רבי יצחק הוטנר: המונח שואה לא תואם לתיאור חורבן יהדות אירופה

[אי''ש יהודי]

בקובץ 'אורייתא' תשע''א - השואה, היו"ל ע"י עמיהוד לוין - נתניה, נדפס מאמר מתורגם מאנגלית מסימפוזיון-רב שיח שהתקיים בי"ב סיון תשל"? בישיבת רבנו חיים ברלין בהשתתפות ראשי ישיבות ומנהלי בתי ספר מרחבי ארה"ב שפת היידיש, רבי יצחק הוטנר ניהל את הרב-שיח והשיב לשאלות המחנכים בנושא 'חורבן יהדות אירופה' השיחה נתפרסמה בתרגום לאנגלית בThe Jewish Observer באוקטובר 77 ובאורייתא הנ"ל תרגמוה לעברית - נ"ט בר נ"ט.

מצ''ב

[איש_ספר]

הרב אי"ש, הספר יצא רק לאחרונה, והוא נמכר בחנויות ובמחיר רב (70 שקלים!), ובמאמר הנוכחי הושקעה עבודת תרגום ותמלול רבה, לכן לא נראה לי הגון לעלות כאן את המאמר כולו. פנה נא לרב עמיהוד לוין, ובאם הוא מתיר, אעלה פה את המאמר בשלימותו.

SCX-4x24_20111222_09291509.jpg (81.89 KiB) נצפה 5609 פעמים

---------
קניתי את הספר לפני ימים מספר, והשתוממתי שיצירה מיוחדת כזו יצאה בקול דממה דקה. מדובר בכרך בן תר"ח עמודים, המוקדש כולו לשואה, מהיבטים שונים. והכל בעריכה מקצועית ונעימה כמסורת כרכי אוריתא ועורכם הרה"ג ר' עמיהוד שליט"א. במקום להכביר במילים אסרוק כאן את תוכן הענינים. אבל אולי מוטב יותר לעשות זאת אחר החנוכה.

[אי''ש יהודי]

רצ''ב

[בר ששת]

עדיין לא נכנסתי לעיון בפרטים.
ובכ"ז מעניין לציין, שבחוברת 'קופת בשמים' שי"ל אחר פטירת הפני מנחם מגור זי"ע בתפוצה מצומצמת (ובה הדרכות אישיות שנאמרו ע"י בפרטיות), נמסר שכמה פעמים הורה שלא לכתוב עג"ב מצבות וכדו' את המילים ''נספה בשואה'' אלא ב''ימי הזעם'' או בכל כינוי אחר. (אם זיכרוני אינו מטשטשני, הנימוק היה שזו הגדרה שבדו מליבם חיצוניים ואין לה מקור קדוש).

[איש_ספר]

עדיין לא נכנסתי לעיון בפרטים.
ובכ"ז מעניין לציין, שבחוברת 'קופת בשמים' שי"ל אחר פטירת הפני מנחם מגור זי"ע בתפוצה מצומצמת (ובה הדרכות אישיות שנאמרו ע"י בפרטיות), נמסר שכמה פעמים הורה שלא לכתוב עג"ב מצבות וכדו' את המילים ''נספה בשואה'' אלא ב''ימי הזעם'' או בכל כינוי אחר. (אם זיכרוני אינו מטשטשני, הנימוק היה שזו הגדרה שבדו מליבם חיצוניים ואין לה מקור קדוש).

viewtopic.php?f=7&t=3234&p=25187&hilit=%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA#p25187

[בר ששת]

אכן, אין נסתר מנגד עיניו. אך גם אני זכיתי לראות בגוף החוברת. והן-הן הדברים.

[לא ידען]

הרב לאו אוהב לספר (התחלה טובה, לא...) בקהל מתאים, ששמע מהפני מנחם לקרוא לזה 'עקידה'.

[size=50]הייתי ררגע לפני נאום, דררשה, הררצאה, והרררבי קורררא לי. רררר' ישררראל מאיררר אל תזכיררר שואה.

נאלמתי דום. השתוממתי. אמררררתי לו, איך. איך אפשררר. כעת?!

אמרררר לי חמש אותיות. אותיות שיש בהם גבורררה עילאית מסירררות נפש והררבה אמונה. עקידה. רררר' ישררראל מאירררר, תגיד עקידה.[/size]

[מזמור שיר]

בשנים האחרונות ניכרת התעוררות במוסדות חרדיים ללמוד על השואה. במאמרו של הר"י הוטנר המובא כאן [ותודה לאי"ש שהעלה את המאמר המאלף] מובעת התנגדות לזה.

[אי''ש יהודי]

לרגל יום שנקבע על ידיהם...