מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

גרסאות בחומש העמק דבר

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
לייטנר
הודעות: 4860
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי לייטנר » ג' דצמבר 06, 2011 6:54 pm

הנצי"ב כתב מספר מהדורות לפירושו עה"ת.
במהדורה שהוציא בנו ר' מאיר בר אילן בשנת תפרח"י, הוא הוסיף בסוף החומש את הערות הנצי"ב שכתב על החומש האישי שלו. הערות אלה נשארו בכל המהדורות שיצאו כנספח בסוף כל חומש. שתי מהדורות חריגות: זו של הרב קופרמן ששילב את ההערות בתוך פירוש עצמו (בגופן שונה) וזו של ישיבת וולוז'ין-ירושלים תשנ"ט (יצא בכריכה דמוית עור).

אלא שבמהדורה של ישיבת וולוז'ין - ירושלים תשנ"ט, נשמטו חלק מההערות מחד, אך הוספו פירושים שלא קיימים בשום מהדורה אחרת.

ונפשי בשאלתי:
1. מיהו המו"ל של מהדורה זו?
2. מניין לו פירושים אלה?

בן המחבר
הודעות: 100
הצטרף: ו' אוגוסט 05, 2011 3:19 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי בן המחבר » ג' דצמבר 06, 2011 9:22 pm

המו"לים הם נכדיו לבית משפחת שפירא (ר' דב מרחוב דובב מישרים בירושלים וכו'). הסבר להשמטות אינני יודע, אבל ההוספות נעשו מתוך כתה"י שברשותם.

ארי שבחבורה
הודעות: 955
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ג' דצמבר 06, 2011 10:26 pm

לייטנר כתב:הנצי"ב כתב מספר מהדורות לפירושו עה"ת.
במהדורה שהוציא בנו ר' מאיר בר אילן בשנת תפרח"י, הוא הוסיף בסוף החומש את הערות הנצי"ב שכתב על החומש האישי שלו. הערות אלה נשארו בכל המהדורות שיצאו כנספח בסוף כל חומש. שתי מהדורות חריגות: זו של הרב קופרמן ששילב את ההערות בתוך פירוש עצמו (בגופן שונה) וזו של ישיבת וולוז'ין-ירושלים תשנ"ט (יצא בכריכה דמוית עור).

אלא שבמהדורה של ישיבת וולוז'ין - ירושלים תשנ"ט, נשמטו חלק מההערות מחד, אך הוספו פירושים שלא קיימים בשום מהדורה אחרת.

א. במהדורת הרב קופרמן לא נדפסו ההוספות עצמן בגופן שונה כי אם בתוך סוגריים בגופן שונה (מסולסלות).
ב. גם במהדורת 'ישיבת וולוז'ין' שולבו כל ההוספות בגוף הפירוש עצמו, אך בשונה ממהדורת הרב קופרמן אין אצלם כל הבחנה בין ההוספות הנ"ל לפירוש המקורי. ואגב, לפי דעתי זו גישה בעייתית - שכן פעמים רבות ניתן למצוא בהוספות הנ"ל פרשנות שונה של הנצי"ב לפסוק ממה שמופיע בפירוש המקורי, כך שללא הידיעה כי מדובר בהוספה מאוחרת עלול המעיין להתבלבל באשר לכוונת הנצי"ב.
ג. הרב קופרמן מביא את ההוספות שנוספו במהדורת 'ישיבת וולוז'ין' בהערותיו בשולי העמוד.

ארי שבחבורה
הודעות: 955
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ג' דצמבר 06, 2011 10:35 pm

בן המחבר כתב:המו"לים הם נכדיו לבית משפחת שפירא (ר' דב מרחוב דובב מישרים בירושלים וכו'). הסבר להשמטות אינני יודע, אבל ההוספות נעשו מתוך כתה"י שברשותם.

אכן, ידוע לי כי ברשותם חלק מכתבי היד של הנצי"ב - כגון כתב היד של הספר 'דרשות הנצי"ב' ועוד, וככל הנראה אף ההוספות הנ"ל הם מתוך כתבי היד שברשותם כפי שכתבת, וכפי שהם כותבים בעצמם בהקדמתם למהדורתם:
"במהדורה זו באו כל ההוספות והתיקונים שעל גליוני חומש מרן הנצי"ב זיע"א אשר הגיה בכתב יד קדשו, וגם מכתב יד העתקה של ההוספות והתיקונים, משולבים להפירוש".
.

לייטנר
הודעות: 4860
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי לייטנר » ד' דצמבר 07, 2011 7:48 am

תודה רבה לעונים. סייעתם בידי מאוד.

טפח
הודעות: 100
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 12:15 am

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי טפח » ג' ינואר 10, 2012 12:13 am

מבלוגו של רב צעיר (http://ravtzair.blogspot.com/2012/01/blog-post_08.html):

ביקורת ספרים: חומש העמק דבר על ספר בראשית הוצאת ישיבת וולאזין
מאז תחילת ספר בראשית, אני מקפיד ללמוד מדי שבוע את פירוש הנצי"ב על התורה, העמק דבר. בספריית ביתי יש לי את העמק דבר בהוצאת ועד הישיבות בארץ-ישראל. לספריית בית הכנסת רכשתי את ההוצאה החדשה של ישיבת וולאזין. ממה שאני רואה בחנויות, ההוצאה הישנה של ועד הישיבות כבר לא נמכר וניתן למצוא אך ורק את ההוצאה החדשה של ישיבת וולאזין בשני גדלים.
כעת בסוף ספר בראשית אני חושב שהגיע הזמן קצת להשוות בין המהדורות.

במהדורה החדשה הם פתחו חלק מראשי התיבות, שהספר די מלא מהם. הנה דוגמא בפירוש הנצי"ב על הפסוק (בראשית מח יד) "וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור".
במהדורה הישנה:
ביארו חז"ל במ"ר שהגיע לו זה בשביל שהי' מצעיר את עסקיו והיינו כדאי' במס' תמיד ששאל אלכסנדרוס מוקדון לחכמים מה יעשה אדם ויחיה א"ל ימית א"ע, ופרש"י ישפיל.
במהדורה החדשה (הדגשתי את השינויים):
ביארו חז"ל במ"ר שהגיע לו זה בשביל שהיה מצעיר את עסקיו והיינו כדאי' במס' תמיד [ל"ב א] ששאל אלכסנדרוס מוקדון לחכמים מה יעשה אדם ויחיה א"ל ימית את עצמו, ופרש"י ישפיל.
כפי שאתם יכולים לראות, הם פתחו את ראשי התיבות הפחות פשוטים, והוסיפו מקור מדויק.

המהדורה החדשה כמובן גם הרבה יותר נוחה לעין. ועל אף שהגופן נשאר כתב רש"י הרי שהוא הרבה יותר גדול וקריא, והערות ה"הרחב דבר" שבהוצאה הישנה לפעמים קשים מאד לקריאה במהדורה החדשה מודפסים בכתב רש"י קריא.

גם ההפטרה במהדורה החדשה מודפסת בגופן יפה ועם פירוש הרד"ק, בניגוד למהדורה הישנה שהוא מודפס בגופן מאד לא נח ועם פירוש המילות בלבד.

עם זאת, במהדורה הישנה של ועד הישיבות נוספו בסוף החומש כל מיני תוספות שפשוט נעלמו מהמהדורה החדשה. כך לדוגמא בסוף חומש בראשית במהדורת ועד הישיבות ניתן למצוא את התוספות הבאות:
- הגהות רבנו משה איסרליש זצ"ל על גליון המזרחי - הגהות אלו באמת אין מקומן בחומש העמק דבר. אני מקווה שמי מהמהדירים את פירוש הרא"ם (המזרחי) יחכים להוסיף את הגהות אלו למהדורתו.
- מבוא קצר ל"העמק דבר" מאת הרב מאיר בר-אילן, בן המחבר- לא קשה לנחש מדוע מבוא זה "נעלם" במהדורה החדשה (רמז: הרב בר-אילן הוא הוא המזרחיסט הידוע).
- ספר פה קדוש מאת הרב יצחק מוולאזין - אין לי שום הסבר לכך שישיבת וולאזין במהדורה החדשה התעלמו מקיומם של כ30 עמודים של חידושי תורה מר' יצחק (בנו של ר' חיים) מוולאזין.
על כל אלה יש לומר "חבל על דאבדין ולא משתכחין".
עוד יש בסוף המהדורה הישנה הוספות לפירוש העמק דבר והרחב דבר מכי"ק המחבר. הוספות אלו מצאו את מקומם לתוך הפירוש עצמו ועל כך יש לברך. עם זאת, מסיבה שאינה ברורה לי הלשון מעט שונה בין מה שנדפס בסוף המהדורה הישנה לבין מה שנכנס בפועל למהדורה החדשה. ייתכן והרב בר-אילן שהדפיס הוספות אלו בסוף המהדורה הישנה שינה מעט מלשון המחבר. וצ"ע.

לסיום, עוד הערה קטנה. בפתח החומש כותבים המהדירים:
דקדוק המקרא בנקודות והטעמים, הוגה במהדורה זו, כפי שהודפס על ידי מרן זיע"א בהוצאה הראשונה, לבד כמה תיקוני טעויות.
אינני יודע לומר מה פשר ההערה הזאת. האם אנחנו יודעים שהנצי"ב סמך את ידיו על הדקדוק והטעמים מהמהדורה הראשונה? המהדירים אף לא מציינים את המקומות בהם הם שינו מהמקובל לפנינו, כך שקשה מאד להעריך את פשר ההערה הזאת.

נוטר הכרמים
הודעות: 5695
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ינואר 10, 2012 12:16 am

איני מוצא פגם בהשמטת החיבור 'פה קדוש', אמנם היה חותן נצי"ב מל"ך, אבל כבר זכינו ועשו אזנים לתורתו שי"ל בשתי מהדורות, מהדורא אחת י"ל כמדומה ע"י המשפחה בפורמט דק יותר, ולימים מהדורא נוספת ע"י ר"ד אליאך ומכון מורשת הישיבות.

טפח
הודעות: 100
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 12:15 am

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי טפח » א' ינואר 15, 2012 12:52 am

בפוסט חדש של רב צעיר (http://ravtzair.blogspot.com/2012/01/blog-post_14.html) מביא את תגובת משפחת שפירא לשינויים:

1. אחד הקוראים העיר לי שמלבד ההוצאה הישנה של ועד הישיבות בא"י וההוצאה החדשה של ישיבת וולאזין ישנה גם הוצאה של חומש "העמק דבר" שנעשה ע"י אחד הרבנים לבית קופרמן.

2. אחד הקוראים העביר לי את התגובה הבאה מבן משפחת ישיבת וולאזין (אני מודה מעומק לבי הן לקורא שפעל להשיג את התגובה והן למגיב עצמו):

ההוספות מכתב יד הנצי"ב שנדפסו בסוף החומש במהדורה הישנה, הם מכתב יד אחד שהיה על גליון החומש של הנצי"ב. נפלו הרבה שיבושים, הן בהעתקתן והן בהדפסתן. זה כנראה נעשה בחפזון רב. מעבר לכך, כתב הנצי"ב מהדורה מתוקנת יותר ומסודרת לדפוס של ההוספות והתיקונים על מחברת נפרדת, [שהביע רצונו שהוא רוצה להדפיס כך מחדש את הספר כולו], בה יש שינויים רבים מאד מהמהדורה שעל גליון החומש. הניסוח בדרך כלל יותר צח ובהיר.

אם יש שינוי ממשי בין ההוספות שבסוף מהדורת ועד הישיבות למהדורת המשפחה - שאי אפשר לתלותו בטעות המעתיק הראשון או הדפוס - הוא בהכרח תיקון שניתקן על ידי הנצי"ב עצמו במהדורא בתרא שלו, ובדרך כלל כשמתבוננים אפשר גם להבין למה שינה ותיקן.

בחומש במדבר לא נותרה המהדורה האחרונה של תיקוני והוספות המחבר, ושם הוגהה מהדורת המשפחה אך ורק מתוך החומש המקורי של הנצי"ב עם התיקונים וההוספות שבגליון. השינויים בחומש זה בין הנדפס בסוף מהדורת ועד הישיבות לנוסח מהדורת המשפחה, הם רק מהגהה מדויקת יותר של כתב היד.

ההפטרות נדפסו במהדורה הראשונה שהדפיס הנצי"ב, עם פירוש הרד"ק. צילום ממהדורה זו מצוי בימינו במהדורה ישנה של העמק דבר בכריכה כחולה או אדומה. במהדורת ועד הישיבות, מטעמי חסכון בדפים, השמיטו את פירוש הרד"ק.

פה קדוש, למרות שאין לו שום קשר לסגנון ספר העמק דבר, הואיל וכבר קנה שביתה במהדורות הישנות, רצו להדפיסו גם במהדורה החדשה, ולשם כך ערכו את ספר פה קדוש מחדש מתוך כתבי יד, בתוספת מרובה על הנדפס בעבר בסוף החומש. ספר זה נדפס ע"י המשפחה בשנת תשנ"ד [לפני הופעת "פה קדוש" החדש של אליאך] מתוך מטרה להדפיסו אח"כ בחומש העמק דבר החדש, אלא שעקב רצון [וכנראה גם צורך] לערכו שוב מחדש, התעכב הדבר, ולא איסתעי' מילתא.

לפי המקובל במשפחה, הגיה הנצי"ב בעצמו את פנים המקרא והתרגום. אין על כך דברים שבכתב מהנצי"ב. השאלה "מה שינו מהמקובל לפנינו" אינה במקומה. יש מאות שינויים דקים בין חומש לחומש, ובכגון אלו מדובר. בחומש יש הכרעות בנוסח, והערות מדי פעם שאינן מופיעות בחומשים המצויים.

האם הנצי"ב הגיה בעצמו את החומש? האם נתן רק הוראות בקשר להדפסה? זאת לא נדע. מה שכן ניתן לשער, שהוא העתיק או הורה להעתיק מחומש שנדפס בדובראוונא תקס"ד עם מסורה גדולה וקטנה ופירושים שונים. יש בו פירוש מנחת שי מוגה, מנורת שלמה ומנחת כליל, שהם פירושים העוסקים בדקדוק ומסורה. על הספר והפירושים האחרונים יש הסכמה נלהבת מהגר"ח מוולאזין ועוד. החומש נמצא באוצר החכמה.

התביר ב"המכה" ביום המגפה, המופיע בחומש העמק דבר ועוד חומשים, יכול להיות טעות, אבל לא טעות של חוסר שימת לב או טעות הדפוס. בחומש הנ"ל, בפירוש מנחת כליל נכתב על כך: "המכה. הכ"ף בקמץ כדלעיל, והוא בתביר, ולכן מלת ביום הבי"ת בדגש, וכ"ה במס"ק". אפשר כמובן להתווכח עם דבריו, אבל זה נוסח מוגה ומתוקן לפי דעתו לאורך כל החומש.

אכן נשתרבבה שגיאה במהדורה הראשונה של חומש העמק דבר ונדפס שם בטעות בויקרא כ"א כ"ג "ולא יחלל את מקדשִׁי" במקום "מקדשַׁי". טעות שכבר תוקנה על ידי הנצי"ב בעצמו בגליון החומש הנ"ל.

טעות נוספת נשתרבבה במהדורה הישנה, בבמדבר ל"ד י' "שׂפמה" בשי"ן שמאלית במקום בימנית. יתכן שזה באשמת המבטא הליטאי שלא הבדיל ביניהם.

שתי טעויות אלו אינן בחומש מנחת כליל הנ"ל, [בראשונה אף ישנה הערה במנחת כליל להסביר את הפת"ח], ושתיהן תוקנו בחומש העמק דבר מהדורת המשפחה.


ארי שבחבורה
הודעות: 955
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' אפריל 01, 2012 1:27 am

מתוך גליון 'המעין' שיצא לאור באחרונה:
2.jpg
2.jpg (167.54 KiB) נצפה 7771 פעמים

סימנא
הודעות: 100
הצטרף: א' פברואר 12, 2012 3:04 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי סימנא » ג' אפריל 17, 2012 5:15 pm

והנה המאמר כולו מתוך 'המעין':

השמטת הפירוש 'לְאִישׁ חֲסִידֶךָ'
בפרשת וזאת הברכה כתוב (דברים לג, ח): וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ, אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה. וכתב על זה הנצי"ב זצ"ל בפירושו 'העמק דבר', באמצע דבריו: "ואמר לאיש חסידֶך בלשון רבים, כמו בשר חסידיך (תהילים עט, ב), ולא אמר לאיש חסידְך בשוו"א, כמו לא תתן חסידך [בשוו"א לשון יחיד; אבל במסורה הוא עם יו"ד! אג"ם]... אלא בשביל שיש חסיד בזה הפרט ולא בזה, ע"כ אמר דמלֵוי יצאו שני אופני החסידות, והוא א"כ איש חסידֶך [בלשון רבים] וביאר שני אופני החסידות"... עכ"ל.
לפני שנים רבות נזדמן לי לשטוח טלפונית בפני אחד מצאצאי הנצי"ב, הג"ר צבי שפירא זצ"ל, את תמיהתי על דברי זקנו הנצי"ב הללו. וכך אמרתי לו: 'הרי חסידך בפסוקנו אינו לשון רבים, כי הוא חסר יו"ד אחרי הדל"ת, והסגול באה כי טעמו אתנחתא שדינו כסוף פסוק'!
שתיקה השתררה בקו הטלפון, ופתאום שמעתי בקול רועם, הלום-תדהמה והשתוממות, שאלני הרב שפירא: "מי אתה? מי שלח אותך אלי? מהיכן לקחת את דבריך?". הופתעתי מאוד משאלתו, ולא הבנתי את תגובתו הנסערת. לאחר כמה חילופי דברים הסביר לי שזכיתי ושאֵלתי הפשוטה והתמימה היוותה פשר ופתרון לתעלומה של משפט מסתורי שמצאו בפיתקה אחת בין כתבי הנצי"ב.
וכה סיפר לי הרב שפירא: חומשי "העמק דבר" יצאו לאור עוד בחיי חיותו של זקני הנצי"ב זצ"ל, והוא העלה ברשימותיו הגהות השלמות ותיקונים לחיבורו, ובמהדורות מאוחרות נדפסו התיקונים מכתב יד קודשו בסוף הספר. זה עתה גמרתי לההדיר מחדש את "העמק דבר", ושילבתי את כל הגהותיו ותיקוניו של הנצי"ב בתוך הפירוש; אולם פיתקה אחת שנמצאה בין ההערות על ספר דברים לא ידעתי להולמה, וזה לשונה: "חסר יו"ד במקרא, וצריך להשמיט ולתקן". במשך דורות חיפשו בני המשפחה בעשרות אלפי המילים שכתב הנצי"ב איה מקומו של 'חסר היו"ד', וגם אני כבר התייאשתי מלמוצאו, ובימים אלו צריך הספר לרדת לדפוס ללא תיקון זה. אך בשאלתך זו, שבמלת 'חסידך' בפסוקנו חסר היו"ד של רבים, מובן הדבר, וממילא צריך להשמיט את כל הפירוש שבנוי על לשון רבים. והנה, כשצלצלת אלי נבהלתי, חשבתי ששליח הינך מזקני הנצי"ב אלי מעולמות אחרים... ע"כ תורף דברי הרב שפירא.
אחרי זמן סיפר הרב שפירא ז"ל את כל הנ"ל לש"ב הגאון רבי יצחק ישעיה ווייס שליט"א, וציין בהתרגשות שזכה וברגע האחרון לפני ההדפסה הודיעו לו את פשר הפתק, כדי שיזכה להוציא את הספר באופן מושלם, על כל תיקוניו. ואכן, במהדורת חומש העמק דבר המתוקנת, שנדפסה על ידי נכדי המחבר כעבור זמן קצר (מהדורת ישיבת וולאזין), השמיטו את כל הפירוש הזה.
אברהם מאיר גלנצר


http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=617

אברימי
הודעות: 40
הצטרף: ב' נובמבר 01, 2010 5:58 am

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי אברימי » ד' אפריל 18, 2012 11:42 am

מצאתי פורום אחר ששמה כתבו על הוספה שישנה רק במהד' הישנות ולא בזו של משפ' שפירא. http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... age=1#R_13
אולי כאן ידעו טוב יותר האם המחבר ערך את הוספותיו בב' מהדורות. ובהנחה שכן האם במהד' השניה השמיט את ההוספה הנזכרת.

ארי שבחבורה
הודעות: 955
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ו' יוני 29, 2012 12:54 pm

זה עתה הופיע בגליון החדש של 'המעין' מאמר ביקורת על מהדורת ישיבת וולוז'ין של הפירוש 'העמק דבר' ובו בין היתר ישנה התיחסות לנושאים שנידונו כאן.
הרי הוא לפניכם.
.pdf
על כתיבת 'העמק דבר' ועל פירוש 'חסידיך'
(655.58 KiB) הורד 243 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11548
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' יוני 29, 2012 2:12 pm

תודה מעניין מאד.
ההוספות שהדפיס ר"מ בר אילן, נדפסו גם כקובץ בפני עצמו. http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?158323&
אגב (בהערה 10), יגעתי ולא הבנתי איך קשור כאן ההזכרה של נה"ו בפירוש הספרי, אא"כ כונת הכותב שנה"ו המוזכר בספרי מופיע גם הוא בכתב וקבלה.

לייטנר
הודעות: 4860
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי לייטנר » ו' יוני 29, 2012 8:19 pm

לטובת המנותבים ושכמותם:

על כתיבת 'העמק דבר' ועל פירוש 'חסידיך'

בגיליון 201 עמ' 94-95 כתב רא"מ גלנצר על קושי בפירוש הנצי"ב על התורה שהובא לידיעת עורכי המהדורה החדשה של 'העמק דבר', וסופם של דברים שהעורכים הסתמכו על פתקה בכתב ידו של הנצי"ב שתוכנה כלל לא היה ברור כדי להשמיט את אותו פירוש מוקשה. לדעתי, כל צורת הטיפול באותו פירוש היתה רשלנית[1]. אך בטרם ניגע בפירוש עצמו, חובה להקדים הסבר לתהליך עריכתו של פירוש 'העמק דבר'.

הפירוש נכתב בארבעה שלבים: א. הכתיבה הראשונית. ב. ההכנה לדפוס. ג. הערות שנוספו לנצי"ב במהלך השנים. ד. הכנה לדפוס נוסף.

ואפרט: פירוש העמק דבר נכתב ע"י הנצי"ב ע"פ שיעורו היומי בישיבת וולוז'ין, כפי שהוא מעיד בעצמו: "וזכות הרבים עמדה לי שפירשתי בכל יום הפרשה לפני היושבים לפני ה' בית התלמוד עץ חיים אשר נטע אביר הרועים הגאון מוהר"ח [=מורנו הרב ר' חיים] זצ"ל"[2]. גם ר' ברוך עפשטיין, אחיינו של הנצי"ב, הזכיר כבדרך אגב: "אחר תפילת שחרית, ואחר שהגיד 'שיעור' פרשה חומש מסדר פרשיות השבוע, כדרכו יום יום..."[3], ותלמיד ישיבת וולוז'ין באותם ימים מספר כי: "בוולוז'ין היה נהוג ללמוד גם חומש... יום יום אחרי תפילת שחרית היה הנצי"ב בכבודו ובעצמו מסביר לתלמידיו, שנתאספו סביב לשולחנו[4], פרק בפרשת השבוע"[5]. מעניין להשוות שיעור זה לשיעור שהעביר הנצי"ב בגמרא[6]: "השיעור היה מין עבודת-הקודש, וראש הישיבה היה בבחינת כהן-גדול. הזמן היה תמיד קבוע ועומד. נכנס ראש הישיבה, היו הכל קמים לכבודו... היו כולם יושבים בשקט ובמנוחה, אזניהם קשובות עד תום השיעור; וראש הישיבה היה יוצא מתוך חשיבות כמו שנכנס". סביר כי שיעור פרשת השבוע שהעביר הנצי"ב מדי יום, היה קיים במשך עשרות שנים, בטרם הועלו דברים מתוכו על הכתב ע"י הנצי"ב[7].

רק בשנת תרל"ט לערך החל הנצי"ב להפוך את השיעורים שמסר בעל פה לפירוש סָדור וערוך. אחת הנקודות המאפיינות שלב זה הוא איתור המקורות לחידושיו. כלומר, מטבע הדברים בשיעור הנמסר בע"פ ניתן למסור שמועות ששמע מוסר השיעור מאחרים, או לציין חידוש ללא מקור, אם מתוך חוסר ידיעה ושכחה ואם בכוונת מכוון. בהקדמתו ציין הנצי"ב: "ואם עפ"י מקרה מצאתי כדברי בספר אחר, לא החדלתי ע"פ רוב לציין שמצאתי בזה הספר". ואכן אנו מוצאים הערות בסוף פירוש כזה או אחר של הנצי"ב (לעיתים בסוגריים עגולים או מרובעים) "אח"כ ראיתי בספר... שכתב כן"[8], כמו גם ציונים סתמיים: "זה מצאתי"[9] או "שמעתי"[10].

כאמור, הנצי"ב העלה על הכתב גם חידושים ששמע באוזניו ולא היו כתובים בספרים[11]. השפעתם של כל אלה על אחידות החיבור גדולה. ניתן להבחין בכך מתוך השוואה בין 'העמק דבר' לחיבור אחר של הנצי"ב שהודפס שבע שנים מאוחר יותר המצטיין בקוהורנטיות שלו – 'מטיב שיר' על שיר השירים, המכונה ע"י הנצי"ב גם בשם 'רִנה של תורה'.

המשותף לשני השלבים הראשונים שתיארנו זה עתה, הוא שכל מה שהוכן אכן הודפס בספרי 'העמק דבר', שנדפסו בווילנה תרל"ט-תר"ם. אך "בשעה שכל תלמיד החכמים שבדור ישבו ונהנו מהחומש התורני "העמק דבר", הוסיף הוא, המחבר, לשבת על האובניים. איננו מחבר במובן של שם התואר, אלא במובן של בינוני פועל. כאילו עוד לא ראה הספר אור. ממשיך ומוסיף – לבינה ללבינה ואריח לאריח. הפרוציס של הבנין עדיין בעצם תוקפו. הארמון עוד לא על משפטו יושב. זקוק הוא ל"תוספת השפעה"..."[12]. ואכן הנצי"ב המשיך לחדש בפירושו לתורה. הוא סיפר כי "נכספתי מאוד לשוב ולהדפיס החומשים עם העמק דבר, כי רבים מבקשים אותם ממני, וגם יש לי הוספות הרבה, אבל אין לי עצה להשיג הוצאות הדפסה"[13]. את ההוספות שהיו לו כתב הנצי"ב על גבי העותק היחיד שהיה בידו[14], והערות אלה מצאו את מקומן בהדפסה השניה של העמק דבר. הדפסה זו בוצעה על ידי בנו, ר' מאיר בר אילן-ברלין רק שנים רבות מאוחר יותר – בירושלים תפרח"י (-תרצ"ח). הערות אלה נוספו כנספח בסופו של כל חומש, בסה"כ כאלף חמש מאות הוספות[15].

אך נראה שבשנת תרנ"ב – לאחר סגירת ישיבת וולוז'ין – כשהכין הנצי"ב את ספרו לדפוס מחדש, היו בידיו גליונות אחרים נוסף לעותק שבידו[16]. הרב א"ד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת) מספר כי "העירותיו [את הנצי"ב] כמה דברים בביא[ו]רו על התורה שהיה מגיהו להדפיסו מחדש"[17]. חידושים אלה לא הודפסו במהדורת תפרח"י, וגורלם היה להמתין שנים ארוכות, עד שצאצאיו של הנצי"ב הואילו להכין את 'העמק דבר' להדפסה מחודשת (ירושלים תשנ"ט). בהדפסה זו הם שילבו הן את ההערות שנוספו במהדורת תפרח"י, והן את הערות שהיו בידם בכתב יד[18].

אלא שנראה שהצאצאים עשו בשל הנצי"ב כבשלהם; כך קרה שהוספה של הנצי"ב שלא מצאה חן בעיניהם הושמטה לחלוטין! באחת ההוספות במהדורת תפרח"י מביא הנצי"ב ראיה ארכיאולוגית מתוך מאמר מחקרי שנדפס ב'הצפירה'. כך היא לשונו: "ונהר מצרים אינו כעת בעולם, אלא שהיה אז נהר מפסיק שם. כ"ה [=כן הובא] בצפירה תרמ"ב נומר 32 בשם לוחות חרטומי מצרים"[19]. כותב המאמר שממנו הביא הנצי"ב ראיה, הוא לא אחר מאשר נחום סוקולוב[20]. במאמר הנ"ל, שנתפרסם בסדרת המשכים, הוא נעזר בידיעות ההיסטוריה והארכיאולוגיה של מצרים להוכחת דברי ספר בראשית והבנתו, ומביא חוקרים ונסמך או מתפלמס עמם. ובקטע הרלוונטי, אליו הפנה הנצי"ב, כותב סוקולוב:

המקרא הקצר 'לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת', אשר לא מצאו בו המפרשים ידיהם ורגליהם, נתבאר בביאור מספיק ע"י לוחות החרטומים סיפורי נצחונות המלך תותמס (לעפסיוס דענקמאלער III 31) כי הנהר ההוא איננו היאור הנודע, אך פלג מים אשר הגביל בין מצרים ובין כנען בעת ההיא...[21]

נראה כי עורכי המהדורה החדשה נרתעו מהאפשרות שייוודע לציבור שלא זו בלבד שהנצי"ב מסתמך בפירושו על ממצא ארכיאולוגי - אלא אפילו על כתביו של נחום סוקולוב, לימים מראשי הציונות; לכן עורכי המהדורה השמיטו את המשפט הנ"ל[22].

אמנם היות שמאז הדפסתו הראשונה של 'העמק דבר' בשנים תרל"ט-תר"ם עד הדפסת המהדורה השניה בשנת תרצ"ח עבר למעלה מיובל שנים (!), יתכן מאוד שהמהדורה הנוספת של ההוספות שכתב הנצי"ב אכן נכתבה בגליונות נפרדים ולא הגיע לידי הרב בר אילן, ורק המהדורה הראשונה של הוספותיו שנכתבה על העותק הבודד שהיה ברשותו היתה בשימוש ר"מ בר אילן לצורך הכנת המהדורה השניה. כך גם נראה מהשוואת הגרסאות השונות והשינויים הקלים בהוספות. כיון שלטענת עורכי מהדורת ירושלים תשנ"ט "במהדורה זו באו כל ההוספות והתיקונים שעל גליוני חומש מרן הנצי"ב זיע"א אשר הגיה בכתי"ק, וגם מכת"י העתקה של ההוספות והתיקונים משולבים להפירוש" (כפי שהיא מופיעה בפתיחה לכל חומש במהדורתם. ההדגשות לא במקור), ניתן לכאורה לומר שהשמטת החידוש הנ"ל נעשתה ע"י הנצי"ב עצמו, בהנחה שהתוספת אכן חסרה בגיליונות שכתב הנצי"ב.

* * *

עד כאן ביחס למהדורות השונות וההוספות עליהן, מכאן נפנה את הדגש להערתו של ר' אברהם מאיר גלנצר, שהתייחס להשמטת הפירוש על 'לאיש חסידֶךָ' בדברים לג, ח.

רא"מ גלנצר סיפר שהסב את תשומת ר' צבי שפירא לכך כי: "הרי חסידך בפסוקנו אינו לשון רבים, כי הוא חסר יו"ד אחרי הדל"ת, והסגול באה כי טעמו אתנחתא שדינו כסוף פסוק!". בן שיחו סיפר בתגובה כי במהלך עריכת המהדורה החדשה של העמ"ד "פיתקה אחת שנמצאה בין ההערות על ספר דברים לא ידעתי להולמה, וזה לשונה: 'חסר יו"ד במקרא, וצריך להשמיט ולתקן'. במשך דורות חיפשו בני המשפחה בעשרות אלפי המילים שכתב הנצי"ב איה מקומו של 'חסר היו"ד'... ממילא צריך להשמיט את כל הפירוש שבנוי על לשון רבים"... ואכן במהדורת חומש העמק דבר המתוקנת שהודפסה ע"י נכדי המחבר... השמיטו את כל הפירוש הזה".

נראה כי דרך ההתנהלות הרשלנית של צאצאי הנצי"ב פעלה גם במקרה שלפנינו. אם הם היו בודקים הם היו מוצאים שהפירוש הזה של הנצי"ב אינו יחידאי, ושקיימים לאורך העמ"ד עוד שלושה פירושים זהים בתבניתם, נוסף לפירוש שהושמט. יודגש כי כל הפירושים האלה הופיעו כבר בדפוס תרל"ט-תר"ם:

א. "הודיעני נא את דרכך... ואמר 'דְרָכֶךָ' בל"ר [בחסרון יו"ד ע"פ מסורה] ולא 'דַרְכֶּךָ', משום שיש שני דרכי הנהגת ישראל, היינו פרנסה והגנה" (שמות לג, יג).

ב. "ובאשר יש הרבה אופני אנשי מלחמה... משום הכי כתיב 'ובעמך' בסגול לשון רבים, ויו"ד הרבים חסר ע"פ מסורה"[23].

ג. "לא תקח לִבְנֶךָ. לְבִנְךָ מיבעי. ובא לרמז דהנושא גויה בכרת, והיינו מיתה לפני זמנו, ונישאת לבנו השני, שהרי איסור אשת אח אין כאן, משום שאין קידושין תופשין בה" (דברים ז, ג). כלומר, הנצי"ב מפרש את צורת הכתיב 'לִבְנֶךָ' המצויה בסוף פסוק, כאילו כתוב 'לְבָנֶיךָ'. ייתכן שהנצי"ב מתבסס על היותה של צורה זו יחידאית בכל התורה[24].

ד. "ואמר 'לאיש חסידך' לשון רבים, כמו 'בשר חסידך' [תהילים עט, ב], ולא אמר 'לאיש חסידך' בשו"א, כמו 'לא תתן חסידך לראות שחת' [שם טז, י], אלא בשביל שיש חסיד בזה הפרט ולא בזה. ע"כ אמר דמלוי יצאו שני אופני החסידות, וא"כ הוא 'איש חסידך' – אבי החסידים" (דברים לג, ח)

נראה שהנצי"ב מתעלם מצורת הסיום בסוף הפסוק, שהרי צורת ההפסק דורשת שסיום המילה ישתנה. חשוב להדגיש כי אין לומר שהנצי"ב לא היה מודע לצורת ההפסק, משום שפירושיו על בסיס צורת ההפסק הם בודדים. נוסף על כך, לא ניתן לבטל לחלוטין מבחינה דקדוקית-פשטנית פירושים אלה, משום שלמרות שצורת ההפסק היא אחידה בכל התורה, קיימים גם יוצאי דופן שנותרים בצורת יחיד. כדוגמא לכך ניתן להביא את המילה 'וְכִגְבוּרֹתֶךָ' (דברים ג, כד), שפירושה לפי ההקשר וגם לפי צורתה הוא הגבורות שלך, למרות חסרון הי' לקראת סיומה של המילה[25].

צורת חסרון יו"ד הרבים היתה מוכרת לפרשנים אף שהיא חריגה, וכבר הזכירה הרד"ק בספרו 'המכלול'[26]. אחת הדוגמאות שהוא מביא שם כדי להראות זאת היא לא אחרת מהמילה 'דרכך' בשמות לג, יג.

לענייננו - לענ"ד נראה כי הנצי"ב לא התכוון להשמיט את כל הפירוש, אלא רק לתקן את הדרוש תיקון בו, בדומה להערה שכתב בשני המקומות בספר שמות: "יו"ד הרבים חסר ע"פ מסורה"[27]. ייתכן שההשמטה והתיקון מתייחסת לפסוקים שהובאו ע"י הנצי"ב כראיות. אמנם בפסוק הראשון שהביא הנצי"ב (תהילים עט, ב) בכל הנוסחאות שלפנינו המילה 'חסידיך' מופיעה שם בצורתה המלאה, אך לעומת זאת מסתבר שדווקא המילה 'חסידך' בפסוק השני שהביא הנצי"ב כראיה לסתור, המילה מופיעה הן במקראות גדולות דפוס ויניציאה רפ"ד-רפ"ו והן במנחת שי בצורתה המלאה, בניגוד למקובל בידינו! ייתכן שתיקון פסוקי התהילים הוא הוא הדבר שאליו נתכוון הנצי"ב[28].

למעשה במהדורה השניה העורכים השמיטו את פירושו של הנצי"ב לפסוק זה תוך היתלות באילן גבוה – הנצי"ב עצמו! אלא שהיתלות זו בפתקה שאיש לא ידע את מקומה ואת פשרה, היא היא שגזרה לשבט את פירושו של הנצי"ב. חמור מכך, בעקבות ההערה של רא"מ גלנצר, נמחקו שתי ההערות שבספר דברים (ז, ג; לג, ח). זאת ועוד, ההשמטה משאירה את קורא הפירוש תמה: מדוע חשוב לנצי"ב להדגיש שיש שני סוגי חסידויות, ובשתיהן נתברך שבט לוי[29]?!

שמריה גרשוני



--------------------------------------------------------------------------------


[1] בדומה לצורת עריכתם את הפירוש מחדש (ירושלים התשנ"ט), וכבר העיר על כך בקצרה הרב מרדכי קופרמן בהקדמתו למהדורה בעריכתו (ירושלים התשס"ה). ועי' עוד להלן הע' 29.


[2] העמק דבר, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, ירושלים תשל"ה, קדמת העמק (=הקדמה) ה, עמ' III-IV.


[3] מקור ברוך ח"ד וילנה תרפ"ח עמ' 1978. הרב קוק, כתלמיד בישיבת וולוז'ין, ציין רק כי הנצי"ב "הרגיל אותם [את תלמידיו] לשנן פרשה אחת בכל יום מפרשת השבוע" (מתוך מאמרו של הרב קוק 'ראש ישיבת עץ חיים' [חתום: י. קו"ק], כנסת ישראל, ורשה תרמ"ח, עמ' 138-142 (בספרו של הרב מ"צ נריה, טל הראי"ה, ב"ב תשנ"ג, עמ' רלז). מנהג זה נקבע ע"י הרב קוק גם בתחילת דרכה של ישיבת 'מרכז הרב': "ב"ה שלהתפילה ולימוד הפרשה מתקבצים קצת יותר [תלמידים]" (אוצרות הראי"ה, חלק א, הרב מ"י צוריאל – עורך, ראשל"צ תשס"ב, עמ' 537. ראה גם שבחי הראי"ה עמ' קעד).


[4] ההיסטוריון שטמפפר ציין בפירוש את מה שרק רמוז כאן, שהשיעור הזה לא היה שיעור חובה והשתתפו בו חלק מן התלמידים: "מי שרצה לשמוע את השיעור של הנצי"ב בפרשת השבוע נשאר בישיבה". שאול שטמפפר, הישיבה הליטאית בהתהוותה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 158. וראה להלן בהע' 7.


[5] 'ישיבת וולוז'ין', ש' זק, יהדות ליטא ח"א, נ' גורן ועוד – עורכים, ת"א 1959, עמ' 210, וכן אישים ושיטות, הרב ש"י זוין, ת"א [תשי"ז], עמ' 27.


[6] כפי שתיארו בנו – מ' בר אילן, מוולוז'ין עד ירושלים, עמ' קסח.


[7] נראה כי שיעור פרשת השבוע יוסד בוולוז'ין שנים רבות קודם הנצי"ב. ר' משה שמואל ודורו, רמ"ש שפירא, קובץ זכרונות מהנ"ל, נ"י תשכ"ד, עמ' 47 מתאר את השיעור היומיומי של ר' איצל'ה חותנו של הנצי"ב "בחומש עם רש"י בתוספת ביאוריו שלו" (והשווה לדברי הנצי"ב בהקדמתו: "וגם יש פירושים אשר שמעתי מפי חותני הגאון מוהרי"ץ זצ"ל בימי חורפי"). ראה גם שם בעמ' 41: "בפי הגאון ר' אליהו חיים [מייזל] היה שגור כי לכן זכה לחכמה ולגדולה יותר מחבריו, מפני ששמע את ה'חומש' של רבו" (ראה עוד שטמפפר, עמ' 62 הערה 8, ובעמ' 69 הערה 44). שיעור זה היה המשכו של השיעור שנתן אביו – ר' חיים מולוז'ין, כפי שתיאר ר' יצחק עצמו: "וזה היה דרך הילוכו בקודש מעודו. לא הניח ידו מלהגיד לבני עירו אחר תפילת השחר פרשה מסדרא דשבוע יום יום" (הקדמה לספר נפש החיים, ירושלים תר"ך, עמ' 8). רי"ל מימון ייחס את ייסוד השיעור לגר"א עצמו: "היתה דרכו של הגר"א לחזור בכל שבוע על פרשת השבוע יחד עם כל אלה שלמדו בבית מדרשו" (תולדות הגר"א, י"ל מימון, ירושלים תש"ס, עמ' פא). אמנם ב'מעשה רב' מפורש רק שקרא מקצת שמו"ת בכל יום ויום תיכף אחר התפילה, וסיים בערב שבת. בספר סערת אליהו מובא תיאור מכת"י של בנו ר' אברהם: "ואח"כ קרא פרשה בתורה שמו"ת, וכל מלה ומלה היתה יוצאת כאור בהיר מפיו הקדוש והטהור זלה"ה".


[8] ראה למשל: בראשית ב, יט; י, יב; מד, לד; מז, ט; מז, יח; שמות ז, יא (ב'הרחב דבר'); שמות כה, יח; ויקרא יד, כ; כה, כו; כה, לג; במדבר יד, כא; דברים יט, יט.


[9] הפירוש (כולל המדרש שמצטט הנצי"ב) מובא כבר ב'תורת משה' לר' משה אלשיך ובמלבי"ם (שם) ללא ציטוט המדרש. פירוש זה מובא גם בפירושו של ר' יעקב מקלנבורג 'הכתב והקבלה'.


[10] גם פירוש זה מובא גם בפירוש 'הכתב והקבלה'. ראה גם את הערת מו"ל אדרת אליהו, ירושלים תשמ"א (מהדורת צילום), עמ' 197. לפי זה טעה ניסים אליקים שכתב: "'הכתב והקבלה' מוזכר ב'העמק דבר' רק פעם אחת" ('העמק דבר' לנצי"ב – מידות וכלים בפרשנות הפשט, רחובות, עמ' 40). מאידך, משלושת האזכורים הבודדים של פירוש זה נראה שאכן הנצי"ב לא עבר בצורה שיטתית על 'הכתב והקבלה' קודם שכתב את פירושו. במקום אחד הוא מציין: "אח"כ מצאתי בספר הכתב והקבלה" (בראשית י, יב. ההדגשה שלי), ובשניים האחרים בצורת שמועה בלבד. לעומת זאת, אליקים כבר עמד על העובדה שנפתלי הרץ ווייזל (רנ"ו) המוזכר רבות ב'הכתב והקבלה' מוזכר גם אצל הנצי"ב (בפירושו לספרי – עמק הנצי"ב, ירושלים התשל"ז, דף עט, עקב יג) בשם 'החכם רה"ו'.


[11] למשל: בנו, הרב חיים ברלין – ויקרא יב, ז (בהרח"ד); כו, מד; במדבר ב, כ (בהרח"ד); לד, יט. הרב יחיאל מיכל עפשטיין, בעל 'ערוך השולחן' וגיסו-חותנו של הנצי"ב – במדבר לד, יט; רבני פינסק, הרב אליעזר משה הורוביץ – במדבר ו, ו; כח, לא (הרב הורוביץ מוזכר גם בשו"ת הנצי"ב – משיב דבר ח"א סימן מ, עמ' 48); הרב מרדכי זאקהיים – במדבר כד, יד. עם הרב בצלאל הכהן מוילנה היתה לנצי"ב חליפת מכתבים, וגם הוא מוזכר בפירוש – שני האזכורים הם בהרחב דבר על שמות: יב, טו; לא, יז (גם בשו"ת הנצי"ב ח"ב סימן קד עמ' 164-165 יש תשובה אליו, ונראה שהיא חלק מחליפת מכתבים ביניהם).


[12] הרב זוין שם, עמ' 33.


[13] במכתבו לאהרן צבי דעגלין, אגרות הנצי"ב ח"א, ב"ב תשס"ג, עמ' מא, וראה שם גם עמ' ל-לא, לה.


[14] במכתב נוסף לנ"ל מכ"ג מרחשון תרנ"א, שם עמ' לז: "וצר לי על שלא נמצא חומש שלי ביד מע"כ, אכן אינו בידי לשלוח למע"כ, כי כולם נמכרו או נשרפו באסון השריפה שהיה בקיץ תרמ"ו, ולא נשאר אצלי כי אם מה שאני משתמש בו". שריפה זו מוזכרת גם ע"י בנו של הנצי"ב, הרב חיים ברלין, בבית עקד ספרים, ח"ד פרידברג, ת"א תשי"א, עמ' 1077 מס' 689, שם הוא מסביר שרוב המהדורה הראשונה נשרפה ונשארו ממנה עותקים בודדים.


[15] ומשם לרוב המהדורות הנפוצות, כמהדורת ועד הישיבות, ירושלים תשל"ה, וצילומיה. במהדורת מ"י קופרמן, ירושלים תשס"ה, שולבו ההוספות בגוף הפירוש (לפי מה שידוע לי ר' מאיר בר אילן השתמש בחומשו של הנצי"ב, שהיה בספרייתו של אחיו – הרב חיים ברלין. אשמח אם אי מי מהקוראים שיודע פרטים יותר מדוייקים יודיעני).


[16] לא מן הנמנע שהיו לנצי"ב באותה תקופה עוד חומש או גיליונות נוספים מלבד זה שהיה בידו. מההפניות לשאגת אריה באותו פרק (שמות יב, מח ובהוספות לשמות יב, טו), נראה שבדק את מקורותיו שוב, כמי שמתכוון להוציא מהדורה חדשה.


[17] סדר אליהו – יומנו של האדר"ת (הרב מ"צ נריה – עורך), ירושלים תשמ"ד, עמ' 85. ביקורו של האדר"ת את הנצי"ב היה במרחשון תרנ"ג (שם), אך הם נפגשו פעם נוספת בשבט אותה שנה (אגרות הנצי"ב מוולאזין, ב"ב תשס"ג, עמ' רלח-רלט).


[18] למשל בראשית יז, יג. דוגמא מעניינת היא ספר עקדת יצחק שמוזכר רק פעם אחת בהעמ"ד – בויקרא טז, א. כל פירושו של הנצי"ב לפסוק זה כבר הובא במהדורת תרל"ט-תר"מ, אך במהדורת ישיבת וולאזין הובא הפירוש בתוספת המשפט: "ואח"כ ראיתי שכן כ' בעל עקידה שער ס"ג". כלומר, הנצי"ב נחשף לספר זה רק בשנותיו האחרונות.


[19] בראשית טו, יח (השווה לפירושו בבמדבר לד, ה, שמביא זאת בשם אבן ספיר). עמ' ז במהדורה הנ"ל. עיין גם דברים לד, ה בהוספות המאוחרות. גישתו הריאלית של הנצי"ב גרמה לכך שלא נרתע מלחלוק על פירוש הרשב"ם (בניגוד ללוליינות פרשנית שעשה בשמות לט, כג, כדי לא להכריע בין רש"י לרמב"ם ורמב"ן) בפירוש מקום גאוגרפי ע"פ הידע הנרחב שכבר קיים בימי הנצי"ב (שמות כג לא, והשווה פירוש הרשב"ם שם ובדברים א, א). גישה זו מוסברת על ידו בהרחבה בדברים לב, מ. אגב, הפנייה לעיתון הצפירה (תרל"ד נו' 321) קיימת גם בחידושי החזו"א או"ח, ב"ב תשכ"ז הלכות ראש השנה סימן קמא, אות ט, עמ' רלח.


[20] חתום: נ"ס – אמנם לא בגליון הנ"ל של ט"ו אלול תרמ"ב, אלא מספר גליונות אח"כ – ובמדורו הקבוע 'הצופה לבית ישראל'. אין זו ההפניה היחידה לעיתון בן תקופתו של הנצי"ב. בפירוש לבראשית ב ט, כותב הנצי"ב: "וראיתי דעת רבינו מיימון באגרת הנחמה (שהועתק בעלֵי 'הלבנון' שנה שמינית עלה מ')". אגרת זו של אביו של הרמב"ם נפרשה על פני גיליונות 25-41 בעיתון 'הלבנון' בחודשי פברואר-יוני 1872 (תרל"ג).


[21] עמ' 253. פירוש נוסף של הנצי"ב המסתמך על ידיעות מדעיות מובא בשמות ז, נט על התנינים: "אם היו הצפרדעים מין הידוע המשחית הנמצא עד היום ביאור ונקרא (קראקאדיל)". סביר שהושפע מהראב"ע והרס"ג (הנצי"ב פותח בכך שזו מחלוקת ראשונים). נראה שידיעתו על כך שעד היום נמצא תנין כזה ביאור, מסתמכת על כתבה ב'המליץ' 9.5.1867 'התנין האמעריקאני': "והנהו איפוא קטן מהקראקאדיל אשר בנהר הנילוס", או על כתבה שפורסמה שבועיים אחר כך (23.5.1867) 'סוסי היאור': "בארץ מצרים יחיו עוד תנינים (קראקאדילען) מעטים חיי צער ולחץ" (ראה גם את כתבות ההמשך 4.6.1867 וב27.6.1867).


[22] תודה למו"ר הרב דוב ליאור שליט"א ששם לב להשמטה זו. במהדורת קופרמן, התוספת הובאה בשלמותה. מעניין לציין כי השמטה מסוג דומה קיימת גם בשו"ת של הנצי"ב 'משיב דבר'. בעוד במהדורה הראשונה משיב דבר ח"ב, ורשה תרנ"ד (מהדורה שיצאה מיד לאחר פטירתו של הנצי"ב, וייתכן שגם היא נערכה בצורה חלקית או מלאה ע"י הנצי"ב), סימן ח, עמ' 71-73, הופיע (בשינויים קלים) מאמר שכתב הנצי"ב בעיתון 'המליץ' גיליון 188, יג באלול תרמ"ז, 02.09.1887, עמ' 1-3. המילים שפתחו את המאמר: "הן בא בעלה המליץ נו' 137 שנת תרמ"ז...", שונו במהדורה החדשה ל"הן בא בעלה שנת תרמ"ז". מאידך יש לציין שגם במהדורה הראשונה הושמט התאריך שצוין ב'המליץ': "יום א' לסדר כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך וגו' שנת תרמ"ז". (דרך אגב, גם המבוא הקצר והנפלא של הרב בר אילן לחומשי 'העמק דבר', שנמצא בסוף כרך בראשית בכל עותקי המהדורה השניה – הושמט במהדורה השלישית; אמנם אין הוא חלק מגוף החיבור, אך תמהני אם לא סייעה לכך העובדה שהרב בר אילן היה מראשי ה'מזרחי'... הערת העורך י"ק).


[23] שמות ז, כח. והשווה לפירושו לפסוק כט.


[24] צורה 'לבנֶךָ' קיימת בכל התורה רק במקרה זה! אך השווה שופטים ח, כב; שמ"ב טז, ח; מל"א יא, יג; ישעיה ז, ג.


[25] ראה רמב"ן שם. דוגמאות למקרה ההפוך – תוספת י' בגלל צורת הפסק (גם קטנה), ניתן לראות במילה 'ביניך' בבראשית טז, ה (ועיין ברש"י שם) ובמילה 'מחניך' בדברים כג, טו. ראה גם את המילה 'רהיטנו' בשיר השירים א, טז, 'מצותָו' (דברים ה י ועיין בהעמ"ד שם ושם ז ט), 'דרכָו' (שמואל א יח יד), 'אלמנותָו' (ירמיה טו ח) ו'צורֹתָו' (יחזקאל מג י), 'שפחֹתך' (רות ב יג. כן הוא בכ"י ששון 1053 ולדעת הרב ברויאר כך היה גם בצורתו במקורית של כ"י לנינגרד B 19a).


[26] מכלול, כלל עשתי עשרה על חסרון יו"ד הרבים (בערך עמ' 7). ראה גם שם טור קנד בערך 'חלה'.


[27] על מודעותו של הנצי"ב לגרסאות מדויקות יותר (דוגמא למודעותו לגרסאות שונות ראה בהעמ"ד שמות מ, כא), ועל נגישותו לספרייה מדעית, מעיד תלמידו הרב קוק: "בשמעו כי בהביבליותיקה הקיסרית בעה"מ [=בעיר המלוכה – פטרבורג] יש שאלתות דרב אחאי ישן נושן בכת"י, לא נח ולא שקט עד אשר בא לעיר המלוכה, ובעזרת הרב החכם הגדול ד"ר הרכבי השיג את הספר לקנין עולם" הרב קוק, עמ' רלו. ראה גם מאיר ברלין [בר אילן], רבן של ישראל, נ"י תש"ג, עמ' 34. על השקעתו הגדולה באיסוף כתבי יד של השאלתות, ראה בהקדמתו לפירושו לשאלתות 'פתח העמק' (וראה על כך גם במבוא לשאלתות של מירסקי ליד הערה 15). ראה גם בפירושו שמות כה, כב.


[28] בדומה לגרסה בתהילים נב, יא ע"פ כת"י ששון 1053, ולגרסה בתהילים פט, כ ע"פ מקראות גדולות דפוס ויניציאה רפ"ד-רפ"ו. על כל פנים, על פי רוב כתבי היד, וגם על פי הערת המסורה הקטנה הבאה בדברים לג, ח (גם בכתר ארם צובא וגם בדפוס) 'חֲסִידֶךָ - ל' חס'. וכיוון שעל פי המסורה זהו המקרה היחיד של כתיב חסר במילה זו, ניתן להסיק כי בתהילים נב, יא ובתהילים פט, כ – הכתיב מלא על פי המסורה. תודתי לפרופ' יוסף עופר על סיועו בנכתב בהערה זו.


[29] על דרך ההשמטות במהדורת ירושלים התשנ"ט, כבר העיר בקצרה הרב מרדכי קופרמן בהקדמתו למהדורה בעריכתו (ירושלים התשס"ה). ועי' לעיל הע' 1.

לייטנר
הודעות: 4860
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי לייטנר » ו' יוני 29, 2012 8:37 pm

איש_ספר כתב:תודה מעניין מאד.

אגב (בהערה 10), יגעתי ולא הבנתי איך קשור כאן ההזכרה של נה"ו בפירוש הספרי, אא"כ כונת הכותב שנה"ו המוזכר בספרי מופיע גם הוא בכתב וקבלה.


לא נראה שהתכוון רק ש'רה"ו' הוא הוא 'רנ"ו' (לא מצאתי שכתב שם 'נה"ו'), אלא להצביע על קשר נוסף בין הנצי"ב להכתב והקבלה - שגם הנצי"ב, כמו בעל הכתב והקבלה, לא ראה בעיתיות בעצם השימוש בספריו של הנ"ל, למרות שבסה"כ הכתב והקבלה עצמו הוזכר בפירוש רק פעם אחת (במפורש, ורק עוד שלוש בספק כלשהו).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11548
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' יוני 30, 2012 10:34 pm

לייטנר כתב:
איש_ספר כתב:תודה מעניין מאד.

אגב (בהערה 10), יגעתי ולא הבנתי איך קשור כאן ההזכרה של נה"ו בפירוש הספרי, אא"כ כונת הכותב שנה"ו המוזכר בספרי מופיע גם הוא בכתב וקבלה.


לא נראה שהתכוון רק ש'רה"ו' הוא הוא 'רנ"ו' (לא מצאתי שכתב שם 'נה"ו'), אלא להצביע על קשר נוסף בין הנצי"ב להכתב והקבלה - שגם הנצי"ב, כמו בעל הכתב והקבלה, לא ראה בעיתיות בעצם השימוש בספריו של הנ"ל, למרות שבסה"כ הכתב והקבלה עצמו הוזכר בפירוש רק פעם אחת (במפורש, ורק עוד שלוש בספק כלשהו).

להקשר כזה קוראים בספרות (כנראה) 'הקשר הדומינו': דיון בשימוש הנצי"ב בכתב וקבלה - כתב וקבלה מביא נה"ו - נה"ו מובא גם בנצי"ב. אכן מחכים ומאלף.

לייטנר
הודעות: 4860
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי לייטנר » ש' יוני 30, 2012 10:48 pm

איש_ספר כתב:
לייטנר כתב:
איש_ספר כתב:תודה מעניין מאד.

אגב (בהערה 10), יגעתי ולא הבנתי איך קשור כאן ההזכרה של נה"ו בפירוש הספרי, אא"כ כונת הכותב שנה"ו המוזכר בספרי מופיע גם הוא בכתב וקבלה.


לא נראה שהתכוון רק ש'רה"ו' הוא הוא 'רנ"ו' (לא מצאתי שכתב שם 'נה"ו'), אלא להצביע על קשר נוסף בין הנצי"ב להכתב והקבלה - שגם הנצי"ב, כמו בעל הכתב והקבלה, לא ראה בעיתיות בעצם השימוש בספריו של הנ"ל, למרות שבסה"כ הכתב והקבלה עצמו הוזכר בפירוש רק פעם אחת (במפורש, ורק עוד שלוש בספק כלשהו).

להקשר כזה קוראים בספרות (כנראה) 'הקשר הדומינו': דיון בשימוש הנצי"ב בכתב וקבלה - כתב וקבלה מביא נה"ו - נה"ו מובא גם בנצי"ב. אכן מחכים ומאלף.


אכן חמור מאוד.
מצאתי גם שבמאמר חסרה נקודה בסוף השורה השלישית בהערה 19.
חמור ביותר.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11548
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' יוני 30, 2012 10:57 pm

לייטנר למה אתה מתרגז. הבן אדם נתקל במשפט שהוא לא מבין את הקשרו, הוא מנסה להבין, ואח"כ אף עומד על הזאנר הספרותי ('דומינו') ואתה מתרגז. למה?
אולי כי אתה חושב שהדיון מיותר, בגלל שבאמת הסיבה היחידה בגינה הביא גרשוני, את עובדת האזכור נה"ו אצל הנצי"ב, היא כדי 'לעצבן'? לא יפה! קצת לימוד זכות לא יזיק!

לייטנר
הודעות: 4860
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי לייטנר » ש' יוני 30, 2012 11:17 pm

מה שמטריד אותי הוא שפתחתי את האשכול הזה כדי לדון בגרסאות של העמק דבר, ואני רואה שאתה מנסה להסיט אותו לדיון על וויזל. תשאיר את האשכול הזה נקי.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11548
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' יוני 30, 2012 11:22 pm

מענין, אני תוהה למה מאמר על העמק דבר עוסק בהבאת נה"ו בפירוש הספרי לנצי"ב, ואתה תוהה למה אשכול על העמק דבר עוסק בסוגית נה"ו אצל הנצי"ב.
לא ידעתי שז'אנר הדומינו הוא כ"כ פופלארי.

לייטנר
הודעות: 4860
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי לייטנר » ש' יוני 30, 2012 11:24 pm

לייטנר כתב:מה שמטריד אותי הוא שפתחתי את האשכול הזה כדי לדון בגרסאות של העמק דבר, ואני רואה שאתה מנסה להסיט אותו לדיון על וויזל. תשאיר את האשכול הזה נקי.

אחזור שוב על בקשתי להשאיר אותו נקי.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11548
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' יוני 30, 2012 11:28 pm

אני סבור שהערה על מאמר המובא כאן באשכול היא לגמרי ממין הענין. גם היא לא נוחה לכותב משום מה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11548
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' יוני 30, 2012 11:36 pm

לייטנר כתב:הנצי"ב כתב מספר מהדורות לפירושו עה"ת.
במהדורה שהוציא בנו ר' מאיר בר אילן בשנת תפרח"י, הוא הוסיף בסוף החומש את הערות הנצי"ב שכתב על החומש האישי שלו. הערות אלה נשארו בכל המהדורות שיצאו כנספח בסוף כל חומש. שתי מהדורות חריגות: זו של הרב קופרמן ששילב את ההערות בתוך פירוש עצמו (בגופן שונה) וזו של ישיבת וולוז'ין-ירושלים תשנ"ט (יצא בכריכה דמוית עור).

אלא שבמהדורה של ישיבת וולוז'ין - ירושלים תשנ"ט, נשמטו חלק מההערות מחד

במאמר המובא מעלה, נזכרה רק דוגמא אחת של השמטה, שבגינה נקבע כי 'הצאצאים עשו בדברי הנצי"ב כבתוך שלהם'. האם ישנם איפוא דוגמאות נוספות?

לייטנר
הודעות: 4860
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי לייטנר » ש' יוני 30, 2012 11:37 pm

לא ראיתי במאמר.
ממה שאני אישית מצאתי מדובר בד"כ על שינויי משפטים או מילים, אך לא פירוש שלם.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11548
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' יוני 30, 2012 11:44 pm

לא הבנתי.
לייטנר כתבת למעלה שבמהדורת ואלאזין נשמטו חלק מההערות (של הוצאת תפרח"י) ואילו במאמר של גרשוני שהובא כאן נזכרה רק דוגמא אחת של הערה אחת שנשמטה, ועל כן אני שואל האם דבריך למעלה מבוססים או גוזמא נקטת?

לייטנר
הודעות: 4860
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי לייטנר » ש' יוני 30, 2012 11:50 pm

איש_ספר כתב:לא הבנתי.
לייטנר כתבת למעלה שבמהדורת ואלאזין נשמטו חלק מההערות (של הוצאת תפרח"י) ואילו במאמר של גרשוני שהובא כאן נזכרה רק דוגמא אחת של הערה אחת שנשמטה, ועל כן אני שואל האם דבריך למעלה מבוססים או גוזמא נקטת?


וזה אכן מה שכתבתי. קיימים פירושים של הנצי"ב שהושמטו מהם מילים/משפטים, ולהפך נוספו להם כאלה.
גרשוני הביא במאמרו שתי דוגמאות לפירושים שלמים שהושמטו (על סוקולוב ו'חסידיך' בדברים לג). ישנו פירוש בבראשית כב ט שהושמט, אך נוספה הפניה לסוף החומש שם הובא הפירוש בהערה מקדימה כי לא ברור מההעתקה אם אכן השמיט הנצי"ב פירוש זה. כרגע לא זכורים לי עוד פירושים שלמים שהושמטו. אולי גרשוני יודע.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ש' נובמבר 03, 2012 6:53 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לייטנר
הודעות: 4860
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי לייטנר » ה' אוגוסט 16, 2012 10:29 am

הקפצה ליארצייט 119 של הנצי"ב שחל היום.

לייטנר
הודעות: 4860
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי לייטנר » ו' אוקטובר 12, 2012 2:37 pm

תגובתו של הרב דוב שפירא למאמרו של גרשוני http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... ackto=&ed=גליון תשרי תשעג &id=677

בס"ד, י"ח תמוז תשע"ב

כבוד הרב שמריה גרשוני הי"ו

הראוני את מאמר כבודו בכתב עת 'המעין' האחרון[1]. זו הייתה עבודת שטח נאה, ללא רשלנות, אך רשלנות אחת קטנה: בשיחת טלפון בת שתי דקות אולי היה שומע שלא להאמין לכל המעשה, שהסיפור על פתק שנמצא להד"מ, אולי היה שומע שהנצי"ב זיע"א בעצמו העביר קו על שורות אלו למוחקן [בפירושו על דברים לג, ח], וכמו"כ [שם] בפרק ז' פסוק ג', ושם גם הוסיף בכת"י בזה הלשון: "באמת הוא משום המפסיק, וטעות הוא".

בשעתו (חשון תשס"ה) קיבל הרב מרדכי קופרמן הערה על "המחמאה" שנתן לנו בפתיחת מהדורתו, שאילו היה מעיין בעמוד אחרון של מהדורתנו ספר בראשית היה מבין את עבודת הקודש שלנו בעריכת הספר הקדוש העמק דבר, כי לא הוספנו ולא גרענו ולא שינינו שום דבר אפילו באות אחת מלשון המחבר זצ"ל כפי אשר הכין להדפיס במהדורה שניה, וגם לרבות שום הדגשה או סוגריים בשום אופן [מלבד מעט פיסוק לצורך העניין]. כפי ששמעתי בהוצאה שניה השמיט זאת.

ואסיים בתפילה להשי"ת שלא יצא מכשול מתחת ידינו.
דוב שפירא
יושב בישיבת וולאז'ין בעיה"ק ירושלים ת"ו
מעורכי ההוצאה החדשה של העמק דבר



[1] "על כתיבת 'העמק דבר' ועל פירוש 'חסידיך'". 'המעין' גל' 202 [תמוז תשע"ב; נב, ד] עמ' 50 ואילך.

ארי שבחבורה
הודעות: 955
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ה' מרץ 21, 2013 11:10 am

פרק נוסף (אולי אחרון) בנושא זה - מתוך 'המעין' גליון 205 ניסן תשע"ג:
על ההשמטה ב'העמק דבר' בעניין 'לאיש חסידך' \ הרב יצחק ישעיה ווייס
על ההשמטה ב'העמק דבר' בעניין 'לאיש חסידך'

ב'המעין' ניסן תשע"ב (גל' 201 [נב, ג]) עמ' 94-95 סיפר ש"ב ר' אברהם מאיר גלאנצר הי"ו על תמיהה שהיתה לו בדברי הנצי"ב בפירושו 'העמק דבר' (דברים לג, ח), שם פירש הנצי"ב את תיבת 'חסידֶך' כאילו היא בלשון רבים, בעוד שהיא לשון יחיד. הוא סיפר כי כאשר שאל על כך בטלפון את הגאון ר' צבי שפירא זצ"ל הוא הופתע מאוד, וסיפר בהתרגשות שכעת הבין פִשרה של פתקה שהייתה מונחת בין תיקוני הנצי"ב לספרו שבה נכתב שיש להשמיט קטע מסוים כי במקרא הוא לשון יחיד ולא רבים (עיי"ש בהרחבה). שיחה זו התקיימה מביתי, ואף לאחר מכן בהזדמנות נוספת חזר הגר"צ זצ"ל עצמו וסיפר לי את העובדה בהתפעלות, בדיוק כפי שהובא במאמר.

ב'המעין' תמוז תשע"ב (גל' 202 [נב, ד]) עמ' 50 ואילך ניצל ר' שמריה גרשוני את ההזדמנות שנפתחה בפניו, וביקר קשות את עורכי המהדורה החדשה של העמק דבר על 'רשלנותם' בהשמטת הפירוש; הוא האריך לדחוק שאכן 'חסידך' זה הוא בלשון רבים, וגילה 'חטא' נוסף שעשו במהדורתם: הם שהשמיטו מהפירוש דברים שהובאו בו בשם מי שהקדיח תבשילו לאחר מכן.

ב'המעין' תשרי תשע"ג [גל' 203 [נג, א]) עמ' 103 נדפס מכתבו של הרב דוב שפירא שליט"א מעורכי המהדורה החדשה של 'העמק דבר', בו הוא מעיר לר"ש גרשוני על רשלנותו בכך שלא הרים טלפון אליו כדי לשמוע 'שלא להאמין לכל המעשה, שהסיפור על פתק שנמצא להד"מ', ומציין שאם היה מתקשר 'אולי היה שומע שהנצי"ב עצמו העביר קו על שורות אלו למוחקן'. הוא הוסיף שכבר העירו לרב קופרמן (עורך מהדורה חדשה אחרת של 'העמק דבר', עיי"ש) על כך שהוא העניק 'מחמאה' לא-מוצדקת למהדורתם בפתיחת מהדורתו - מפני 'כי לא הוספנו ולא גרענו ולא שינינו שום דבר אפילו באות אחת מלשון המחבר זצ"ל אשר הכין להדפיס במהדורה שניה'.

צר לי מאוד שנקלענו שלא מרצוננו לסכסוך מו"לים של המהדורות החדשות של פירוש 'העמק דבר'. לא זו הייתה כוונתנו, וחבל מאוד שכתוצאה מכך התפרסם מה שמן הראוי היה להצניע. סבורני שכל בר דעת מבין שאין זה כבודו של הנצי"ב שיובאו בספרו דברי מי שספק שנה - אך ודאי פירש ובז ולעג לכל הקדוש לנו; הר"ד שפירא מעיד, ואני מאמין לו, שהנצי"ב עצמו השמיט את הדברים, ובוודאי מטעם זה.

באתי רק לחזור ולהעיד לגופם של דברים, ששיחת הטלפון של רא"מ גלאנצר הי"ו עם הגר"צ שפירא זצ"ל אכן התקיימה, ולדבריו של הרב שפירא זצ"ל הייתה אכן פתקה שלא ידע להיכן לשייך אותה, והבין את פשרה רק לאור שיחת הטלפון שקיבל מש"ב הנ"ל. כמדומני שאין בעובדה שעורכי המהדורה החדשה מעידים 'כי לא שינינו שום דבר אפילו באות אחת מלשון המחבר זצ"ל' כדי להכחיש את מציאות הפתקה הנ"ל, ששמענו עליה בפירוש מפי הגר"צ שפירא זצ"ל; ודברי הגר"ד שליט"א 'לא ראינו' אינם ראיה כידוע. יתכן שהנצי"ב בעצמו מחק את הקטע בספרו, אך לפני או אחרי מחיקת הקטע כתב גם פתקה שחשוב להשמיט קטע זה, ופתקה זו הייתה מונחת בין כתבי התיקונים שהיו בפני הגר"צ, ולא ידע פשרה; לבו נקפו שלא הצליח להשלים מלאכתו בתיקון כל הספר, וכתוצאה משאלת ש"ב הנ"ל הגיע למסקנה שהמכוון בפתקה ההיא הוא לקטע זה. לדברי ר"ד שפירא אכן נמחק קטע זה בלא הסבר [שלא כבפרק ז, ג, שם נימק הנצי"ב את מחיקתו], ולכן לא הצליח הגר"צ זצ"ל לזהות שקטע זה הוא נושא הפתקה, ואורו עיניו שכבר זכה הנצי"ב בעצמו לתקנו, ויזכה הוא לההדיר את הספר כשהוא מתוקן בשלימות כרצון הנצי"ב זצ"ל.

חבל שה'רשלנות' של אי הרמת טלפון שייחס ר"ד שפירא לר"ש גרשוני, חזרה גם אצלו, שהטיח בנו דברים בלא להרים טלפון; והרי עד אחד נאמן בכגון דא - ואף עד מפי עד הגר"צ זצ"ל, וכל שכן שני עדים שהייתה פתקה. אין כאן שום פגיעה בנצי"ב או ב'העמק דבר' במהדורתו החדשה, אלא רק הסבר אמיתי לסיבת חזרת הנצי"ב מקטע שהדפיס וציוה בכתי"ק למוחקו, ולא כתב טעמו בעותק התיקונים לספרו; כעת מתברר ע"י פתקה זו שהנצי"ב מחקו כיון ש'חסידֶך' הוא לשון יחיד ולא לשון רבים בהשמטת יו"ד הריבוי, כפי שכתב הר"ש גרשוני. לפי זה ברור שמה שפרסם ש"ב ר' אברהם מאיר גלנצר הוא מידע חשוב להבנת דברי הנצי"ב, מלבד ה'מופת' המרגש של תזמון הגעת הידיעה למו"ל בדיוק בשעת חתימת המהדורה החדשה.

יצחק ישעי' ווייס

למאי_נמ?
הודעות: 784
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ה' מרץ 21, 2013 1:52 pm

ועוד תגובה בנושא זה - viewtopic.php?f=7&t=11374&p=108556#p108556 (מאת הרב יואל קטן, השי"ת ינחם אותו ואת משפחתו בנחמת ציון וירושלים ולא יוסיפו לדאבה עוד).

הגהמ
הודעות: 1258
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי הגהמ » ה' מרץ 21, 2013 4:50 pm

אחשוב לנכון להעיר הערה נחוצה לכלל מולי"ם למיניהם מה שלדעתי אינה צריכה לפנים אבל האשכול הזאת מוכיח שלא מתחשבים בזה וחבל מאד.

מחבר ספר עצמו הוא לבדו יכול להוסיף ולגרוע בתוך חיבורו. אבל כל עוד שלא עשה כן בעצמו בחיים חיותו, אפילו אם השאיר אחריו הוראות ברורות על רצונו בכך, חייבים הבאים אחריו לגשת לעריכת השינויים כמשנה אחרונה לעומת משנה הראשונה, וכהר הורו לנו חז"ל בהדגמה ברורה ש'משנה לא זזה ממקומה!'.

למשל, וכי יעלה על דעת מישהו שהמדפיסים ידפיסו רק דברי הרמב"ם כפי שהורה לתקן בתשובותיו לחכמי לוני"ל? או שידפיסו דברי רש"י, במקום שהעידו תוס' שחזר בו, רק כמהדורתו האחרונה? לא ולא! חייבים להציג המשנה הראשונה ולכתוב עליה ששוב חזר בו וציוה לתקן כך וכך (דוגמת "חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש"). לרוב גם משנה ראשונה יש לה סמכות בפנ"ע, ברוב המקרים נוכל ללמוד עוד לקח מעצם הילוך מחשבתו, ואם לפעמים המשנה ראשונה הוא טעות אל לנו לחרוץ דינו כ"כ מהר, ובלא"ה אפילו אם אומר בפירוש "דברים שאמרתי טעות הם בידי", הרי מודים דרבנן היינו שבחייהו.

הגהמ
הודעות: 1258
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי הגהמ » ו' אוקטובר 28, 2016 4:02 am

20] חתום: נ"ס – אמנם לא בגליון הנ"ל של ט"ו אלול תרמ"ב, אלא מספר גליונות אח"כ – ובמדורו הקבוע 'הצופה לבית ישראל'. אין זו ההפניה היחידה לעיתון בן תקופתו של הנצי"ב. בפירוש לבראשית ב ט, כותב הנצי"ב: "וראיתי דעת רבינו מיימון באגרת הנחמה (שהועתק בעלֵי 'הלבנון' שנה שמינית עלה מ')". אגרת זו של אביו של הרמב"ם נפרשה על פני גיליונות 25-41 בעיתון 'הלבנון' בחודשי פברואר-יוני 1872 (תרל"ג).

האם שמתם לב שבמהדורה חדשה גם השמיטו המאמר המוסגר (הדגשה שלי)?

בברכה המשולשת
הודעות: 10428
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' אוקטובר 28, 2016 10:20 am

הגהמ כתב:
20] חתום: נ"ס – אמנם לא בגליון הנ"ל של ט"ו אלול תרמ"ב, אלא מספר גליונות אח"כ – ובמדורו הקבוע 'הצופה לבית ישראל'. אין זו ההפניה היחידה לעיתון בן תקופתו של הנצי"ב. בפירוש לבראשית ב ט, כותב הנצי"ב: "וראיתי דעת רבינו מיימון באגרת הנחמה (שהועתק בעלֵי 'הלבנון' שנה שמינית עלה מ')". אגרת זו של אביו של הרמב"ם נפרשה על פני גיליונות 25-41 בעיתון 'הלבנון' בחודשי פברואר-יוני 1872 (תרל"ג).

האם שמתם לב שבמהדורה חדשה גם השמיטו המאמר המוסגר (הדגשה שלי)?


למיטב זכרוני כבר העירו על כך בseforim blog

עמקן
הודעות: 1206
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי עמקן » ו' אוקטובר 28, 2016 11:45 am

איני מבין כל העסק בהשמטת הציון כאילו יש בזה נ"מ. פעם עיתון הלבנון היה בהישג יש וציונו עזר להרוצה לראותו בפנים, אבל היום אינו בהישג יד ולא ראו העורכים ענין להביא ציון שאינו עוזר הרבה. האמת הוא שהיום הלבנון בהישג יד באתר של ספרייה הלאומית, אבל ספק גדול אם זה היה נכון בשעת עריכת ההעמק דבר או אם העורכים ידעו מזה.

מה שנכון נכון
הודעות: 9138
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ו' אוקטובר 28, 2016 12:03 pm

זה שהלבנון לא מצוי אינו היתר להשמיט. יתכן נ"מ לענין הנוסח המדוייק שהיה לפניו כשצטט את אגרת הנחמה, או נ"מ לבירורים הסטוריים על 'כשרות' הלבנון (שאגב היה עיתון של שומרי תורה), או על עיתונים שהיו מצויים על שלחנו של הנצי"ב. וכדומה.
ובכלל אי"צ בנ"מ, כי מהדיר אחראי לא מעלה על דעתו להשמיט מטעמים כגון אלו אפי' מכת"י, כ"ש מספר שכבר נדפס. [בנד"ד סביר שהושמט מטעמים חינוכיים-השקפתיים לדעת העורכים].

עמקן
הודעות: 1206
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: גרסאות בחומש העמק דבר

הודעהעל ידי עמקן » ו' אוקטובר 28, 2016 12:34 pm

מה שנכון נכון כתב:זה שהלבנון לא מצוי אינו היתר להשמיט. יתכן נ"מ לענין הנוסח המדוייק שהיה לפניו כשצטט את אגרת הנחמה, או נ"מ לבירורים הסטוריים על 'כשרות' הלבנון (שאגב היה עיתון של שומרי תורה), או על עיתונים שהיו מצויים על שלחנו של הנצי"ב. וכדומה.
ובכלל אי"צ בנ"מ, כי מהדיר אחראי לא מעלה על דעתו להשמיט מטעמים כגון אלו אפי' מכת"י, כ"ש מספר שכבר נדפס. [בנד"ד סביר שהושמט מטעמים חינוכיים-השקפתיים לדעת העורכים].

זה שאלה של שיקולי עריכה ולא "השמטה". דעת כבודו שספר בלימוד צריך לדאוג להביא דברים שיכולים להיות בהם נ"מ לדברים צדדיים כגול כשרות הלבנון [הגם שהוא מודה שלא היה ערעורים על כשרותו מעולם, ואינו מובן למה צריכים ראיה על זה], אבל זה אינו מחייב אחרים לאותו דעה. יש צדדים לכאן ולכאן. יש אנשים [ואני בתוכם] שמפריע להם ריבוי מראה מקומות שאינם עוזרים לכלום, ואם התפקיד של ספר לימוד התורה שבו אין ענין לפגום במטרה זו כדי לאפשר להספר להיות בָמָה ללימוד היסטוריה, בפרט כשהספר במקור אינו עומד להעלם, בפרט בעידן מאגרים אלקטרוניים.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אבקברד, ידוע תדע ו־ 20 אורחים