"אור החיים" של צייטלין ורבינוביץ - מי הפלאגיאט?

[ברוך ברמ-ד]

בוילנא תרל"ג יצא לאור ספר מוסר בשם "אור החיים" מאת ר'יוסף מרדכי רבינוביץ. באתר היברובוקס http://www.hebrewbooks.org/37067
בלונדון תרמ"ו יצא לאור ספר דומה באותו שם, מאת ר' דובעריש הכהן צייטלין (שם נאמר שהיה רב בווילנא), באתר היברובוקס http://www.hebrewbooks.org/38292
בספריה הלאומית יש הדפסה נוספת של ספרו של צייטלין משנת תרנ"ב. S 51 A 1607.
וראו זה פלא, בשני הספרים יש שער זהה, ושני הקטעים הראשונים של הספר זהים, בשינויי לשון קלים. בספר של צייטלין נוסף סעיף ג בפרק הראשון, ואח"כ חוזר להיות זהה. אח"כ בספר של ציטלין יש הוספות, וחוזר להיות זהה בסעיף ה אצל רבינוביץ, ופרק ד אצל צייטלין. וכן הלאה, עד שבסוף הספר, השורות האחרונות זהות.
בשני הספרים אין הקדמה שיכולה ללמד על זהות המחבר.
האם יש כאן פלאגיאט? או שמא זהו אותו מחבר, ושינה את שמו מסיבה כלשהי? קשה להאמין שזהו פלאגיאט, שהרי היה צריך לשנות את שם הספר כדי להקשות על גילויו.
אשמח אם מישהו יכול לשפוך אור על תעלומה זו.

[תוך כדי דיבור]

המחבר האמיתי הוא ר' דובעריש צייטלין, אך אין זה פלגיאט.

[---]
[העברתי למקו"א]

[איש_ספר]

הפשר האמיתי של נוסח השער מתברר באמצעות השוואה פשוטה ללשונו של ר' דובעריש צייטלין במהדורת תרמ"ו של ספרו הנזכר אור החיים: "חברתיו... אני הצעיר דובערוש הכהן צייטלין... מחבר ספר יד הקטנה וספר מסילת הדעת, וספר משל הקדמוני וספר דעת ומרפא...". חושבני שלא צריך עוד להוסיף דבר.

תודה על הסקירה המרתקת.
מה כונתך? שהוא ניכס לעצמו חיבורים מפורסמים שאינם לו? ואולי היה לו חיבור יד הקטנה בכתובים?

[תוך כדי דיבור]

כוונתי כמו האופן השני שכתבת (בידיעה לאחר פטירתו נכתב שגם ספרו היה על הי"ד החזקה). אכן צירוף מקרים נדיר לפנינו: דובעריש=עילום שם=יד הקטנה, אך כאמור - ככל שידיעתי מגעת - צירוף מקרים בלבד.

[איש_ספר]

לפי שה"ג השלישי (כת"י) הוא נפטר בירושלים!

ללא שם.JPG (19.2 KiB) נצפה 5408 פעמים

מכאן הדרך קלה יותר לברר את שנת פטירתו באמצעות פנקסי הח"ק.

[תוך כדי דיבור]

אין זה אלא חוסר הבנה של מח"ס שה"ג השלישי את הכתוב בספר עיר וילנא עמ' 80, עיין שם (בתחילה לאחר שמו ושם אביו כתוב "נפטר בירושלים", אבל באותה שורה כתוב עליו: נ"י, ובהמשך כתוב גם שהוא עודנו חי בפאריז, וממילא מובן שהפטירה בירושלים מוסבת על אביו, כמו שכתבתי. כל זאת אף בלי להזדקק לעובדה המוצקה ממקורות אחרים, שהוא נפטר בלונדון באייר תרע"ג כנ"ל. ופשוט שכל מה שכתב בעניינו בשה"ג השלישי לקוח מספר עיר ווילנא, אותו הוא מזכיר במפורש).

[איש_ספר]

עיינתי בעיר ווילנא והצדק עמך.

[ברוך ברמ-ד]

תודה רבה על ההבהרה.

רק הערה קטנה לגבי "חיי עולם": היברובוקס דייקו כדבריך לייחס את הספר לר"ד צייטלין רק בחלק מהמהדורות שיש להם, והן
מהדורת תרכ"ו - http://www.hebrewbooks.org/32395
ומהדורת תר"ל - http://www.hebrewbooks.org/32393
אבל במהדורת תש"ג - http://www.hebrewbooks.org/43989 הספר מיוחס לר"ד גוטליב.

[חכם באשי]

בוילנא תרל"ג יצא לאור ספר מוסר בשם "אור החיים" מאת ר'יוסף מרדכי רבינוביץ. באתר היברובוקס http://www.hebrewbooks.org/37067
בלונדון תרמ"ו יצא לאור ספר דומה באותו שם, מאת ר' דובעריש הכהן צייטלין (שם נאמר שהיה רב בווילנא), באתר היברובוקס http://www.hebrewbooks.org/38292
בספריה הלאומית יש הדפסה נוספת של ספרו של צייטלין משנת תרנ"ב. S 51 A 1607.

הערה קטנה:
במפעל הביביליוגרפיה העירו על מהדורה זו:

היא-היא ההוצאה הקודמת[=של שנת תרמ"ו], עם הוספות רבות בעמ' [35]-56, במקום העמ' [37-35] שבהוצאה הראשונה.

[איש_ספר]

המחבר האמיתי הוא ר' דובעריש צייטלין, אך אין זה פלגיאט.

[---]
[העברתי למקו"א]

והנה הוא המקו"א viewtopic.php?f=7&t=7784#p68942

[שמואלייזער]

אחד משני הספרים 'בית יעקב' (היבשר, קראקא תרע"ג) ו'נחלת אשר' (מרגליות, ניו יורק תרע"ב) העתיק אחד מהשני את הכל, כולל ההקדמה. ההקדמה של בית יעקב קצרה מעט יותר ואינה כוללת את הפרטים האישיים.
מישהו שמע משהו על הענין המוזר הזה?

אני לא יודע כיצד יוצרים פה קישורים
מכל מקום הנה ההפניות להיברו בוקס
בית יעקב - http://www.hebrewbooks.org/31109
נחלת אשר - http://www.hebrewbooks.org/4137

[וואס]

אשר מרגליות היה משכיל רבני ואילו ר"י היבשר היה רב תורני
אך למרבה הצער, כפי הנראה, הגנב הוא היבשר.
הדברים, דומני, ברורים למעיין בשני הספרים.

[מה שנכון נכון]

הבית והנחלה – סיפור מהאגדות.