גליון נוטריקון - מסע ביביליוגרפי - להורדה

[מה שנכון נכון]

וסכ"י הוא כנראה ר"ת וסידר כתב יד. ובזה ניחא גם השאלה אח"כ.

[עשוי לנחת]

הגיע זה עתה במייל:

נוטריקון 26

תוכן עניינים:
1. עיטור כתובות קליגרפי - צפרו, מרוקו
2. מנחה בלולה - ורונה, 1594 - עיון ביבליוגרפי
3. גליונות דפוס של כרוז מצפת - אוצרות ב"גניזת הכריכות"
4. "בעל הקרנים" - אגדה יוונית בלבוש יהודי - ומשהו מזלדה
5. "וחותם יד כל אדם בו" - רישומי בעלות מעניינים.
6. אנסה הקולמוס - עם רבי ואנטונינוס
7. שירו של ר' אליהו בחור ב'ספר השרשים'
8. רשימת המקורות של ספר 'עיקרי הד"ט'

​לקוראי נוטריקון היקרים,
על משקל "לב יודע מרת נפשו", אפשר לומר גם: לב יודע טובת נפשו - ​כל אדם יודע בסתר לבו, מהי טובתו האישית - מהם צרכיו הפרטיים והפנימיים, למה הוא זקוק ולמה הוא ראוי...
אני מברך אתכם שתשיגו את טובת נפשכם בשנה הבאה עלינו לטובה, ותז"ל רנ"ו = תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.
שתדעו רק אושר, הצלחה ושמחה, בכל אשר תפנו.
שנה טובה ומתוקה,
אלי

[שי אבי דוד]

ידידנו ר' אלי שטרן מניף ידו שוב ומשתף אותנו בשפע תגליותיו

נוטריקון - גליון 27

תוכן ענינים:
1. "יה הצל יונה מחכה" - פיוט לחנוכה, גרסה לא ידועה
2. עיטורים בכתב-יד ממרוקו
3. "בן אדמה" - מליצה בכריכת ספר
4. הוספות 'הרחמן' מיוחדות - אמסטרדם, 1844
5. הסכמות 'נעלמות'
6. איורי רבנים - על ספר של רב ליטאי, שגלה לאמריקה
7. רישומי בעלות
8. ההסכמות על ה'מאור עינים'

קריאה נעימה,
יה"ר שיאיר תמיד האור בעולמכם,
חנוכה שמח,
אלי

[אלי_ש]

גליון 28 - תוכן ענינים:

1. תגלית - קטע לא-ידוע מ"מהדורא קמא" של הרמב"ם
2. רבי נפתלי מרופשיץ מתרץ את הקושיה על הקוזאק
3. רשימה אקטואלית לפורים מבודזאנוב (גליציה)
4. מעוז צור לפורים - אמשטרדם, ת"ר
5. קונטרס עברי לזכרו של הקיסר לאופולד הראשון
6. ש"ס זולצבאך וגלגוליו במהפכת "אביב העמים"
7. רישום בעלות שירי, על ספר 'כתב יושר' - ורשה 1859
8. קניות לשבת - איור מודפס מוורשה, 1830

קריאה נעימה,
פורים שמח!
אלי

[מה שנכון נכון]

גליון 28

יישר כח!

הערה 2. דוגמאות רבות מובאות גם בהקדמת ליברמן להלכות ירושלמי שהו"ל. [וכמובן במהדורות החדשות העירו בכל מקום].
בעמוד 3. בסוף ההגהה לכאורה צ"ל בגמרת סוכה.
לעיקר הענין ראה עוד בתורה שלמה חלק יג מעמוד קנו, ושכ"ה כבר בשאלתות.
בפיוט מעוז צור יש קצת הבדלים בין הנוסח המצולם ושבוילקט יוסף לזה שבתורה אור.
בשיר שבעמוד 20 הפיסוק צ"ל: ומה לקרוע העלה, לא ידע עול בושת. וכ"ה במקור.

[אלי_ש]

גליון 28

יישר כח!

הערה 2. דוגמאות רבות מובאות גם בהקדמת ליברמן להלכות ירושלמי שהו"ל. [וכמובן במהדורות החדשות העירו בכל מקום].
בעמוד 3. בסוף ההגהה לכאורה צ"ל בגמרת סוכה.
לעיקר הענין ראה עוד בתורה שלמה חלק יג מעמוד קנו, ושכ"ה כבר בשאלתות.
בפיוט מעוז צור יש קצת הבדלים בין הנוסח המצולם ושבוילקט יוסף לזה שבתורה אור.
בשיר שבעמוד 20 הפיסוק צ"ל: ומה לקרוע העלה, לא ידע עול בושת. וכ"ה במקור.

ייש"כ!

[אלי_ש]

בגליון שהועלה לעיל חלו מספר שיבושים, בעיקר בשנים הלועזיות של גירוש וינה, ועוד כמה תיקוני כתיב. מצורף הגליון המתוקן.

[אלי_ש]

תוספת לגליון.

[אלי_ש]

גליון 29 - תוכן ענינים:
1. רישום מעניין על ספרו של החפץ חיים
2. "אני ביער הלכתי" - פרק ב'
3. וחותם יד כל אדם בו - רישומי בעלות - פרק המשך
4. פירוש על "חד גדיא" מר' בנימין זאב רפפורט אב"ד פאפא

קריאה נעימה.

[עולה מן הארץ]

תודה. בהחלט מהנה.

[שש משזר]

תודה. בהחלט מהנה.

מצטרף להודאה.

[עשוי לנחת]

הגיע זה עתה

קוראים יקרים,
הפעם באתי בקצרה,
בקובץ המצורף מאמר על שירי תזכורת לספר "חובות הלבבות" לרבינו בחיי אבן פקודה.
חג שבועות שמח,
אלי

[משה פרץ]

אגב, בנושא הזה [כיסוי הראש בטלית במשך התפילה] ראיתי לאחרונה עוד משהו מעניין, (אולי גם משובב נפש..) אגרת מר' יוחנן בן זכאי! מי שאינו מכסה ראשו נקרא גבעוני עיי"ש כל ההמשך ושחתמו על הכת"י ר' סענדר! גאון ור' פלטיא גאון

אגרת זו הובאה בילקוט יוסף כשדן על ענין זה.
וכבר אמרו עליה שהיא מזוייפת.

[משה פרץ]

מצורף

במה שכתב בגליון 20 עמוד 3 בקושייתו של הרב יהונתן אייבשיץ בפיוט חד גדיא - ע"ע בס' אהלי שם על הש"ע ח"ז (בהגש"פ עמוד סג).

[משה פרץ]

מצורף גיליון 21

בעמוד ג לא פענח את הנכתב אחר 'כב טבת', והוא 'תרנן', שנת ת"ש, שכן קראו לה חכמי הספרדים.

[משה פרץ]

גם הפעם התנדבתי לעשות את העבודה לידידנו אלי_ש שליט"א

נוטריקון 16.pdf

בעמוד יא כתב על מנהג הצנזורה להוסיף תיבת 'היה'.
בזה יובן מה שכתב מר"ן בש"ע (י"ד סימן רמח ס"א): ומי שנותן פחות ממה שראוי ליתן, בית דין היו כופין אותו, ומכין אותו מכת מרדות עד שיתן מה שאמדוהו ליתן, ויורדים לנכסיו בפניו, ולוקחין ממנו מה שראוי לו ליתן.
ומש"כ מר"ן שב"ד היו כופין אותו, בש"ע מהדורת צורת הדף הגירסא שב"ד כופין אותו (וכ"ה בביאור הגר"א), וכנראה תיבת 'היו' היא הוספת הצנזורה. וע"ע בשדי חמד (דברי חכמים ר"ס כו)

[אלי_ש]

בעניין הגליון האחרון:
בשיר אחר שרומז לפרקי ספר חובת הלבבות (ויובא אי"ה במאמר-המשך בגליון הבא), נרמז "שער העבודה" כך:

קבלת ה' ביראה ורעד

גם רבינו בחיי בשירו המובא בגליון הנ"ל, רמז ל"שער העבודה" כך:

"יְרָא הָאֵל וְעֵדוֹתָיו וְחֻקָּיו / שְׁמֹר לָעַד וְאַל תִּמְעַד אֲשׁוּרָךְ".

מדוע בא כאן דגש מיוחד דווקא על יראת ה'?
עברתי מלמעלה על שער העבודה ולא מצאתי לע"ע הדגשה מיוחדת דווקא על עניין היראה.

[אלי_ש]

מצורף גליון 31 של "נוטריקון", מקוה שתהנו.
האיחולים שלי, ב"אגרת לקוראים" המצורפת.

[חיימקה]

תודה רבה כרגיל יפה מעניין ומקורי.

בסוף הסימנים מובא שאוכלים ערמוניות [ערמונים?] ומברכים עליהם בפה"ע, ופלא שהרי כבר ברך בתחילה על התמרים?

[אלי_ש]

בסוף הסימנים מובא שאוכלים ערמוניות [ערמונים?] ומברכים עליהם בפה"ע, ופלא שהרי כבר ברך בתחילה על התמרים?

הערתך נכונה. איני יודע מה ההסבר לכך.
ואם תאמר שמדובר בטעות העתקה וכדו', אומר לך שלפחות בעוד שני כתבי יד מצאתי את אותה תופעה.

[אנא עבדא]

חן חן וייש"כ
וגמר חתימה טובה!

[אלי_ש]

גליון 32

תוכן ענינים:

1. צנזורה בספר 'זרע ישראל' לר"י ליפשיץ
2. "כתב האשכנזים" בדפוס
3. הקיסר, האפיפיור והמלך
4. מוסר וגמרא - שיר נוסף על פרקי 'חובות הלבבות'
5. לזיהויו של יב"ף
6. רישום מעניין - קיבוץ "חפץ חיים" בברגן-בלזן
7. עוד רישומי-בעלות

[צופר הנעמתי]

בענין הסכמת החכם צבי על הא"ב של אשכנזים, פשוט שהצדק עם הכותב והאיסור מתייחס לפונט.
מעבר לכך שכדברי הכותב המילים "תבנית הכתב והמכתב הנהוג בין אחינו האשכנזים" מתייחס לכל הפחות גם לכתב, גם "לעשות כוונים למלאכה" מתייחס בבירור להכנת אותיות הדפוס.
ביחס לטענותיו של הרב פלס:
א. אפשר שההנחה היתה שישתמשו בכתב כזה לאגרות בלבד, ולא לספרים אותם מסתבר שידפיסו בכתבי הדפוס הנהוגים.
ב. זאת ראיה גמורה להיפך. מה הפירוש להדפיס את האיגרות "בא"ב או בתשר"ק" ?? ברור שהכתוב מתייחס לצורת הכתיבה, וחכ"צ אוסר להדפיס לא רק ספרים ואגרות אלא אפילו אלפביתות בלבד.
ג. הנושא כאן אינו "זכויות היוצרים" על הפונט, אלא על הרעיון להדפיס ספר בכתב אשכנזי, ומובן מאליו שזו זכות מוגבלת בזמן (עצם הרעיון של זכויות על הפונט בצורה שהרב פלס מציג אותו ספק גדול בעיני אם עלה על דעת אנשי אותה תקופה. הרי על העתקה גמורה אין מה לדבר כי כל אחד מכין את האותיות שלו, וכל מי שיכין אותיות בכתב אשכנזי זה יצא פחות או יותר דומה למה שההוא עשה. נראה שבעיניו החידוש היה לעשות אותיות בכתב אשכנזי ולא הצורה המדויקת שבה הוא עשה את זה אותה ממילא אי אפשר לחקות בדיוק).

[אלי_ש]

בענין הסכמת החכם צבי על הא"ב של אשכנזים, פשוט שהצדק עם הכותב והאיסור מתייחס לפונט.
מעבר לכך שכדברי הכותב המילים "תבנית הכתב והמכתב הנהוג בין אחינו האשכנזים" מתייחס לכל הפחות גם לכתב, גם "לעשות כוונים למלאכה" מתייחס בבירור להכנת אותיות הדפוס.
ביחס לטענותיו של הרב פלס:
א. אפשר שההנחה היתה שישתמשו בכתב כזה לאגרות בלבד, ולא לספרים אותם מסתבר שידפיסו בכתבי הדפוס הנהוגים.
ב. זאת ראיה גמורה להיפך. מה הפירוש להדפיס את האיגרות "בא"ב או בתשר"ק" ?? ברור שהכתוב מתייחס לצורת הכתיבה, וחכ"צ אוסר להדפיס לא רק ספרים ואגרות אלא אפילו אלפביתות בלבד.
ג. הנושא כאן אינו "זכויות היוצרים" על הפונט, אלא על הרעיון להדפיס ספר בכתב אשכנזי, ומובן מאליו שזו זכות מוגבלת בזמן (עצם הרעיון של זכויות על הפונט בצורה שהרב פלס מציג אותו ספק גדול בעיני אם עלה על דעת אנשי אותה תקופה. הרי על העתקה גמורה אין מה לדבר כי כל אחד מכין את האותיות שלו, וכל מי שיכין אותיות בכתב אשכנזי זה יצא פחות או יותר דומה למה שההוא עשה. נראה שבעיניו החידוש היה לעשות אותיות בכתב אשכנזי ולא הצורה המדויקת שבה הוא עשה את זה אותה ממילא אי אפשר לחקות בדיוק).

ייש"כ! אלו בערך הדברים שעלו בדעתי, אבל אתה ניסחת אותם בצורה מצוינת.

[אלי_ש]

בעניין רישום הבעלות על השריפה בשאלוניקי. העירני אחד הקוראים כי יש לקרוא את השנה ת"ר ולא תר"ג, והפנה אותי לספרו של רבי יהודה אלקלעי, "שלום ירושלים" (אופן ת"ר), שבהקדמתו מספר על השריפה בשאלוניקי בשנת ת"ר (1840):

מזה זמן רב היה לבי חרד ששנה זו הר"ת [=ה'ת"ר] עולם לא תהיה טובה, הואיל והיתה שגורה הרבה בפי העולם. וכן אמרתי בדברי כיבושים בתוך קהלתי, ביום ראש השנה קודם תקיעת שופר כנהוג, היום הר"ת עולם היום יעמיד במשפט... ומי יכול לעמוד בפני משפט זה... ובעוונותינו הרבים לא עברו ימים מעטים, ותשיג אותנו השמועה של השרפה המרה אשר שרף ה' בליל ראש השנה, את שאלוניקי עיר ואם בישראל יע"א, המקום ימלא חסרונם. לא יצאנו את תשרי, השיגתנו רעה שניה: שמועה שכבה נר ישראל, על הלקח ארון האלהים מאור גלותנו, אבי התעודה רבינו משה סופר [בעל חתם סופר, שנפטר בכ"ה תשרי ת"ר]...

[אנא עבדא]

תודה רבה על הגליון המרתק!

[שי אבי דוד]

בעניין רישום הבעלות על השריפה בשאלוניקי. העירני אחד הקוראים כי יש לקרוא את השנה ת"ר ולא תר"ג, והפנה אותי לספרו של רבי יהודה אלקלעי, "שלום ירושלים" (אופן ת"ר), שבהקדמתו מספר על השריפה בשאלוניקי בשנת ת"ר (1840):

מזה זמן רב היה לבי חרד ששנה זו הר"ת [=ה'ת"ר] עולם לא תהיה טובה, הואיל והיתה שגורה הרבה בפי העולם. וכן אמרתי בדברי כיבושים בתוך קהלתי, ביום ראש השנה קודם תקיעת שופר כנהוג, היום הר"ת עולם היום יעמיד במשפט... ומי יכול לעמוד בפני משפט זה... ובעוונותינו הרבים לא עברו ימים מעטים, ותשיג אותנו השמועה של השרפה המרה אשר שרף ה' בליל ראש השנה, את שאלוניקי עיר ואם בישראל יע"א, המקום ימלא חסרונם. לא יצאנו את תשרי, השיגתנו רעה שניה: שמועה שכבה נר ישראל, על הלקח ארון האלהים מאור גלותנו, אבי התעודה רבינו משה סופר [בעל חתם סופר, שנפטר בכ"ה תשרי ת"ר]...

איך שמועות כה רחוקות עושות את דרכן בזמן כה קצר - שאלוניקי מחד, ופרשבורג מאידך? כמדומה שהתקשורת טרם פותחה אז.

[בברכה המשולשת]

דווקא פותחה במידת מה - שהרי מרנא החת"ס השתמש בעניין התקשורת בעניין גדרי היתר עגונה באבד זכרו

[אלי_ש]

תוכן ענינים:
1. נדפס באמשטרדם?
2. חרוזים לסימני הסדר בהגדות עתיקות
3. למען לא ימוש הספר מאשר לו
4. מי היו הבחורים 'המשוחררים'?
5. למען (לא) תספר באזני בנך...
6. מהו 'יארצייט'? תשובה מקורית
7. הדפסה שהסתיימה ב'אור לארבעה עשר'.
8. מכתב מהעיירה בילקה - ערב פסח ת"ש.
קריאה נעימה,
חג שמח,
אלי

[הבטחתי]

הביטוי חבל נחלתו, מופיע כבר בתורה בריש פרשת האזינו (פסוק ט)

[עושה חדשות]

6. מהו 'יארצייט'? תשובה מקורית

שו"ת רב פעלים חלק ד - סוד ישרים סימן טז -

גם ילמדנו מה משמעות יאר צייט /יום זכרון/ שקורין ליום הפטירה ... ועל שאלה הב' ששאלת לבאר לך משמעות יא"צ שקורין ליום הפטירה דע כי מתחלה הייתי חושב כי אותיות אלו הם ר"ת ועשיתי להם נוטריקון אך אח"ך ראיתי להגאון מנשה בן ישראל בספרו נשמת חיים שהוא ס' קדמון קצת שכתב שם בפ' כ"ז וז"ל ובעל לויה לדרך בדף כ"ב כתב יערב נא שיחי עליך מה העירוני רעיוני לתרץ על חכמי ישראל שמרננים על המנהג שיש בארצותינו לומר קדיש ביום שמת בו אב ואם שקורין בלשון אשכנז יא"צ מידי שנה בשנה וכו' ע"ש נמצא תיבות אלו של יא"צ הם בלשון אשכנז אשר משמעותם על יום הפטירה ועי' בלבוש סי' קל"ג ס"א שכתב וז"ל ואם אירע לאדם באותו השבת יום מיתת אב או אם שקורין יא"צ וכו' ע"ש

[מ.ל.]

יש"כ על הגליון המיוחד כתמיד!
הטור על ה' רוזנשטיין ומכתביו, נוגים ומרגשים מאד מאד.

הכרתיו, ואכן היה אדם נדיר במיוחד.

בחוהמ"פ הוכנס ספר תורה לעילוי נשמתו, ולכבוד המעמד י"ל חוברת מכתביו ושיריו,
אנסה להשיג זאת מהמשפחה.

[הגהמ]

בזכרוני שבא' הגליונות נמסר הסיפור מנכדת אחותו של הח"ח שהיתה מאכילה את העופות ביוה"כ. לרגל יומא דהילולא דיליה ולעניינא דיומא הייתי רוצה לקרוא את זה שוב אבל כעת לא יכולתי לאתר הגליון המבוקש. אנא עזרתכם.

[מה שנכון נכון]

בזכרוני שבא' הגליונות נמסר הסיפור מנכדת אחותו של הח"ח שהיתה מאכילה את העופות ביוה"כ. לרגל יומא דהילולא דיליה ולעניינא דיומא הייתי רוצה לקרוא את זה שוב אבל כעת לא יכולתי לאתר הגליון המבוקש. אנא עזרתכם.

http://notrikon.blogspot.co.il/2013/01/ ... st_28.html

[הגהמ]

ייש"כ. חמרא למריה וטיבותא לשקיה.

[א גאליציאנער]

הגיליון טרם ראיתי אולם ביקרתי בבלוג פעם ופעמיים ומאוד רותקתי לדברי בעליו הידען הנפלא, כיצד אפשר לקבל את גליונו הנחמד?
יישר כח למפרע ובברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[טריד בגירסיה]

הגיליון טרם ראיתי אולם ביקרתי בבלוג פעם ופעמיים ומאוד רותקתי לדברי בעליו הידען הנפלא, כיצד אפשר לקבל את גליונו הנחמד?
יישר כח למפרע ובברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

הצטרפות לרשימת התפוצה: elishteren@gmail.com

[אלי_ש]

גליון 34 - תוכן ענינים:
1. גילוי ביבליוגרפי - השמטות צנזורה לא ידועות מספר 'עבודת ישראל'
2. והיא ל"ו נדפסה
3. רמזים על שמות חכמי הקבלה - חזיון לילה של רבי מסעוד ארוואח
4. שיר לא ידוע לכבוד רמח"ל / "סרף בר" - ספק התבואה המלכותי
5. להשבית אויב ומתנקם
6. על עיבודה של 'סליחה' המיוחסת לרבי יהודה החסיד
7. רישום בעלות על מחזור - בית כנסת בברלין, 1938
8. בקשת סליחה על גלויה מודפסת, 1908
9. על זיופי עתיקות באמצעים מודרניים
קריאה נעימה,
כתיבה וחתימה טובה וחג שמח,
אלי

[אוצר החכמה]

יפה ומעניין כתמיד. תודה רבה.

[שמואל דוד]

בגליון 11 מביא מתוס' בחולין שמכנה נוטריקון בשם גימטריה ומפליא על כך.
ובאמת זהו נידון ישן, שרש"י באבות ספ"ג מפרש תקופות וגימטריות "חשבון האותיות ונוטריקון" וכן הרשב"ם בב"ב קלד. מפרש גימטריאות כגון א'נא נ'פשי כ'תיבת י'הבית. ואילו במרדכי ריש גיטין כותב דגימטריות לאו היינו נוטריקון. וציין לכל זה בבית אהרן מערכת "אין לבנות יסוד ולהוציא דין ע"פ גימטריאות וסודות" סימן א' אות יא (השני) בסופו וציין שדן בזה בערכו וכנראה לא יצא לאור. וגם ציין לדברי סופרים מערכת גימטריאות, ולעיטור סופרים על הכריתות מידה מ"ט, שדנו בזה.
ואני מצאתי גם להיפך שמכנים גימטריה בשם נוטריקון, והוא, בדעת זקנים בראשית פ"ו פסוק ג ד"ה בשגם שכותב שהוא נוטריקון משה, והכונה לגימטריה. כמדומני שבד"ז הוצאת המאור הגיהו באמת מנוטריקון לגימ,' אבל אין צורך, שאם מצאנו שמכנים נוטריקון בשם גימ' ניתן גם להיפך לכנות גימ' בשם נוטריקון.

עיין שו"ת בית נפתלי סימן לט