פורום אוצר החכמה

איש.dot כתב:אינני רוצה להיות הכופר השכונתי, אבל מכיון שדילוגי האותיות לא הוזכרו אצל רבותינו הראשונים והאחרונים (כמדומני) - האם מישהו ניסה פעם לחפש מרווחי אותיות וכו' בסתם ספר רגיל, ספר ילדים או קומיקס? אם שם לא נמצאו כל תוצאות חיוביות, יהיה כאן חידוש עצום. אם כן...

"רבי בחיי בן אשר (1255 - 1340) מצא כי בספר בראשית דילוג של 42 (מספר אותו קושרת הקבלה לבריאת העולם) אותיות מתחילתו יוצר את הביטוי בהר"ד הקשור למולד הירח. רבי משה קורדובירו, מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מציין בספרו "פרדס רמונים" בשער הצרוף: "ידיעת סודות תורתינו הקדושה הוא על ידי הצירופים, והגימטריאות, והתמורות, וראשי תיבות, וסופי תיבות, ותוכי תיבות, וראשי פסוקים, וסופי פסוקים, ודילוג אותיות וצרוף אותיות".

הדילוגים נבדקו בספרים אחרים ולא נמצא מאומה...

יאיר כתב:אולי תואיל לבאר מה ענין קומקום לנושא?
(מישהו חזר בתשובה בגלל שהטביל קומקום והוא לא ניזוק?)...
אגב, הידברות לא עורכים סמינרים..

א. פשוט בשבוע האחרון הוצרכתי להטביל קומקום חדש, וחששתי שיהרס - ולשם כך פתחתי את הספר הנ"ל. מאוד נהניתי לראות את דבריו על המעשים שבכל יום וכו' שרואים בזה נפלאות, ומשום כך כתבתי שמעמד הטבלת קומקומים שלאחמ"כ יישארו כמתכונתם - יכול לקרב הרבה יהודים לאבינו שבשמים בראותם שאכן גם בעוה"ז לא יאונה לצדיק כל און.
ב. אז ערכים, אל תתפסני במילה.

יאיר כתב:"רבי בחיי בן אשר (1255 - 1340) מצא כי בספר בראשית דילוג של 42 (מספר אותו קושרת הקבלה לבריאת העולם) אותיות מתחילתו יוצר את הביטוי בהר"ד הקשור למולד הירח. רבי משה קורדובירו, מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מציין בספרו "פרדס רמונים" בשער הצרוף: "ידיעת סודות תורתינו הקדושה הוא על ידי הצירופים, והגימטריאות, והתמורות, וראשי תיבות, וסופי תיבות, ותוכי תיבות, וראשי פסוקים, וסופי פסוקים, ודילוג אותיות וצרוף אותיות".

הדילוגים נבדקו בספרים אחרים ולא נמצא מאומה...

לא ידעתי על כך. נפלא.
באילו ספרים בדקו, ומי בדק? מענין לשמוע פרטים!

בכלל, כתבתי באוירת חודש אדר, נא לא להקפיד...

הנה מתורת אמת

איש.dot כתב:

יאיר כתב:אולי תואיל לבאר מה ענין קומקום לנושא?
(מישהו חזר בתשובה בגלל שהטביל קומקום והוא לא ניזוק?)...
אגב, הידברות לא עורכים סמינרים..

א. פשוט בשבוע האחרון הוצרכתי להטביל קומקום חדש, וחששתי שיהרס - ולשם כך פתחתי את הספר הנ"ל. מאוד נהניתי לראות את דבריו על המעשים שבכל יום וכו' שרואים בזה נפלאות, ומשום כך כתבתי שמעמד הטבלת קומקומים שלאחמ"כ יישארו כמתכונתם - יכול לקרב הרבה יהודים לאבינו שבשמים בראותם שאכן גם בעוה"ז לא יאונה לצדיק כל און.
ב. אז ערכים, אל תתפסני במילה.

יאיר כתב:"רבי בחיי בן אשר (1255 - 1340) מצא כי בספר בראשית דילוג של 42 (מספר אותו קושרת הקבלה לבריאת העולם) אותיות מתחילתו יוצר את הביטוי בהר"ד הקשור למולד הירח. רבי משה קורדובירו, מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מציין בספרו "פרדס רמונים" בשער הצרוף: "ידיעת סודות תורתינו הקדושה הוא על ידי הצירופים, והגימטריאות, והתמורות, וראשי תיבות, וסופי תיבות, ותוכי תיבות, וראשי פסוקים, וסופי פסוקים, ודילוג אותיות וצרוף אותיות".

הדילוגים נבדקו בספרים אחרים ולא נמצא מאומה...

לא ידעתי על כך. נפלא.
באילו ספרים בדקו, ומי בדק? מענין לשמוע פרטים!

בכלל, כתבתי באוירת חודש אדר, נא לא להקפיד...

א.אני הטבלתי קומקום ונכוונתי... אך כתוב "לא יאונה לצדיק כל און"...

ב.הנה עוד דבר מעניין:

3^ "מאוחר יותר מצא ד"ר משה כץ כי המילה עמלק מופיעה בדילוג 12,111 אך פעם אחת בספר בראשית, כשהאות הראשונה של הדילוג היא הע במילה העמלקי שבפסוק ויכו את כל שדה העמלקי, והאות האחרונה שלה היא הק במילה עמלק שבפסוק "ותלד לאליפז את עמלק".

בס"ד
סיכום: הדילוג נכון למספר 12111.
הוא נכון למילה: מגלת. כשהיא נמצאת ליד המילה אסתר - הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר, ולא במ"ם הראשונה בתורה.
לגבי מרדכי זה לכאו' לא נכון.

יאיר כתב:א.אני הטבלתי קומקום ונכוויתי...

אצלך המקוה כלים מלא במים רותחים??? או שהקומקום היה מלא??? תמהני...

הוא התכוון שהקומקום 'נשרף'

רחמים כתב:הוא התכוון שהקומקום 'נשרף'

נכון..ותוקן אח"כ ע"י פירוקו וייבושו ע"י מייבש שיער או משהו אחר (כבר איני זוכר)...

רחמים כתב:קודם כל מנין האותיות לא מדוייק והוא 12196 כנ''ל וכן מופיע בפרוייקט השו''ת
דבר שני בדקתי בפרוייקט השו''ת על מרחק של 12110 ושוב אסתר נמצאה אבל לא בא' הראשונה בתורה ומרדכי לא נמצא כלל.

מנין האותיות 12196 הוא כולל קרי וכתיב
כמדומני שלצורך זה יש למנות רק את הכתיב
ספירה מהירה של האותיות שהם קרי הם 78
נמצא באותיות המגילה הן 12118 !!!

ומנין יצא המספר 12111 או 12110 ?
אלא שהותר לנו לסמוך על בערך כיון שאיננו בקיאים בחסירות ויתירות.

יאיר כתב:הדילוגים נבדקו בספרים אחרים ולא נמצא מאומה...

ממש לא נכון! דילוגים מדהימים נמצאו גם בספרים אחרים, כמו "מלחמה ושלום" ועוד. אין בדילוגים אלו שום הוכחה לשום דבר, אף דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא. ואכמ"ל.

איש-אחד כתב:ממש לא נכון! דילוגים מדהימים נמצאו גם בספרים אחרים, כמו "מלחמה ושלום" ועוד. אין בדילוגים אלו שום הוכחה לשום דבר, אף דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא. ואכמ"ל.

יעויין כאן בהרחבה.

איש-אחד כתב:

יאיר כתב:הדילוגים נבדקו בספרים אחרים ולא נמצא מאומה...

ממש לא נכון! דילוגים מדהימים נמצאו גם בספרים אחרים, כמו "מלחמה ושלום" ועוד. אין בדילוגים אלו שום הוכחה לשום דבר, אף דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא. ואכמ"ל.

מעניין על סמך מה קבעו קודמיך שבדקו ולא מצאו... תוכל בבקשה לפרט ולציין למקורות?
האם יש תוכנה או אתר שניתן להזין לתוכם טקסט חפשי ולערוך בו חיפוש דילוגים?

איש.dot כתב:

איש-אחד כתב:

יאיר כתב:הדילוגים נבדקו בספרים אחרים ולא נמצא מאומה...

ממש לא נכון! דילוגים מדהימים נמצאו גם בספרים אחרים, כמו "מלחמה ושלום" ועוד. אין בדילוגים אלו שום הוכחה לשום דבר, אף דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא. ואכמ"ל.

מעניין על סמך מה קבעו קודמיך שבדקו ולא מצאו... תוכל בבקשה לפרט ולציין למקורות?
האם יש תוכנה או אתר שניתן להזין לתוכם טקסט חפשי ולערוך בו חיפוש דילוגים?

הוא כיון לזה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%9C

לטובת החסומים (מתוך הערך 'דילוגי אותיות בתורה'):

ב-1999, המתמטיקאי האוסטרלי ברנדן מקיי, יחד עם המתמטיקאים הישראליים דרור בר-נתן וגיל קלעי והפסיכולוגית הישראלית מיה בר הלל, פרסמו מאמר ב-"Statistical Science", שבו טענו לפסילה גמורה ("fataly defective") של מאמרם של ויצטום, ריפס ורוזנברג. כשגולת הכותרת היא מציאת "דילוגי אותיות" בספר "מלחמה ושלום" במתאם גבוה עוד יותר ממה שנמצא בספר בראשית‏[11]. טענותיהם העיקריות היו:

רשימת השמות ששימשה בניסוי הייתה לא אובייקטיבית, היינו: אם אדם זר היה מנסה להרכיב רשימה כזו הוא לא היה מקבל אותה רשימה, משום שהמידע שוויצטום וריפס השתמשו בו היה רשימת שמות רבנים בעברית. הכתיב העברי גמיש יחסית, ובפרט לגבי שמות. בנוסף לשמות והכינויים השונים שייתכנו לכל רב, לכל שם יש צורות כתיב לגיטימיות רבות. לכן, יש חשיבות לזהירות מרובה בבחירת השם לפני החיפוש ותוצאות מסוימות יכולות להיות מוסברות על ידי איסוף מידע לקוי. ציטוט מתוך המאמר: "...המידע היה רחוק מלהיות מוגדר היטב על ידי חוקי הניסוי ואופשר "מרחב תמרון" רב בפרט לגבי בחירת שמות הרבנים".

מאחר שהרשימה אינה אובייקטיבית, עליה להיות לכל הפחות "א-פריורית", על מנת שתוכל לעמוד בסטנדרטים הנדרשים, היינו: להיקבע מראש לפני ביצוע הניסוי, ואסור לשנותה במהלך הניסוי. ויצטום וריפס טוענים שהרשימה אכן הייתה א-פריורית, אולם כאן מוטל עלינו להסתמך על עדותם, ואילו על ניסוי מדעי מוטל להיות חף מהצורך לאמונה ביושרת עורכי הניסוי. מה גם, טוענים המתנגדים, שהרשימה שנבחרה היא הרשימה האופטימאלית, וכל שינוי ממנה היה רק גורע בתוצאות.

יתר על כן, הניסוי רגיש מאוד לחלק קטן מהנתונים. כך למשל, הסרת ארבעה רבנים מהרשימה של ויצטום וריפס גורמת לתוצאת הניסוי להיעלם, ואחד מהכינויים ברשימת כינויי הרבנים (שכוללת 102 כינויים בסך הכל) משפיע על הצלחת הניסוי בפקטור 10. כלומר - הצלחת הניסוי קמה ונופלת על תת-קבוצה קטנה יחסית של נתונים, ומספיק לבצע שינויים בהם כדי לגרום לשינויים דרסטיים בתוצאות.
ניתן לשחזר את ההצלחה של הניסוי המקורי גם בטקסטים אחרים. כדוגמה השתמשו מקיי ושותפיו בטקסט החלקי של "מלחמה ושלום" ששימש גם את ויצטום וריפס, וברשימת כינויי רבנים הדומה לזו של ויצטום וריפס, עם מספר הסרות והוספות של כינויים (20 הסרות ו-29 הוספות), והשיגו בטקסט זה תוצאות הטובות אף יותר מאשר אלו שהשיגו ויצטום וריפס בספר בראשית (מקום 2 מתוך 10 מיליון תמורות לעומת מקום 5 מתוך מיליון תמורות), כאמור. מכאן שניתן, באמצעות חיפוש מכוון ב"מרחב התמרון" של שמות הרבנים למצוא תוצאות הדומות ואף עולות באיכותן לאלו של ויצטום וריפס גם בטקסטים שאינם מקראיים.

המחשה לבעייתיות של הניסוי הציגה מיה בר-הלל בהרצאה שהעבירה: אם קשת מצביע על חץ שירה ונעוץ בלב מטרה, אין זה מבטיח שהצלף אכן ירה את החץ אל המטרה ולא צייר את המטרה לאחר מכן סביב החץ. זוהי דוגמה לכשל הצלף הבודד שבו אירוע שהתרחש באופן אקראי מוצג כאירוע נדיר הדורש הסבר סיבתי לא אקראי‏[12]. הבעיה שהעלו מקיי ושותפיו הוא שבשל "מרחב התמרון" שהם תיארו, התאפשר לכותבי המאמר המקורי לבחור מבין כל הרשימות האפשריות של כינויי הרבנים דווקא את הרשימה שמניבה תוצאות מרשימות. מקיי ועמיתיו לא טענו במפורש כי ויצטום וריפס זייפו במודע את תוצאות הניסוי, אלא שדי באפשרות שהייתה להם לבצע זיוף שכזה כדי להטיל בו ספק.

איש.dot כתב:

איש-אחד כתב:

יאיר כתב:הדילוגים נבדקו בספרים אחרים ולא נמצא מאומה...

ממש לא נכון! דילוגים מדהימים נמצאו גם בספרים אחרים, כמו "מלחמה ושלום" ועוד. אין בדילוגים אלו שום הוכחה לשום דבר, אף דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא. ואכמ"ל.

מעניין על סמך מה קבעו קודמיך שבדקו ולא מצאו... תוכל בבקשה לפרט ולציין למקורות?
האם יש תוכנה או אתר שניתן להזין לתוכם טקסט חפשי ולערוך בו חיפוש דילוגים?

ממה שמצאתי בחיפוש מהיר, ישנו מאמר באנגלית על דילוגים בספר "מובי דיק".
http://cs.anu.edu.au/~bdm/dilugim/moby.html

חלק מהמאמרים כנגד הדילוגים מאוחסנים באתרים כפרניים, אז אני מתנצל ומזהיר מראש!
http://www.gadial.net/tag/%D7%93%D7%99% ... %A8%D7%94/
http://www.youtube.com/watch?v=8fd9TWhN_SM
http://www.csicop.org/si/show/hidden_me ... ible_code/

איש-אחד כתב:ממה שמצאתי בחיפוש מהיר, ישנו מאמר באנגלית על דילוגים בספר "מובי דיק".

זו לא חכמה, הספר מלא בשמות וביטויים מהתנ"ך (קפטן אחאב וכו')...

כמדומני שגם פרופסור ישראל אומן דוחה את ההוכחות המתמטיות לשיטת הדלוגים, אע"פ שהוא שומר תו"מ, [ואינו מהרוקדים מה יפית].

מה שנכון נכון כתב:כמדומני שגם פרופסור ישראל אומן דוחה את ההוכחות המתמטיות לשיטת הדלוגים, אע"פ שהוא שומר תו"מ, [ואינו מהרוקדים מה יפית].

בתחילה הוא היה מתומכי הספר, ואח"כ חזר בו, בקשר למאמר המצוטט לעיל.

איש.dot כתב:האם יש תוכנה או אתר שניתן להזין לתוכם טקסט חפשי ולערוך בו חיפוש דילוגים?

בתוכנת תורת אמת הנ''ל אפשר להחליף את טקסט החומשים בכל טקסט אחר וממילא הדילוגים יתבצעו על הטקסט החדש.

זכורני ששמעתי בשם דורון ויצטום שיש הבדל מהותי בין הדילוגים שהוא גילה בתוה"ק לבין הדילוגים בספרים אחרים- שאצלו זה כן היה בנוי על בדיקה ואצלם הפוך

ראה בהערה ולענ"ד דבריו תמוהים.

בברכה המשולשת כתב:זכורני ששמעתי בשם דורון ויצטום שיש הבדל מהותי בין הדילוגים שהוא גילה בתוה"ק לבין הדילוגים בספרים אחרים- שאצלו זה כן היה בנוי על בדיקה ואצלם הפוך

כעין זה טוענים עליו..

יאיר כתב:2. בספר תורת חמ"ד, ב"קונטרס מדרש האותיות" עמ' ל"ט כותבים בני המחבר, כי בידם רמזים שנרשמו בראשי פרקים ע"י מר רוטנברג בשבתו ליד מיטת חוליו של הרב וייסמנדל בשוויץ. הם מודיעים כי כנראה נפלו טעויות בפרטים שונים. שם, בעמוד מ', מובאת גם הדוגמא הקשורה למגילת אסתר:

א. מצויין שם, שמספר אותיותיה הוא 12,110. לפי ספירה שלנו, המספר הוא 12,111. אולם, דוקא נקודה זו אינה משנה: כידוע, גודל הדילוג לפי הרב וייסמנדל, במקרים רבים הוא מספר האותיות שדולגו. (למשל, הרב וייסמנדל הצביע על הופעה של המלה "תורה" בדילוג שווה של 49 אותיות מן ה"ת" הראשונה בתורה. להופעה כזו אני קורא תמיד "הופעה בדילוג שווה של 50 אותיות" – כלומר האות "ו" היא האות ה – 50 מן ה"ת". שני הדברים נכונים.) לכן, מד"ש שדילוגו 12,110 לפי הרב וייסמנדל, הוא מד"ש שדילוגו 12,111 לשיטתי.

לפי הכתיב האשכנזי המקובל של מגילת אסתר [שאליו התכוון הרב וייסמנדל], בצורה של 'כתיב' [לא קרי] המספר הוא אכן 12,111 . ראה בקובץ המצורף [קרי וכתיב סומנו בצהוב; מקום שנוסח 'כתר ארם צובה' שונה צויין בירוק].

ראה עוד חילופי נוסחאות כאן.

[עריכה: היה כאן קובץ עם כתיב לא מדוייק, והחלפתיו בקובץ מדוייק על פי הכתיב שקבע הקסת הסופר, ועל פיו נוהגים האשכנזים כיום].

לאחרונה כבר מראים בעלי הצפנים גם בחינה של נביאות כגון על עשרה בטבת תשע"ו כיום ביאת המשיח ותאיריכם למלחמות עולם וכו' וכדומה

להשתמש בשיטת הדילוגים לנביאות כמו יום המשיח זו קצת בעיה כי יכול לביות תאריך שבו יום אפשרי אך בגלל חטאינו זה נדחה לזמן אחר, אך שהם מראים על אירועי העבר שרמוזים כבר בתורה או לדברים אחרים המראים את אמתות התורה, זה משהו אחר.

למשל, בתחילת בראשית ושמות ובמדבר ודברים נמצאת המילה תורה בדילוגים שווים של 49 אותיות בין אותיות המילה "תורה", אך בבראשית ושמות מדובר בכיוון ישר ובבמדבר ודברים מדובר בכיוון הפוך, כי ארבעת החומשים מופנים לחומש ויקרא, החומש של עבודת הקורבנות (במשכן ואח"כ במקדש).

לגבי דרוזנין, ברור שהוא צודק אם הדילוגים האלו אמתיים (מה שזו דעתי ופרופ' אליהו ריפס, למשל, מתמטיקאי בכיר, לא חזר בו), ולא משנה כמה הוא הזוי ומוזר. ויש לציין שהתפרסם בעתונות העולמית אחרי רצח רבין שלפני הרצח העיתונאי מייקל דרוזנין, על כל הזויותו ומוזריותו, הזהיר את לשכת רה"מ רבין יותר משנה לפני הרצח שהוא עומר להירצח כי שמו מצטלב עם המילים "הרוצח אשר ירצח". כן הספיק דרוזנין למצוא את השנה תשנ"ו מופיעה בהצפנה בסמוך ואחרי הרצח מצא דרוזנין את שם הרוצח ומקום הרצח, תל אביב, מוצפנים בסמוך.

ושוב לגבי פרופ' אומן שחזר בו, מפענח צפנים בכיר בפנטגון, הרולד גאנס דווקא מלכתחילה זלזל בזה ולאחר שבא להראות שאין צופן תנ"כי נדהם מהממצאים ושוכנע שהצופן התנ"כי אמתי ואמר: "באתי להפריך את הצופן, ובסופו של דבר הוכחתי אותו", וזה שווה אף יותר מהחזרה בו של פרופ' אומן וזאת כשישנם מדענים לא פחות בכירים מתחום המתמטיקה והפיזיקה ועוד שתומכים בצופן התנ"ך בכלל ובדילוגי האותיות בפרט. מופיע על כך וגם על דרוזנין ורצח רבין במאמר הבא בנושא: http://www.olam-jew.com/shut/kodim-batora.htm

כל דצריך כתב:להשתמש בשיטת הדילוגים לנביאות כמו יום המשיח זו קצת בעיה כי יכול להיות תאריך שבו יום אפשרי אך בגלל חטאינו זה נדחה לזמן אחר, אך שהם מראים על אירועי העבר שרמוזים כבר בתורה או לדברים אחרים המראים את אמתות התורה, זה משהו אחר.

נ"ל שכוונתם לקץ האחרון של 'בעיתה' שחייבת לבוא הגאולה עד תאריך זה (לדעתם. אגב, כתב כאן מישהו פעם אודות התאריך בתשע"ו מאחד הגדולים - אשמח אם אי מי יביא כאן).

כל דצריך כתב:למשל, בתחילת בראשית ושמות ובמדבר ודברים נמצאת המילה תורה בדילוגים שווים של 49 אותיות בין אותיות המילה "תורה", אך בבראשית ושמות מדובר בכיוון ישר ובבמדבר ודברים מדובר בכיוון הפוך, כי ארבעת החומשים מופנים לחומש ויקרא, החומש של עבודת הקורבנות (במשכן ואח"כ במקדש).

לא מדוייק. בתחילת ד' הספרים ישר ובסופם הפוך ועע"כ:
viewtopic.php?f=7&t=7972

יאיר כתב:

כל דצריך כתב:להשתמש בשיטת הדילוגים לנביאות כמו יום המשיח זו קצת בעיה כי יכול להיות תאריך שבו יום אפשרי אך בגלל חטאינו זה נדחה לזמן אחר, אך שהם מראים על אירועי העבר שרמוזים כבר בתורה או לדברים אחרים המראים את אמתות התורה, זה משהו אחר.

נ"ל שכוונתם לקץ האחרון של 'בעיתה' שחייבת לבוא הגאולה עד תאריך זה (לדעתם. אגב, כתב כאן מישהו פעם אודות התאריך בתשע"ו מאחד הגדולים - אשמח אם אי מי יביא כאן).

כל דצריך כתב:למשל, בתחילת בראשית ושמות ובמדבר ודברים נמצאת המילה תורה בדילוגים שווים של 49 אותיות בין אותיות המילה "תורה", אך בבראשית ושמות מדובר בכיוון ישר ובבמדבר ודברים מדובר בכיוון הפוך, כי ארבעת החומשים מופנים לחומש ויקרא, החומש של עבודת הקורבנות (במשכן ואח"כ במקדש).

לא מדוייק. בתחילת ד' הספרים ישר ובסופם הפוך ועע"כ:
viewtopic.php?f=7&t=7972

תודה רבה על התיקון ועל התגובה בגללה! עכשיו אני יודע מי גילה את צופן הדילוג הזה.

כידוע שמה שמשתמשים כיום ברמזי דילוגי אותיות בתנ"ך המכונה צופן התנ"כי נתגלה לראשונה על ידי רחמ"ד וייסמנדל זצ"ל, שאלתי אם זה היה רעיון עצמי או שמא מצא כן בראשונים?

שבילי דנהרדעא כתב:כידוע שמה שמשתמשים כיום ברמזי דילוגי אותיות בתנ"ך המכונה צופן התנ"כי נתגלה לראשונה על ידי רחמ"ד וייסמנדל זצ"ל, שאלתי אם זה היה רעיון עצמי או שמא מצא כן בראשונים?

בוודאי שבעצם הרעיון קדמו לו. ועל זה מתאים לומר בנימה: מה היה כותב על כך חכם באשי?!..

רבנו בחיי ורמ"ק.
ככלל הענין נדון בכמה אשכולות.

שמא תמצא לכך מקור/רמז בדילוגי אותיות..

מה שנכון נכון כתב:רבנו בחיי ורמ"ק.

איה מקומו?

הרמ"ק הוא כנראה בספר הפרדס, שם יש לו שער מיוחד ורחב על ענייני גימטריאות, נוטריקונים וכיוצא באלו.

מהסיפור על אבנר תלמיד הרמב"ן רואים שעצם ענין הרמזים בתורה הי' ידוע

רמזים כמעשה דאבנר ברור וכן בהקדמת הרמב"ן לתורה ועוד. השאלה נשאלה ספציפית על דילוגים.

הסיפור דאבנר הוא סוג של דילוג, אות שלישית מכל מילה.

נכון אבל זה דילוג מסוג אחר שעליו להבנתי לא נשאל אלא השאלה נשאלה על דילוג אותיות קבוע ברצף האותיות.

שבילי דנהרדעא כתב:

מה שנכון נכון כתב:רבנו בחיי ורמ"ק.

איה מקומו?

רבינו בחיי מביא שיש רמז ל"בהרד" בדילוגי אותיות בתחילת התורה (כמדומני שמתחיל מהאות ב של בראשית). אינני זוכר מקומו.

ויש לך לדעת ג"כ כי מולד תשרי שבו נברא העולם היה בהר״ד אילו נבראו המאורות, ומאין נודע זה ממולד ניסן הבא מאחריו, אבל מאחר שהמאורות לא נבראו עד יום רביעי אנו יודעין בברור שמעולם לא היה בהר"ד אבל הוא החשבון האמתי אצל חכמי התכונה. ומה שתקנו לומר בתפילה זה היום תחלת מעשיך, אפשר לנו לומר כן בין לסימן בהר"ד, בין לסימן וי"ד:{{ססס} אם אנו מונין לסימן וי״ד, הוא שנברא אדם ביום ששי אחר עבור י"ב שעות מן הלילה וב' שעות מן היום -- יהיה ביאור "תחלת מעשיך" לדין. ואין צריך לומר מסימן בהר״ד כי ביאור "מעשיך" על יום שני שהוא תחלת העשיה שנאמר "ויעש אלהים את הרקיע", שהרי ביום הראשון לא הוזכר בו "עשיה" אלא "בריאה", וזהי לשון "מעשיך", ולא אמר "ברואיך" וכו'...

ודע כי מה שלא פי׳ הכתוב בשמים מה היו תחלה כמו שפירש בארץ מתוך שפירש ענין הארץ תוכל להבין ענין השמים. ועל זה סמך ושתק שלא הזכיר ענין השמים, ולא פירש מה היו הגלגלים קודם הגיעם אל תכליתם כמו שהם היום. אבל לפי הקבלה שרמזתי לך יבא הענין אמת ויציב ונכון וקיים כשלא פירש ענין השמים לפי שהם העדן, והיאך יוכל לפרש מה היה תחלה, וכבר דרשו רז"ל (ישעיה סד ד׳) "עין לא ראתה אלהים זולתך"-- זה עדן שלא ראתה עין מעולם. ולכן גלה ענינו וסתם הנסתרות והאריך בנגלות. והבן זה היטב כי השמים והארץ שבפסוק ראשון הם התפארת והעטרה, והם העדן והגן שהכתוב מזכיר לפניו, וזהו מדרש רז״ל שנברא ג״ע קודם שנברא העולם, ואם הגן נברא כ״ש העדן שהרי הגן נטוע בו, הוא שכתוב "ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם". ויש לך לדעת כי יש בידינו קבלה בפסוק זה של בראשית שממנו יוצא שם בן מ״ב המיוחס למדת הדין עד בי״ת של "בהו" אך ע״י צרופים רבים. ואם תאיר עיני הלב תמצא בו המנין של בהר״ד שזכרתי למעלה והוא רשום בפרשה, ואותיותיו ארבעתם בין כל אות ואות מ״ב אותיות. והמשכיל יבין יוכל להבחין כי אין זה דרך מקרה אבל הוא מופת גמור על חדוש העולם, כי בטרם הרים יולדו ולא היה בהר״ד היה מדת דינו של עולם במקום בהר״ד פועל באין כלי ומוציא כלי למעשהו, וזהו מבואר:

(רבינו בחיי בראשית א, ב)

[הועתק מויקיטקסט ותוקנו המון טעויות כמו: ''שתיקנו לומר בחפלה'', שס במקום שם ועוד כהנה וכהנה...
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D ... %90_%D7%91].