פורום אוצר החכמה

לקראת חג החנוכה, להלן שלוש עדויות חזותיות מתקופת הבית על מראה המנורה שבהיכל.

חריטה בטיח (שני חלקים) שנמצאה בבית כהנים מסוף תקופת בית שני ברובע ההרודיאני שבעיר העליונה של ירושלים (היום במוזיאון ישראל):


מטבע של ממתיהו אנטיגונוס השני - אחרון "מלכי בית חשמונאי" (לפני הורדוס) ועליו מנורת שבעת קנים:


המנורה המפוסמת בשער טיטוס ברומא (Arco di Tito) [החלק העליון דומה ללא ספק למנורה המקורית, ולא אמרי' בכה"ג עדות שבטלה מקצה בטלה כולה. ואכמ"ל]:

.

סתם שאלה: האם 'עדות' חרט אלמוני על קיר תקפה יותר מדברים מפורשים של ראשונים כמלאכים? הרי זה מפורש ברש"י על החומש וכן ברמב"ם שהמנורה היתה באלכסון. ודומה שכל יהודי תורני יודע [אם אינו בעל דעות קדומות בנושא] שעדותן של ראשונים תקפה עשרת מונים מכל ציור וחריטה ודומיו.

ושל"ה יוכיח

.

מעיין כתב:ושל"ה יוכיח

מה עניין שמיטה אצל הר המנוחות?

דיון במק"א עם תמונות רבות:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?c ... m_id=18642

למהדיר ! מה ענין שמיטה אצל הר המנוחות?
ושני לוחות הברית [המתנוסס לתפארה בעגולה על שערי הספרים ועל ארוני הקודש בעוד שמפורש בכתוב שהיו מרובעות] יוכיח [שאין לסמוך על חריטים, ויש לחלק]
לכבוד חנוכה שעסקו בחידות, סמכתי על החכמים שיבינו ברמיזא, ואתכם הסליחה

מעיין כתב:למהדיר ! מה ענין שמיטה אצל הר המנוחות?
ושני לוחות הברית [המתנוסס לתפארה בעגולה על שערי הספרים ועל ארוני הקודש בעוד שמפורש בכתוב שהיו מרובעות] יוכיח [שאין לסמוך על חריטים, ויש לחלק]
לכבוד חנוכה שעסקו בחידות, סמכתי על החכמים שיבינו ברמיזא, ואתכם הסליחה

טענו בחטים והודו לזכר קדשו

אני מביא לך עדויות בנות התקופה שיצרו אותם אנשים שביקרו בבית המקדש ומלכים חשמונאים שהיו כהנים גדולים ששירתו בבית המקדש, ואתה בא לי עם ציורי לוחות הברית בשערי ספרים מודפסים.

נפלא!

יגל כתב:דיון במק"א עם תמונות רבות:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?c ... m_id=18642

אין שם דברים חדשים מתקופת המקדש.

ובכן מרבית הדברים נידונו כבר בכמה מקומות. את דברי הרב אריאל לא ראיתי, ואשמח אם יעלה אי מי סריקה לכאן, על מנת שאוכל לדון בדבריו.

אך, החידוש כאמור הוא החריטה בטיח ש(ע"פ דברי המומחים) היא מזמן בית שני, ובירושלים. א"כ, לכאורה עדות מוסמכת יש כאן, שאכן היתה המנורה עגולה.
(ואף שפסק הרמב"ם להלכה שיהיו קניה ישרים באלכסון, וכמו שפירש בנו - כאמור, עדיין לא ראיתי דברי הרב אריאל -, אך אין זה אומר שלא היה לפועל אחרת במקדש!)

אך באמת יש על כך תשובה, שכל המעיין יראה שבלאו הכי לא דייק החורט בחריטתו, שהרי צייר מספר רב של עיטורים הרבה יותר מכפי שנפסק בגמרא. והביאור א"כ בציור זה, שלא את המנורה צייר, כ"א מנורה סתם. ואף שהדבר דחוק, הרי לומר שטעה כל-כך (וכן שהיתה המנורה שלא כפסק הרמב"ם, ואף שאיני יודע אי מעכב שיהיו באלכסון שהרי בדברים המעכבים לא מנה הרמב"ם אלא ב' תנאים: ז' קנים ועיטוריה ופרחיה (בפרוטרוט). (וכשעשאוה זהב - אזי גם מקשה, וכיכר לא חסיר ולא יתיר). וא"כ ייתכן שעשאוה עגולה, וכשירה), וציירה בלא דיוק, הרי כבר יכולנו לומר שטעה אף בעיגול קניה.

ולא הוצרכתי לדוחק זה, אלא מפני דברי הר"ם במז"ל, ואם יוכח לי שאין כך הפשט בדברי הרמב"ם, ודלא כדברי בנו - הרי חוזרני בי.

לזכרוני יש בזה דברים מהאדמו"ר מליובאויטש האחרון שאמר שהיה באלכסון והיה פולמוס
יש לו גם איזה ספר "רשימות המנורה" שגילו לאחר פטירתו דברים שכתב על עניין המנורה
ואולי החבדניקים כאן יביאו לנו איזה קישור לספר זה

לעצם העניין לאחרונה ממש גילו תחריט המראה שהייתה המנורה באלכסון ובל"נ אביא קישור לכתבה זו

המהדיר כתב:אני מביא לך עדויות בנות התקופה שיצרו אותם אנשים שביקרו בבית המקדש ומלכים חשמונאים שהיו כהנים גדולים ששירתו בבית המקדש

אנשים שבקרו בבית המקדש לא יכלו לראות את המנורה בתוך ההיכל. גם כהנים לא היו יכולים להיכנס לתוך ההיכל סתם ללא סיבה. לכן לא ברור עד כמה אפשר להסתמך על ציורים סתמיים, שלא ברור מי עומד אחריהם.

גם אני ראיתי פעם תמונה של חריטה באלכסון.

היא שיחתי כתב:לזכרוני יש בזה דברים מהאדמו"ר מליובאויטש האחרון שאמר שהיה באלכסון והיה פולמוס
יש לו גם איזה ספר "רשימות המנורה" שגילו לאחר פטירתו דברים שכתב על עניין המנורה
ואולי החבדניקים כאן יביאו לנו איזה קישור לספר זה

לעצם העניין לאחרונה ממש גילו תחריט המראה שהייתה המנורה באלכסון ובל"נ אביא קישור לכתבה זו

לא התייחסתי לכל הנ"ל, מכיון שבכללות מתבסס על דברי הרמב"ם והר"א בנו, שאותם הבאתי (שכחתי לציין את כת"י הרמב"ם עצמו ששרטט את המנורה כשעולה באלכסון, ושוב לא ראיתי דברי הרב אריאל). הדברים נמצאים בלקו"ש חכ"א ע' 168. רשימת המנורה איננה ענין לכאן, אף שהיא ראויה לדיון ארוך בפ"ע. היא עוסקת בסדר הטבת המנורה ע"פ כמה משיטות הראשונים, בעמקות נפלאה ובחריפות. ובנוסף, מבאר כל זה ע"פ פנימיות הענינים כדרכו בקודש הקודשים.

את החריטה האלכסונית - אשמח לראות.
----
עתה ראיתי, די קלוש, הלא כן?

חיים כתב:

המהדיר כתב:אני מביא לך עדויות בנות התקופה שיצרו אותם אנשים שביקרו בבית המקדש ומלכים חשמונאים שהיו כהנים גדולים ששירתו בבית המקדש

אנשים שבקרו בבית המקדש לא יכלו לראות את המנורה בתוך ההיכל. גם כהנים לא היו יכולים להיכנס לתוך ההיכל סתם ללא סיבה. לכן לא ברור עד כמה אפשר להסתמך על ציורים סתמיים, שלא ברור מי עומד אחריהם.

גם אני ראיתי פעם תמונה של חריטה באלכסון.

אני מביא מטבע שהוטבע ע"י כ"ג (מתתיהו אנטיגונוס החשמונאי) שנכנס לפניי ולפנים.

לפי הכותבים הנכבדים כאן כל המאיירים והחרטים בזמן הבית (ובירושלים סמוך למקדש!) טעו בפרט כ"כ משמעותי בתבנית המנורה. מעניין.

המנורה שהביא ה"ש, אינה משכנעת. (כמה טבעי הווא מקום פרסומו, וכך גם מידת שיכנועו..)

ובכן מצאתי
מאמר הרב אריאל
http://www.elhamikdash.com/site/detail/ ... _id=568261

ומה שהתכוונתי קודם מתברר שזו לא הכתבה הקודמת שכמו שכתב אדג זו ראיה חלשה ביותר

אלא התגלית הזו לאחרונה ממש מסמוך לכותל
http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%AA%D ... D7%94.html

ראו תמונות

אבל לדעתי ניכר שהתאמץ החוקק לחקוק מנורה עגולה רק שלא עלה כל כך בידו

ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7% ... 7%A8%D7%94
"בתבליט בשער טיטוס מופיעה המנורה כשקניה מעוגלים, וכך גם בתבליטי מנורות רבים שנמצאו בארץ ישראל.‏[40] יחד עם זאת, ישנם ישנם ציורי מנורה עתיקים בהם המנורה מופיעה כבעלת קנים אלכסוניים, כזו היא המנורה שבציור הקיר בבית הכנסת העתיק שבעיר דורה אירופוס שבסוריה. בנית בית הכנסת הושלמה כ170- שנה אחר חורבן הבית[דרוש מקור]."
הערה 40
^ ציור המנורה ברובע ההרודיאני שבעיר העתיקה, ציור של מנורה מעוגלת ב"בית המנורות" בפינת הכותל הדרומי והמערבי, ציור המנורה בבית שערים, ציור המנורה בבית הכנסת במגדל ועוד. (ראו תצלומים רבים כאן)

ויש שם תצלום של מנורה מבית כנסת באשתמוע והיא עגולה

במאמר שצירפת לא מצאתי התייחסות לנושא הדיון (והדבר אכן מתאים לדיון אודות קונטרס 'רשימת המנורה'), למעט ההערה 18, וז"ל: "אמנם יש ציור כעין זה שיצא מתחת יד הרמב"ם למטרה מסוימת, ומשום כך מייחסים לרמב"ם שיטה מיוחדת בעניין צורת המנורה, ולא כאן המקום להצביע על הבעיה המונחת ביסודה של תפיסה זו". כמובן, שאין זו שיטה מיוחדת לרמב"ם, אלא כן משמע גם מדברי רש"י, ולמעשה היחיד שהבין אחרת הוא בעל ה'משנת חסידים' במעשה חושב (פ"ז), ואף הוא נסמך על כך שלא ציין הרמב"ם תיבת אלכסון בדבריו. ומעתה, שיש לנו להניח שהרמב"ם התכוון גם כן באלכסון, שוב אף 'מעשה חושב' יודה שהייתה המנורה באלכסון. שנית, אין זה המקור היחיד לדעת הרמב"ם אלא כאמור לעיל, זהו מפורש בדברי בנו (בפירושו על התורה, תרומה כה, לב).

ושבנו אל הראשונות, שעד שלא יוכח בפירוש דברי הרמב"ם אחרת, הרי מוטב לנו לעקם את הכתובים והחקוקים, ולא לשים את דברי רבנו משה כמוטעים חלילה (ואם תבוא ראיה ניצחת שאין עליה תשובה, אז אוכל לתרץ כדברי לעיל ששינו מאיזה טעם, כיון שאי"ז מעכב).
------
כל הראיות הנ"ל, הם קלושות, ואין בהם כדי להכריע. אם תסתכל ותראה איזה עוד ציורים יש שם בבתי הכנסת, היית לומד מי היו אותם ציירים ומניחי הפסיפסים.
------
צא ולמד, שהרי יוסף בן מתתיהו, שהיה כהן, וחי בזמן הבית, לא ידע כמה נרות תמד היו, וחשב ששלשה מהם דלקו ביום!

הנה המנורה מדורה אירופוס:

אולם עדויות אלו אינן עולות על עדויות מתקופת המקדש של מנורות שצויירו שסמיכות למקדש ושנמצאו בבתי כהנים, ומטבעות שהוטבעו ע"י כהנים גדולים.

[ואלי אפשר גם לגמגם בציור זה בדבר אילוצים אומנותיים של מקום. ודוק]

לא רציתי להביא כאן מאמר מסויים
אבל הרוצה עוד הרבה תמונות של מנורות ישנות גם חדשות יוכל לראותם במאמר המקושר בויקיפדיה למטה

באופן כללי נראה שיש כאן שתי שאלות שצריך לברר, ולפו"ר לא ראיתי שמעירים עליהם.
הראשונה אם בכלל יש משמעות הלכתית להבדל הזה, כלומר האם בפרט שבכתובים לא מבואר איך יעשהו האם משום כך אינו מעכב, או דלמא דבר שנראה שהוא מעצם צורת המנורה, מעכב לעשותו כמו שעשהו משה, וכל זה נכלל בכתבניתו אשר הראית בהר.
אם נסבור כצד הראשון יש לדון האם הרמב"ם צייר אלכסון משום שסבר שכך משמע מן הכתובים או שנתן הדבר לדוגמא בעלמא.

גם אם נסבור כצד השני כמובן אפשר לדון אם זה שינוי מספיק משמעותי כדי שייחשב שאינו כתבניתו.

נושא אחר שצריך לדון, הוא ביחס לתמונות התחריטים והתבליטים. והוא האם פעם היה מקובל לצייר דברים כצורתם, או שתפיסת הציור היתה יותר סמלית, ולא חשב הצייר שצריך לצייר דברים כצורתם. דוגמא ידועה לדבר הוא המפות של פעם שבהחלט לא ייצגו את צורת הארץ כפי שהיא אלא תיאורים סמליים הרחוקים מן המציאות.

.

במאמר הנ"ל מהרב אריאל אין ולא כלום מנידוננו, ורק בהערה 18 כותב, וז"ל: "אמנם יש ציור כעין זה שיצא מתחת יד הרמב"ם למטרה מסוימת, ומשום כך מייחסים לרמב"ם שיטה מיוחדת בעניין צורת המנורה, ולא כאן המקום להצביע על הבעיה המונחת ביסודה של תפיסה זו".
ושני טעויות יש כאן:
א', אין זו שיטה מיוחדת, זו דעת רש"י בבירור. והיחיד שסבירא ליה שהיו קני המנורה עולים בעיגול הוא בעל ה'משנת חסידים', בספר מעשה חושב פ"ז, ואף הוא נסתייע מדברי הרמב"ם שלא כתב בפירוש באלכסון, ומשסרה ראייתו סרה אף שיטתו. ובכגון דא אמרינן, אילו שמיע ליה הא, לא אמרה ליה לשמעתתיה.
ב', לא (רק) משום כך מייחסים לרמב"ם שיטה זו, אלא (בעיקר) מפני שכן כתב בנו הר"א (פירושו על התורה תרומה כה, לב) וז"ל: "ששה קנים . . נמשכים מגופה של מנורה לצד ראשה ביושר, כמו שצייר אותה אבא מרי ז"ל, לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו".

ועדיין מחכים אנו לשמוע את דברי הרב אריאל, מפי כתבו ולא מפיהם.

אוצר החכמה כתב:באופן כללי נראה שיש כאן שתי שאלות שצריך לברר, ולפו"ר לא ראיתי שמעירים עליהם.
הראשונה אם בכלל יש משמעות הלכתית להבדל הזה, כלומר האם בפרט שבכתובים לא מבואר איך יעשהו האם משום כך אינו מעכב, או דלמא דבר שנראה שהוא מעצם צורת המנורה, מעכב לעשותו כמו שעשהו משה, וכל זה נכלל בכתבניתו אשר הראית בהר.
אם נסבור כצד הראשון יש לדון האם הרמב"ם צייר אלכסון משום שסבר שכך משמע מן הכתובים או שנתן הדבר לדוגמא בעלמא.

לתומי מעולם לא הצלחתי להבין את כל הפולמוסים אודות צורת המנורה (או צורת שני לוחות הברית וכו'). וכצידוד מע"כ "אוצר החכמה".
הלא מסתמות ההלכה בגמרות וכו' (עד כמה שידוע לענ"ד) ניתן להבין שאין קפידא כלל בנקודה זו אם זה יהיה באלכסון או עגול. גם כך וגם כך טוב.

ואם כן, השאלה "איך היתה המנורה בבית המקדש?" - אינה אלא שאלה היסטורית גרידא, ולא הלכתית.

(חוץ ממה שלאחרונה ראיתי במדרגות שיורדים מול הכותל את מנורת הזהב בעצמה, והיא היתה עגולה!!
סתאאם...).

ויה"ר שנזכה לבנין בהמ"ק בב"א.

משטרח הרמב"ם ודקדק לציירה אלכסונית, וכן הודיע בנו שזה בדקדוק, וממה שטרח רש"י לומר שהיו עולין באלכסון, נראה שאי"ז שאלה היסטורית גרידא, ואף שיתכן שאי"ז מעכב - כמו שכתבתי לעיל - מ"מ מצוה איכא.

בדורא אירופוס יש כמה תמונות של מנורות, וכולן למעט אחת מעוגלות.

כתב מע"כ ר' אדג הי"ו למעלה. אצטטו ואומר הנלענ"ד.
"משטרח הרמב"ם ודקדק לציירה אלכסונית" - עד כמה שידוע לי, אדרבה, יותר קל לעשות קו ישר = אלכסון, מאשר עיגול. (והרי נושא הרמב"ם שם אינו על "צורת המנורה" אם בעיגול או מרובע, אלא ציירה לבאר עניינו שם).
"וכן הודיע בנו שזה בדקדוק" - זו טענה.
"וממה שטרח רש"י לומר שהיו עולין באלכסון" - נראה כוונתך לרש"י שמות כ"ה ל"ב: "יצאים מצדיה - לכאן ולכאן באלכסון נמשכין ועולין עד כנגד גובהה של מנורה שהוא קנה האמצעי". להבנתי אין זה מחייב, אפשר שלא בחר רש"י אלא בצורה הקלה להמחיש צורת המנורה ותו לא.

איני דן בדבר, אלא ככל נושא הלכתי אחר ע"פ כללי החשיבה ההלכתית הרגילה לענ"ד:
בש"ס וכיוצ"ב לא מצאנו (ככל הידוע לי כמובן) שנאמרה קפידא בזה, שהמנורה תעשה בצורה כזו (אלכסון ועיגול) או אחרת.
רש"י והרמב"ם מעולם לא אמרו שיש הלכה כזו, מתוך הבנתם בפסוקים או בש"ס, לצורה כזו או אחרת.
הם גם לא אמרו בשום מקום שהם קבלו וידוע להם צורה מסויימת.

א"כ כשהרמב"ם מצייר את ציור המנורה, אי"ז אומר כלום, יתכן ואף בעצמו לא ידע איך היא היתה (היסטורית), והלכתית הבין שאין קפידא וא"כ לא ענין אותו הצורה.
כמו"כ רש"י כשבא לצייר בדבריו את ציור המנורה, בוחר בדרך אחת לציירה שזה היה באלכסון. מעולם הוא לא אמר שיש בכך מצוה או צורך כלל.

ואף אם יבוא אליהו ויעיד שהמנורה במקדש היתה עגולה או באלכסון, להאמור אי"ז נפק"מ לשום דבר, כי מי אמר בכלל שיש בזה קפידא?

היחיד בקדמונינו שמצאנו (ושוב, ככל הידוע לי עתה מבלי חיפוש) שיחס בכלל חשיבות לענין כך או כך, אינו אלא ר' אברהם בן הרמב"ם הנ"ל,
ולענ"ד דבריו צריכים מקור, מי אמר לו שיש בכלל קפידא בזה, וכנ"ל?

על ראשון ראשון: הרמב"ם בהחלט כתב "וזו היא צורתה", צא ולמד! ובידוע שיש לדקדק בדברי הרמב"ם עד כמה שנוכל כמו שדייקו חז"ל בלשון המשנה! (כ"ה ביד מלאכי כללי הרמב"ם אות ב' [כמדומני]). בנוסף, הקוים אינם סתם אלכסוניים, ניכר שהשתמש הרמב"ם במחוגה (או כלי קרוב לכך, איני יודע איזה היה נפוץ) על מנת שיהיו הקוים אלכסונים בדיוק, ניתן לראות את כתה"י עצמו של הרמב"ם. ולכן כתבתי תיבות "משטרח . . ודקדקה". [אגב, הציור הוא לא מן הי"ד, כ"א מפיה"מ, אך אין לי סיבה לחלק בין היד ופיה"מ, ואף זה בכללי הרמב"ם ביד מלאכי].

ואף ברש"י, כן הם הדברים, שהרי אילו היה שותק ואומר בסתימת לשון: "לכאן ולכאן ונמשכין ועולין עד גובהה כו'", כלום מאומה חסר? אלא על-כרחך בא להשמיענו הלכה.

בכלל, אני נוטה לדקדק בלשוני, ולכן כתבתי: "מצוה איכא", כלומר שאף אם נאמר כדבריך (וזו אכן דרך חשיבה הלכתית הגיונית), הרי לא נוכל לשלול שמעיקרא דדינא יש לעשות כן, שקניה אלכסונים ולא עגולים, ואם עשאוה עגולים - כשרה.

[השאלה הקשה ביותר, שעליה אין לי תשובה היא: מקור! מנין לו להרמב"ם שאכן קניה אלכסונים?]

לגבי ר"א בן הרמב"ם, כמדומני שאין טובה הימנה, בן המעיד על תורת אביו?
סוף דבר: ודאי שאין בידינו לפסול מנורה שקניה עגולים.

אדג כתב:על ראשון ראשון: הרמב"ם בהחלט כתב "וזו היא צורתה", צא ולמד! ובידוע שיש לדקדק בדברי הרמב"ם עד כמה שנוכל כמו שדייקו חז"ל בלשון המשנה! (כ"ה ביד מלאכי כללי הרמב"ם אות ב' [כמדומני]). בנוסף, הקוים אינם סתם אלכסוניים, ניכר שהשתמש הרמב"ם במחוגה (או כלי קרוב לכך, איני יודע איזה היה נפוץ) על מנת שיהיו הקוים אלכסונים בדיוק, ניתן לראות את כתה"י עצמו של הרמב"ם. ולכן כתבתי תיבות "משטרח . . ודקדקה". [אגב, הציור הוא לא מן הי"ד, כ"א מפיה"מ, אך אין לי סיבה לחלק בין היד ופיה"מ, ואף זה בכללי הרמב"ם ביד מלאכי].

ואף ברש"י, כן הם הדברים, שהרי אילו היה שותק ואומר בסתימת לשון: "לכאן ולכאן ונמשכין ועולין עד גובהה כו'", כלום מאומה חסר? אלא על-כרחך בא להשמיענו הלכה.

בכלל, אני נוטה לדקדק בלשוני, ולכן כתבתי: "מצוה איכא", כלומר שאף אם נאמר כדבריך (וזו אכן דרך חשיבה הלכתית הגיונית), הרי לא נוכל לשלול שמעיקרא דדינא יש לעשות כן, שקניה אלכסונים ולא עגולים, ואם עשאוה עגולים - כשרה.

[השאלה הקשה ביותר, שעליה אין לי תשובה היא: מקור! מנין לו להרמב"ם שאכן קניה אלכסונים?]

לגבי ר"א בן הרמב"ם, כמדומני שאין טובה הימנה, בן המעיד על תורת אביו?
סוף דבר: ודאי שאין בידינו לפסול מנורה שקניה עגולים.

ר' אדג, שכחת לציין שהרמב"ם כותב שם בהמשך: ואני אצייר לך עתה בצורה זו הגביעים תבנית משולש, והכפתורים עגול, והפרח חצי עגול, כל זה כדי להקל על הציור, כיון שאין המטרה בציור זה שתדע ממנו תבנית הגביע בדקדוק כיון שכבר בארתי לך אותו, אלא הכוונה בו ידיעת מנין הגביעים והכפתורים והפרחים ומקומותם ושעורי מה שהיה בקנה המנורה שאין בו כלום, והמקומות שהיו בהם הכפתורים והפרחים, וכללותה היאך היתה, וזו צורת כל זה. (תרגום קאפח)
רואים במפורש מדברי הרמב"ם שלא נחת בציור זה, לדייק בפרטים, אלא כל כונתו רק להראות כיצד היו הגביעים כפתורים ופרחים בקנים ובמנורה. תוכל לתפוס אותי שכתב זאת רק על ענין הגכו"פ, אבל כיון שאנו כבר יודעים שלא נחת לדקדק בציור זה, הרי יתכן שגם ביתר הפרטים לא דקדק, וכיון שכותב שרוצה להקל על עצמו את הציור ברור שיתכן שגם היקל לצייר את הקנים ישר ולא עגול.
גם ברש"י, למרות שהמעשה חושב הבין שלדעתו הקנים ישרים, עדיין יש מקום לומר שרש"י רק פירט את הכיוון הכללי של נטית הקנים שהוא באלכסון, כלומר מתרחב לצדדים כלפי מעלה.

המהדיר כתב:לקראת חג החנוכה

המנורה המפוסמת בשער טיטוס ברומא (Arco di Tito) [החלק העליון דומה ללא ספק למנורה המקורית, ולא אמרי' בכה"ג עדות שבטלה מקצה בטלה כולה. ואכמ"ל]:

ודאי כונתך לתרץ השאלה שיש למטה צורת ע"ז, וכידוע הר' הרצוג רצה לומר שנשברה ירך המנורה בדרכה לרומי.
קראתי פעם הסבר פשוט, המנורה נראית כאן כשהיא בתוך כלי רחב, עליו הופיעה הצורה הנ"ל.
וקצת נראה כן שהרי רש"י והרמב"ם כתבו שיש לה ג' רגליים, וכן נראה בציורים עתיקים, וכאן נראה מין בסיס רחב שלא ידוע מציורים אחרים, לכן נראה שאין זה בסיס אלא כלי.

במציאות הציבור הירושלמי לא ראה - ברובו - את המנורה, וכי מניין הייתה לו האפשרות לכך. וודאי שהחרטים ידעו זאת מכלי שישדי ושביעי וכו'. או ניימא שהעגולה הייתה ממנורות האור דבביהמ"ק וכו'.

ולאחרי כ"ז אין אחר דברי המלך משה בן מיימון ז"ל מאום.

לגופו של דבר ראה מש"כ הרב נחום גרינוואלד בקובץ אור ישראל טבת תש"ס, והדברים עתיקין, ולא בכדי קשרו בגמ' יגדיל תורה ויאדיר עם מעלה גרה!

המהדיר כתב:

מעיין כתב:למהדיר ! מה ענין שמיטה אצל הר המנוחות?
ושני לוחות הברית [המתנוסס לתפארה בעגולה על שערי הספרים ועל ארוני הקודש בעוד שמפורש בכתוב שהיו מרובעות] יוכיח [שאין לסמוך על חריטים, ויש לחלק]
לכבוד חנוכה שעסקו בחידות, סמכתי על החכמים שיבינו ברמיזא, ואתכם הסליחה

טענו בחטים והודו לזכר קדשו

אני מביא לך עדויות בנות התקופה שיצרו אותם אנשים שביקרו בבית המקדש ומלכים חשמונאים שהיו כהנים גדולים ששירתו בבית המקדש, ואתה בא לי עם ציורי לוחות הברית בשערי ספרים מודפסים.

נפלא!

הרי גדולה מזו מצינו בגמ' שבת דף סג ע"ב "ואמר ר' אליעזר בר' יוסי אני ראיתיו בעיר רומי וכתוב קדש לה' בשיטה אחת", וכתב שם המאירי "ואע"פ שמגדולי החכמים העידו אני ראיתיו ברומי וכתוב עליו קדש לה' בשיטה אחת, לא הכחישו את הידוע אצלם" וא"כ הרי זה בבחי' "הרואה פלא בחלום"!. וראה לקו"ש חכ"ו ע' 200 מש"כ האדמו"ר מליובאוויטש בביאור הדברים.

כוכב כתב:הרי גדולה מזו מצינו בגמ' שבת דף סג ע"ב "ואמר ר' אליעזר בר' יוסי אני ראיתיו בעיר רומי וכתוב קדש לה' בשיטה אחת", וכתב שם המאירי "ואע"פ שמגדולי החכמים העידו אני ראיתיו ברומי וכתוב עליו קדש לה' בשיטה אחת, לא הכחישו את הידוע אצלם"

לעומת זאת עיי' ריטב"א ליומא נז א אר"י אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים שהק' איך פליגי רבנן עליה כיון שראה כך ותי' דאף שאינו מתכוין אפשר שפגעו בה טיפי דמים ע"ש

כוכב כתב:לגופו של דבר ראה מש"כ הרב נחום גרינוואלד בקובץ אור ישראל טבת תש"ס, והדברים עתיקין, ולא בכדי קשרו בגמ' יגדיל תורה ויאדיר עם מעלה גרה!

הגיעני כזנב הלטאה

"שותא דמר לא ידענא", אך אם הבנתי כוונתך הרי היא מונך לפניך http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13597&hilite=3b8512e3-15fb-4ba2-9304-a908dfa5005c&st=%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%93&pgnum=140