תלמידיו של בלעם

[ישראל הר כסף]

במשנה באבות נאמר כך "כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע, עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו, עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע, מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא שנאמר (משלי ח') להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא, אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת שנאמר (תהלים נ"ה) ואתה אלהים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך"
ושאלתי בפי- אני ידעתי תמיד כי על קיום המצוות מקבלים שכר עוה"ב ועל עשיית עבירות יורשין גיהנם, וקשה לי להבין איך פתאום אני לומד שעל מידות תלוי הכל?
הרי יכול גם להיות צדיק גמור במעשים שיהי תלמיד של בלעם- והוא יורש גיהנם, (ואולי יתכן רשע עם מידות טובות?)

[גלילי]

שמעתי פעם שהמדות הם הבית קיבול לתורה,
ואם אין מידות התורה לא מתקיימת.
וממילא אולי יש לומר שמי שיש בו ג' המידות הנ"ל, ממילא לא יקיים המצוות, והתורה לא תתקיים בידו, וסופו יורש גיהנום.

[שמואל ברמה]

כאשר כתוב שהם יורשים גהינם, לא חייב להיות שגם אם יהיו ת"ח גמורים יירשו גיהנם אך ורק משום שהם תלמידי בלעם, לענ"ד הכוונה, שעל המעשה הזה ראויים הם לרשת גיהנם, ודאי שזה שהם ת"ח יאזן את המצב.

[מבי מדרשא]

בפשטות הכוונה שמי שיהיה תלמידו של בלעם סופו שירש גיהנם, כי המידות הרעות יביאו אותו למצב כזה של יורש גיהנם. וכמדומה לי שהוא מן המפורסמות בכתבי בעלי המוסר, כי ענינם של מידות תלמידיו של בלעם הוא מקביל מול הקנאה התאוה והכבוד המוציאים את האדם מן העולם. ופשוט הוא שאדם שחוטא דרך קבע בגאוה שעליו נאמר אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת והולך שבי אחר תאוותיו וכו' יזכה לאמור במשנה.
אגב זאת חפש באוצר בספר צרור המור עה"ת של רבי אברהם סבע מגולי ספרד, הוא מבאר שכל באי העולם כולם מתחלקים או לתלמידי אברהם אבינו או לתלמידיו של בלעם הרשע. עי"ש. עוד אם זכורני היטב ישנו מאמר שיצא לזכר המשגיח הגה"צ ר' מאיר חדש זצ"ל בשם "תלמידי אברהם אבינו" שם הוא מרחיב בענין זה.

[יצחק]

שמעתי פעם הסבר בדרך משל ומליצה:
שלבלעם היה ישיבה ששם למדו תורה, אבל כל מה שלמדו היה כדאי לראות ולעיין איך אפשר עפ''י תורה להיות בעל מידות מושחתות של בלעם.

[שמואל ברמה]

שמעתי פעם הסבר בדרך משל ומליצה:
שלבלעם היה ישיבה ששם למדו תורה, אבל כל מה שלמדו היה כדאי לראות ולעיין איך אפשר עפ''י תורה להיות בעל מידות מושחתות של בלעם.

אם חפשו שיהיה הדבר מותר ע"פ תורה, מה רע בזה?

[ישראל הר כסף]

לכל המגזרים שאוחזים על אחרים שהם 'אפיקורסים' וכד' יש חז"לים שאיתם הם בטוחים בדרכם, כי עם התורה אפשר לשחק הרבה ולעקם בלי סוף, ולכן צריך רב, ואפשרי שזה יהיה בלעם.

[בר ששת]

אינני מבין את העיקרא דדינא. מהי הפירכא שיכולים להיות ת"ח שלא יזכו לירש גן עדן, אם רשעים וגבוהים הם?!
כלום, תלמידי חכמים - פטורים מכל המצוות?!

ואם כבר, אוסיף לתמוה גם אני על אותו משקל, ואקשה על דברי רבי אלעזר במסכת סוטה (ה.) שאמר:

כל אדם שיש בו גסות הרוח - אין עפרו ננער שנא': (ישעיהו כו) 'הקיצו ורננו שכני עפר', 'שכבי' בעפר לא נאמר אלא 'שכני' עפר, מי שנעשה שכן לעפר בחייו.

וצע"ג שא"כ ימצאו תלמידי חכמים שלא יקומו לתחיית המתים?!...

מבואר לכל, כי גם תלמיד חכם מחויב להשלים את נפשו ולזכור את נותן התורה, ולא להלך בגסות כנגדו. ולק"מ

[גלילי]

אינני מבין את העיקרא דדינא. מהי הפירכא שיכולים להיות ת"ח שלא יזכו לירש גן עדן, אם רשעים וגבוהים הם?!
כלום, תלמידי חכמים - פטורים מכל המצוות?!

ואם כבר, אוסיף לתמוה גם אני על אותו משקל, ואקשה על דברי רבי אלעזר במסכת סוטה (ה.) שאמר:

כל אדם שיש בו גסות הרוח - אין עפרו ננער שנא': (ישעיהו כו) 'הקיצו ורננו שכני עפר', 'שכבי' בעפר לא נאמר אלא 'שכני' עפר, מי שנעשה שכן לעפר בחייו.

וצע"ג שא"כ ימצאו תלמידי חכמים שלא יקומו לתחיית המתים?!...

מבואר לכל, כי גם תלמיד חכם מחויב להשלים את נפשו ולזכור את נותן התורה, ולא להלך בגסות כנגדו. ולק"מ

ואולי תרשה לי להוסיף על דבריך [וכוונתי לכך הייתה לעיל בהודעתי].
מי שאינו מתקן נפשו, לאו תלמיד חכם מיקרי,
אולי ליודע ספר ייחשב [בלע"ז: סטודנט לענייני גמרא וכדו']?!
מסתבר שיש לכך מקורות.

[מר בר רב אשי]

דרך ארץ קדמה לתורה ואם אין דרך ארץ (מידות טובות), כ"ש שאין תורה וממילא יורש גיהנום.

[גלילי]

בדיוק עברתי על המהרש"א, וראיתי לנכון לצטט דבריו:
מהרש"א חידושי אגדות מסכת תענית דף ד עמוד א

לפי שהכעס הוא ממדות הגרועות כמפורש במסכת נדרים אמר דיש לדון התלמיד חכם לכף זכות דאורייתא כו' שהתורה היא דבר רוחני דומה לאש כמ"ש אש דת למו שהיתה כתובה לפניו באש שחורה על גבי אש לבנה וכשתבא התורה בגוף הת"ח היא מרתחת את הגוף ומביאו בטבע לידי כעס שהוא מרתיח הלב. ומסיק דבעי למילף נפשיה כו' דהיינו להרגיל עצמו כדי להרחיק עצמו ממדה רעה זו גם שהוא תלמיד חכם כמ"ש ההרגל על כל דבר שלטון:

[זקני צפת]

ראוי להוסיף כי כשעלה הרה"ק רבי אברהם דוב מאווריטש זי"ע לארץ ישראל, אמר לחסידיו שהם יכולים להמשיך את ההתקשרות עמו ע"י הדביקות במידותיו [ושלשה דברים הרגיל עצמו מנעוריו: להתרחק משקר גסות הרוח ולשון הרע], ולא אמר ללמוד תורתו.

[ישראל הר כסף]

בדיוק עברתי על המהרש"א, וראיתי לנכון לצטט דבריו:
מהרש"א חידושי אגדות מסכת תענית דף ד עמוד א

לפי שהכעס הוא ממדות הגרועות כמפורש במסכת נדרים אמר דיש לדון התלמיד חכם לכף זכות דאורייתא כו' שהתורה היא דבר רוחני דומה לאש כמ"ש אש דת למו שהיתה כתובה לפניו באש שחורה על גבי אש לבנה וכשתבא התורה בגוף הת"ח היא מרתחת את הגוף ומביאו בטבע לידי כעס שהוא מרתיח הלב. ומסיק דבעי למילף נפשיה כו' דהיינו להרגיל עצמו כדי להרחיק עצמו ממדה רעה זו גם שהוא תלמיד חכם כמ"ש ההרגל על כל דבר שלטון:

יש שדייקו את זה מדברי הגמ' על 'צורבא מרבנן' שהוא כינוי לת"ח צעיר כידוע, כי ת"ח מבוגר כבר צריך ללמוד להתגבר על הריתחא במילי דעלמא.

ראוי להוסיף כי כשעלה הרה"ק רבי אברהם דוב מאווריטש זי"ע לארץ ישראל, אמר לחסידיו שהם יכולים להמשיך את ההתקשרות עמו ע"י הדביקות במידותיו [ושלשה דברים הרגיל עצמו מנעוריו: להתרחק משקר גסות הרוח ולשון הרע], ולא אמר ללמוד תורתו.

הנידון דומה לראיה?

[בר ששת]

ראוי להוסיף כי כשעלה הרה"ק רבי אברהם דוב מאווריטש זי"ע לארץ ישראל, אמר לחסידיו שהם יכולים להמשיך את ההתקשרות עמו ע"י הדביקות במידותיו [ושלשה דברים הרגיל עצמו מנעוריו: להתרחק משקר גסות הרוח ולשון הרע], ולא אמר ללמוד תורתו.

אם כל הערכה לזקני צפת, והיראה מפני הרה"ק הטמון בעפרה, חוששני שאין הדברים דומיים ממש.
אין הכוונה כאן, לעלות על נס את השאלה של מה קודם - תורה או מידות. משום שכפי הידוע, מידות שבלי תורה המה, לא חשיבי, ואף אינם בכלל 'מדות טובות' אלא בכלל נימוס וכדו'...

לענ"ד, גם ההוכחה מן העובדה, שלא אמר הבת עין לחסידיו שילמדו בתורתו - פריכא היא. משום שכתושב צפת, עליך לדעת שרא"ד עלה לעירכם בשלהי שנת תק"ץ או בריש שנת תקצ"א, ואילו הספר הודפס לראשונה רק שנים רבות לאחר מכן בתר"ז - אז מהיכן שילמדו?!
ובכלל רחוק הדבר מנידוננו, משום שבעוד שמידותיו של רא"ד - שמירה מלשון הרע ומשקר וגסות - נוהגות בכל אדם ובכל זמן, הרי שאת תורתו וחידושיו, אין חיוב על כל איש ללמוד.
בשלמא, אילו היה אומר רא"ד, שעדיף שיקיימו את המידות מאשר ילמדו תורה, מובנת היתה הראיה. אבל מכך שלא אמר שילמדו את תורתו שלו - הדבר רחוק ומגוחכך, ושוב במחילה מכבוד העיר שאתה יושב בה.

[מבי מדרשא]

לעצם הענין, כתב המאירי בפרקי אבות "מידות רעות ימשכו העבירות עמהם המשכה תמידית". וממילא קושיא ליכא. כי אותו שיהיה מתלמידיו של בלעם, ממילא בסופו של דבר העבירות ימשכו אליו ויהפך רשע גמור ויירש גיהנם [ואם תרצה, יש לדמות זאת לבן סורר ומורה שנידון על שם סופו, וכל מה שהיה בו היה גסות הרוח של שתית יין ואכילת טרטימר בשר ואי כיבוד הוריו, הרי שעל חסרון במידות ובבין אדם לחבירו סופו בוודאות שיורש גיהנם, ולפיכך נהרג עוד קודם לכן]

[חיים]

עוד בעניין המידות הטובות, כדאי לעיין בשערי קדושה למהרח"ו, חלק ראשון שער שני, דברים יסודיים וחריפים עד למאוד.

[ישראל הר כסף]

עוד בעניין המידות הטובות, כדאי לעיין בשערי קדושה למהרח"ו, חלק ראשון שער שני, דברים יסודיים וחריפים עד למאוד.

אני חושב שזה גופא הביאור הכי נכון לענין, לענ"ד, כי שאלתינו היא בעצם שאלת המהרח"ו הידועה- אחרי שבחז"ל מצאנו התייחסות חריפה כ"כ לעניני המידות, למה לא נכתבו בתורה כמצוות מחויבות, ומתרץ שהמידות הם קודמות לתורה, וא"כ זה גופא מבאר את המשנה דידן, כי כל שאלתינו היתה ממתי המידות הם המנחילים לעוה"ב ואנו רואים בתורה שקיום המצוות הם הקובעים לעוה"ב, ולפי"ז מיושב שפיר כיוון שהמידות קודמות ומכשירות את הדרך לקבלת וקנין התורה (שלכן לא נכתבו בתורה) אם אין לו אותם הרי הוא ודאי נוחל גיהנם.

[מגיב ומניב]

אגב דברי המהרח"ו ב'שערי קדושה' בענין המידות שהוזכרו.

הוקשה לי מכבר, אם דבריו יכונו לפי שיטת רבינו יונה בשערי תשובה שער ג שמונה את רוב עניני המידות במצוות עשה, כמו מדת הגאוה ב'לבלתי רום לבבו מאחיו'. ומדת האכזריות ב'לא תאמץ את ידך' ועוד כיו"ב, על איזה מידות בעצם ליכא לאו, שעליהם תיסוב השאלה.