אם אחד יכול באיזה דרך להאריך את חייו של אחר, אפי' בכמה דקות, הרי הוא מחויב לעשות זאת
אוצרניק כתב:מה חסר להרה"ק ר' צבי הירש מרימנוב זצ"ל
(נפטר ל' חשון)
ואלו שנפטרו באדר ב' (או באדר א')
ובכלל, כל המעשה נראה שטויות.
אם אחד יכול באיזה דרך להאריך את חייו של אחר, אפי' בכמה דקות, הרי הוא מחויב לעשות זאת אפי' אם ידחה היארצייט שלו לניטל שחל בת"ב.
גוראריה כתב:לא נראה שיש חיוב להאריך את חייו של אדם במצב הזה וכו'.
גוראריה כתב:הסיפור, לפי מה ששמעתי, היה כך: ר' ברוך היה בלי הכרה כבר מאז שבת ערב סליחות. בחנוכה התדרדר מצבו והוא כבר היה בשערי מות ואז אדמו"ר שליט"א אמר לתת לו תרופה מסויימת [סוג קורטיזון, כמדומה] שלא היה מובן בכלל מה הוא קשור ולמעשה זה האריך את חייו בכמה שעות.
אח"כ הוא אמר להם שרצה לחסוך מהם כאב ראש כל שנה בנוגע ליא"צ.
כעת: מתורץ כל הקושיות דלעיל, זה לא בעיה הלכתית כי אם בעיקר בעיה רגשית, לא נראה שיש חיוב להאריך את חייו של אדם במצב הזה וכו'.
כל זה, כמובן, אם הסיפור בכלל היה. בכלל לא בטוח שכן הוא.
אבדוק.
חקר כתב:מעניין, חסר הכרה מסוגל ליטול כדור? אולי זה גם חלק מהמופת שאיננו מתיימרים להבין?
אשדודי כתב:גוראריה כתב:הסיפור, לפי מה ששמעתי, היה כך: ר' ברוך היה בלי הכרה כבר מאז שבת ערב סליחות. בחנוכה התדרדר מצבו והוא כבר היה בשערי מות ואז אדמו"ר שליט"א אמר לתת לו תרופה מסויימת [סוג קורטיזון, כמדומה] שלא היה מובן בכלל מה הוא קשור ולמעשה זה האריך את חייו בכמה שעות.
אח"כ הוא אמר להם שרצה לחסוך מהם כאב ראש כל שנה בנוגע ליא"צ.
כעת: מתורץ כל הקושיות דלעיל, זה לא בעיה הלכתית כי אם בעיקר בעיה רגשית, לא נראה שיש חיוב להאריך את חייו של אדם במצב הזה וכו'.
כל זה, כמובן, אם הסיפור בכלל היה. בכלל לא בטוח שכן הוא.
אבדוק.
על זה באתי לומר שלא כך היה המעשה
הכדור האריך את חייו בכמה שעות
אחרי פטירתו אמר האדמו"ר שליט"א נו כבר טבת ולא הוסיף כלום
איננו מתיימרים לומר שמבינים את דבריו אבל יתכן וזו היתה כוונתו
אבל הוא לא זה אמר את זה
אבי ישועה כתב:חקר כתב:מעניין, חסר הכרה מסוגל ליטול כדור? אולי זה גם חלק מהמופת שאיננו מתיימרים להבין?
אין חקר
אינך יודע שנותנים תרופות בעירוי דרך הוריד?
בכלל איני מבין מה קשור פה ''מופת''?
גם אם התכוון לכך יכל להיות בגדר עצה.
יתכן מאוד שתרופה זו יכלה להאריך חיי שעה ''בתוך הטבע''.
בכלל כל הנושא אין ראוי לדון בו בפורום כזה
יודל'ה כתב:במה ששאלו למעלה אם יש ענין שיהיה לאדם בכל שנה יא"צ, אף שאין לי עסק בנסתרות מ"מ בפשטות הכוונה במעלת כל יא"צ הוא כדי שבניו יתפללו לע"נ וילמדו ביום שחוזרים ודנים אותו כמבו' בספה"ק, ויש להסתפק במי שנפ' ביום ל', אם דנים אותו ומעלים אותו מהיכל להיכל ביום שלפני זה או ביום שאחריה, ונפק"מ מתי להתפלל עליו, ואולי יש ענין להחמיר בשניהם לטובת הנשמה.
ובנוגע לשאלה הנ"ל ודאי שיש ענין שיהיה לו יא"צ בכל שנה מטעם הנ"ל, שהרי זה ברור שאין פרוטקציה למי שנפ' ביום ל' לפוטרו מדינים [לטובה], והשאלה היא רק מתי, וע"ז יש לומר דנקטי' לחומרא בשני הימים.
----------------------
הפוסקים ביו"ד סי' קפ"ט דנים באשה שראתה ביום ל' מתי היא צריכה לחוש לוסתה בחודש הבא, נפק"מ ביום זה, ל' שבט, מתי תחשוש בחודש אדר, לפי זכרוני הרחוק יש בזה הרבה דעות, או בכ"ט ו-א', או רק בכ"ט או רק בא' וי"א בשניהם לא! [עי' פרדס רימונים שם ובפרי דעה ואכהמל"ב, וכמדומה שהרה"צ מערלוי שליט"א בספרו [?] יש לו תשו' ע"ז].
----------------------
לכאו' יום ל' לחודש הוא נפק"מ גם לעוד עניינים אבל אינני זוכר כרגע.
יודל'ה כתב:במה ששאלו למעלה אם יש ענין שיהיה לאדם בכל שנה יא"צ, אף שאין לי עסק בנסתרות מ"מ בפשטות הכוונה במעלת כל יא"צ הוא כדי שבניו יתפללו לע"נ וילמדו ביום שחוזרים ודנים אותו כמבו' בספה"ק, ויש להסתפק במי שנפ' ביום ל', אם דנים אותו ומעלים אותו מהיכל להיכל ביום שלפני זה או ביום שאחריה, ונפק"מ מתי להתפלל עליו, ואולי יש ענין להחמיר בשניהם לטובת הנשמה.
ובנוגע לשאלה הנ"ל ודאי שיש ענין שיהיה לו יא"צ בכל שנה מטעם הנ"ל, שהרי זה ברור שאין פרוטקציה למי שנפ' ביום ל' לפוטרו מדינים [לטובה], והשאלה היא רק מתי, וע"ז יש לומר דנקטי' לחומרא בשני הימים.
אשדודי כתב:גם אחד שנפטר בל' טבת יש לו יאר צייט ביום אחרי כ"ט טבת, במידה ואין באותו שנה ל' טבת היאר צייט יהיה בא' שבט.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 167 אורחים