נא שגבם מאוצר - בקשת קבצים מאוצר החכמה

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » א' ספטמבר 24, 2017 1:14 am

אני זקוק למאמרו של אלעזר הורוביץ,
הנושא אשת אחי אמו, חרם ומחלוקת בין חכמי אשכנז ופולין,
נתפרסם בתוך ספר הזכרון לרבי משה סוויפט, בהוצאת מכון ירושלים.

בתודה מראש.

מה שנכון נכון

תולדות כתב:אני זקוק למאמרו של אלעזר הורוביץ,
הנושא אשת אחי אמו, חרם ומחלוקת בין חכמי אשכנז ופולין,
נתפרסם בתוך ספר הזכרון לרבי משה סוויפט, בהוצאת מכון ירושלים.

בתודה מראש.

א.PDF: (2.58 MiB) הורד 433 פעמים

ב.PDF: (2.78 MiB) הורד 420 פעמים

ג.PDF: (2.53 MiB) הורד 412 פעמים

תולדות · הודעהעל ידי **תולדות** » א' ספטמבר 24, 2017 1:35 am

ישר כח.
שנה טובה.

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' ספטמבר 24, 2017 4:19 pm

בבקשה,

א. עלי תמר (נשים) עמוד 405-407 מדפי האוצר

ב. מגילת סמנים (אדרת) עמוד ק-קא מדפי הספר

ישראל אליהו

שמואל דוד כתב:בבקשה,

א. עלי תמר (נשים) עמוד 405-407 מדפי האוצר

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' ספטמבר 24, 2017 5:44 pm

ייש"כ גדול

בבקשה,
ישבב סופר עמ"ס סנהדרין דף נה-נח

ישראל אליהו

שמואל דוד כתב:ייש"כ גדול

בבקשה,
ישבב סופר עמ"ס סנהדרין דף נה-נח

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' ספטמבר 24, 2017 6:13 pm

ייש"כ גדול!!!

קטןודל · הודעהעל ידי **קטןודל** » ב' ספטמבר 25, 2017 6:43 am

בבקשה דפים קע"ד-קע"ו מדפי הספר "רבי עקיבא ותורתו"

תודה רבה.

קטןודל · הודעהעל ידי **קטןודל** » ב' ספטמבר 25, 2017 3:38 pm

קטןודל כתב:בבקשה דפים קע"ד-קע"ו מדפי הספר "רבי עקיבא ותורתו"

תודה רבה.

מישהו יכוול לעזור?
בתודה מראש!!

מה שנכון נכון

קטןודל כתב:בבקשה דפים קע"ד-קע"ו מדפי הספר "רבי עקיבא ותורתו"

תודה רבה.

עקיבא.PDF: (657.78 KiB) הורד 316 פעמים

קטןודל · הודעהעל ידי **קטןודל** » ב' ספטמבר 25, 2017 3:56 pm

תודה רבה כבוד הרב, תתברך ותתנשא בכל הברכות!

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » ג' ספטמבר 26, 2017 8:20 pm

בתוך הגולה

אודה מאד למי שיעלה לי את סי' כ מספר בירורי חיים ח"ד (עמודים רמ-רמ"ט מדפי הספר. מדפי האוצר זה עמ' 252 ואילך).

ושכמ"ה

איש בער · הודעהעל ידי **איש בער** » ד' ספטמבר 27, 2017 7:34 am

בירורי חיים.PDF: (1.19 MiB) הורד 279 פעמים

בתוך הגולה

יש"כ גדול.

תיטב החתימה לך ולב"ב אכי"ר

אמיר כרמי

בבקשה בית האוצר כל הכלים עמ 122 והלאה כמה שאפשר תודה רבה

ישראל אליהו

אמיר כרמי כתב:בבקשה בית האוצר כל הכלים עמ 122 והלאה כמה שאפשר תודה רבה

אמיר כרמי · הודעהעל ידי **אמיר כרמי** » ה' ספטמבר 28, 2017 2:59 pm

ישר כח עצום

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ה' ספטמבר 28, 2017 5:55 pm

במטותא מינייכו, שגבנו נא מאוצר המנוצר, הספרי ע"פ עמק הנצי"ב פרשת מטות/פרשת נדרים (עד שני)

בתודה למפרע וברכת גמח"ט

טייטל · הודעהעל ידי **טייטל** » ה' ספטמבר 28, 2017 8:46 pm

מיללער כתב:במטותא מינייכו, שגבנו נא מאוצר המנוצר, הספרי ע"פ עמק הנצי"ב פרשת מטות/פרשת נדרים (עד שני)

בתודה למפרע וברכת גמח"ט

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ה' ספטמבר 28, 2017 9:22 pm

טייטל כתב:
מיללער כתב:במטותא מינייכו, שגבנו נא מאוצר המנוצר, הספרי ע"פ עמק הנצי"ב פרשת מטות/פרשת נדרים (עד שני)

בתודה למפרע וברכת גמח"ט

תודה רבה - שפע רב וכט"ס תתברך ממעון הברכות

שמר · הודעהעל ידי **שמר** » ה' ספטמבר 28, 2017 10:04 pm

פחד יצחק ר"ה ישנו? א"כ סימן יח נחוץ לי

איש בער · הודעהעל ידי **איש בער** » ה' ספטמבר 28, 2017 11:07 pm

שמר כתב:פחד יצחק ר"ה ישנו? א"כ סימן יח נחוץ לי

פחד יצחק.PDF: (402.12 KiB) הורד 251 פעמים

שמר · הודעהעל ידי **שמר** » ו' ספטמבר 29, 2017 12:53 am

בשו"ת משנה הלכות ישנה תשובה בעניין "קבלה בחלום" אין ברשותי את הספר ואיני יודע הסימן אשמח מאד אם אחד הרבנים יעלה לי הנ"ל.יש"כ

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ש' ספטמבר 30, 2017 11:09 pm

שמר כתב:בשו"ת משנה הלכות ישנה תשובה בעניין "קבלה בחלום" אין ברשותי את הספר ואיני יודע הסימן אשמח מאד אם אחד הרבנים יעלה לי הנ"ל.יש"כ

באדיבות פרוייקט השו"ת - בר אילן

שו"ת משנה הלכות חלק ה סימן קס

הנודר בחלומו לדבר מצוה אם מחויב לקיימו

ב"ה ג"ל למטמנים התשכ"ז ברוקלין נ"י יצו"א.
כבוד ידידי הח' המופלג מלא פלג חו"ב וכו' ברקאי כש"ת הב' שלום יחיאל מיכל מענדלאוויטש הי"ו. תלמיד בישיבה תו"י ברוקלין נ"י.

אחדשה"ט, מכתבו קבלתי בדבר שאלתו במי שנדר בחלומו לדבר מצוה אי מחוייב לקיימו או לא ע"כ. הנה בדין נודר בחלום נחלקו הראשונים ז"ל דעת הרא"ש בתשובה כלל ח' והביאו הטור יו"ד סי' ר"י דאינו כלום ונתן טעם לדבריו דהא אפילו הנשבע בהקיץ צריך שיהא פיו ולבו שוין כ"ש בחלום שאין כאן לא פה ולא לב ולא דמי לנדוהו בחלום דסימן קללה הוא בעלמא שהרחיקוהו וצריך קירוב וכ"כ הכלבו והר"ן אמנם הרשב"א בתשובה ח"א סי' תרס"ח חשש לה להצריך התרה בפני ג' עכ"פ וכן סיים הר"ן בשמו נדרים ח' ד"ה כשם והכלבו כתב שהשיב הגאון שאם רצה לעשות מדה יתירה חכם מתיר לו גם הרמב"ן בין האוסרין עיין ב"י ש"ע הנ"ל ובש"ע ס"ב הביא דעת הרא"ש לראשונה ודעת שניה בשם יש אומרים וכתב דיש לחוש שצריך להתיר וכ"כ שם הרמ"א וכתב הש"ך דהכי נהוג וכ"פ הב"ח והט"ז מזדנזז בדבר וכנראה דעתו נוטה להקל, והב"ח הוסיף דאשה שנדרה בחלום צריכה י' כמו האיש ואין הבעל יכול להפר לה ביום שמעו דדין נדר זה כמו נדוי והסכים עמו הש"ך גם בזה וכתב שכן נוהגין אמנם הט"ז חלק עליו בזה דלא תהא אלא שבועה בהקיץ דיכול להפר ולא תהא חומרא דשבועה בחלום גדולה משבועה בהקיץ ע"ש.

והמדקדק במחלוקת הט"ז והש"ך יראה דהם מחולקים בעיקר טעם נדר בחלום דעת הש"ך והב"ח נראה דס"ל דנדר בחלום איתקש לנידוי וצ"ל דס"ל דכמו דנידוי מן השמים הוא דרצו להרחיקו הכ"נ בנדר מן השמים רצו להדירו ממה שנדרוהו בחלום ודעת הט"ז י"ל דס"ל דנדר בחלום הטעם כמ"ש הח"ס יו"ד סי' רכ"ב דאין מראין לו לאדם אלא מהרהורי דיומא ורעיוני על משכביה סליקו וחששו שמא קיבל בלב בהקיץ דבר זה ואנו מחמירים להתיר הסכמה בלב ג"כ כמבואר בנוסח היתר נדרים בער"ה ע"כ חששו הגאונים להתיר נדרי חלום ע"ש וכיון דעיקר החשש משום קבלה בלב ס"ל להט"ז דלא אלים קבלה בחלום מקבלה בהקיץ והבן.

ויש לי מקום עיון אמרן הח"ס ז"ל שכתב בפשיטות טעמו בנדרי חלום אליבא דכ"ע כלומר להמחמירין בנדר בחלום וסבירא ליה דהאי טעמא אתיא אליבא דכ"ע דאדרבה הרי הב"ח והש"ך חולקין וס"ל דדין נדר זה כמו נידוי ואין זה מטעם הסכמה בלב כלל, איברא דמלשון הרא"ש ז"ל שכתב כ"ש בנודר בחלום שאין כאן לא פה ולא לב משמע דגם קבלה והסכמה בלב אין כאן ומיהו יש לומר דבהא באמת פליגי הראשונים והיש מחמירין ס"ל דאיכא הסכמה בלב עכ"פ לפי שיטת הח"ס ז"ל אמנם הראשון קשה. ובהדי שותא נפל מלתא בלבאי במי שדרכו לדבר מתוך שינתו ונדר בחלומו והיו שם בני אדם ששמעו שהוציא בפיו מה שנדר והכל בחלום אי כה"ג מודה הרא"ש דהוי נדר כיון דאיכא פיו ולדעת הח"ס הרי איכא פיו ולבו דהרי הסכמה בלב נמי איכא א"כ אפשר דהוי נדר ממש לכ"ע וצ"ע.

ומיהו העולה לדידן דהנודר בחלום שלא לשם מצוה בעי התרה עכ"פ משלשה כדעת רוב האחרונים אלא דלכ"ע סגי בהתרה ולכתחלה אפילו עשרה בעי כשיטת הגאון ז"ל הביאוהו הפוסקים וכנ"ל.

אמנם הנודר לדבר מצוה בחלום אי צריך לקיים או ג"כ בידו להתיר הנה הרדב"ז בתש' ח"א סי' צ"ט פשיטא ליה באחד שנשבע לפרוע חובו ביום פלוני דבהא אפילו הרא"ש מודה דחייב לפרוע כיון דפריעת בע"ח מצוה א"כ משמים הראו לו לזרוזי נפשיה למצוה וע"כ או יפרע חובו באותו יום או ישתדל שהמלוה יאמר לו הריני כאלו התקבלתי ע"ש ומשמע דס"ל דהו"ל דין ככל הנודר לדבר מצוה בהקיץ עיין יו"ד סי' ר"ג ס"ו וסי' רי"ג ס"ב וסי' רנ"ח אמנם הח"ס הנ"ל כתב דמשמע מדברי הרדב"ז דלזה לא מהני התרה דלאו מטעם נדר אתינן עלה אלא משום דמשמים הטילו עליו לזרוזי נפשיה ולא מהני התירא ע"ש.

והנה מרן הח"ס ז"ל בתשובה הנ"ל יצא לחדש דבר חדש דגם הגאונים דמחמירין בנדרי חלום לא אמרו אלא בנדרי מצוה ואפ"ה ס"ל להרשב"א והרא"ש דמדינא לא בעי היתר אלא דהיה תיובתיה מדברי הרדב"ז דכתב בנדר לדבר מצוה מודה הרא"ש דבעי היתר הוא מותיב לה והוא מפרק בחלוק חדש דהרדב"ז מיירי במצוה גמורה והרא"ש והגאונים מיירי במצוה קלה שהוא כעין חסידות ופרישות ע"ש. והנה לבד ממה שהקשתי לעיל דדברי הח"ס אינם עולים יפה לשיטת הב"ח והש"ך הרואה יראה כמה מן הדוחק לחלק בין מצוה קלה לחמורה וחסידות ופרישות וליכא בזה רמז ורמיזא לא ברדב"ז ולא בשום פוסק ראשון או אחרון ומנא לן להקל כ"כ דלא ליבעיא היתר כלל בסתם נדרים כיון דכל הפוסקים סתמו סתם דבעי היתר ולא חלקו בין למצוה או לא א"כ פשוט דאם היו רוצים להתיר בסתם נדרים בלי היתר לא לישתמיט חד מינייהו לאשמיענו חידוש זה. ובש"ע ורמ"א כתבו סתם הנודר גם מלשון הב"ח דאם אשה נשבעה בעינוי נפש שאין בעלה מפר ולשון הט"ז והש"ך משמע פשוט דאינו ענין של מצוה כלל ואפ"ה צריכה התרה ודלא כח"ס.

איברא דמותיבנא ליה תיובתא למרן ז"ל מתשו' הרשב"א גופיה מקור מוצא הדין בסי' תרס"ח שאלת מי שנדר בחלום על דעת רבים שלא יאכל בבית פלוני עד זמן פלוני אם יש בכך להתיר כשאר נדרים שנדר בהקיץ ואם צריך להתירו או כיון שנדר על דעת רבים אם יכול להתירו אפילו שלא על דבר מצוה ובשלשה כשאר נדרים או לא, תשובה דמילתא אפילו בשבועות ונדרים ומ"מ בהיתר בעלמא בפני שלשה כנדרים דעלמא סגי וכו' ע"ש והרואה מלשון השאלה והתשובה פשוט דמיירי בנדר בחלום על דבר רשות שלא יאכל בבית פלוני עד זמן פלוני ואין בזה שום נדנוד מצוה או פרישות אלא כסתם נדרי בנ"א שנודר זה מזה אפשר אדרבה איכא קצת איסור להדיר עצמו מלאכול בבית ישראל שעי"ז גורם איבה וכהא דאמרו גדולה לגימה שמקרבת והאי דנדר שלא לאכול גורם ההיפוך ועכ"פ לא נזכר בזה שום צד של מצוה או פרישות כלל ופלא אמרן ח"ס ז"ל שהעלה דגם להרשב"א רק בנדרי מצוה צריך התרה ומנ"ל להקל נגד דברים פשוטים וצ"ע.

ומעתה פש לן לישב קושית הח"ס ז"ל שעומד כנגדן אדברי הגאונים שחששו לנדר בחלום ואנן קיי"ל בסנהדרין לענין מעשר שני דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין ועוד דאין כאן הוצאה וביטוי בפה ואמאי חוששין ובאמת הא קושיא שנייה היא טענת הרא"ש בתשובה. ובאמת הא קושיא ראשונה לא ידענא למה קשיא ליה רק לענין נדר ולא הוקשא כן גם לענין נידוי אמאי חששו לה מאחר דקיי"ל דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין א"כ אין בחלום כלום ולא ידענא איך ניחא ליה למרן לענין נידוי ולא ניחא ליה לענין נדר ובשלמא לטעמא דאין כאן הוצאה בפה יש לחלק אלא לענין קשיא דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין אין נפ"מ בין נידוי לנדר בחלום כמובן וצ"ע.

אמנם באמת קושיא זו לאו חדתא היא ומפורשת בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכ"ח קכ"ט שכתב דיש לדקדק בענין החלומות כי יש מקומות שחכמינו ז"ל חוששין להם ויש מקומות שאין חוששין להם כלל וראוי לנו לחזר אחר טעמי הענין כי ידיעת הדבר בסבותיו היא ידיעה שלמה ובלא ידיעת הסבות אינה ידיעה רק מחשבה וכשיעלו בידינו הטעמים יבררו ויתלבנו ויצרפו הדברים והביא מקומות רבות אשר חוששין לחלומות בהא דנדהו בחלום נדרים ח' ובברכות דף נ"ז וביבמות צ"ג ע"ב אקריין קנה רצוץ ובשבת י"א יפה תענית לחלום ובסוף הוריות י"ג ע"ב איכא מאן דחש לדברי חלומות ואיכא מאן דלא חש ובתענית כ"ד ע"ב רב איקלע להגרוניא גזר תעניתא וכו' אתו למחר אמר להו מי איכא אינוש דחזא בחלמא כלום א"ל ר' אלעזר מהגרוניא לדידי אקריין בחלמא שלם טב לרב טב וע"ז סמך רב וגזר תעניתא ועוד כמה מקומות אמנם לאידך גיסא מצינו בסנהדרין ל' ע"א שאמרו הרי שהי' מצטער על מעות מעשר שני שהניח לו אביו בא בעל החלום ואמר לו כך וכך הם וכו' זה הי' מעשה ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין והאריך שם.

ותי' ע"פ מאמר רבא ברכות נ"ה דרבא רמי כתיב החלומות שוא ידברו וכתיב בחלום אדבר בו לא קשיא כאן ע"י מלאך כאן ע"י שדים וע"ז בנה יסודו דתרי מיני חלומות הן חלום אמת שבא ע"י מלאך והוא כעין נבואה וחלום שוא ושקר שבא ע"י שד או ריבוי מאכל ומרה שחורה. ולפ"ז העלה כיון דישנם ב' מיני חלומות אמתיים ואינם אמתיים ולהחלומות האמתיים ראוי לחוש וכיון שאנחנו מסופקים בכל חלום אם הוא צודק או בלתי צודק ואם ראוי לחוש לו או לא וממילא ידוע דבדבר שבממון יש לנו להעמיד ממון על חזקתו ולזה במעות מעשר שני שהניח אביו אין לו לסמוך על בעל החלום אלא סומך על חזקתו ויונח הממון בחזקתו כאשר היה קודם החלום ובכה"ג אמרינן דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין אבל במי שנדוהו בחלום אם ע"י מלאך הרי הוא מנודה ואם ע"י שד אינו כלום א"כ הו"ל ספק מנודה והו"ל כספק איסורא והו"ל לחומרא וצריך עשרה להתירו דדלמא מנודה לשמים הוא שהוא חמור מע"י אדם ע"ש באריכות.

ולפ"ז נראה לומר דדא הוא גם מחלוקת הפוסקים לענין נדר דדעת הרא"ש כיון דהא דחיישינן לחלומות הוא משום דחיישינן שמא מלאך אמרו והוה כעין נבואה מן השמים אבל זה דוקא לענין מנודה אבל לענין נדר בעינן פיו ולבו שוין והכא לא פיו איכא ולא לב איכא אבל החולקים ס"ל דכיון דאם בא החלום ע"י מלאך לידור מדבר זה או לנזור הו"ל כעין נזירות שמשון שבא ע"י מלאך או כמו שהאב מדיר את בנו בנזיר במס' נזיר דף כ"ט ע"ב ועכ"פ כיון דבא ע"י מלאך לידור הראו לו מן השמים שידור מן דבר זה ולכן הוה כמו נידוי שמן השמים הראו לו ח"ו שרוצים להרחיקו הכ"נ הרי הראו לו מן השמים ע"י מלאך שידור מדבר זה ויפרש ממנו ולכן צריך עכ"פ התרה מספק דלמא נדר גמור הוא אף דלא הוה אלא נדר של רשות מ"מ הוה כעין נבואה כע"י מלאך שצריך לקיימו וכיון דהוה ספקא הו"ל בכלל ספק נדרים להחמיר וצריך התרה כנלפענ"ד נכון בשיטות הפוסקים והגם כי יש עוד להביא ראיות לזה מ"מ אין הזמן גרמא כעת. ולפ"ז שפיר מובן סברת הגאון דלכתחלה בעי עשרה להתיר דדלמא נדר זה אלים הוא כיון דע"י מלאך נדרוהו ואין להתירו אלא בעשרה לכתחלה עכ"פ.

עוד י"ל דהרא"ש ג"כ מודה דבחלום הבא ע"י מלאך נדרו נדר כיון דבא המלאך והדירו והראו לו מן השמים לנדור והוה כעין נזירות שמשון שהדירו המלאך אלא דס"ל להרא"ש ז"ל דכל שהחלום היה לדבר הרשות ולא לשם מצוה אין שום סברא לומר שהחלום בא ע"י מלאך כיון דליכא מצוה בנדר זה למה ידירוהו מן השמים לזה ולכן ס"ל כיון דליכא פיו ולבו שוין ודאי לא הוה נדר כה"ג ואפילו ספק נדרים לא הוה דיותר מסתבר דחלום של שד ושקר הוא ולא של מלאך אבל הרשב"א והגאונים ס"ל דאפילו בנדרי רשות נמי אפשר שבא החלום ע"י מלאך וכגון שלא יאכל אצל חבירו עד זמן פלוני אולי רוצים בזה להעניש חבירו או אותו להרחיקו מחבירו וכן בכל נדר של רשות אולי יש בזה איזה כוונה שרוצים בזה מן השמים ובזה פליגי הרא"ש ודעימיה אבל בנדר בחלום לדבר מצוה גם הרא"ש מודה דמן השמים הראו לו לקיים מצוה זו דודאי מן השמים זרזוהו על מצוה זו.

אלא דמאחר דזכינו לדן א"כ מאד מיושבים דברי הרדב"ז ז"ל שכתב דלדבר מצוה גם הרא"ש מודה דצריך לקיים ולא צריך לחלק בין מצוה קלה לחמורה דכל שהוא לדבר מצוה כבר יש להסתפק דבא החלום ע"י מלאך ולזרזו וא"כ פשוט דצריך לקיים וכמ"ש הרדב"ז ודברי רבינו דוד בן זמרי דברי אלוקים חיים הם. יהי' איך שיהיה עכ"פ כיון שהעלינו דלדבר מצוה לכ"ע צריך לקיים ואפילו להח"ס למצוה גמורה צריך לקיים ולא פליג אלא למדת חסידות ופרישות ולדידן אפילו כה"ג צריך לקיים א"כ עלתה לן דהנודר בחלום לדבר מצוה לכ"ע צריך לקיים וזה ברור בס"ד. ועיין עוד לקמן סי' ר"ז.

ההערות שכתב עברתי עליהם ונהנתי שב"ה יכול לפלפל בד"ת אמנם אין הזמן הסכים לי להשיב פעמיים על מכתב אחד רק לשם פלפול וימחול לחזור עוד הפעם על מכתבי הראשון ויראה שדברינו כנים הם בס"ד. ומה שהקשה מקצת אחרונים הנה ודאי מימיהם אנו שותים ועפר אני תחת כפות צדיקים האחרונים ז"ל אבל מה אעשה כי אי אפשר לצאת ידי כולם כי זה לעומת זה הם ולעולם ימצא איזה אחרון באיזה מקום שחולק ולכן כל מה שנראה לן לענ"ד ויצא לנכון לפי שיטת הש"ס והראשונים ז"ל אנו נמשכים אחריהם עכ"פ לא ראיתי בדבריו סתירה לדברינו כ"א מה שהביא שהטעם המלך חולק על השעה"מ בפ"ג מהל"ג הי"ט יסלח לי כי אני שמח שאוכל להשיב פעם אחת ועל הכלל כלו יצא ולאו דוקא לכמע"ל והשומע ישמע והחדל יחדל.

ובזה הנני ידידו דושה"ט צלח ורכב על דבר אמת בדרך אמת ובזה אתן החותמת בלב ונפש.
מנשה הקטן

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ש' ספטמבר 30, 2017 11:10 pm

ראבי"ה השלם [מהדורת דבילצקי] ג' עמ' 334

שמואל דוד

בעל קורא · הודעהעל ידי **בעל קורא** » א' אוקטובר 01, 2017 3:36 pm

על פי האמור כאן viewtopic.php?t=28938#p403131
אנא, מנהגי ישראל (שפרבר) חלק א' פרק ט"ו.
תודה רבה.

איש פלוני

דרוש לי בדחיפות מאמרו של הגר"ש פישר במוריה ניסן תשע"ו (שנה ל"ד, גליון י' י"ב [ת"ו ת"ח]) "הערות וביאורים על הקובץ שיעורים מסכת פסחים". (נמצא באוצר המקוון http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?196701&pageid=P0001 אבל יש לי גישה רק ל40 עמודים ראשונים)
תודה רבה מאוד.

מנצפך · הודעהעל ידי **מנצפך** » ב' אוקטובר 02, 2017 3:16 pm

אני זקוק לתשובת הרא"ש כלל ק"ח סימן י' מהוצאת מכון ירושלים
בתודה!

דוד שמולביץ

אני זקוק לספר "קהילות אוסטריה" (חדש, משבוע הספר האחרון) שבהוצאת מכון ירושלים.
באוצר המקוון בתור אורח לא מצאתי, אשמח לקבל עזרה.

שמואל דוד

בבקשה,

תוספות חכמי אנגליה עמ"ס סנהדרין דף עו (עמוד 118 מדפי האוצר)

מבני עליה

אשמח מאד אם ישגבני אחד הלומדים ב"יד הלוי - פסחים" עמוד 62 - 66 (מדפי האוצר) תודה רבה רבה

שמר · הודעהעל ידי **שמר** » ג' אוקטובר 03, 2017 2:40 pm

לגרח"ק יש חיבור בסוף שיח השדה בו הוא מתרץ את קושיות המהרש"א אני זקוק לדבריו על המהרש"א נדרים נא ע"ב

שמואל דוד

: Screenshot_20171003-160026~2.png (258.68 KiB) נצפה 13513 פעמים

שמואל דוד

: Screenshot_20171003-160031~2.png (77.23 KiB) נצפה 13530 פעמים

ירון10 · הודעהעל ידי **ירון10** » ו' אוקטובר 06, 2017 2:48 pm

אשמח אם יואיל מאן דהוא להעלות סי' רל"א מספר שער החצר (לרבי דוד בן שמעון) המדבר בענייני סוכות וארבעת המינים.

אחד הרבנים

איש פלוני כתב:דרוש לי בדחיפות מאמרו של הגר"ש פישר במוריה ניסן תשע"ו (שנה ל"ד, גליון י' י"ב [ת"ו ת"ח]) "הערות וביאורים על הקובץ שיעורים מסכת פסחים". (נמצא באוצר המקוון http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?196701&pageid=P0001 אבל יש לי גישה רק ל40 עמודים ראשונים)
תודה רבה מאוד.

שמואל דוד

בבקשה,

שו"ת תורה לשמה (אהבת שלום) עמוד 500-501 מדפי האוצר

פורום אוצר החכמה

מי מחובר