בגמ' ערכין (יג ע"א) מביאה הגמ' מקור לכך ששבע שנים כיבשו את ארץ ישראל, ובבואה להוכיח מנין ששבע חילקו, מבארת הגמ' בביאור הראשון "מדשבע כיבשו שבע חילקו". והנה בגמ' זבחים (קיח ע"ב) הגמ' הזו ג"כ מופיעה כך וכותב שם רש"י "סברא בעלמא היא".
והדברים צ"ב מאי סברא היא זו שמדשבע כיבשו גם חילקו היה שבע שנים.
וכמה תירוצים היו לי במשך השנים [ואף עכשיו בעיוני בגמרות המבוארות] וכדלהלן:
א. בעבר ראיתי בספר אור החמה לגרז"ק ואיני זוכר בדיוק דבריו, אך תוכ"ד היה שכמו שלקח שבע שנים לסלק את כוחות הטומאה מכל רחבי ארץ ישראל, סברא הוא שאותו הדבר לקח להנחיל את כוחות הקדושה בארץ ישראל, כך הוא תירץ אאל"ט.
ב. ספר נתיבות הקודש שהביא שמכך שרואים שלמרות שהכיבוש היה יכול להיות ביום אחד, אלא שרצון ה' היה שיקח שבע שנים, מסתבר לומר כך גם לגבי חלוקת הארץ.
ג. בספר מוצל מאש תירץ שזה לא סברא בפני עצמה אלא יחד עם שאר סברות הגמ' עיי"ש [ואי"ז הסבר על הסברא אלא הסבר 'עוקף'. ולכן לא אכנס לדבריו]
ד. היעב"ץ בזבחים קיח ע"ב ציין לספר אם לבינה. איני יודע לאיזה ספר הוא מתכוון ואדרבה אשמח לראותו בפנים.
יהיה איך שלא יהיה, בשורה תחתונה לא הבנתי מה הסברא. דוק היטב בכל התירוצים שעדיין אי"ז סברא מובנת.
האם למישהו יש מה להוסיף או לעזור בנושא?