אז היכן קבור ר"י בעל הטורים?!

[י. רבינוביץ]

להלן מצורף העתק מאתר אהלי צדיקים (ר' לינק מצורף בהמשך) אודות מקום קבורת בעל הטורים,
האם לחו"ר הפורום יש מה להוסיף אודות מקום קבורתו של ר"י בעל הטורים?


מקום קבורתו של ר"י בעל הטורים: בכיוס או בטולדו?
ישנם חילוקי דיעות באשר למקום קבורתו של רבנו: יש טוענים כי רבנו קבור בטולדו שבספרד, ואילו אחרים טוענים שרבנו קבור על אי בשם כיוס הסמוך לאיזמיר שביוון.
ידוע כי בבית הקברות היהודי בטולדו עמדה מציבה ושמו של רבנו חרוט עליה, דבר שכביכול מעיד על קבורתו במקום, אך מאידך ישנם עדויות מובהקות של גדולי עולם וראיות ומסמכים אחרים שמוכיחים כי רבנו טמון בכיוס. העובדות הללו יוצרות דילמה לא קטנה באשר למקום קבורתו של רבנו.
ידוע כי רבנו החל בסוף ימיו במסע לארץ ישראל, מסע כזה ארך באותם ימים ימים ארוכים של תלאות ונסיעות ממקום למקום.
את מסעו החל רבנו בעיר טולדו שבספרד, והוא חצה את אירופה עד לכיוס שביוון כאשר בכוונתו להפליג מכיוס לארץ ישראל.
הרבה יהודים וצדיקים גדולים נפטרו באיזורים אלו, אחרי תלאות הדרך בדרכם לארץ ישראל, כך גם רבנו, כאשר הגיע לכיוס נפל למשכב ממנו לא קם.
בני הקהילה בכיוס כנראה התוודעו לרבנו ולכן קברוהו בכבוד גדול במרכז בית הקברות. יש להניח כי באותו הזמן, בצידו השני של הגלובוס, בטולדו שבספרד יושבים בני הקהילה מדוכדכים וליבם מר, הם ידעו שרבנו כבר היה אמור להגיע לארץ ישראל ומבירורים שעשו עלה כי כף רגלו לא דרכה בארץ, במר ליבם חיכו עוד ימים ארוכים לתשובה ובליבם תקווה, כעבור זמן מה הבינו שרבם אהובם כנראה נפטר בדרכו ולכן העמידו מציבה לזכרו בבית הקברות על יד אביו בעל הרא"ש, על מנת לכבדו ולהוקירו ולבל ישכח שמו.

ספרים ומקורות:
′סדר הדורות′ - חלק ימות עולם - האלף השישי - ה′ אלפים ק:
רבינו יעקב בעל הטורים בן הרא"ש (ע"ל פ"ח) חבר הטורים שנת ה′ אלפים ק′, כנראה בטור או"ח סי′ תכ"ז (צמח דוד). וחבר פירוש על התורה בגימטריאות, וקיצור פסקי הרא"ש. ושמעתי מאיש אחד שהראו לו קבורתו בעיר שאייה רחוק מאיזמיר יום אחד. ולפי הנראה לעיל שנת פ"ח לא היה בספרד רק באשכנז.

החיד"א כותב בספרו ′שם גדולים′ - חלק גדולים - מערכת י אות רח:
...ורבינו יעקב בעל הטורים נסע מאשכנז לבא לארץ ישראל ובעיר כיא"ו נתבקש בישיבה של מעלה והיתה מנוחתו כבוד.

רבי נתן שטרנהארץ מברסלב כותב בספרו ′ימי מוהרנ"ת′ - חלק שני - קעב-קעג:
וְהִנֵּה בְּעֵת שֶׁעָמַדְנוּ שָׁם אֵצֶל הָעִיר סָאקֶיס הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, אָמַר לָנוּ הַקַּפִּיטַאן שֶׁהוּא יַעֲמֹד שָׁם עַד יוֹם שֵׁנִי שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה...גַּם אֲנַחְנוּ הָיָה בְּדַעְתֵּנוּ לֵירֵד לָעִיר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּדֵי לִהְיוֹת שָׁם עַל קֶבֶר רַבֵּנוּ יַעֲקֹב בַּעַל הַטּוּרִים שֶׁהוּא קָבוּר שָׁם, אַךְ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵב אִישׁ וְכוּ′...וּבְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁהוּא עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה זָזָה הַסְּפִינָה מִסָּאקֶיס.
שלא כמו שכותבים האנשים, מוהרנ"ת לא היה על קבר הבעל הטורים אבל הוא מעיד כמשיח לפי תומו שהוא קבור שם.

במהלך המחקר שערכה האגודה על מקומות קדושים בגליל, מצאו חוקרי האגודה תפילה עליה נכתב כי תפילה זו נהגו לומר על קברו של בעל הטורים באי כיוס.
את התפילה ניתן למצוא בספר זכותיה דיעקב שנדפס באיזמיר שנת תר"כ. כמו"כ באוסף בנייהו אות ז′ מספר 9 [מס′ פריט f 44021] שם הנוסח קצת שונה מהנדפס בספר זכותיה דיעקב. את הצילום ניתן להשיג בבית הספרים הלאומי.

בספר ′אבני זכרון′ סימן ז′ נכתב כי רבנו נקבר על יד קבר אביו בטוליטולא (כהיום טולדו), בספר אף מובא נוסח המציבה וזו לשונה:
עדה המצבה מחזה עליון לחזות / כי תחתיה נגנז איש תם יושב אהלים. / . . . . . . . . רב פעלים, / צדיק מושל ביראת א-להים. . . הר"ר / יעקב בן הרא"ש ז"ל - אמרתו כטל תזל, / מפי ספרים אשר חבר בשפה ברורה / פרוש ופוסקים לשלשה סדרים, / ומלאכת ארבעה טורים וכו′ / כל ימיו היו מכאובים, סבל יסורים / בחבה, ונפטר באהבה רבה. וכ"ב / תמוז הובא עד אביו הרא"ש לשכב אצלו / בקבר אשר כרה לו.




לינק למאמר באתר אהלי צדיקים של ר' ישראל מאיר גבאי: http://www.zadikim.org/46352.html

[איש_ספר]

ממש מחלוקת הפוסקים, מצד אחד יש רישום מהמצבה שלו המלמד שנקבר ליד אביו הראש בטולידו (האם מישהו מפקפק באותנטיות של רישומי המצבות באבני זכרון?), מאידך יש אגדות של שלשלת הקבלה ומסל"ת של מוהרנ"ת.
ידועה העדות הנוראה המובאת בעמק הבכא על הסרת המצבה מקבר הרא"ש, למנוע חילול הקבר ויש לבדוק שם אם לא מוזכר להדיא גם רבי יעקב בעה"ט. להרחבה יש לעיין במקורות שאסף פריימן בספרו על הרא"ש וצאצאיו. יש שם התייחסות לשאלת מקום הקבורה.

[הבונה]

ממש מחלוקת הפוסקים, מצד אחד יש רישום מהמצבה שלו המלמד שנקבר ליד אביו הראש בטולידו (האם מישהו מפקפק באותנטיות של רישומי המצבות באבני זכרון?), מאידך יש אגדות של שלשלת הקבלה ומסל"ת של מוהרנ"ת.

לא הבנתי באיזו נימה נקטת כאן, אם ברצונך לומר, שהסימוכין להיקברו בכיאוס קלושים. הרי גם הרחיד"א סמך ידו על כך, ואם לדעתך הוא שאב זאת משה"ק, הובא לעיל שגם נמצא סדר תפילות לומר שם, וכמדומה שזו ראיה ברורה שלפחות תושבי המקום היה להם קבר שידעו להצביע עליו ולומר כאן הוא נקבר.
ובאשר לשאלה, האם מישהו מפקפק באותנטיות של רישומי המצבות באבני זכרון? הנה ידוע שלר' אליעזר אשכנזי היתה מציבה נוספת לא בקרקא במקום הקברו, מה שסייע ללהשכחת הענין שהוא קבור בקרקא, עד שביזמת ר"ש סופר מקרקא התגלה מחדש. ראה בהגש"פ מעשי ה' מהד' הרב בניש סקירה על פרשה זו. וכאן טוען הכותב הנ"ל שמדובר במצבת זכרון, לא במצבה מזויפת.

[חקר]

מעניין שבמבוא לפי' הטור עה"ת מהדו' הרב שטרן [תשכ"א] שילב את ב' הגירסאות יחד:

בראשית המאה השניה לאלף השישי עזב רבינו את ספרד בדרכו לעלות לארץ ישראל, אולם משאלתו זאת של רבינו לא נתמלאה, ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי א-להים, בעיר כיא"ו נתבקש בישיבה של מעלה, ויגוע ויאסף אל עמו, וישאו אותו ארצה ספרד ויקברו אותו בבית החיים העתיק שבעיר המהוללה טולטילה בקברו אשר כרה לו, שמה קברו את אביו הגדול הרא"ש לכל בני ישראל וכו'.

זה נשמע סביר שטלטלוהו אחר פטירתו מיוון לטולידו?

[חכם באשי]

לא סביר בהחלט. באותם ימים, מסע מיוון לספרד ארך שבועות ארוכים, ומקררים לא היו אז באופנה...
באותם ימים היה גם הנוהג, שמי שמת בשעת מסע בים היו משליכים את גופתו המימה.

[י. רבינוביץ]

א. אין קושי אם נאמר שלקחו את עצמותיו (בתוך כד) ולא את גופו.

ב. האם יש עוד מישהו (או מקור אחר) חוץ מפריימאן (עמוד קכ"ה) שדוחה או שסותר את הטענה שהרא"ש נקבר ביוון?!

[א. חיים]

סברא היא שאשכול דידן שייך לפורום משפחות סופרים.

לאחרונה פורסם מאמר המוקדש לנושא המדובר ומבררו כיאות (גם מציאותו של אשכול דידן לא נעלמה מעיניו של כותב המאמר).
הרי הוא לפניכם: