העתקה מספרים אחרים בספרי הראשונים

[מחפש דעת]

האם ידוע למישהו התיחסות (כמה שיותר מוקדמת) לכך שבחלק מהראשונים מצינו שהעתיקו דבריהם מראשון אחר ולא ציינו את הדבר.
למשל המאירי על תהילים לקח מהרד"ק. והרד"ק לקח בכמה מקומות. וכן על זה הדרך.

[היא שיחתי]

נראה לי שחכם באשי הזכיר העניין בעבר

[מחפש דעת]

איך אגיע לזה?

[ציבור]

הרמב"ם בהקדמתו לשמונה פרקים מתייחס לכך שפעמים הוא אינו אומר דבר בשם אומרו. יעוין שם.

[פרוזבול]

ממין הענין:
viewtopic.php?f=7&t=7032&p=62519#p62519

[איש_ספר]

תחילת מאמרו של ר"ש אשכנזי בישורון האחרון (אין באוצר)

ישורון-25.pdf

(31.1 KiB) הורד 354 פעמים

[מורה צדק]

אפשר שכוונת המעתיקים הייתה להעתיק את הדברים לעצמם, ולא ח"ו בכדי לגזול, אך אחר שנמצא כתב ידם יחסו זאת להם.

[לייטנר]

עיין במאמרים של אברמסון ('בלשון קודמים', בתוך: מחקר בשירת ישראל בספרד, התשכ"ה), אורבך (בעלי התוספות, ירושלים התשמ"ה עמ' 678) ומרגליות (שם עולם ירושלים התשמ"ט, עמ' טו הערה 15).
מעניין לציין את דעתו של המשורר דן פגיס ('על מושג המקוריות בשירה העברית מתקופת ספרד', PAAJR 37, 1969 עמ' 51-31) כי כל עוד הטקסט עובר עיבוד ואינו פלגיאט שלם, המעשה נחשב ללגיטימי בתקופות מסויימות.

[ברקים רב]

שאלתי פעם את הגר"צ אברמוביץ ז"ל בענין כזה, ואמר לי כי כך היתה דרכם של המחברים, שכאשר הבינו דבר מעצמם ואח"כ מצאוהו כתוב, העתיקוהו כמות שהוא.

[היא שיחתי]

שאלתי פעם את הגר"צ אברמוביץ ז"ל בענין כזה, ואמר לי כי כך היתה דרכם של המחברים, שכאשר הבינו דבר מעצמם ואח"כ מצאוהו כתוב, העתיקוהו כמות שהוא.

אני דווקא סבור להיפך, שכשלמדו תורה מרבם או מפי כתבם ראו לנכון לכתוב הדבר כפי צורת מסירתו המקורית, משא"כ כשסברוהו מעצמם יש לכתוב כפי הבנתם

ואגב אורחא דהרעיון שכתבת
נזכר אני שלתחרות "חבורות" תורניות הגיע "שטיק'ל" תורה יפהפה, דא עקא שלאחר עיון נמרץ גילה בודק החבורות ששטיק'ל זה מופיע בחידושי הגרי"ז, שלח שאלה נמרצה לכותב מה ראית על ככה, והשיב הכותב שהאמת שחידשתי הדבר מדנפשי, רק לאחר מכן ראיתי שכבר חידש כן הגרי"ז, אבל מה לעשות והוא כותב הרבה יותר יפה, אז העתקתי את הנוסח ממנו, אולם השטיק'ל תורה הוא בעצם שלי...

[איש אשכולות]

שאלתי פעם את הגר"צ אברמוביץ ז"ל בענין כזה, ואמר לי כי כך היתה דרכם של המחברים, שכאשר הבינו דבר מעצמם ואח"כ מצאוהו כתוב, העתיקוהו כמות שהוא.

אני דווקא סבור להיפך, שכשלמדו תורה מרבם או מפי כתבם ראו לנכון לכתוב הדבר כפי צורת מסירתו המקורית, משא"כ כשסברוהו מעצמם יש לכתוב כפי הבנתם

ואגב אורחא דהרעיון שכתבת
נזכר אני שלתחרות "חבורות" תורניות הגיע "שטיק'ל" תורה יפהפה, דא עקא שלאחר עיון נמרץ גילה בודק החבורות ששטיק'ל זה מופיע בחידושי הגרי"ז, שלח שאלה נמרצה לכותב מה ראית על ככה, והשיב הכותב שהאמת שחידשתי הדבר מדנפשי, רק לאחר מכן ראיתי שכבר חידש כן הגרי"ז, אבל מה לעשות והוא כותב הרבה יותר יפה, אז העתקתי את הנוסח ממנו, אולם השטיק'ל תורה הוא בעצם שלי...

הסיפור הוא עם הגאון ר' בנימין סרוצקין (אביו של...., ובזכות עצמו) שבספרו ימין המלך על הרמב"ם יש שטיקלאך בלשונו של הגרי"ז, וכששאלהו היתכן? ענה, אני חידשתי את זה אח"כ ראיתי שגם הגרי"ז אמר כן והוא כותב את זה הרבה יותר טוב אז העתקתי ממנו.
באזני שמעתי ממנו.

[ברקים רב]

.

[עמקן]

בראשונים, בפרט מפרשי הרי"ף שכיח מאד שהעתיקו מראשונים אחרים בפרט רש"י בלי לציין, כנראה משום שהיה ידוע לכל. [דומני שראיתי פעם בר"ן שחלק על רש"י וכ' דאע"פ שלמעלה לא כתבתי כן היינו משום שדרכי תמיד להעתיק דברי רש"י.]
יש מקומות בפי' הרמב"ן על התורה ובפי' רבינו יונה על התורה שהם אותו דבר מילה במילה. המהדיר לפי' ר"י מתייחס לזה בהקדמתו.