'והוא נושא את כפיו' - השערה מחודשת ומענינת

[סופר]

במשנה במגילה כ"ד א' איתא דהמפטיר בנביא הוא פורס על שמע והוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו.
והיינו שבהיות עליית המפטיר פחות חשובה על אשר אינה מעיקר הדין של ז' קרואים, תקנו שהעולה מפטיר יעלה לשאר מינויים של כבוד.

והנה מהו ענין עובר לפני התיבה ופורס על שמע אי"צ לפרש, אבל לא נתבאר מה זה 'והוא נושא את כפיו', דכמובן שאיירי בכהן וא"כ מה תוספת גדולה יש כאן על שאר אחיו בני אהרן.
ומצאתי למפרשי המשנה שפי' דהיינו שהוא מתחיל בקול קודם שאר הכהנים במילת יברכך, אלא שהוא דחוק בל' המשנה וגם דבשו"ע איתא שיאמרו הכהנים כולם כאחד.

ולע"ע מצאתי ג' הסברים חילופיים ודחוקים לא פחות,
בטו"א הק' כן ותי' דהמכוון על ביהכ"נ שכולם כהנים שמבואר בסוטה שא' אינו עולה וקמ"ל המשנה שהמפטיר בנביא יהא א' מהעולים.
עוד תי' דאפשר שהוא אגב סיפא שאם הוא קטן אינו נושא את כפיו.
ובס' חו"ב להגרח"ג שליט"א מצאתי שתי' עפ"י המבו' בשו"ע דכהן ש"ץ אינו נו"כ אם יש ב' כהנים לבד הוא, וקמ"ל המשנה דהמפטיר נו"כ גם בדיש חוץ לו ב' כהנים, עי"ש.

וכנראה למעיין שבכל אלו הפשטות לא יצאנו מידי דוחק הן בל' המשנה והן בפשט המכוון.

ועלה ברעיוני השערה 'נועזת', דהנה ידוע מח' חזו"א וביה"ל אם יש בברכת כהנים לדינא דשומע כעונה, דשי' ביה"ל דמשום דינא דקול רם המבו' בסוטה פרק אלו נאמרין אין לכהן להוציא חבירו בברכת כהנים דסו"ס לא תהיה ביד השומע ענין כאדם האומר לחבירו, והחזו"א פליג עליה וס"ל דשפיר יוצא בכך.
ובזכרוני שמועה שלא נתבררה אצלי דהחיד"א מביא במסעותיו על מנהג קהילה גדולה [אולי טורקיה ואולי ירושלים] שהיו נוהגים כן, ומשהראו זה להביה"ל אמר דלו ידע מזאת לא היה נוקט בספרו היפך מזה להדיא.
עכ"פ אליבא דהחזו"א אפשר לפרש דברי המשנה בפשוטו, דאותו שהפטיר בנביא וכהן הוא, הוא יוציא לשאר הכהנים בנשיאות כפיים, וא"ש הכל.
ועדיין לגודל החידוש שבזה לא הרהבתי בנפשי להעלות כל זה על שולחן חכמים עד שמצאתי ת"ל דמות ראיה לפירוש זה מהנימוק"י שכ' שם במשנה לפרש סיפא דאם קטן הוא אינו נושא את כפיו, שרוב ראשונים פירשוה משום דאי"ז כבוד הציבור להיות כפופין לברכתו, והוא ז"ל כתב דהחסרון מפני שאינו מוציא יד"ח לאחרים, ולכאורה להדיא כמה שפירשתי.

ועתה שאלתי ובקשתי אם מי מהחכמים יוכל להשיב אבדתי גבי העובדה הנז"ל מהחיד"א, ועיקר אם יש מי שקדמני בפירוש מחודש זה של המשנה (או למצער פירושים נוחים יותר בדין זה).

יאש"כ מראש,
סופר.

[איש_ספר]

ובזכרוני שמועה שלא נתבררה אצלי דהחיד"א מביא במסעותיו על מנהג קהילה גדולה [אולי טורקיה ואולי ירושלים] שהיו נוהגים כן, ומשהראו זה להביה"ל אמר דלו ידע מזאת לא היה נוקט בספרו היפך מזה להדיא.

יומן מסעותיו של החיד"א לא נדפס בימי הבית הלוי.

וזה הסיפור הנכון

[סופר]

יאש"כ איש הספר שכל רז לא אניס ליה.
ואכן נשתבשה השמועה בדמיוני, ועכ"פ מצאנו שריד למנהג קבוע כזה שכהן א' מוציא לכולם במנהג איטליה, ויש בזה משום פתחון פה להשערתי.

[איש_ספר]

ולהשערה עצמה, כבר זכה בה ה...בית הלוי גופיה, שכתב שם שאם כך היה הדין, היה מקום לבאר המשנה באופן זה.

מה שאמר חכם אחד בברכות כהנים דכהן אחד יכול לומר ברכת כהנים ושארי הכהנים ישמעו ושומע כעונה. הנה אם היה מקום לומר כן בודאי דהיינו מרויחין בזה לפרש לשון המשנה במסכת מגילה (דף מד) המפטיר בנביא כו' והוא פורס על שמע והוא נושא את כפיו, דלא ידענו פירושה של המשנה בפשיטות דהא כל כהן נושא כפיו, ולפ"ז ניחא דהוא יאמר הפסוקים להוציא שארי הכהנים. אמנם עיקר הדבר לא נהירא כלל דשומע כעונה שייך רק בדבר דאין צריך בו אלא אמירה לחודא, אבל ברכות כהנים דצריך קול רם כאדם האומר לחבירו וכמו דנפקא לן בסוטה (דף ל"ח) מקרא דאמור להם ובזה לא שייך שומע כעונה דהרי עניתו של הכהן השומע הרי אינו נשמע להעם השומעים ולא עדיף הך כהן השומע מאם היה אומר מפורש בפה רק בלחש דלא יצא. ועיין במג"א סי' קכ"ח ס"ק י"ז שכתב בשם מהרי"ט דאין כהן אחד מברך והאחרים יענו אמן מפני הטירוף, וזה לא קאי רק על הברכה שמקודם דבה מהני שומע אבל הפסוקים ודאי נראה דלא מהני

וכבר קדמוהו מפרשי המשנה, בית דוד ושושנים לדוד. ועיין גם מרומי שדה במגילה על המשנה שם.

ולא עיינתי אם הביאו דברי הנמוק"י. ואם כנים הדברים שכך הוא בנמוק"י א"כ יש כאן מציאה נפלאה!

[אוצר החכמה]

לפי זה יהיה לנו פשט במשנה בברכות העובר לפני התיבה לא יענה אמן וכו ואם אין שם כהן אחר אלא הוא לא ישא את כפיו ואם הבטחתו וכו שקשה למה כתבה המשנה אם אין שם כהן אחר אלא הוא, ואם הכוונה אפילו היה צ"ל בפירוש ואפילו אין שם כהן אחר. ובתפא"י הביא שהולך על ההמשך שאם הבטחתו שהוא נושא את כפיו אינו מותר אלא באין שם כהן אחר וכדאיתא בהגמ"י.

ולפי זה היה אפשר לחדש ולבאר דאדרבא אם יש שם כהן אחר וממילא הוא מוציא אותו, אז מותר לו לשאת את כפיו דכל החשש שיטעה הוא כשהוא אומר את הברכה אבל אם שותק ויוצא אין בזה חשש.

אבל א. זה חידוש גדול. ב. לפי זה יהיה פירוש נושא את כפיו שם שונה מהא דמגילה וצ"ע

[אברהם]

רבי אוצר,
דבריך מתוקים!

[סופר]

יישר כח מרובה על המקורות, שמחתי ת"ל שאינני יחיד בזה, וברוך שכיונתי.

והנה לשון הנימוקי יוסף:
קטן קורא בתורה: לפי שקריאת התורה אינה אלא להשמיע לצבור ומה לי גדול ומה לי קטן.
ואינו פורס: כיון שאינו מחויב אינו מוציא אחרים.
ואין נושא את כפיו: דאינו יכול להוציא אי נמי שאין כבוד לצבור שיהיו כפופין לברכתו של כהן זה, עכ"ל.
אשמח לשמוע אם דעת מי שאפשר לפרש לשונו בענין אחר.

[חקירה]

כוונתם אינו נושא כפיו בפני עצמו אבל עם כהנים שהם גדולים נושא.
וכאשר נושא בפני עצמו את מי צריך להוציא.