עניני שערי דורא ול"ו שערים למהרא"י <מאמר חדש>

[איש_ספר]

כל מי שפעם ניסה ללמוד בשערי דורא ברצינות נתקל בבעיות שבספר, נתחיל בכך שיש ממנו כמה 'דפוסים ראשונים', הוי אומר שכל דפוס משקף נוסח אחר והופיע מתוך כתבי יד שונה, נמשיך בכך שאיש אינו יודע מי הוא הכותב של ההגהות בשערי דורא, אמנם חלקם חתומים מהרא"י והם של תרומה"ד, (ונמצאות גם בל"ו שערים), אבל חלק גדול לא מזוהה, ואף מהרא"י כבר מתיחס להגהות שכבר היו לפניו, ומאידך האחרונים (ועל צבאם המבוא שערים) מדייקים בלשונות השערי דורא וגם בהגהות האנונימיות, יותר ממה שאנו מדקדקים ברמב"ם. (ועוד נוספו הגהות מהם משונות בדפוס קושטא מחכם בשם יצחק שגם הוא לא מזוהה), והאחרון הכביד הרב פרייליך הי"ד שלצד הדברים הטובים שעשה בספר עשה גם דברים קצת משונים. הנה למשל הגהה בשערי דורא במהדורת הרב פרייליך, ראו הגהה ט:

דורא.png (188.29 KiB) נצפה 9015 פעמים

איך יתכן שהרשב"א (בתורת הבית) מגיה את חיבורו של ר' יצחק מדורא? תשובה - למי שלא יודע - בהמשך.
-----
ולפלא שלא מצאתי לע"ע חומר בכתובים למי שעסק במחקר הספר והתפתחותו, חיבור שהיה ספר יסוד בעולם ההלכה האשכנזי מאות רבות בשנים!
-----

[המהדיר]

כבר י"מ תא-שמע (כנסת מחקרים, א) מתלונן על כך שעל אף השפעתו הרבה וחשיבותו עדיין לא זכה הספר לעיון מעמיק ולמהדורה ראויה, ולדבריו קיימים עשרות כ"י ממנו בספריות העולם.

[שבטיישראל]

לתולדותיו של מר"י מדורא עי' בהקדמתו של אלפנביין למנהגים ישנים מדורא

[הוגה ומעיין]

הרב פרייליך עצמו מאריך בהקדמתו בצורה דומה למה שנקרא "מדעית" לתאר את התפתחות הנוסחים וההגהות. הוא עשה עבודה כבירה גם לפי מושגי זמנינו, ואם נפלו שיבושים פה ושם - הרי זה כמשל החכם. מה שכן ראוי לציון הוא שנראה שנקשר כל כך לספר ולמדוריו, עד שהרשה לעצמו להכניס את הערותיו לתוך כל מדור ומדור ולא ריכזם במדור אחד כמקובל היום.

ישנו חיבור באנגלית של אלחנן ריינר העוסק הרבה בספר, e Ashkenazi Elite at the Beginning of the Modern Era: Manuscript Versus Printed Book." Polin: Studies in Polish Jewry. ישראל תא שמע כתב על מעט על הספר ב"עלי ספר" ד, עמודים 29-34, אך דבריו עוסקים יותר באופי הפסיקה שבשערי דורא ולא בגלגולי נוסחיו ונוסחי הגש"ד.

[בברכה המשולשת]

כהערה, רוב ההגהות בשערי דורא הן ציטוטים מדברי ראשוני אשכנז (וקצת ממקורות אחרים), כך שהדקדוק בהן אינו מופרך. חשיבותן בתוכנן ולא בזהותו של המגיה עצמו, מלבד בהגות של התה"ד ששם כמובן יש חשיבות לתה"ד.

[תוך כדי דיבור]

ישראל תא שמע כתב על מעט על הספר ב"עלי ספר" ד, עמודים 29-34, אך דבריו עוסקים יותר באופי הפסיקה שבשערי דורא ולא בגלגולי נוסחיו ונוסחי הגש"ד.

זה מה שנדפס אח"כ ב'כנסת מחקרים' הנ"ל (שיש בו גם עוד מאמר עם התייחסות לזמן פעולתו של ר"י מדורא).

[איש שלום]

איך יתכן שהרשב"א (בתורת הבית) מגיה את חיבורו של ר' יצחק מדורא? [/b]תשובה - למי שלא יודע - בהמשך.

קושיא מאד מאד מוזרה. מהיכן משמע כאן שהתהב"א מגיה את השערי דורא???

[חכם באשי]

ר"ש עמנואל, ב'שברי לוחות', לא עסק מעט בספר? (זכור לי משהו)

[איש_ספר]

איך יתכן שהרשב"א (בתורת הבית) מגיה את חיבורו של ר' יצחק מדורא? [/b]תשובה - למי שלא יודע - בהמשך.

קושיא מאד מאד מוזרה. מהיכן משמע כאן שהתהב"א מגיה את השערי דורא???

אבאר:
ההגהות שבשערי דורא מופיעות כבר בדפוסים הראשונים, והם הגהות על הספר עצמו, כאמור מהם מתרומה"ד (כניכר בחיבורו ל"ו שערים, ורגלים לדבר שמהרמא"י לא הגיה בעצמו את השע"ד, אלא מאן דהוא לקט מחיבורו את ההתייחסויות לשע"ד) ומהם לא נודעים למי. קדמוני האחרונים שעסקו בספר, ובעיקר ה'מבוא שערים' מפלפלים בכל תיבה מדברי השע"ד וגם בלשונות ההגהות אשר הפכו לחלק מן החיבור .

תלמידי מהרש"ל ערכו ב' חיבורים סביב השע"ד מתורת רבם המהרש"ל: עטרת שלמה ומכונות שלמה, בחיבורים אלו מברר מהרש"ל קטעים מהשע"ד, ובנוסף לכך מביא פסקאות שונות מדברי הראשונים ונו"נ בדבריהם. הרב פרייליך נטל את חיבורו של מהרש"ל, הוציא מתוכו את הקטעים של דברי הראשונים, הציב אותם בתוך מדור ה'הגהות', והשאיר בחיבורו של מהרש"ל רק את ההתייחסות אליהם. מעתה המעיין במדור הגהות, אינו יודע עוד מה הם ההגהות המתייחסות לספר, ומה הם קטעים העומדים בני עצמם, דוגמת דברי הרשב"א בתוה"ב. (בנוסף לכך הכניס הרב פרייליך במדור ההגהות את ההגהות מדפוס קושטא, שהן עומדים בדרגה נמוכה הרבה יותר מההגהות הקדמוניות יותר).
----
הוגה, השאלות העולות הם אחרי מבואו ועבודתו של הרב פרייליך, אשר בודאי שמור לו זכות ראשונים.
----
תודה על ההפניה למאמרו של תא שמע אבל נראה שאין בו מענה לכל השאלות
----
ר' שמחה עמנואל עשה עבודה חשובה לבירור הנוסח המקורי של ספר שערי דורא (שלכאורה אין ראיה וסיבה לומר שהמחבר עצמו עשה מהדורות), והיא אצלו בכתובים. כך ששאלה זו כנראה תבוא על פתרון ועדין יש צורך בבירור וחקירה על כל הנלווה והנספח לספר.
------
אגב ל"ו שערים שהוזכר כאן, באיזה מקום מתואר שרב"מ לווין גער במו"ל הרב בינדאוויץ במעמד הרב קוק, על עבודתו הבלתי מדויקת, מישהו זוכר סיפור כזה?

[איש_ספר]

כל מה שכתבתי בענין ההגהות שבשערי דורא, שכביכול הרב פרייליך הוא שהוסיף בהם את קטעי הראשונים שאינם קשורים לספר, כמו תורת הבית, טעות בידי.
העירוני שכבר בדפוס קראקא רצ"ד, התרחבו ההגהות, ונוספו בהם אותם דברים חיצוניים.

[איש_ספר]

בימים הקרובים יופיע ספר שערי דורא במהדורה חדשה ע"י מכון המאור.
בעריכת צוות אברכים ועל צבאם הרה"ג ר' ישראל הרצברג שליט"א.

[איש_ספר]

אגב ל"ו שערים שהוזכר כאן, באיזה מקום מתואר שרב"מ לווין גער במו"ל הרב בינדאוויץ במעמד הרב קוק, על עבודתו הבלתי מדויקת, מישהו זוכר סיפור כזה?

כתב לי רבי שמחה עמנואל: ראה אוצר הגאונים יבמות עמ' 38 הערה ח וראה גם בספרי דרשה לפסח, עמ' 4-3.
[באוצר הגאונים שם המדובר על תוספות הרי"ד ליבמות שהו"ל הרב ביידנוביץ בירושלים תרצ"א].

[מדבר]

שערי דורא של מכון המאור, בחנויות.

מה רמת העבודה האם גבוהה כמו הטור שלהם או אותיות מרובעות ולמטה כמה ציונים?

[אברימי]

יש למי מכאן מידע על: מחיר הספר/ היכן ניתן להשיגו/ הנחות שבוע הספר?

[בנשק]

שלו' שלו' לכל באי בית גדול זה. לע"ע אין אני מחובר לרשת מכמה טעמים ולכן הנני מנוע מלהשתתף כאן כמאז אל דרך מקרה והעברה.

ברמב"ם פרנקל ספט"ו מהל' מאכ"א נדפס כך: דג טמא שכבשו עם דג טהור, [ציר]הכל אסור, ועי"ש בשנו"ס שכתבו כ"ה בכתה"י ובראשונים שהעתיקו לשון הרמב"ם, בין הראשונים הנזכרים שם הם הגהות שערי דורא ריש סימן נ'. אלא שעיינתי בהגהות שערי דורא שם וליתא לתיבת ציר !

[איש_ספר]

אכן במהדורת הרב פרייליך (ומהדורת המאור בעקבותיו כתמיד, ואכמ"ל) אין תיבה זו, אבל בדפוס זאסלב ובדפוסים שלפניו, יש.

יש למי מכאן מידע על: מחיר הספר/ היכן ניתן להשיגו/ הנחות שבוע הספר?

המפיץ אברומוביץ, מוכר ב90 ש"ח בערך. בספרי אור החיים ראיתי שמחירו מאה וחמש ש"ח כמדומני.

[בינה נא זאת!]

שערי דורא של מכון המאור, בחנויות.

מה רמת העבודה האם גבוהה כמו הטור שלהם או אותיות מרובעות ולמטה כמה ציונים?

בעוד ימים אחדים אמורה להתפרסם ביקורת על הספר מאת אחד המהדירים העוסקים בתחום חכמי אשכנז.

[צh33]

בתקוה שתועלה לכאן

[בנשק]

שלו' שלו' לכל באי בית גדול זה. לע"ע אין אני מחובר לרשת מכמה טעמים ולכן הנני מנוע מלהשתתף כאן כמאז אל דרך מקרה והעברה.

ברמב"ם פרנקל ספט"ו מהל' מאכ"א נדפס כך: דג טמא שכבשו עם דג טהור, [ציר]הכל אסור, ועי"ש בשנו"ס שכתבו כ"ה בכתה"י ובראשונים שהעתיקו לשון הרמב"ם, בין הראשונים הנזכרים שם הם הגהות שערי דורא ריש סימן נ'. אלא שעיינתי בהגהות שערי דורא שם וליתא לתיבת ציר !

יש"כ ושו"מ בהגש"ד במקו"א שמוזכר ציר (גם במהדורה שלפני, מהדורת הרנ"פ)

[חכם באשי]

בעוד ימים אחדים אמורה להתפרסם ביקורת על הספר מאת אחד המהדירים העוסקים בתחום חכמי אשכנז.

viewtopic.php?f=7&t=10189&p=94403&hilit

[אורח]

אגב ל"ו שערים שהוזכר כאן, באיזה מקום מתואר שרב"מ לווין גער במו"ל הרב בינדאוויץ במעמד הרב קוק, על עבודתו הבלתי מדויקת, מישהו זוכר סיפור כזה?

כתב לי רבי שמחה עמנואל: ראה אוצר הגאונים יבמות עמ' 38 הערה ח וראה גם בספרי דרשה לפסח, עמ' 4-3.
[באוצר הגאונים שם המדובר על תוספות הרי"ד ליבמות שהו"ל הרב ביידנוביץ בירושלים תרצ"א].

ר"ז ביידנוביץ זכה לשדרוג מיוחד.
במהדורת ל"ו שערים שיצא בתוך תורת חטאת של מישור
נדפסו כל הגהות מהרא"י הבאות בתוך הדברים, במדור מיוחד על שמו של... הרב ביידנוביץ!
בשער של המהדורה החדשה כתוב: מוגה ע"פ כך וכך כתבי יד, וכן הבן שואל, אם פתחו ולו כתב יד אחד, הרי בודאי ראו שיש שם את כל ההגהות של מהרא"י, ואיך יכלו לייחסם לרב ביידנויביץ?

[מיכאל550]

רב סליחות!
דפוס מישור הדפיס במהדורה הקודמת צילום של ל"ו שערים.

אח"כ הוא ביקש ממני להקליד את הכל מחדש. (יש שם יותר משגיאה אחת, עוד סליחה).

אמרתי לו שההגהות בכתב יד על פי רוב אי אפשר לקרוא ובדרך כלל לא מובנות. הבעלים אמרו לי שמה שהיה זה מה שיהיה אז המשכתי גם להקליד את הבלתי ידוע.
הלכתי יום שלם לאוניברסיטה העברית וראיתי כתב יד ודפוסים ישנים של ל"ו שערים. אחרי יום מיידע במיוחד החלטתי שאין בכוחי לפענח נכון אפילו הג"ה אחת שמופיע בכתב יד על גבי הדפוס.

הספר עצמו מאוד חשוב ומקוה שבעתיד נעשה יותר טוב - אבל בלי ההגהות.

מ.

[חכם באשי]

רב סליחות!
אמרתי לו שההגהות בכתב יד על פי רוב אי אפשר לקרוא ובדרך כלל לא מובנות. הבעלים אמרו לי שמה שהיה זה מה שיהיה אז המשכתי גם להקליד את הבלתי ידוע.
הלכתי יום שלם לאוניברסיטה העברית וראיתי כתב יד ודפוסים ישנים של ל"ו שערים. אחרי יום מיידע במיוחד החלטתי שאין בכוחי לפענח נכון אפילו הג"ה אחת שמופיע בכתב יד על גבי הדפוס.

יום אחד בשביל בדיקת כ"כ הרבה כת"י זה לא טוב אפילו בשביל התחלה!

[איש_ספר]

רצ"ב מאמרו של הרב דוד דבליצקי: עניני שערי דורא, המבקש "לעשות סדר" בספר והתפתחויותיו.

הופיע במוריה החדש.

ענייני שערי דורא.pdf

(130.13 KiB) הורד 468 פעמים