פורום אוצר החכמה

הרמב"ם () כתב שכל הכוונה שממעטין בשמחה, כדי לעורר הלבבות לתשובה, והתשובה הוא העיקר.

מי יכול לעזור באיתור מ"מ?

לכאורה מפורש להיפך ביד, שכתב (הל' תעניות פ"ה הי"ג) וז"ל: "וכל אלו הדברים כדי לזכור ירושלים שנאמר 'אם אשכחך ירושלים וגו'". (אף שלא איירי בהוספת אבלות דחודש אב, מ"מ קאי באותו עניין).

אך כעניין זה כתב גבי כללות התעניות (שם, רפ"ה): "יש שם ימים שכל ישראל מתענין בהן מפני הצרות שארכו בהם כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה . . שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב כו'". הרי שפירש שצומות וזכרון הדברים הוא על מנת שישובו בתשובה.

תודה רבה!

עזרת לי גם בזה.

כמ"ש הרמב"ם () העיקר מהתענית לעורר הלבבות לתשובה.

להעיר מתשובת כ"ק אדמו"ר לר 'משה יצחק העכט ז"ל, שלע"ע לא ראיתי לה מקבילה (נדפסה ב'תשורה' לחתונת ר' לוי העכט מכפ"ח):

"חודש אב... שהמלך מתכונן לצאת לשדה"...

על 'המלך בשדה' ראה לקו"ת, דברים, דף ל"ב.

וכידוע פתגם העולם (?) "תמוז ראשי תיבות: זמני תשובה ממשמשים ובאים. אב ראשי תיבות: אלול בא".

מה מקור פתגם העולם שתמוז הוא ר"ת זמני תשובה ממשמשים ובאים?

שברי לוחות כתב:מה מקור פתגם העולם שתמוז הוא ר"ת זמני תשובה ממשמשים ובאים?

בספרי חסידות (ומשם לחכמי המוסר)