתו לציון'

[גאולה בקרוב]

כתב הכוזרי (מאמר שלישי סוף יט) שבכריעה של מודים החסיד חושב גם על ירושלים ומשתחווה כנגדה.
והוא חידוש גדול.
ואולי ניתן לכוון דבריו עם המבואר במנהגי מהרי"ל עמ' תלו במה' מכון ירושלים, שהיו נוהגים לכרוע בבונה ירושלים בתפילה, עיי"ש.

[חכם באשי]

כדומני, אם זכרוני אינו בכזיב, שאף ר' אברהם בן הרמב"ם מציין שיש להשתחוות ב'בונה ירושלים'. עי' בספרו 'המספיק לעובדי השם', מהדורת דנה (מצוי בה"ב; ויש שם גם אפשרות חיפוש לא משובחת), בפרק על ההשתחוואות.

[צh33]

לא הבנתי מה החידוש אם צריך להתפלל כנגד ירושלים הרי ודאי שצריך לחשוב עליה
אסביר יותר הרי עומד לפני הוי' היינו כנגד קודש הקדשים אם כן כשכורע עכ חושב עליו גם כן שהרי עומד לפניו

[למען צדקו]

לא נצטוינו כי אם לצייר בדעתינו כאילו אנו עומדים בתפילתינו בירושלים עיר הקודש אבל מה ענין הכריעה לכאן.
ובמחשבה שניה יש לדייק מעט, כי בעצם הכוזרי מחדש כאן כריעה נוספת וזה לשונו:
ויחתום המחזיר שכינתו לציון, ויחשוב בלבו שהשכינה נצבת נגדו וישתחוה לנכחה, כאשר היו ישראל משתחוים בראותם השכינה, ויכרע כריעות מודים בברכת הודאה שהיא כוללת ההודאה בטובות הבורא יתברך והשבח עליהם יחדו.
והיא השתחויה מיוחדת מלבד הכריעות שנמנו באבות ובהודאה.
אמנם לא מנה את כריעות ברכת אבות. וי"ל.

[המהדיר]

ראו: א' גרוסמן, "זיקתו של מהר"ם מרוטנבורג אל ארץ-ישראל", קתדרה, 84 (תשנ"ז), עמ' 70, מכ"י קיימברג' 791, שכל פעם שהזכיר מר"ם את ירושלים בתפילתו היה משתחוה לכיוון מזרח.

[אדג]

ראו: א' גרוסמן, "זיקתו של מהר"ם מרוטנבורג אל ארץ-ישראל", קתדרה, 84 (תשנ"ז), עמ' 70, מכ"י קיימברג' 791, שכל פעם שהזכיר מר"ם את ירושלים בתפילתו היה משתחוה לכיוון מזרח.

קישור: http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_84.1.pdf.

[גאולה בקרוב]

למען צדקו העלה ספק נכון, האם הכוזרי התכוון לכריעה נוספת,וכמהר"ם ומהרי"ל, או כמו שאני כתבתי בכותרת, להתכוון בכריעת מודים גם על "המחזיר שכינתו לציון" שבה סיים.

במהד' הכוזרי אבן שמואל תירגם: "הלא היא כריעת מודים בברכת הודיה", ומפורש שזו כריעה אחת, אבל צריך בדיקה בשאר מהדורות חדשות לכוזרי.

[גאולה בקרוב]

"ויכרע כריעת מודים בברכת הודיה" (מהד' הרב שילת), וניתן להבין שוד כריעה.
בכל אופן, בסברא פשוטה לא מובן כריעה אחר מיד אחר כריעה, ויותר מסתבר כוונתו שבכריעת מודים מכוון גם על ציון.
ואף שלא נמצא בפוסקים כך, מ"מ למה לא להתחשב בדברי הכוזרי, ולכוון שתיהם.
וכבר כתב הגרש"י זווין זצ"ל מאמר על הכוזרי בהלכה, בספרו "לאור ההלכה" כמדומה.

[צh33]

לא הבנתי מה החידוש אם צריך להתפלל כנגד ירושלים הרי ודאי שצריך לחשוב עליה
אסביר יותר הרי עומד לפני הוי' היינו כנגד קודש הקדשים אם כן כשכורע עכ חושב עליו גם כן שהרי עומד לפניו

הנני אכן חוזר בי אחר שראיתי הציטוט מהכוזרי שהובא כאן
ב. נראה מדבריו שסובר דלא כהתוס ברכות לא שאסור לכרוע בסוף הברכות חוץ מהיכן שתיקנו חכמים וכן דעת הרא בן הרמ בספר המספיק אולי לזה נתכוין חכם באשי בהפנייתו
ועיין שם בארוכה שתקנת חכמים היא להוסיף ולא לגרע והוא יסוד גדול.