העילוי הנורא הגרא"י צוקר איננו !

[הלמד מכל אדם]

הוא אינו איש מחשבה ופילסופיה, הוא מאמין בכל לב בדברי חז"ל כפשוטן,

שאלתיו, שלפי פירושו קשה מנין להם לחז"ל דבר זה. הוא התחיל ללכת וענה: מאיפה הם ידעו? מאיפה שהם ידעו ששתי טיפות גשם הפוגשות זו את זו מחריבות את העולם.

זה כבר מוזר מאוד, הגם שלא היה פילוסוף, אבל גאון בתלמוד הוא היה, והרי משפט זה שאמר אינו קיים אלא בלקסיקון של ילדים קטנים, שהרי בגמ' לא נאמר שהעולם יחרב אלא שהאדמה לא תצליח לתת פירות בגלל ריבוי המים

[היא שיחתי]

יש מנח"ח בעניין לפי מה שראיתי שכתבו
"פסיקתא רבתי, פכ"ד, ודלא כהמנחת חינוך במ' ל"ד, שכתב שהמאבד עצמו לדעת אינו בכלל רוצח, וכבר השיב עליו הר"י פערלא בהגהותיו מהפסיקתא הנ"ל. וראה עוד בנידון בשו"ת הלכות קטנות, ח"ב, סי' רל"א ; בית מאיר, יו"ד, סי' רט"ו ; הרב ש. קוק, תורה שבעל פה, י"ח, תשל"ו, עמ' פ"ב ואילך".
ועי' רי"פ בסהמ"צ לרס"ג, ח"ב, ל"ת מז-מח
כאן עמוד 2 http://www.shtaygen.net/leaflet/Omka/72/164.pdf
וכאן בהערה http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=112

[איש_ספר]

ודאי שיש, אלא שאין מנ"ח שאומר שזה משום לא תרצח, ולכן הביאו בגליון מנ"ח מהדורת המכון בהערה את הפסיקתא שהביא הגרי"פ. וכמוש"כ.
ואגב יש בזה נפק"מ, לענין איבוד עצמו לדעת במצמצם, כמעשה שהיה בימינו רח"ל לא תקפ"ץ.

[הוגה]

הסתובב בפוניבז' איזה פסק שלו בעניין המזגנים מחשמל הישיבה

הנהלת הישיבה כידוע אסרה על הבחורים להכניס מזגנים לחדרים, והיו בחורים שחששו מגזל,
ומספרים שהוא טען על זה בזמנו: "לפני עשר שנים היה אסור, עוד עשר שנים יהיה מותר, היום - איני יודע".

כשכוונתו, להבנתי, שאין בזכות הההנהלה למנוע מתלמידי הישיבה דבר שהוא מוכר ומוסכם אצל כולם לקיומי ונצרך, א"כ לפני עשר שנים (מאז) המזגן עוד לא נכנס לכל הבתים בב"ב ועוד לא הוכר כקריטי לכן אסור, משא"כ עוד עשר שנים שלכולם יהיה מזגן ודאי שאין זכות להנהלה למנוע.

שנים רבות אחר דברו הנ"ל, עוד המשיכו בישיבה לצטט בשמו, "לפני עשר שנים" וכו'.....

[מתעמק]

איזה הערות קטנות

אחד מחתניו שליט"א סיפר, כי פעם לפני קידוש לבנה ראהו שקורא את נוסח הברכה מתוך סידור בלא שם ומלכות, אחר יצא ובירך עם כל הקהל. כאשר דרש מפיו על הענין, נענה כי הפעם האחרונה שקידש הלבנה היתה יתר על שלושים יום, ופעם בל' יום מחויב להסדיר תפילתו, כאשר מברך בע"פ כדרכו, ולכן הקדים וקרא...

אין זה חידושי של הגראי"צ, הדברים מפורשים במחצית השקל או"ח סימן ק' (במש"כ שם דבתפלה בע"פ עכ"פ צריך להסדיר לעצמו תפלת המועדים, וכתב המחצית השקל וז"ל: ושלא כדין נוהגים העולם שאומרים ברכות קידוש לבנה בע"פ וגם אין מסדרים תחלה וכו' ברכות קידוש לבנה לפעמים יש בין א' לחבירו יותר מל' יום כפי אשר תתראה הלבנה.

לומר לחיים בקידוש הוא מדרש. מי יודע היכן המדרש?

חיפשתי ומצאתי הדבר בתנחומא פרשת פקודי אחר שנזכר שם שבהרוגי בית דין שואלים לפני גמר דין סברי מרנן לידע להיכן הדין נוטה, ואם נוטה לחיוב מביאין כוס להשקות הנידון למיתה עייש, ואחר זה אמרו וכן שליח צבור כשיש בידו כוס של קדוש או של הבדלה והוא אומר סברי מרנן ואומר הקהל לחיים כלומר כי לחיים יהא הכוס.
ומשמעות דברי המדרש שמאחר שיש שמביאים כוס כהכנה למיתה וגם אז אומרים סברי מרנן, לכן בכוס של ברכה מדגישים המסובים שכוס זה יהא כוס של חיים.
ולולא דברי המדרש היה אפשר לומר בפשטות שיש כאן שיבוש וצ"ל "לחיי". כי אמירת "סברי מרנן" הוי שאלה והערה להמסובים אם נכונים לצאת ידי חובתם על ידי המברך, וכדנזכר בהגהת רמ"א או"ח סוף סימן קע"ד, ועל זה ענו המסובים 'לחיי', היינו הסכמה.

קבלתי בפרטי את הדברים הבאים בשם ניק שמואל מאיזה מקום, ונתבקשתי להעלות לכאן:
בזמנו סיפרו בישיבה, שהוא הלך לשאול את ר' מיכל פיינשטיין למה משחת שיניים זקוקה להכשר לפסח, והגר"מ ענה שזה לא נפסל מאכילת כלב. לא יהודי כר' צוקער ייבהל, הוא הרעיב כלב, ואחרי יומיים העניק לו משחת שיניים, הכלב האומלל סירב לטעום מהמטעמים. הגרא"י מיהר להגר"מ פינשטיין לספר לו את החדשות, משחת שיניים אכן אינם ראויים לאכילת כלב. ניפנף אותו הגר"מ: כלבי דורינו מפונקים הם, גדלו בדור של שפע ואין מביאים ראיה.
הוספה שלי: לא כתוב שכלב נעשה רעב רק אחרי 3 ימים?

ראה כעין זה בספר דרכי נועם ח"ב על המועדים מהר"ר חיים שלמה הורוויץ מסטריזוב (באוצר מצוי רק חלק א' שעל התורה), בסופו בשו"ת סימן כח כתב וז"ל:

שמעתי מש"ב הגה"צ מהר"ח ה"ש ז"ל מראצפערטא שהי' דומ"ץ בסאטמאר יצ"ו שמקובל מכ"ק מרן זקני הגה"ק מו"ה ברוך האלבערשטאם זצ"ל אבד"ק גארליץ שפ"א הרעיבו כלב ג' ימים ואח"כ השליכו לפניו נר של חלב גמור ולא אכלו, ודן מזה שאותן דברים הנעשין מן חלב סרוח הוה נט"ל לגמרי אפילו בתערובות מאכל.

ומעניין לציין מה שראיתי פעם בעלון 'קול יעקב', בה נמסר שיחה בין הגרי"א הנקין להג"ר משה פיינשטיין, היה זה בערב פסח כאשר עמדו יחדיו ונטפל אחד להגרמ"פ ושאל אם מותר להשתמש בבורית ברחיצת הגוף אחר חצות מחשש תערובת חמץ, והגרמ"פ השיב שכבר נפסל מאכילת כלב, על זה הגיב הגריא"ה הרי בעצמי ראיתי כלב בסלוצק אוכל חתיכת בורית, השיב לו הגרמ"פ: איך מע"כ מביא ראיה מכלבים בסלוצק, הרי אמרו חז"ל בב"ק צב כלבא בכפניה גללי מבלע (עיי"ש ברש"י דהיינו אבנים), תהיה בטוח שכלב אמריקאי לא יאכל בורית...

לפי גרסה זו התבטא הגרא"י לפני כמה אברכים שאין לראש ישיבה סמכויות יתר בדבר קביעת תפקידים מאשר לטבח במטבח הישיבה, וכשם שאין הטבח ראשי למנות את חתנו לתפקיד במטבח, כך אין ראש ישיבה רשאי למנות את חתנו לר"מ

הדבר לא פשוט כל כך, ותלוי בהרבה פרטים, ראה באו"ח סימן נג ברמ"א סעיף כ"ה ובמגן אברהם שם, וביו"ד סוף סימן רמה ברמ"א. כלומר לפי דברי הרמ"א ביו"ד שהבנים קודמים לאחר מיתה, כש"כ שקודמים בחיים להיות מסייעים לאב שהזקין דלא גריעי מבני ש"צ, אך כאמור תלוי בתנאי המינוי של האב (משא"כ טבח שבוודאי אין לו דין מינוי).

[מתפעל]

יישר כח מתעמק על מדרש תנחומא, גם מה שהערת לגבי לחיי, מסתבר ביותר.
ראיתי שיש כאלה שרק אומרים סברי ולא ממשיכים מרנן ורבנן ורבותי, אולי כי נמצאים בחוג המשפחה ואין שם מרנן ורבנן.
ויש כאלו שאומרים רק סברי מרנן.
מה באמת ההבדל בין ג' התוארים הללו, מרנן רבנן ורבותי, זה לא סתם חוזר על עצמו?

[הוגה ומעיין]

הוא אינו איש מחשבה ופילסופיה, הוא מאמין בכל לב בדברי חז"ל כפשוטן,

את חטאי אני נזכר ומזכיר: לפני שמיטה שאלתי אותו על דברי הגמרא בכורות נ"ה שכל העולם כולו מנהר פרת הוא שותה, אם יש לפרש "כל העולם כולו" על איזור המזרח התיכון, כפי שמובא בשם רג"נ (עמוד קיח), ולפרש ששותה ממנו דרך אקוויפרים מחוברים. הוא ענה, כמובן בצעקה (הרשתי לעצמי כיון שלא שאלתי בתוך ביהמ"ד אלא בפרוזדור היוצא מהמדרגות העולות לעז"נ לכיוון אגף צפון), שלא זו כוונת דברי חז"ל אלא כפשוטם. שאלתיו, שלפי פירושו קשה מנין להם לחז"ל דבר זה. הוא התחיל ללכת וענה: מאיפה הם ידעו? מאיפה שהם ידעו ששתי טיפות גשם הפוגשות זו את זו מחריבות את העולם.

אגב, כאן יש גם דגש כפול: "כל העולם כולו מנהר פרת הוא שותה".

אין בבכורות לשון זה אלא ניסוח שלי למבואר שם, ואין לדייק ממנו.

זה כבר מוזר מאוד, הגם שלא היה פילוסוף, אבל גאון בתלמוד הוא היה, והרי משפט זה שאמר אינו קיים אלא בלקסיקון של ילדים קטנים, שהרי בגמ' לא נאמר שהעולם יחרב אלא שהאדמה לא תצליח לתת פירות בגלל ריבוי המים

י"ל שאכן לא אמר לשון זו שהעולם יחרב, וברבות השנים התערבב הנוסח בזכרוני.

[הלמד מכל אדם]

זה כבר מוזר מאוד, הגם שלא היה פילוסוף, אבל גאון בתלמוד הוא היה, והרי משפט זה שאמר אינו קיים אלא בלקסיקון של ילדים קטנים, שהרי בגמ' לא נאמר שהעולם יחרב אלא שהאדמה לא תצליח לתת פירות בגלל ריבוי המים

י"ל שאכן לא אמר לשון זו שהעולם יחרב, וברבות השנים התערבב הנוסח בזכרוני.

אם לא אמר את מה שחשבת שאמר, הרי אי"ז שאלה כלל מנין ידעו.

[איש שלום]

זה כבר מוזר מאוד, הגם שלא היה פילוסוף, אבל גאון בתלמוד הוא היה, והרי משפט זה שאמר אינו קיים אלא בלקסיקון של ילדים קטנים, שהרי בגמ' לא נאמר שהעולם יחרב אלא שהאדמה לא תצליח לתת פירות בגלל ריבוי המים

י"ל שאכן לא אמר לשון זו שהעולם יחרב, וברבות השנים התערבב הנוסח בזכרוני.

אם לא אמר את מה שחשבת שאמר, הרי אי"ז שאלה כלל מנין ידעו.

לא הבנתי. בודאי יש כאן שאלה, מנין ידעו חז"ל שטיפה אחת נוגעת בחברתה האדמה לא תצליח לתת פירות מרוב מים?

[הלמד מכל אדם]

אם לא אמר את מה שחשבת שאמר, הרי אי"ז שאלה כלל מנין ידעו.

לא הבנתי. בודאי יש כאן שאלה, מנין ידעו חז"ל שטיפה אחת נוגעת בחברתה האדמה לא תצליח לתת פירות מרוב מים?

נראה לי שזה דבר שכל חקלאי יודע

[חוקר]

למד מכ"א:
קודם כל איזה חקלאי יודע זאת? האם יש בעיה בטיפות גדולות על פי הטבע?
שנית, היכן נאמר בגמ' שאם יתחברו, ז"ל הגמ': וכל טיפה וטיפה בראתי לה דפוס בפני עצמה, כדי שלא יהו שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד, שאלמלי שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד - מטשטשות את הארץ ואינה מוציאה פירות.
משמע שיוצאות ממקום אחד, או שהן באותה צורה (דפוס), אבל לא שמתחברות אחר כך,

[איש שלום]

נראה לי שזה דבר שכל חקלאי יודע

ולי נראה שאף לא חקלאי אחד יודע. חוץ אולי מאלו החקלאים הלומדים דף היומי.

[קלונימוס הזקן]

ירושלמי תודה. [התמונה היא מהזמן האחרון, כשהוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו, ומכאן 'ההוד']

מצאתי כעת תמונה מ"הזמנים הטובים"
שריפת חמץ בכל רמ"ח ושס"ה

שריפת 1.JPG (130.26 KiB) נצפה 16154 פעמים

שריפת 2.JPG (106.53 KiB) נצפה 16154 פעמים

[חכם באשי]

מדוע הוא יושב על הארץ? האם משום שיום א' דפסח חל באותו יום בשבוע של תשעה באב?...

[קלונימוס הזקן]

כנראה שבארץ ההיא שהוא גר בה, יש רוח (יש ע"ז מקור מחז"ל? מן הסתם)...
והוא ניסה להסתיר את הגפרור,
ולוי אחוי קידה קמי' דרב ואיטלע,
והוא פחות רצה שזה יקרה לו


לגוף דבריך הענייניים: האם השבוע חל יום א' של ט"ו בשבט בפורים? הרי עדיין לא היה חנוכה!?

[חצקל]

אחד האשכולות המרתקים ביותר שנפתחו בפורום הזה. ללא ספק.
ברצוני להוסיף עובדה קטנה שסיפר לי א' מבוגרי הישיה"ק שראה בעיניו לפני כשלושים שנה.
בחג הסוכות הגרא"י היה נוהג [קבוע או חד פעמי?] לבנות "סוכה" במרפסת הישיבה. הכיצד? היה ניגש למעקה המרפסת שבאמצעה יש שטח שמתרחב ושם המעקה נהיה כמין ר', היה מוסיף חתיכת קרטון בשביל דופן שלישית, מעל ה-"ר" היה מניח קרש באלכסון ועליו ענף דקל, כך היה יושב על הריצפה שעות ע"ג שעות ולומד.
אשרי דורו ראו ושמחו. הקב"ה ירחם עלינו וישלח לו רפואה שלימה.

[חכם באשי]

כנראה שבארץ ההיא שהוא גר בה, יש רוח (יש ע"ז מקור מחז"ל? מן הסתם)...
והוא ניסה להסתיר את הגפרור,
ולוי אחוי קידה קמי' דרב ואיטלע,
והוא פחות רצה שזה יקרה לו

משונה, בבני ברק נושבת רוח?!
(ולא, לא מצאתי מקור בחז"ל...)

[בן המחבר]

שמא אותה רוח היתה רוח שטות.

[נוטר הכרמים]

שמא אותה רוח היתה רוח שטות.

רוח שטות היא להיטפל לקטנות ולזוטות, ולא לשאוף מרוח ההתלהבות דקדושה וחביבות המצוות - הנשקפים כמו שחר - מתמונות אלו.

עינינו ראו ושמחו, רשפי קודש אש שלהבתי'ה, לקיים דבר ה' בלבב שלם! בזכירה ובעשיה, בלימוד ושינון, ברוח ונפש, עד כלות!

[חכם באשי]

נוטר,
תירגע.
זה היה בהומור.
אינך צריך לזרוק מרה בתלמידים! קצת הומור לא הזיק לאף אחד.
ואף כותב, כולל אני הקטן, לא נתכוון חלילה וחלילה לזלזל בכבודו של הגרא"י צוקר.

[נוטר הכרמים]

נוטר,
תירגע.
זה היה בהומור.
אינך צריך לזרוק מרה בתלמידים! קצת הומור לא הזיק לאף אחד.
ואף כותב, כולל אני הקטן, לא נתכוון חלילה וחלילה לזלזל בכבודו של הגרא"י צוקר.

ידידנו באשי,

'לזרוק'? 'מרה'? 'בתלמידים'? לא הגזמת??

זה לא ענין של זלזול בכבוד, אלא היטפלות שלא במקומה. תגובות קצת מרגיזות לתמונות מרגשות כאלו. במקום לתפוס את הרעיון שת"ח בסדר גודל כזה מתאבק בעפר לקיים יותר את מצות הביעור בגופו ממש, נגררים להשערות על הנסיבות. כבר אמר מישהו על התמונות בכלל, שאת מקומם של החויה וההויה תפסה תמונה... ולו החדה והמתעדת ביותר, כמה חבל!

[ישבב הסופר]

ר' נוטר, תסלח לי אם אומר כך, אבל נראה לי שבכל האשכול נודף ריח דק של 'חסידות'. הניקים כאן שזכו להתבשם מאורו של הגרא"י שליט"א מרגישים לא בנוח כשהם מתקשים להעביר את אותן התחושות הנעלות שהם מרגישים כשהם מעלים בזכרונם את אותן העובדות שחוו או ששמעו מקרוב. שאר הניקים כמוני וכבאשי קוראים דבריכם בשקיקה, אבל בשבילנו זה אשכול מעניין על ת"ח ענק ועובד ה' עצום מבני ברק שזקוק לרפו"ש. אל תצפה מכולנו שנרגיש את אותה הילה של מסתורין שאתה זכית להרגיש.
יש כאן באשכול דריכות מסויימת, ואפילו שיחה קלה שבין ניק לחבירו משתיקים כאן כאילו מדובר בחזרת הש"ץ.

[נוטר הכרמים]

ר' ישבב, דווקא אני לא חשתי ב'חסידות'. ברור כי אצלי ואצל רבים מחבירי קיימת תחושת החמצה גדולה, בעיקר מאי ההתחממות לאורה של שמש כה חמה ומאירה בזמנו, וגם איזשהו תסכול מהעובדה כי בינתיים לא הצלחנו כ"כ ל'תרגם' את ההערצה ולהמחישה בעובדות מתאימות למי שלא הכיר.

אבל איזו השתקה יש כאן, אם תמונה כזאת ממלאת אותי ב'מתי יגיעו', ממחישה את כל המציאות של האיש הזה נעדר הגינונים ונטול סממני השקר והחיצוניות, סמל התוכן הפנימי! וכאשר תגובות 'תינוקיות' על רוח וגפרורים מנתקות אותי מרוממות הנפש, אני מביע את מורת רוחי? גם זה אסור?

[חכם באשי]

נוטר, עזוב, בבקשה, את הענין הזה.
במקום כך, אולי תכתוב לי ולשכמותי עוד פניני חכמה ומעשה מהגרא"י. לדעתי, האשכול הנוכחי עדיין רחוק מלמצות את עצמו.

[נוטר הכרמים]

נוטר, עזוב, בבקשה, את הענין הזה.
במקום כך, אולי תכתוב לי ולשכמותי עוד פניני חכמה ומעשה מהגרא"י. לדעתי, האשכול הנוכחי עדיין רחוק מלמצות את עצמו.

גם לענ"ד.
את אשר ידעתי כבר הביאו פה אחרים ואנכי הק'. ועל דא קא בכינא שאין באמתחתי עוד.

[ברקים רב]

ישבב הסופר, אני משתאה איך הצלחת לבטא את תחושותיי בצורה כה מדוייקת.
הייתי כאן עד לפני כשבועיים תחת ניק אחר, ומשהעזתי ללעוג במקצת על אחת מן ההודעות העוסקות בנשוא האשכול הנ"ל - נחסמתי לצמיתות. [ולא, לא היה מדובר בהתקפה אישית כאותן אלו המצויות כאן לרוב, וח"ו גם לא זלזול בכבוד חכמים, כי אם משהו שמקליל קצת את אוירת השחקים שגבהה כאן].

[איש_ספר]

ישבב הסופר, אני משתאה איך הצלחת לבטא את תחושותיי בצורה כה מדוייקת.
הייתי כאן עד לפני כשבועיים תחת ניק אחר, ומשהעזתי ללעוג במקצת על אחת מן ההודעות העוסקות בנשוא האשכול הנ"ל - נחסמתי לצמיתות. [ולא, לא היה מדובר בהתקפה אישית כאותן אלו המצויות כאן לרוב, וח"ו גם לא זלזול בכבוד חכמים, כי אם משהו שמקליל קצת את אוירת השחקים שגבהה כאן].

שקר אתה דובר. אין לי מושג באיזה ניק היית קודם. אף אחד לא נחסם כאן על כתיבה בדרך אי כבוד על הרב צוקר. אבל היה כאן אחד שכתב הודעה, בנוגע למה שהבאתי שהרב צוקר מאמין בדברי חז"ל כפשוטן. כתב אותו מהביל, שאן בזה שבח, שהרי אם נפרש דברי חז"ל כך, אז בהכרח יש מקומות שטעו. אותו כותב דבריו נמחקו וניקו נמחה. עפרא לפומיה, וינעמו לו רגבי עפרו.

[ברקים רב]

חלילה. לא אני הייתי המלעיב במלאכי אלוקים.
אי"ס, לא נוח לי להיכנס לויכוח כדי להוכיח את צדקת דבריי, וגם אין לי טרוניא על מאן דהו. אני רק שמח שניתנה לי האפשרות - באמצעות ישבב - להביע את תחושותיי האישיות לנוכח האשכול [המפעים!!!] דנן.

[קלונימוס הזקן]

ניתנה לי הסכמה עקרונית מאחד מתלמידיו הצמודים לכתוב מפיו עובדות וכו', ובלא נדר תיכף לכשאפנה אשנה

[סופר]

פ"א אמר לי שאינו זוכר לציין מאיזה דף גמ' פלונית משום שאת הש"ס הוא זוכר משינון בדרכים ולכן לא נתן לבו למספור של הדפים מש"ס וילנא.

[קלונימוס הזקן]

אני שאלתי אותו למה אתה לא זוכר דפים (תמיד זכר בערך והיה עובר על כל הסוגיא ומוצא), בד"כ התעלם מהשאלה
ופעם אחת הרים את ראשו מהגמ' ואמר לי: זה גם תורה?
(אני לא זוכר מדוייק, אבל ההבנה שנשארה לי מאז מדבריו, שהתכוון שמספרי הדפים אינם לימוד תורה ולכן מתעלם מהם. כמובן שיש להקשות קושיות)

[צh33]

אני שמעתיהו לאמר לצורב ששאלו אודות העיון וכו' שחזר על מסכתא יבמות 60 פעם ועדיין אינה נהירה לו כדי צרכו
וה' הטוב ירחם עלינו...

[היא שיחתי]

אני שמעתיהו לאמר לצורב ששאלו אודות העיון וכו' שחזר על מסכתא יבמות 60 פעם ועדיין אינה נהירה לו כדי צרכו
וה' הטוב ירחם עלינו...

אתה מזכיר לי משהו במעומעם שאמר שיש איזו מסכת שלא לשאול אותה בה או משהו כזה?

[איש_ספר]

ניתנה לי הסכמה עקרונית מאחד מתלמידיו הצמודים לכתוב מפיו עובדות וכו', ובלא נדר תיכף לכשאפנה אשנה

אל תאמר וכו' שמא וכו'

[היא שיחתי]

ניתנה לי הסכמה עקרונית מאחד מתלמידיו הצמודים לכתוב מפיו עובדות וכו', ובלא נדר תיכף לכשאפנה אשנה

אל תאמר וכו' שמא וכו'

אנו ממתינים וממתינם אבל לא פנה ולא שנה

[חקר]

אוסיף ב' נקודות שבזכרוני:
א. ישבתי תקופה מסויימת בתפילות בישיבה בספסל האחורי בטור שני מצפון, לאחר זמן פנה אלי הגרא"י שליט"א ואמר שהוא רוצה לקיים דין מחאה, מאחר שמקום זה שלו ויתכן שאי פעם יצטרך אותו לאחד מילדיו [לא הביולוגי שלמד כבר בסלבודקה], לשאלתי מתי הוא יושב בו, ענה שכל יום אומר תחנון של מנחה במקום זה כדי לשמור על החזקה.
ב. פעם שאל אותו אחד מידידי כמה שאלות, ומאחר שהרבה אותו אחד בדברים פטרו כלאחר יד באמרו בנחרצות [בצעקה] 'שלום', אמר לו אותו אחד שבזה נתבאר לו תשובת האשה השונמית לשאלת בעלה 'מדוע את הולכת לא חודש ולא שבת ותאמר שלום', ולכאורה זו תשובה שלא ממין הענין, אלא שכנראה רצתה לפטרו כלאחר יד ובמקום תשובה צעקה 'שלום'... ונהרו וצהלו פני הגרא"י.

[היא שיחתי]

אוסיף ב' נקודות שבזכרוני:
א. ישבתי תקופה מסויימת בתפילות בישיבה בספסל האחורי בטור שני מצפון, לאחר זמן פנה אלי הגרא"י שליט"א ואמר שהוא רוצה לקיים דין מחאה, מאחר שמקום זה שלו ויתכן שאי פעם יצטרך אותו לאחד מילדיו [לא הביולוגי שלמד כבר בסלבודקה], לשאלתי מתי הוא יושב בו, ענה שכל יום אומר תחנון של מנחה במקום זה כדי לשמור על החזקה.

דווקא אני תמיד אחזתי שזה לא מוסרי כל ההתנהלות בישיבה שיש לאדם אחד כמה וכמה מקומות כי הוא שומר אותם לבן דוד החמישי של הבן דוד השישי שלו
או לילדים שלו שיוליד אחרי שיתחתן ושמא ילמדו בישיבה
וחידוש הוא לי שגברא רבה גם שמר מקום בכח החזקה הזו
וידוע בישיבה כמה משפחות ששולטים על עשרות אחוזים (אפשר גוזמא ואפשר שלא) ממושבי הבימ"ד

[נוטר הכרמים]

אוסיף ב' נקודות שבזכרוני:
א. ישבתי תקופה מסויימת בתפילות בישיבה בספסל האחורי בטור שני מצפון, לאחר זמן פנה אלי הגרא"י שליט"א ואמר שהוא רוצה לקיים דין מחאה, מאחר שמקום זה שלו ויתכן שאי פעם יצטרך אותו לאחד מילדיו [לא הביולוגי שלמד כבר בסלבודקה], לשאלתי מתי הוא יושב בו, ענה שכל יום אומר תחנון של מנחה במקום זה כדי לשמור על החזקה.

דווקא אני תמיד אחזתי שזה לא מוסרי כל ההתנהלות בישיבה שיש לאדם אחד כמה וכמה מקומות כי הוא שומר אותם לבן דוד החמישי של הבן דוד השישי שלו
או לילדים שלו שיוליד אחרי שיתחתן ושמא ילמדו בישיבה
וחידוש הוא לי שגברא רבה גם שמר מקום בכח החזקה הזו
וידוע בישיבה כמה משפחות ששולטים על עשרות אחוזים (אפשר גוזמא ואפשר שלא) ממושבי הבימ"ד

היה מעניין לשמוע את הסבריו התלמודיים ונימוקיו ההגיוניים על 'חזקה' זו וגדריה, ולאו דווקא מהפן המוסרי, בסך הכל עד כמה שהמקומות אינם קשורים לגיל או לותק, מה לא מוסרי בכך, שאחד ישמור 'חזקות' על מקומות לשאריו ולמכריו? הרי אין עדיפות לאחרים על גביהם, ואינו מותיר את המקומות פנוייים?

[היא שיחתי]

אוסיף ב' נקודות שבזכרוני:
א. ישבתי תקופה מסויימת בתפילות בישיבה בספסל האחורי בטור שני מצפון, לאחר זמן פנה אלי הגרא"י שליט"א ואמר שהוא רוצה לקיים דין מחאה, מאחר שמקום זה שלו ויתכן שאי פעם יצטרך אותו לאחד מילדיו [לא הביולוגי שלמד כבר בסלבודקה], לשאלתי מתי הוא יושב בו, ענה שכל יום אומר תחנון של מנחה במקום זה כדי לשמור על החזקה.

דווקא אני תמיד אחזתי שזה לא מוסרי כל ההתנהלות בישיבה שיש לאדם אחד כמה וכמה מקומות כי הוא שומר אותם לבן דוד החמישי של הבן דוד השישי שלו
או לילדים שלו שיוליד אחרי שיתחתן ושמא ילמדו בישיבה
וחידוש הוא לי שגברא רבה גם שמר מקום בכח החזקה הזו
וידוע בישיבה כמה משפחות ששולטים על עשרות אחוזים (אפשר גוזמא ואפשר שלא) ממושבי הבימ"ד

היה מעניין לשמוע את הסבריו התלמודיים ונימוקיו ההגיוניים על 'חזקה' זו וגדריה, ולאו דווקא מהפן המוסרי, בסך הכל עד כמה שהמקומות אינם קשורים לגיל או לותק, מה לא מוסרי בכך, שאחד ישמור 'חזקות' על מקומות לשאריו ולמכריו? הרי אין עדיפות לאחרים על גביהם, ואינו מותיר את המקומות פנוייים?

אין עדיפות, אז למה שיתערב? אם הזכויות שוות למה שהוא יחזיק 7 מקומות ויושיב בחורים ויחליף ויסדר כל הזמן שמא יצטרך המקום (או כל ה7)
לילדיו ובני דודיו? זה הגיוני? זה ראש עקום!
על כל פנים אני מקווה שאינך נוגע בדבר... ובעל דברים פסול לעדות

[נוטר הכרמים]

אין עדיפות, אז למה שיתערב? אם הזכויות שוות למה שהוא יחזיק 7 מקומות ויושיב בחורים ויחליף ויסדר כל הזמן שמא יצטרך המקום (או כל ה7)
לילדיו ובני דודיו? זה הגיוני? זה ראש עקום!
על כל פנים אני מקווה שאינך נוגע בדבר... ובעל דברים פסול לעדות

ממש אינני נוגע, למדתי כמה שנים בישיבה הק', ומעולם לא היו לי מקומות. רוב הזמן ישבתי בעז"נ או ב'אוהל'. אבל מה עקום בזה? זה אולי לא בגדר 'ועשית הישר והטוב', אבל לא הגיוני או מוסרי? ראש עקום?

מלבד זאת, עד כמה שזכור לי, מדובר במשפחות ענפות, ובלי טירחה רבה מאכלסים את כל ה'ירושות' בקרובים ממש.