סופר כתב:יאש"כ איש הספר, דברים מרתקים ומופלאים.
רק אעיר דאמנם איני מונח במסכתא דהוריות, ולא לי החיבור הנפלא המגלה צפונת יקר זו המסכתא, אבל אפשר דענין דבר שהצדוקים מודים בו היינו שמוכרחים להודות בו, ובאמת דרשה שאינה מוכרחת אף אם במקרה הצדוקים שהיו בזמן חז"ל מודים בה מ"מ כבר חשיבא דבר שבי"ד יכול לטעות, וקאי שפיר תי' האחרונים הנ"ל.
יבואו יודעי דת ודין ויודיעו אם שוגה אני או אם יש לדבריי פנים.
איש_ספר כתב:ודבר נאה כתב החכם ר' מתתיהו שטראשון בספרו מתתיה, דהנה בגמרא שבת דף מט, ב, לגבי החשבון של ל"ט אזכרות של מלאכה במקרא כנגד ל"ט מלאכות שבת, אמרו שם: בעי רב יוסף ויבא הביתה לעשות מלאכתו, ממניינא הוא או לא. וכבר תמה המהרש"א שם שהיה לו להסתפק גם בקרא דוהמלאכה היתה דיים. וכתב הרמ"ש שבא רב יוסף להוציא מליבן של צדוקים שהיו אומרים דתה"מ, יש בו מלאכה, 'ולמען הטיל קוצים בעיני מינים וצדוקים' אמר להוציא מקרא זה מן המנין
איש שלום כתב:איש_ספר כתב:ודבר נאה כתב החכם ר' מתתיהו שטראשון בספרו מתתיה, דהנה בגמרא שבת דף מט, ב, לגבי החשבון של ל"ט אזכרות של מלאכה במקרא כנגד ל"ט מלאכות שבת, אמרו שם: בעי רב יוסף ויבא הביתה לעשות מלאכתו, ממניינא הוא או לא. וכבר תמה המהרש"א שם שהיה לו להסתפק גם בקרא דוהמלאכה היתה דיים. וכתב הרמ"ש שבא רב יוסף להוציא מליבן של צדוקים שהיו אומרים דתה"מ, יש בו מלאכה, 'ולמען הטיל קוצים בעיני מינים וצדוקים' אמר להוציא מקרא זה מן המנין
ולפי"ז אפשר להוסיף, דמדרב יוסף בא להוציא מליבן של צדוקין שהיו אומרים דתה"מ יש בו מלאכה, א"כ רב יוסף ידע דהצדוקין דורשים דבחריש ובקציר תשבות היינו תה"מ, שע"כ בא להוציא דבר זה מלבם. וא"כ חרישה בשבת אין הצדוקים מודים, ושפיר שאל רב יוסף אם בי"ד חייבים עליה פר.
איש_ספר כתב:וראוי להביא בכאן דברי רבותינו בעה"ת, מש"כ בפלוגתת חכמים הנז"ל, מאי מלאכתו: וא"ת למ"ד לעשות צרכיו נכנס, אמאי לא קאמר נמי [לשכנגדו] אתה עתיד ליתן את הדין, אם כדבריך התורה כסתו ואתה מגלה עליו, ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק, דכיו"ב אמרינן במסכת שבת (צו, א) גבי הא דאמ' מקושש עצים זה צלפחד. וי"ל כיון שכבש יצרו, אין זה כי אם שבח.
חלמיש כתב:כנראה שלא הבנתי משהו. פשוט הדבר שמעולם לא טענו הקראים (דעת הצדוקים בנוגע מלאכות שבת לא ידענא) שחרישה מותרת בשבת, ואדרבא אצלם איסורי שבת יותר חמורים ואצלם הכל מלאכה ואין להם הגבלות ארבעים מלאכות וחצי מלאכה וכו'. ואצלם אסור בכלל לצאת מן ביתם, רק מכיון שלדידם בחריש ובקציר תשבות, מיותר, דרשו את דברי הבליהם שהכוונה לתה"מ. ובכן כל הנ"ל קדם חידוד לליבון.
איש שלום כתב:חלמיש כתב:כנראה שלא הבנתי משהו. פשוט הדבר שמעולם לא טענו הקראים (דעת הצדוקים בנוגע מלאכות שבת לא ידענא) שחרישה מותרת בשבת, ואדרבא אצלם איסורי שבת יותר חמורים ואצלם הכל מלאכה ואין להם הגבלות ארבעים מלאכות וחצי מלאכה וכו'. ואצלם אסור בכלל לצאת מן ביתם, רק מכיון שלדידם בחריש ובקציר תשבות, מיותר, דרשו את דברי הבליהם שהכוונה לתה"מ. ובכן כל הנ"ל קדם חידוד לליבון.
התשובה פשוטה, דגדר דבר שהצדוקים מודים בו, הוא רק היכא דמפורש בתורה וזיל קרי בי רב הוא. והלכך אם הם דורשים בחריש ובקציר לענין תה"מ, א"כ חרישה אינה מפורשת בתורה ואין ב"ד חייבים עליו פר, למרות שהצדוקים נוהגים בו איסור.
לעולם אין בית דין חייבין עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת בדברים שאינן מפורשין בתורה ומבוארים ואחר כך יהיו בית דין חייבין בקרבן והעושים על פיהם פטורין
לאחר זמן עמדתי שדברי התפא"י שם הם שגגת קולמוסאיש_ספר כתב: ומצינו דרשה קדומה יותר, מפסוק אחר, שדרשו מינים לאסור תה"מ בשבת. ראה תפארת ישראל נדרים פ"ג מ"י מספר כרמי שומרון של קירכהיים.
!
ישבב הסופר כתב:אאל"ט טרם הובא מקור קדום לאיסור עונה אצל הצדוקים. אצל הקראים אנו יודעים. לומר שאצל הצדוקים אסרו את זה נובע לכאורה מהאסוסיאציה הרגילה של קראים - צדוקים, [שאכן יש לה על מה להיסמך בדברים בודדים] אבל אי אפשר לעשות גז"ש מעצמו.
עי' תו"ש בשלח במילואים עמ' שטז.הגהמ כתב:תוך כדי קריאת האשכול המעניין הלז חשבתי שאולי יש לומר שדרשת הצדוקים למנוע עונה בשבת היא גופא הסיבה שנהגו ת"ח לקבוע עונתם בשבת להוציא מלבן..
בברכה המשולשת כתב:על כך שהכותים אסרו תשמיש בשבת יש משנה מפורשת בנדרים, כאמור.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 123 אורחים