הודעהעל ידי img770 » ג' יוני 15, 2010 12:11 am
בנוגע לעצם דבריך עי' באור תורה כ' ע' רכ"ט:
עד כמה שאני זוכר אמרתי בשיחה בשם אחד האדמורי"ם (כמדומה בשם האדמו"ר מקוצק) שמאז שהכחיש הרמב"ם את מציאות המזיקין נתבטלו . . ואינני יודע אם האדמו"ר עצמו אמר כן דרך צחות להראות גדולתו של הרמב"ם או שכך דעתו באמת".
עכ"פ, ראיתי ביאור עד"ז יותר קרוב לפשט בס' אמת ליעקב (ע' רסד) שבזמן הגמ' שהיו אמוראים שבכוחם לחיות מתים וכו', בהכרח הוצרכו גם לכוחות של השדים, כי "זה לעומת זה עשה אלקים", אבל בימיו שגם הכוחות מסטרא דקדושא אינם בתוקפם כ"כ, שוב אין אחיזה במצאיות גם לשדים. ע"ש.
(אך זה וזה נסתרים ממאמר ר"א בן הרמב"ם "(אחר שמחלק כל האגדות שנאמרו בש"ס לה' חלקים) החלק השני המעשיות שנראו ואירעו בהם בחלום וזכרו אותו בשלון צח ופשוט לדעתם, כי א"א שיטעה בהם בעל שכל ובינה . . וכמו מעשיות שזכרו בהם שדים, והרואה שאים ליבו עימו יחשוב כי הם דברים היו בעולם כמו שנכתבו, ויבא לחשוב ולאמין דבר הנמנע שאפשר או שחייב, וכל זה יקרה לו לרוב פתיותו ומיעוט ידיעתו בטבע העולם . . כמו שביאר אבא מורי ז"ל במורה הנבוכים למבין", וע"פ דברים אלו נראה שלדעת הרמב"ם גם בזמן הגמ' לא היו שדים. ולכאו' דברים אלו קשים שכן אמרו כך גם לדינא, ולא בדרך מעשה, וצ"ע).