אדם בלי נקודת זכות

[בצלאל]

חכם מנחם מצטט בשורת החתימה את דברי שופט העליון חנן מלצר שהתייחס לדברי בית המשפט המחוזי שכתב: "יגענו וניסינו למצוא, ולו קרן אור אחת באפלת חייו של הנאשם. יגענו – ולא מצאנו", בדברים: "ואמנם, בכל הכבוד - אין בנמצא אדם, באשר הוא אדם, שאין למצוא בו ולו נקודת זכות כלשהי". המקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7% ... 7%A6%D7%A8
אמנם מצאנו שדוסטייבסקי שם בפי אחד מגיבוריו דברים דומים, אך השאלה המתבקשת כמובן היא מהי עמדת היהדות בענין.

[בר ששת]

אמנם מצאנו שדוסטייבסקי שם בפי אחד מגיבוריו דברים דומים, אך השאלה המתבקשת כמובן היא מהי עמדת היהדות בענין.

אולי יבאר לדלי הידיעה, היכן שם פיודור דוסטויבסקי בפי אחד מגיבוריו דברים דומים.
ועוד צריך להבין, מדוע הסייעתא ממנו, גורמת להבין כי כן גם השקפת היהדות. האם היה דוסטויבסקי, מקפיד לעגן את דבריו, שיתאמו לשיטת רבינו יונה או אחר מרבותינו?...

ככלל, לא נראה לכם מוזר לבקש 'קרא' כ'עוד' לדבריהם?!

[זקן ששכח]

קול מבשר ח"א, פרשת קרח
והענין הוא, כמו שאמר הרבי ר' בונם זצ"ל, על הפסוק, עוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו, אף שחטאתי, עם כל זאת - 'עוד' בי מעט, הוא החלק יעקב, - שאין שם רשע. ואנו מבקשים, רבונו של עולם, והתבוננת על מקומו - על מקום זה - ואיננו, ותראה שאין שם שום חטא. וזה שאמר דוד המלך ע"ה, אזמרה לאלקי בעודי. ופירש"י ז"ל, 'בעוד' אני חי. רצה לומר, 'בעוד', היא הנפש אלקית - היא חי. וזה הוא התחזקות לכל איש ישראל, שידע כי עוד רוח היהדות מתנוסס בדמו, ושביבי זיקי רשפי אש עוד לא נכבו. כי אם אין מרגיש שום חיות - הוא מייאש עצמו, וממילא נעשה מופקר, ועושה מה שלבו חפץ. [ישמח ישראל יום א' דחול המועד סוכות, אות כ"א].
האם יספקו הדברים את כוונת השואל?

[חכם באשי]

קיים גם פתגם, המובא בראשונים: "אין רע בלא טוב".
גם זה מתאים קצת לענין, לא?

[גלילי]

באם הבנתי נכון את השאלה:
מה עם המשנה "הוי דן את כל האדם לכף זכות"?
ומה עם הדין שלומדים חז"ל שסנהדרין שכולה מחייבת הרי הוא זכאי, שחייבים אחד מליץ זכות?!

[מר בר רב אשי]

לענ"ד היא משנה מפורשת בסנהדרין ''כולו חייב זכאי'' ודוק

[זחלץ_קליח]

אפשר לציין לזה גם את תחילת אחת התורות המפורסמות של מוהר"ן
תורה רפב
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7 ... 7%A4%D7%91

[בצלאל]

אמנם מצאנו שדוסטייבסקי שם בפי אחד מגיבוריו דברים דומים, אך השאלה המתבקשת כמובן היא מהי עמדת היהדות בענין.

אולי יבאר לדלי הידיעה, היכן שם פיודור דוסטויבסקי בפי אחד מגיבוריו דברים דומים.
ועוד צריך להבין, מדוע הסייעתא ממנו, גורמת להבין כי כן גם השקפת היהדות. האם היה דוסטויבסקי, מקפיד לעגן את דבריו, שיתאמו לשיטת רבינו יונה או אחר מרבותינו?...

ככלל, לא נראה לכם מוזר לבקש 'קרא' כ'עוד' לדבריהם?!

"והרי צריך להיות כך שכל אדם יוכל לפחות ללכת לאיזה מקום"; "הרי צריך שיהיה לכל אדם לפחות מקום אחד שבו ירחמו גם עליו!", שני קריאות אלה יוצאות מפיו של מר מרמלדוב בפרק השני של החטא ועונשו.

לא אמרתי שהסייעתא מדוסטייבסקי גורמת להבין משהו על השקפת היהדות. להבא אל תחפז בקריאתך ולא תעוות.

[גלילי]

אמנם מצאנו שדוסטייבסקי שם בפי אחד מגיבוריו דברים דומים, אך השאלה המתבקשת כמובן היא מהי עמדת היהדות בענין.

אולי יבאר לדלי הידיעה, היכן שם פיודור דוסטויבסקי בפי אחד מגיבוריו דברים דומים.
ועוד צריך להבין, מדוע הסייעתא ממנו, גורמת להבין כי כן גם השקפת היהדות. האם היה דוסטויבסקי, מקפיד לעגן את דבריו, שיתאמו לשיטת רבינו יונה או אחר מרבותינו?...

ככלל, לא נראה לכם מוזר לבקש 'קרא' כ'עוד' לדבריהם?!

"והרי צריך להיות כך שכל אדם יוכל לפחות ללכת לאיזה מקום"; "הרי צריך שיהיה לכל אדם לפחות מקום אחד שבו ירחמו גם עליו!", שני קריאות אלה יוצאות מפיו של מר מרמלדוב בפרק השני של החטא ועונשו.

לא אמרתי שהסייעתא מדוסטייבסקי גורמת להבין משהו על השקפת היהדות. להבא אל תחפז בקריאתך ולא תעוות.

לא מובן לאן הינך חותר ורוצה להגיע?
ובעיקר לא הבנתי מה ההתפלספות בדברי הפילוספים הללו?!


ראיתי הבוקר שהשופט הנ"ל (איני רוצה להזכיר את שמו, ואת כינויו שלא לבזות...) מעורב גם בפרשת אסירי עמנואל.
ועל כן חשבתי שאינו מן הראוי שניתן לו במה באוצר שכזה!!!

מצטער, זה כואב!

[בר ששת]

ראיתי הבוקר שהשופט הנ"ל (איני רוצה להזכיר את שמו, ואת כינויו שלא לבזות...) מעורב גם בפרשת אסירי עמנואל.
ועל כן חשבתי שאינו מן הראוי שניתן לו במה באוצר שכזה!!!

מצטער, זה כואב!

ואת זה בדיוק אנו מעוניינים לבדוק, האם יתכן שבאותו שופט אין שום נקודה של זכות?...

[גלילי]

ראיתי הבוקר שהשופט הנ"ל (איני רוצה להזכיר את שמו, ואת כינויו שלא לבזות...) מעורב גם בפרשת אסירי עמנואל.
ועל כן חשבתי שאינו מן הראוי שניתן לו במה באוצר שכזה!!!

מצטער, זה כואב!

ואת זה בדיוק אנו מעוניינים לבדוק, האם יתכן שבאותו שופט אין שום נקודה של זכות?...

האם באמת מחוייבים להפך ולדון לכף זכות, באינו עושה מעשה עמך?

[בר ששת]

ראיתי הבוקר שהשופט הנ"ל (איני רוצה להזכיר את שמו, ואת כינויו שלא לבזות...) מעורב גם בפרשת אסירי עמנואל.
ועל כן חשבתי שאינו מן הראוי שניתן לו במה באוצר שכזה!!!

מצטער, זה כואב!

ואת זה בדיוק אנו מעוניינים לבדוק, האם יתכן שבאותו שופט אין שום נקודה של זכות?...

האם באמת מחוייבים להפך ולדון לכף זכות, באינו עושה מעשה עמך?

רבינו הגלילי, בא לא נסטה מהנושא העיקרי, ברצוננו לדעת האם יש לך אדם שאין לו שעה או מעלה?

[שמואל ברמה]

קיים גם פתגם, המובא בראשונים: "אין רע בלא טוב".
גם זה מתאים קצת לענין, לא?

היכן משפט זה מופיע בראשונים?

[חכם באשי]

לשון זו, במדוייק, מצויה בספרו של ר' אברהם סבע, צרור המור, ר"פ חיי שרה: "שאין רע שאין בו טוב, כמשל הדיוט".
גם ראה לשון ר' אליעזר ממיץ, תלמיד רבינו תם: "אי אפשר להיות בהם רעה בלא טובה וטובה בלא רעה, שהטוב לזה - רע לבעל דינו, ורע לזה - טוב לזה" (ספר יראים השלם, סימן קפד).
והרעיון עצמו מצוי כבר במדרשות.
וכבר האריך בכך החכם הירושלמי ר' שמואל אשכנזי בספרו 'אלפא ביתא תנינא'.

[יאיר]

אפשר לציין לזה גם את תחילת אחת התורות המפורסמות של מוהר"ן
תורה רפב
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7 ... 7%A4%D7%91

דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות , ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על-ידי-זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה.

[מבי מדרשא]

העלו את דוסטוייבסקי לאוצר? בצלאל כמדומה שהחטא ועונשו אינו מקור אפילו לא להבנת דרכו של דוסטוייבסקי וצורת חשיבתו. על כל פנים לענין השאלה, כפי שנענו כאן רבים לפני, ברור שיש נקודה בכל יהודי באשר הוא, ומלאים הספרים הקדושים, במעלת כל אדם שבשבילו נברא העולם ויש בו צלם אלוקים. ועל כרחך שמעצם כך שנפח בו הבורא נשמת חיים יש בו נקודת זכות, וכפי שהעלו כאן את הראיה של כולו חייב זכאי. א"כ הוא בדרך דרוש ולא בדרך פשט, אך הדברים דברי אמת הם.

[זקן ששכח]

לכאורה גמרא מפורשת היא בכמה וכמה מקומות.
לדוגמא: (ברכות נז ע"א) מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון.

[בנשק]

'הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום' (אבות פ"א).