פדיון הבן <שום וסוכר, וכאילו התענה פד תעניות>

השואל · הודעהעל ידי **השואל** » ה' אוגוסט 26, 2010 11:11 am

רציתי לשאול מה המקור
לחלוקת שום בפדיון הבן,
ועוד מה המקור שהאוכל בפדיון הבן
כאילו התענה פ"ד תעניתים.

בית ישי · הודעהעל ידי **בית ישי** » ה' אוגוסט 26, 2010 12:33 pm

יצא ספר נפלא לא מזמן שפע קדש בריתו ופדיון ממשנתו של האדמור מצאנז שפע חיים ושם בעמ שצז כתוב הרבה ע"ז אכתוב דבר אחד וז"ל יש ענין גדול לאכול מסעודת פדיון שום הוא מידי דעביד לטעמא ולא בטיל נמצא שהמתבשל עמו נחשב כולו מסעודת פדיון עייש המוציא לאור גולשטין 098874927 הוציא עוד ספרים חשובים ממשנת השפע חיים זצל

בית ישי · הודעהעל ידי **בית ישי** » ה' אוגוסט 26, 2010 1:16 pm

המקור לפד תעניות הגרח השיב ספר טעמי המנהגים

מאחורי הקלעים

מקורות הדנים במקור פ"ד תעניתים וכן טעמים

שם משמעון סימן כט.PDF: (204.98 KiB) הורד 648 פעמים

שדי חמד מערכת סמף כלל נד.PDF: (251.2 KiB) הורד 608 פעמים

פד תעניתים1.PDF: (231.39 KiB) הורד 682 פעמים

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ה' אוגוסט 26, 2010 2:13 pm

לשום ולסוכר יש ב' מעלות: גם דבר הנותן טעם וגם משתמר.
עם זאת ידוע מה שאמרו בשם גדולים ש'כאילו' פ"ד תעניות עוזר ל'כאילו' עברות. כל הכועס כאילו עובד ע"ז וכד'.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אוגוסט 26, 2010 9:19 pm

גוראריה כתב:לשום ולסוכר יש ב' מעלות: גם דבר הנותן טעם וגם משתמר.
עם זאת ידוע מה שאמרו בשם גדולים ש'כאילו' פ"ד תעניות עוזר ל'כאילו' עברות. כל הכועס כאילו עובד ע"ז וכד'.

ווארט נחמד. האם יש לו אבא? קרא נא בשמו. אנחנו כבר בודאי אחר הברית...

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ה' אוגוסט 26, 2010 9:51 pm

זקן ששכח כתב:
גוראריה כתב:לשום ולסוכר יש ב' מעלות: גם דבר הנותן טעם וגם משתמר.
עם זאת ידוע מה שאמרו בשם גדולים ש'כאילו' פ"ד תעניות עוזר ל'כאילו' עברות. כל הכועס כאילו עובד ע"ז וכד'.

ווארט נחמד. האם יש לו אבא? קרא נא בשמו. אנחנו כבר בודאי אחר הברית...

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אוגוסט 26, 2010 11:06 pm

תודה גוראריה. ומ"מ האימרה מובאת שם בשם הרה"ק מקאריץ.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ו' אוגוסט 27, 2010 12:19 am

דרך אגב
מה מקור מנהג החטיפות?

[מלבד , כמובן, אלו שניצלו את ההזדמנות לקטוף כמה תכשיטי זהב...]

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ו' אוגוסט 27, 2010 12:26 am

גוראריה כתב:דרך אגב
מה מקור מנהג החטיפות?

איזו שאלה משונה?...
הרי זו "סגולה גדולה ועצומה" להחזיק בכמה שומין וסוכרין!
וחיישינן שמא יקדימנו אחר,
ועל כן מקדימין וחוטפין, דוחפין ונוטלין, כאותו כהן שנטל מלחם הפנים (עי' יומא לט ע"א)...

לאחרונה השתתפתי בפדיון הבן, ולא נטלתי מהשום והסוכר, וראיתי אנשים בעלי צורה לועזים עלי, וכנראה טענו שצריך לבדוק אחרי...

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ו' אוגוסט 27, 2010 12:28 am

חכם באשי כתב:
גוראריה כתב:דרך אגב
מה מקור מנהג החטיפות?

איזו שאלה משונה?...
הרי זו "סגולה גדולה ועצומה" להחזיק בכמה שומין וסוכרין!
וחיישינן שמא יקדימנו אחר,
ועל כן מקדימין וחוטפין, דוחפין ונוטלין, כאותו כהן שנטל מלחם הפנים (עי' יומא לט ע"א)...

לאחרונה השתתפתי בפדיון הבן, ולא נטלתי מהשום והסוכר, וראיתי אנשים בעלי צורה לועזים עלי, וכנראה טענו שצריך לבדוק אחרי...

ודווקא יש קהילות שכמעט ולא ביטלו מנהג זה בדורינו!

סענדער · הודעהעל ידי **סענדער** » ו' אוגוסט 27, 2010 10:02 am

מקור החטיפות ראיתי פעם ב''לב שמחה'' להרה''ק מגור זי''ע, בסוף הכרך הראשון שיצא לאור, [נ''ל דברים] , ומדמה זאת לדה''ג 'האי עלמא כבי הילולא דמיא , חטוף ואכול וכו'
כעת הספר אינו תח''י וגם אינו באוצר, ופלא שעדיין לא שאלו למה?!

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ו' אוגוסט 27, 2010 10:44 am

סענדער כתב:מקור החטיפות ראיתי פעם ב''לב שמחה'' להרה''ק מגור זי''ע, בסוף הכרך הראשון שיצא לאור, [נ''ל דברים] , ומדמה זאת לדה''ג 'האי עלמא כבי הילולא דמיא , חטוף ואכול וכו'

זה אינו מקור,
אלא הסבר למנהג העולם, שיסודו במה שתיארתי "סגולה נפלאה ביותר"...

מאחורי הקלעים

זקן ששכח כתב:
גוראריה כתב:לשום ולסוכר יש ב' מעלות: גם דבר הנותן טעם וגם משתמר.
עם זאת ידוע מה שאמרו בשם גדולים ש'כאילו' פ"ד תעניות עוזר ל'כאילו' עברות. כל הכועס כאילו עובד ע"ז וכד'.

ווארט נחמד. האם יש לו אבא? קרא נא בשמו. אנחנו כבר בודאי אחר הברית...[/quote

עוד מקור מהאמרי חיים

: וירא משה.PNG (914.85 KiB) נצפה 12888 פעמים

מר בר רב אשי

האם נכון שכל הענין הוא מטעם המובא בספרים (כמדומה ספרי ר' צדוק הכהן זי"ע) שאכילה בפדיון הבן כאילו צם פ"ד תעניתים
וכדי לזכות ציבור גדול הנהיגו לחלק שום וסוכר שהוא מחזיק זמן רב
וגם ענין החלה הגדולה מטעם זה
האם משהו יודע מקור הגון לכל הענינים האלה

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' נובמבר 11, 2011 11:50 am

http://www.otzar.org/aspcrops/142459176 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/142459184 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/141393103 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/144726202 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/151287187 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/60640793- ... 112011.asp
[ובמקוון יש 10 ספרים על פדיון הבן].

מר בר רב אשי

תודה רבה הרב יאיר
ומה אכן המקור של פ"ד תעניתים?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' נובמבר 11, 2011 12:32 pm

שער "רוח הקודש" לר' חיים ויטאל (תיקון כז' דף כג למוציא שז"ל).

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' נובמבר 11, 2011 2:44 pm

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' נובמבר 11, 2011 3:04 pm

יאיר כתב:שער "רוח הקודש" לר' חיים ויטאל (תיקון כז' דף כג למוציא שז"ל).

שלא להביא מקום לטעות. שם לא כתוב שהאוכל בפדיון הבן כאילו צם פ"ד תעניות. כמובן.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ש' נובמבר 12, 2011 6:54 pm

מר בר רב אשי כתב:האם נכון שכל הענין הוא מטעם המובא בספרים (כמדומה ספרי ר' צדוק הכהן זי"ע) שאכילה בפדיון הבן כאילו צם פ"ד תעניתים
וכדי לזכות ציבור גדול הנהיגו לחלק שום וסוכר שהוא מחזיק זמן רב
וגם ענין החלה הגדולה מטעם זה
האם משהו יודע מקור הגון לכל הענינים האלה

בשום וסוכר יש גם עניין של נותן טעם, דעי"ז כל התבשיל כמאכל של פדה"ב.

והובא כאן כבר פעם באיזה אשכול ד' ר"פ מקוריץ שכאילו תענית מכפר על כאילו עבירה... כל הכועס וכד'.

אגב, באיזה קהילות חשובות בטלו כיום כמעט לגמרי את השום והסוכר בפדה"ב.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ש' נובמבר 12, 2011 11:45 pm

ראיתי פעם בא' מספרי פדיון הבן, שיש פ"ד פעם כאילו, כגון כאילו עובד ע"ז, והפדיון מכפר על פ"ד אלו.

סוקר · הודעהעל ידי **סוקר** » ש' נובמבר 12, 2011 11:55 pm

מורה צדק כתב:ראיתי פעם בא' מספרי פדיון הבן, שיש פ"ד פעם כאילו, כגון כאילו עובד ע"ז, והפדיון מכפר על פ"ד אלו.

כאילו ראית. ואם ראית, כאילו כתוב פ"ד פעמים כאילו.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » א' נובמבר 13, 2011 12:18 am

גוראריה כתב:אגב, באיזה קהילות חשובות בטלו כיום כמעט לגמרי את השום והסוכר בפדה"ב.

[אני מניח שהכוונה לקהילת חסידי גור] למה ביטלו באמת ("כמעט לגמרי") המנהג?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' נובמבר 13, 2011 1:37 am

סוקר כתב:
מורה צדק כתב:ראיתי פעם בא' מספרי פדיון הבן, שיש פ"ד פעם כאילו, כגון כאילו עובד ע"ז, והפדיון מכפר על פ"ד אלו.

כאילו ראית. ואם ראית, כאילו כתוב פ"ד פעמים כאילו.

http://www.otzar.org/aspcrops/8545188-9 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/53639174- ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/6291355-1 ... 112011.asp

חכם הרזים · הודעהעל ידי **חכם הרזים** » ו' דצמבר 16, 2011 12:20 am

היה כאן מקום לטעות שמקור מעלת בסעודת פדה"ב שהיא נחשב כפ"ד תעניתים מקורה מהאריז"ל
ובאמת זה אינו.
וכבר כתב הרב המאסף לכל המחנותה"שדי חמד" שאין לזה מקור הויא אמירה נאה בפי העולם עכ"ל

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ו' דצמבר 16, 2011 12:53 am

חכם הרזים כתב:היה כאן מקום לטעות שמקור מעלת בסעודת פדה"ב שהיא נחשב כפ"ד תעניתים מקורה מהאריז"ל
ובאמת זה אינו.
וכבר כתב הרב המאסף לכל המחנותה"שדי חמד" שאין לזה מקור הויא אמירה נאה בפי העולם עכ"ל

סופר · הודעהעל ידי **סופר** » ו' דצמבר 16, 2011 2:40 am

כפי הידוע לי הגרח"ג שליט"א אינו מניח לקיים זה המנהג וחושש בו משום דרכי האמורי.

חכם הרזים · הודעהעל ידי **חכם הרזים** » ב' דצמבר 19, 2011 1:26 am

חיים כתב:
חכם הרזים כתב:היה כאן מקום לטעות שמקור מעלת בסעודת פדה"ב שהיא נחשב כפ"ד תעניתים מקורה מהאריז"ל
ובאמת זה אינו.
וכבר כתב הרב המאסף לכל המחנותה"שדי חמד" שאין לזה מקור הויא אמירה נאה בפי העולם עכ"ל

נמצא שגם מדברי רי"ח זוננפלד למדנו שאין מקור לכל זה!!!!

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' פברואר 28, 2019 1:40 am

הגאון הצדיק ר' מרדכי מנשכיז ע"ה אמר: כי מפסוק זה רמז לענין המקובל בעולם
"שסעודת פדיון הבן עולה כמו פ"ד תעניות", כי בכל מקום כתיב כסף הפְ דוּיִם וכאן
נאמר 'הפדיום' היינו פד יום. והובא בספר זכרון יצחק. וכ"כ בשמו בספר סגולות
ישראל (מע' פ אות ג) בשם ספר אילנא דחיי (פרשת במדבר).
ובאמת בספר שדי חמד לרבנו חזקיה מדיני אב"ד עיה"ק חברון כתב (במערכת ס
אות נד) שאמרו לו בשנת תרנ"ט לבא לסעודת פדיון הבן לירושלים ושיש בספרים
שסעודה זו נחשבת כפ"ד תעניות. וכן מצא בשו"ת הד"ר (סימן לט) שהעולם אומרים
שסעודת פדיון הבן עומד במקום "פד תעניות כמנין אחה"ע כמו שמתענים בימי
השובבי"ם (. " וע' בשער רוח הקודש). אך השדי חמד כתב שאין לזה מקור.
אולם כבר העיר בספר היקר תפארת הפדיון (פרק ח) לבני הרה"ג ר' משה יוחאי רז
שליט"א, שדבר שהוחזק בעולם, יש דברים בגו (וכמ"ש בירושלמי תרומות פ"ח ה"ה):
"צריכין למיחש למאי דברייתא חוששין". ובתשובת הרשב"א (סימן ט) כתב, "כל דבר
שיש לו קבלה ביד זקנים וזקנות לא נסתר קבלתם" וכו'. עכ"ד. ובשו"ת הלק"ט (הלכות
קטנות סימן ט) למהר"י חאגיז כתב: וזה כלל גדול וכו' כי פשוט הוא אשר באהבת ה'
את עמו ישראל יסיר מכשול מדרכיהם, ולא יטו כל העולם אחר היחיד אילו סברתו
דחויה. עכ"ל. א"כ כיון שמסורת היא – בודאי אמת הוא. וה' לא ימנע טוב להולכים
בתמים.
וז"ל הרב "זוכר הברית" (סימן לה) מסורת בידינו, מי שאוכל בסעודת פדיון הבן,
כאילו התענה שמונים וארבע תעניות. והנח להם לישראל אם אינם נביאים הן, בני
נביאים הן. "ומסתמא בא בקבלה איש מפי איש"! עכ"ל. ואזן מילין תבחן.
ומה מאד נפלא הדבר, ששוב הביא לנו הגאון ר' יהושע מאמאן שליט"א בשו"ת
עמק יהושע ח"ג (חיו"ד סימן יח) בשם ספר "דברי שמואל" (דף ב): שקבלה בידו איש
מפי איש עד רבנו האריז"ל שסעודת פדיון נחשבת כפ"ד תעניות. ושאם היה השדי
חמד רואה דבר זה היה מברך ברוך הטוב והמטיב. עכ"ד. וברוך ה' אשר לא השבית לנו
נאמן. וע"ע בספר תפארת הפדיון הנ"ל מ"ש עוד. ראה נא ורוה צמאונך.
הנה כי כן, אם נזדמן לאדם סעודה זו, ובפרט כשמזמינים אותו בפירוש, ישמח
וירוץ למצוה זו, ויחשב לו כסך תעניות אלו.
אך זאת צריך להודיע: כי כשם שבכל צום – אין מעלה לצום בלעדי "תשובה" (עיין
ברכות דף כג.), כן בזה, יהרהר בתשובה ויקבל על עצמו ללכת בדרכים טובות ויהיה
סור מרע ועשה טוב. ואז אכילתו תעלה בטוב. ותתהפך נפשו מרע לטוב, ויזכהו ה'
לטהרה ולטוב. כי ה' לא ימנע הטוב. אמן

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ה' פברואר 28, 2019 2:18 am

בספר שם משמעון יש תשובה ארוכה על ענין זו

תם ותמים · הודעהעל ידי **תם ותמים** » ה' פברואר 28, 2019 4:36 pm

הראה לי הגריח"ס שליט"א בספר של סבו כף החיים סימן רמ"ט אות י"ד: עיין בספר פרי צדיק חלק ב' פרשת בא דף כ"ט ע"א שכתב דהאוכל סעודת פדיון הבן חשוב כאלו התענה פ"ד יום ע"ש".

והכוונה לספרו של רבי צדוק הכהן ז"ל ועיינתי בפנים וכתב ושמעתי בשם הרב הקדוש ר"מ זצוק"ל שאמר בשם רבותינו הקדושים זצוקללה"ה דסעודת פדיון הבן כפ"ד תעניות והמכוון שיכולים לתקן בו מה שמתקנים על ידי פ"ד תעניות. שהוא תיקון לפגם הברית וכו' ובפרט בחודש שבט שנוצר באות צ' כמו שאמרו בספר יצירה, והיינו דצדיק נקרא המוגדר מתאוה וכן שבועות אלו מסוגלים לתיקון פגם הברית וכשיש בו סעודת פדיון הבן יכולים לתקן כל הקלקול והפגם זוהמת הנחש שיהיה בישראל פסקה זוהמתן לגמרי כמו לעתיד, ראה שם כל הדברים.

ומיהו ר"מ שהביא בשמו לא ידעתי, והגריח"ס אמר לי שאולי יש כאן טעות הדפוס וצ"ל רמ"י והכוונה לרבו רבי מרדכי יוסף מאיזביצא בעל מי השלוח וצ"ע

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' פברואר 28, 2019 4:51 pm

ר' מרדכי מנשכיז

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ה' פברואר 28, 2019 5:03 pm

משולש כתב:ר' מרדכי מנשכיז ע"ה

ע"ה?

האם להרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זי"ע רבי צדוק קורא "רבותינו"?

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' מרץ 01, 2019 9:09 am

סופר כתב:כפי הידוע לי הגרח"ג שליט"א אינו מניח לקיים זה המנהג וחושש בו משום דרכי האמורי.

הובא כאן במקו"א -

מעשה נאה עד מאד, אשר נוכחתי בו אצל מו''ר ג''ן נעול זיע''א (ר' גדליה נדל).
באחד מימי הפורים העעל''ט, היינו מסובין בבני ברק על שולחנו של מו''ר נ''ע, ועל ידו ישב שכנו - ידידו, ר' יודל שפירא.
בתוך הדברים, נכנס לבית חתנו של ר' יודל, (א.ה. הלא הוא בעל ה'ערבי נחל' המפורסמים שר' חיים ממליץ עליהם בחום...), והשיח לפי תומו כי הוא שב עתה ממסיבת פדיון הבן בבית החו''ב זללה''ה (ר' חיים גריינימן), וכאשר הכניסו - כנהוג - את הבכור הנפדה על מגש הכסף, המעוטר בעשרות חבילות שי נאות של שן שום וקוביית סוכר, נטל חו''ב את כל חבילות השי והשליכם ארצה, ואמר בזה''ל: נו, דרכי האמורי. עכ''ל.
ויתקומם עד מאד הצ'אלמער השוכן בקרבו של ר' יודל מימי חורפו על הדבר הזה, ויחר אפו, ויזעק זעקה גדולה ומרה על אשר השמיע חתנו הנז'.
ויאמר: הן בעיני ראיתי אצל גדולי ירושלם מקדמת דנא כדברים האלו, הגרי''ח זוננפלד וחבריו, אשר חילקו השום והסוכר בפדיוני בכוריהם, ואיך ייאמר עליהם כי בדרכי אמוריים יילכו? ישתקע הדבר!
חיוך האיר את פניו של מו''ר למראה חרונו של ידידו, ויען ויאמר: נאמן עלי הדיין, צדקו דבריו של ידידנו חו''ב.
וישתומם ר' יודל כשעה חדא, ויאמר לר' גדליה: באר דבריך!
ויען מו''ר ויאמר:
מצינו כי נחלקו עורך השולחן ופורס המפה על עניין הכפרות. כי הרחיקם רבנו יוסף משום דרכי האמורי, ובעיני רבי משה הוטבו, ולא אבה החרימם.
ועתה, הידע מרן כי כך נהגו האמוריים? אם ידע הרמ''א הפכם?
לא כי אלא, ראה מרן כיצד נהגו אנשי מקומו במנהג הכפרות, כי המירו עניין התשובה בסיבוב הגבר מעל לראשם, ובאמירת איזה פסוקים, וחשבו כי בזה קיימו דרכי התשובה, וישליכו עניין תיקון הארחות מאחרי גוום.
והיה כי יראה מי מהם איזה שחרות בנוצת הגבר, יחשוב כי אפסה תקנתו ונדחתה תשובתו, ולזה ייקרא דרכי האמורי, בלא ספק.
ואמנם, לא כך היתה דרכו של רבנו משה, ודרכי תלמידיו שומעי לקחו, כי הגירו דמעות כמים בסבבם העוף מעל לראשם, ובשעת שחיטתו וכיסוי דמו הרהרו בליבם, כי כך ראוי ליעשות באיש אשר המרה פי בוראו, ומה יועיל הון ביום עברה, ומתוך הרהורים אלו באו לידי תשובה שלימה, ולסיקול היוקשים מדרך השם, וליישור אורחותיהם מדרך עקלתון לדרך הישר, כהנה וכהנה יוסיפו בני ישראל לעשות, וזו הדרך ישכון בה אור השם.
ומעניין הכפרות לעניין הפדיונות, השיב מורנו נ''ע, כי מהיכן הגיע נוהג חלוקת השום עם הסוכר בישוע הבן? כי הגדילו המקובלים לשבח עניין סעודת פדיון הבן, ותלו בה רמזים רבים אף רמים, כעניין פ''ד תעניתים ועוד כהנה.
ולגודל המצוה רבים יחפצו ליטול בה חלק, אמנם עניים ומרודים היו בני ירושלים מעולם, ומי זה יוכל לשתף בסעודתו את כל בני היישוב? על כן היו נוטלים דבר קטן כשן השום או קוביית הסוכר, וכל איש ואיש מבאי המשתה היה נוטל אחד מהם לביתו, ומניחו בתבשילו, וכך היו כל בני משפחתו משתתפים בהסעודה הרמה.
אמנם, חייך ר' גדליה ואמר, ידידנו החו''ב, אשר בירכו אלוהיו בעושר רב, הכין אף תיכן סעודה כיד המלך לכל דכפין, וכל משתתפי השמחה היסבו אל שולחנו אל המשתה אשר עשה, ומה טעם יחטפו אל כיסם השום והסוכר? אין זה אלא מנהג חסר פשר, והן הן דרכי האמורי. כה היו דברי מו''ר, דברי חכמים כדרבונות.
וישמחו כל העם עד למאוד על הדברים האלה, וירוננו מטוב לב על ישרותם, ובעיני ר' יודל הוטבו הדברים, עד כי עמד ובדברי צחות ביאר עניין הכפרות, על פי דברי ירמיהו נביא ה' בקינת אני הגבר, וזה אשר אמר:
אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ.
אני הגבר, יאמר התרנגול הנקרא גבר, ראה עני, אין עני אלא בדעת, עני ממצוות שבידו, בשבט עברתו, שאחזו חיל ורעד משבט עברת בוראו.
אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ, חֹשֶׁךְ וְלֹא-אוֹר.
ומיראתו נטלני והוליכני וסיבבני מעל ראשו, בשעת אשמורת הבוקר שבה חושך ולא נראה עדיין אור השחר, כי זמן הכפרות הוא באשמורת.
אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ, כָּל-הַיּוֹם.
אך אם זאת יחשוב הכסיל, כי רק בי, בתרנגול, ישוב ותהא זאת תשובתו, יהפוך ידו כל היום, יסובבני מעל לראשו כל היום, לא יועיל מאומה, כי אין חפץ בעולות וזבחים, כי שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים.
דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד.

פליאה · הודעהעל ידי **פליאה** » ב' אוקטובר 12, 2020 3:12 pm

ב"ה
ראיתי כעת מכתב יפה מהגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס "גם אני אודך"
בבקשה.

ב"ה
פדיון הבן בשעת הקורונה

באיסרו חג של סוכות תשפ"א הייתי ת"ל כהן בפדיון הבן אצל הרה"ג המפואר רבי
יצחק חיים גירנבוים שליט"א לבנו הבכור היקר שמעון נר"ו,
וזה עוד בעיצומו של מגפת הקורונה ה' ירחם,
ואמרתי בדרשה ב"ה שהנה יש הרבה טעמים למה מחלקים בפדיון הבן סוכר ושום,
ואכמ"ל ולהביא כל הטעמים.
ונראה כעת בשעת הקורונה לבאר טעם חדש שמחלקים סוכר ושום בפדיון הבן, כי
אנו מבקשים מהקב"ה שיפדה את כל ישראל שנקראים "בני בכורי ישראל", (שמות
ד' כ"ב), ומבקשים שכל אחד יוכל לטעום טעם סוכר, וכן יוכל להריח ריח השום,
וזה סימן שהוא בריא, ואינו חולה כלל בקורונה, שידוע שסימני הקורונה, שאין לו טעם וריח,
ולכן מחלקים סוכר ושום כעת בפדיון הבן, ומבקשים שיהיה לכולנו פדיון ממגפת
הקורונה, ונרגיש טעם בסוכר, וריח מהשום. ונפלא ב"ה
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס "גם אני אודך"
ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

פליאה · הודעהעל ידי **פליאה** » ב' אוקטובר 12, 2020 3:16 pm

ב"ה

והנה בחסדי שמים מצאתי עוד מכתב יקר שכתב בזה בעבר הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
מח"ס "גם אני אודך"
בבקשה:

סוכר ושום בפדיון הבן

הנה ידוע המנהג לחלק "שום וסוכר בפדיון הבן",
ובספרי "גם אני אודך" (על פדיון הבן) כתבתי בעזרת ה' יתברך, טעם חדש על
דרך הדרוש, שזה רמז לכל אחד האיך יכול "לפדות" עצמו מכל מה שיארע לו
בעולם הזה, שלא יפול לעצבות, מפני הנסיונות, או לגאווה, מפני ההצלחות,
וכדומה.
שבמשך החיים לפעמים יש זמנים מתוקים כ"סוכר", ויש זמנים חרופים, חס
ושלום, כ"שום", שזה חריף, ובשניהם צריך תמיד להתחזק הן להודות לה', ולדעת
שהכל מידו יתברך, והן להתפלל אליו, ולצפות לישועתו במהרה, ולא יפול בשום
זמן מעבודת השם יתברך, ויקבל הכל באהבה,
וזה רמז שמחלקים "שום וסוכר בפדיון הבן", דייקא בזמן "פדיון הבן", ולא
בזמן "ברית מילה", או "בר מצוה", וכדומה, שזה להורות לנו הנהגה גם לכל
אחד ואחד "לפדות", עצמו, וזהו "פדיון הבן", שכל אחד הוא "בן" מהקב"ה, כמו
שכתוב בנים אתם לה', וכל אחד יוכל לפדות עצמו הן מנסיונות של הצלחות, והן
מנסיונות של אכזבות, שיזכור בשעת הצלחה להודות לה', ולהיפך חס ושלום,
יתפלל לה' שיוציאו ממצוקתו, ודו"ק היטב בזה, ונכון בס"ד
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס "גם אני אודך"
ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ג' אוקטובר 13, 2020 8:45 am

השואל כתב:רציתי לשאול מה המקור
לחלוקת שום בפדיון הבן,

זה מנהג הונגרי.
הרב הקדוש מבעלזא זיע"א לא נתן לעשות מנהג זה בפדיון הבן שעשה בנו חורגו.

עזריאל ברגר

אוחדו ב אשכולות.
יישר כח.

איתן נוי · הודעהעל ידי **איתן נוי** » ב' יולי 12, 2021 10:27 pm

הרי זו "סגולה גדולה ועצומה" להחזיק בכמה שומין וסוכרין!
וחיישינן שמא יקדימנו אחר,
ועל כן מקדימין וחוטפין, דוחפין ונוטלין, כאותו כהן שנטל מלחם הפנים (עי' יומא לט ע"א)...

לאחרונה השתתפתי בפדיון הבן, ולא נטלתי מהשום והסוכר, וראיתי אנשים בעלי צורה לועזים עלי, וכנראה טענו שצריך לבדוק אחרי...[/quote]

איזו סגולה גדולה של "שומין וסוכרין" מי המקור לזה?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר