מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מידי דלא רמיזא באוצר?

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' פברואר 09, 2012 7:50 pm

מודעת זאת שבעקבות אוצר החכמה, האפשרות לעלות על קושיא 'חזקה' (אני מודע לחולשה שבהגדרה...) שלא נמצא זכרה בספרי הקדמונים, היא מלאכה קשה. אך לפעמים בכ"ז למרבה ההפתעה נתקלים בחקירה יסודית, קושיא חזקה שמנגנון החיפוש אינו מספק שום תוצאה!

לקושיות וחקירות מן הסוג הזה מוקדש אשכול זה.

ויודגש למי שאינו מבין, האשכול אינו מיועד למציאת מקורות לפתגמים ומאמרים, אלא להצעת קושיות וספיקות שהמחפש לא עלה בידו למצוא תוצאות ע"י מנגנון החיפוש.

ערער בערבה
הודעות: 492
הצטרף: ש' נובמבר 19, 2011 11:18 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי ערער בערבה » ה' פברואר 09, 2012 7:52 pm

באמת נדיר למצוא קושיות שכאלו, אולם פחות נדיר למצוא קושיות חזקות שדברו בהם רק איזה מספרי זמננו ולא נמצא זכרם בספרים מוקדמים כלל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' פברואר 09, 2012 7:53 pm

בגמ' יומא יח, ב: אכסנאי אל יאכל ביצים ופרש"י שמביאין לידי קרי ויתגנה על בעה"ב.

והנה בחולין ו, א: : רבי זירא ורב אסי איקלעו לפונדקא דיאי, אייתו לקמייהו ביצים המצומקות ביין, רבי זירא לא אכל (משום חשש דמאי ביין) ורב אסי אכל'.
ובשבת לח, א 'דאמר רב חמא בר חנינא פעם אחת נתארחתי אני ורבי למקום אחד, והביאו לפנינו ביצים מצומקות כעוזרדין, ואכלנו מהן הרבה'.

וקשה איך לא חשו לאזהרת אכסנאי אל יאכל ביצים?

לא מצאתי מאום באוצר, (בהגהות וציונים שבסוף הגמ' לא חיפשתי)

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' פברואר 09, 2012 7:56 pm

חקירה: הבועל ארמית קנאין פוגעין בו ואם בא לימלך אין מורין לו כן.

מה הדין בבא לימלך ולא אמרו לו כן (אגב צ"ע מה אומרים לו? לא עונים או שאומרים לו לא?) והלך והרג האם נהרג עליו?

זה קצת יוצא מן הכלל כי יש מי שחוקר בזה, ה"ה הדברי יחזקאל, אבל נפלא בעיני שהוא היחיד שמסתפק בזה (לפי התוצאות שבחיפוש)

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' פברואר 09, 2012 7:57 pm

איש_ספר כתב:בגמ' יומא יח, ב: אכסנאי אל יאכל ביצים ופרש"י שמביאין לידי קרי ויתגנה על בעה"ב.

והנה בחולין ו, א: : רבי זירא ורב אסי איקלעו לפונדקא דיאי, אייתו לקמייהו ביצים המצומקות ביין, רבי זירא לא אכל (משום חשש דמאי ביין) ורב אסי אכל'.
ובשבת לח, א 'דאמר רב חמא בר חנינא פעם אחת נתארחתי אני ורבי למקום אחד, והביאו לפנינו ביצים מצומקות כעוזרדין, ואכלנו מהן הרבה'.

וקשה איך לא חשו לאזהרת אכסנאי אל יאכל ביצים?

לא מצאתי מאום באוצר, (בהגהות וציונים שבסוף הגמ' לא חיפשתי)

הקושיא אינה שלי.

מאיר חכמים
הודעות: 532
הצטרף: ד' יוני 02, 2010 2:50 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי מאיר חכמים » ה' פברואר 09, 2012 8:10 pm

איש_ספר כתב:בגמ' יומא יח, ב: אכסנאי אל יאכל ביצים ופרש"י שמביאין לידי קרי ויתגנה על בעה"ב.

והנה בחולין ו, א: : רבי זירא ורב אסי איקלעו לפונדקא דיאי, אייתו לקמייהו ביצים המצומקות ביין, רבי זירא לא אכל (משום חשש דמאי ביין) ורב אסי אכל'.
ובשבת לח, א 'דאמר רב חמא בר חנינא פעם אחת נתארחתי אני ורבי למקום אחד, והביאו לפנינו ביצים מצומקות כעוזרדין, ואכלנו מהן הרבה'.

וקשה איך לא חשו לאזהרת אכסנאי אל יאכל ביצים?


נסיון לתירוץ: האיסור על אכסנאי לאכול ביצים חל רק אם מתעתד לישון שם.

בגולה
הודעות: 793
הצטרף: ב' אוגוסט 16, 2010 7:28 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי בגולה » ה' פברואר 09, 2012 8:17 pm

לפי דברי הרש"ש שם ביומא, האיסור הוא רק לגומעם חיים, שבאכלם ישפכו על בגדיו ויראה כש"ז, ולפ"ד ב' המקומות הנ"ל דמיירי בביצים המצומוקות - אין איסור, וכשאר דברים המחממין.

מעיין
הודעות: 1250
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי מעיין » ה' פברואר 09, 2012 8:53 pm

דרך אגב שמעתי מידיד א' שנבחן על לימודו במס' שבת ע"י הגאון מרא דכולא תלמידא ר' חיים קרייסווירטה ז"ל
ושאל לו שאלה מוזרה כזה אם מותר לאכול בצים בשבת בהפטירו שיביא לו ראי' מחז"ל במס' שבת וענה לו מגמ' הנ"ל במס' שבת
דאמר רב חמא בר חנינא פעם אחת נתארחתי אני ורבי למקום אחד והביאו לפנינו ביצים מצומקות כעוזרדין ואכלנו מהן הרבה

וע"ז ענהו
נעלם ממך דברי רש"י על אתר שהמעשה הי' בחול
וז"ל רש"י
והביאו לפניו [צ"ל לפנינו וכ"ה בכת"י]- בחול

ערער בערבה
הודעות: 492
הצטרף: ש' נובמבר 19, 2011 11:18 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי ערער בערבה » ה' פברואר 09, 2012 9:28 pm

איש_ספר כתב:בגמ' יומא יח, ב: אכסנאי אל יאכל ביצים ופרש"י שמביאין לידי קרי ויתגנה על בעה"ב.

והנה בחולין ו, א: : רבי זירא ורב אסי איקלעו לפונדקא דיאי, אייתו לקמייהו ביצים המצומקות ביין, רבי זירא לא אכל (משום חשש דמאי ביין) ורב אסי אכל'.
ובשבת לח, א 'דאמר רב חמא בר חנינא פעם אחת נתארחתי אני ורבי למקום אחד, והביאו לפנינו ביצים מצומקות כעוזרדין, ואכלנו מהן הרבה'.

וקשה איך לא חשו לאזהרת אכסנאי אל יאכל ביצים?

לא מצאתי מאום באוצר, (בהגהות וציונים שבסוף הגמ' לא חיפשתי)

אפשר ליישב בכו"כ דרכים [יתכן באשתו עמו עפ"י שפ"א שם, ויתכן גם דמשום קו' זו לא הביא הרמב"ם הנהגה זו],
אך לענ"ד, הקושיא איך לא נמצא מי שהעיר כן - עולה על כולנה, כאשר ישתומם כל הרגיל באוצה"ח.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' פברואר 09, 2012 10:29 pm

בהחלט אפשר ליישב בכמה אופנים, למשל עפמש"כ הפמ"ג דרק ביצים חמות אסור, ובספר אהלך באמתך להגאון ר' בצלאל שטרן בעל בצל החכמה דקדק מדברי הר"ח ביומא שם שאין האיסור אלא בלן בטלית של בעה"ב. אבל כדברי ערער עיקר התימה שאיש לא נרגש בזה. והפמ"ג הרי היה יכול להסתייע מכאן!

הגיע הזמן לומר דבר בשם אומרם, חותן וחתן שראו את החידוש: ההערה מהגמ' הראשונה היא של הגרא"י קוק והשניה של חותנו האדר"ת (מכת"י)
---
אגב, ידוע שהגרי"ז אמר ע"ד השפ"א שכתב דלן פסול משום יוצא שנשמתו יצאה וכו', שאי"ז שפ"א אלא גערער רבי, והנה בשפ"א ביומא שם כתב דאסור לאכול בצים משום עוון קרי, ובביתו שאני דאשתו עמו. ובאמת דבריו נגד הראשונים שכתבו שם שאסור משום גנאי (רש"י) או חשד (ר"ח) ולא עלתה על דעתם לפרש כן. (וכבר שאלו ע"ז לר' חיים מואלאזין כאשר הובאו דבריו בכתר ראש והדברים עתיקים)

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' פברואר 09, 2012 10:37 pm

אגב שהוזכר כאן ה'כתר ראש', בתקופה הקרובה אמור לראות אור עולם הספר הנ"ל במהדורה נפלאה ע"י הרה"ג ר' יעקב זלושינסקי שליט"א, ר"מ בישיבת תפארת התלמוד, מרמות - ירושלים, במתכונת דומה למעשה רב שי"ל על ידו בשנת תשס"ט. אשרי המחכה ויגיע.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' פברואר 09, 2012 11:03 pm

ישנו גם ת"ח נוסף ששוקד על ההדרת החיבור בשם הרב ? גרוטקה (נכדו של הצדיק ר' מאיר קליימן).מהדורתו תצא כנראה ע"י מכון ירושלים. ואל דאגה, הם יודעים זע"ז

איש אשכולות
הודעות: 276
הצטרף: ג' מרץ 01, 2011 10:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש אשכולות » ה' פברואר 09, 2012 11:54 pm

נוטר הכרמים כתב:אגב שהוזכר כאן ה'כתר ראש', בתקופה הקרובה אמור לראות אור עולם הספר הנ"ל במהדורה נפלאה ע"י הרה"ג ר' יעקב זלושינסקי שליט"א, ר"מ בישיבת תפארת התלמוד, מרמות - ירושלים, במתכונת דומה למעשה רב שי"ל על ידו בשנת תשס"ט. אשרי המחכה ויגיע.


צ"ל תפארת ישראל

נוטר הכרמים
הודעות: 5624
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' פברואר 10, 2012 12:04 am

איש אשכולות כתב:
נוטר הכרמים כתב:אגב שהוזכר כאן ה'כתר ראש', בתקופה הקרובה אמור לראות אור עולם הספר הנ"ל במהדורה נפלאה ע"י הרה"ג ר' יעקב זלושינסקי שליט"א, ר"מ בישיבת תפארת התלמוד, מרמות - ירושלים, במתכונת דומה למעשה רב שי"ל על ידו בשנת תשס"ט. אשרי המחכה ויגיע.


צ"ל תפארת ישראל


לא נכון. אחיו הגדול ר' חיים יצחק שליט"א בתפארת ישראל, והוא אך מקרוב בישיבת תפארת התלמוד.

מבקש חכמה
הודעות: 908
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ו' פברואר 10, 2012 12:30 am

איש_ספר כתב:חקירה: הבועל ארמית קנאין פוגעין בו ואם בא לימלך אין מורין לו כן.

מה הדין בבא לימלך ולא אמרו לו כן (אגב צ"ע מה אומרים לו? לא עונים או שאומרים לו לא?) והלך והרג האם נהרג עליו?

זה קצת יוצא מן הכלל כי יש מי שחוקר בזה, ה"ה הדברי יחזקאל, אבל נפלא בעיני שהוא היחיד שמסתפק בזה (לפי התוצאות שבחיפוש)

חידושי הר"ן (מיוחסים) סנהדרין פב,א: קריינא דאגרתא איהו ליהוו פרוונקא. יש שואלין היאך אמר משה כך לפנחס שילך ויהרוג והא אמרינן שאם בא לימלך אין מורין לו. והתשובה שמשה לא הורה לו ופנחס לא נמלך בו אלא שהוא הזכיר שמועתו בפני משה והוא השיב לו אם לעשות בו דין לא אמרת כלום ואם לקנא בו עד שאתה אומר לאחרים אמור לעצמך שאין לך ראוי ממך. א״נ שמשה רבינו לא ראה באותה שעה להניח הדבר ברשות המקנאין אלא ראה לרמוז לו רמז על הדבר להוראת שעה בשביל שתעצר המגפה מישראל.
לפי תירוץ ראשון נראה שאם נמלך אכן היה אסור ופנחס לא נמלך, ולהזכיר שמועתו מותר ואין זו הימלכות.
לפי תירוץ שני רמז לו ומשמע קצת שאם לא היה אומר כלום היה יכול לקנא.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' פברואר 10, 2012 1:18 am

יש"כ. הכרתי את דברי הר"ן אבל אין בהם תשובה אם בא לימלך, על הצד שאסור לו לעשות, אם נהרג ע"ז.
בדבר"י מדייק לשון רבינו ירוחם שכתב: ואם הרגו קנאי ולא בא לימלך, אינו נהרג עליו.
--------
חבר'ה אין לכם איזו קושיא טובה או ספק מעניין ויסודי שלא קדמכם איש בזה?

היא שיחתי
הודעות: 3349
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי היא שיחתי » א' פברואר 12, 2012 9:14 pm

ישנם המוני שאלות קטנות מהסוג ששואלים את הגר"ח קנייבסקי

הנה אחת
האם להוריד הכובע ויורדת הכיפה תוך כדי בטעות, הנחשב להורדת ב' מלבושים כאחד?

אבל אתה בטח מעוניין בשאלות בלימוד...

הנה אחת אבל אולי נשאלה
מה המקור לטבול ידית של כלי כשאינה עשוייה ממין המחוייב טבילה כגון ידית פלסטיק וכדו' לא ראיתי לזה מקור

מרחביה
הודעות: 789
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 11:24 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי מרחביה » א' פברואר 12, 2012 9:18 pm

היא שיחתי כתב:ישנם המוני שאלות קטנות מהסוג ששואלים את הגר"ח קנייבסקי

הנה אחת
האם להוריד הכובע ויורדת הכיפה תוך כדי בטעות, הנחשב להורדת ב' מלבושים כאחד?

כהח.jpg
כהח.jpg (35.75 KiB) נצפה 8738 פעמים

[והוא מרוח חיים (לר"ח פלאג'י).]

בן תורה
הודעות: 24
הצטרף: ה' דצמבר 15, 2011 6:07 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי בן תורה » ב' פברואר 13, 2012 6:55 pm

איש_ספר כתב:בגמ' יומא יח, ב: אכסנאי אל יאכל ביצים ופרש"י שמביאין לידי קרי ויתגנה על בעה"ב.

והנה בחולין ו, א: : רבי זירא ורב אסי איקלעו לפונדקא דיאי, אייתו לקמייהו ביצים המצומקות ביין, רבי זירא לא אכל (משום חשש דמאי ביין) ורב אסי אכל'.
ובשבת לח, א 'דאמר רב חמא בר חנינא פעם אחת נתארחתי אני ורבי למקום אחד, והביאו לפנינו ביצים מצומקות כעוזרדין, ואכלנו מהן הרבה'.

וקשה איך לא חשו לאזהרת אכסנאי אל יאכל ביצים?

לא מצאתי מאום באוצר, (בהגהות וציונים שבסוף הגמ' לא חיפשתי)

בפשטות יש לומר שכיון שהיו מצומקות ביין כבר אין להם את הבעיה של ביצים, ומצינו בגמ' כמה פעמים שיין מחליש את הכוח של מה שמשרים בו, עיין ברכות מד: "מבלי יין".

אברהם
הודעות: 1258
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אברהם » ד' פברואר 15, 2012 11:27 am

איש_ספר כתב:חבר'ה אין לכם איזו קושיא טובה או ספק מעניין ויסודי שלא קדמכם איש בזה?


חוסר ההיענות מלמד על מעלתו הגדולה של האוצר...
לעשות רצונו הק' חפצתי, והעלתי בזכרוני קושיות שתמיד ידעתי ש'אף אחד לא דיבר מזה' אבל כשבדקתי שוב ושוב באוצר מצאתי כמה וכמה...

אתמול אמר לי ידיד שהוא עסוק לברר נושא ש'אף אחד לא מדבר מזה', ותיכף קפצתי על המציאה ואמרתי לו אדרבה נעבירנו במבחן האוצר, אבל בינתיים לא מצאתי מישהו שמתעסק בזה.

הנושא המדובר הוא המצוה לכתחילה למנות את הצאן בשבט בשביל להפריש מעשר בהמה.
הן אמנם שמדברי רש"י עה"ת מבואר שהשבט צבועה בסיקרא ולפי"ז אין מונין את התשעה בשבט אלא בפה והעשירי מכהו בשבט צבוע
אבל משמעות הסוגיא בבכורות נח ע"ב דיש מצוה למנות גם את התשעה בשבט. דז"ל המשנה: ומונ(י)ן א' ב' ג' ד' וכו' והיוצא עשירי סוקר בסיקרא, וכנראה זוהי הגירסא שהיתה לרש"י הנ"ל, אבל בהגהות הב"ח ושטמ"ק גורסים ומונה בשבט א' ב' ג', וכן היא גירסת הרמב"ם שכתב להדיא בפ"ז מהל' בכורות ומונה אותן בשבט א' ב' כו'.
וכן משמע מהמשך לשון המשנה 'לא סקרן בסיקרא ולא מנאן בשבט או שמנאן רבוצים כו' הרי שאלו שני דברים מנין בשבט וצביעה בסיקרא ודלא כרש"י. [אמנם להעיר דבברייתא שם בגמ' הלשון 'לא מנאן בשבט או שמנאן רבוצין' והשמיט סיקרא, וקצת משמע דנכלל בלא מנאן בשבט].

עכ"פ לאחר שנתבאר דעכ"פ לדעת הרמב"ם יש מצוה למנות כל התשעה בשבט, שואל אותו ידיד שליט"א, איך צורת המניה בשבט, האם צריך להכות כל בהמה בגבה, או שמרמז עליה עם השבט, ומה תוכן יש בזה שמכה אותה תוך כדי מניין, והאם יש שיעור לאותו שבט, והאם צריך להיות מעץ דוקא, כו' כו'. בקיצור יש כאן מצוה דאורייתא שאף אחד לא מדבר על גדריה ותוכנה.
כך לדברי אותו חכם.

-------------

יתכן מאד שכבר דנו בזה אלא שלא ידעתי אלו מילות חיפוש לבחור.
ובאמת נושא זה הוא דוגמא טובה לחיפוש שקשה לבחור לו מילות חיפוש.
משום שאם אכתוב 'תחת השבט' וכדו' הרי יעלו כל ציטוטי הפסוק בכל מקום, ואיך אגיע למי שדן על מניית התשעה בשבט.

בקיצור, לדעתי נצרך מאוד אשכול (נעוץ...) שיסייע בבחירת מילות חיפוש מתאימות לכל נושא.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' פברואר 15, 2012 11:59 am

יש"כ להגר"א שליט"א, סו"ס מישהו מדבר לענין
לגבי שאלת אופן החיפוש, במקרה כזה זה לא בעיה, (כמובן יש לבדוק בספר המפתח) כי הרי ברור שמי שידון בענין יביא את לשון הרמב"ם או רש"י, שהם מקור הספק. וכיון שלא מדובר בנושא שרבים עוסקים בו הרי שהקשת הלשונות באוצר לא תציף את המחפש. ובכן הקשתי את לשון רש"י: והעשירי-מכה-בשבט ומצאתי כו"כ שעמדו על מחלוקת הרמב"ם ורש"י, אם השבט היה לכל המנין הוא רק להכאת העשירי (אהל יעקב טולדינו הקדמון על רש"י, רמ"מ קראפ בויבינו במקרא ומביא לשון הפייט בונתנה תוקף, 'מעביר צאנו תחת שבטו', ומשמע שלא רק העשירי, וזבחי צדק לרי"ז דיסקין ועוד) אכן לפו"ר לא מצאתי לדעת הרמב"ם שהכל היה בשבט איך בדיוק היה המנין, וזה באמת מענין, וכנראה שהרמב"ם סתם משום שהמנין הוא כבקרת רועה עדרו שמוציאן אחת אחת מהדיר, ואיך מוציאן, כשדוחפן במקל אשר בידו, [ואילו הספק אם דוקא מעץ או גם פלסטיק טוב זה מסוג השאלות שמריצים לגרח"ק שאין מקומם בזה].

אברהם
הודעות: 1258
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אברהם » ד' פברואר 15, 2012 12:00 pm

אוצר החכמה,
מעניין, כנראה זה משום שהתוכנה שלי לא מעודכנת

אצלי התוצאות לפי א"ב מתחילות כך
אדרת אליהו, אדרת אליהו, אוהל משה, אוצר מאמרי הלכה, אוצרות הש"ס. וכו'.
בכולם אין מילה על העניין.

איזה ספרים אצלך?

אברהם
הודעות: 1258
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אברהם » ד' פברואר 15, 2012 12:12 pm

רבינו אי"ס

בפתיחת האשכול ביקשת ספיקות שלא נמצא שבא זכרה בספרי הקדמונים, לא נראה לי שמציאת השאלה בתוך זבחי צדק לרי"ז דיסקין (שנשאר בצ"ע...) מכהה את התמיהה איך לא דיברו מזה עד כה.
אהל יעקב לא עלה לי בתוצאות, וזה כנראה מוכיח שאני חייב להזדרז ולעדכן..!

בספר המפתח חיפשתי ולא מצאתי כלום.

מה שכתבת שדוחפן במקל לכאו' אינו נכון שהרי לשוה"כ הוא תחת השבט, וע"כ שמכה כל בהמה ובהמה, וזה צ"ע מה ענין זה לספירה. כעת אני חושב שכוונתך שמחמת המכה היא יוצאת, אך עכ"פ בין כך ובין כך אין הדברים נכונים, שהרי יש דין כל אשר יעבור שיעבור מעצמו ולא שיוציאו בידו ולכן צריך להעמיד אימותיהן מבחוץ והן גועות וכו'. וע"כ דזו צורת ספירה כזו לספור ע"י שבט, כמו בזמנינו ע"י שמורים באצבע..., אלא דא"כ א"צ להכותה ממש. וכ"ז נוגע לדאורייתא, באמת מפליא.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' פברואר 15, 2012 12:19 pm

לגבי הסיפא אתה צודק, כתבתי בלי עיון כלל (כפשוטו ולא כלשון הגרד"ל...), האם אתה מחפש ספרים דנו במחלוקת רש"י והרמב"ם או רק איך המנין אם הוא בשבט?
אהל יעקב זה של ר"י טודלינו, י"ל ע"י אהבת שלום. חכם מרוקני מלפני כמאתים חמישים שנה.
ללא שם.png
ללא שם.png (52.59 KiB) נצפה 8609 פעמים

אברהם
הודעות: 1258
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אברהם » ד' פברואר 15, 2012 12:27 pm

שני הנושאים מעניינים.
(אם כי לפי התרשמותי השטחית זה לא מוגדר מחלוקת רש"י והרמב"ם, אלא יש כאן רש"י עה"ת פלאי שאינו עולה עם פשטות הסוגיא, וזה קושיא בפנ"ע. אבל עיקר הסוגיא שמונים את כל העשרה ולכן מפליא איך לא מדברים על צורתה)

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17489
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' פברואר 15, 2012 12:30 pm

עכ"פ לאחר שנתבאר דעכ"פ לדעת הרמב"ם יש מצוה למנות כל התשעה בשבט, שואל אותו ידיד שליט"א, איך צורת המניה בשבט, האם צריך להכות כל בהמה בגבה, או שמרמז עליה עם השבט, ומה תוכן יש בזה שמכה אותה תוך כ


http://www.otzar.org/aspcrops/142778_258_360710567850-1522012.asp

אברהם
הודעות: 1258
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אברהם » ד' פברואר 15, 2012 12:41 pm

אמור מעתה, ליכא מידי דלא רמיזא באוצר!


בגוף הדברים, בחזו"א שם משמע שהוא מצדד להוכיח שצריך לכתחילה לגעת בשבט בכל אחד מלשון הגמ' בנזיר והניח השבט, והוא פלא, הלא הגמ' שם דנה על העשירי שעליו מניחים השבט (כנראה כדי לצבועו וכרש"י?) - ומה הדין במי שטעה והניח על התשיעי - א"כ משמע שעל שאר הבהמות אינו מניח השבט! ובהמשך לשון החזו"א הוא 'אחוי בשבט' ומשמע שאינו נוגע ממש. וצ"ע.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17489
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' פברואר 15, 2012 12:42 pm

המשך לשון החזו"א אחוי הוא מהגמרא שהביא שם בדף נט

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' פברואר 15, 2012 12:50 pm

ממעשר למעשר, נזכרתי בשאלה אחרת שהיתה לי בעבר במצוה דאורייתא, הלכה למעשה, ולא מצאתי שאיש מדבר עליה, אבל כאן אפשר לטעון שזה גופא מוכיח שהשאלה אינה נכונה: (חשבתי שהעליתי אותה כאן אבל בחיפוש לא מצאתי)

יש מחלוקת הר"ש והרמב"ם אם אפשר להפריש תרומת מעשר מהכרי לפני שהפרישו בכלל מעשר ראשון, שי"א שאי אפשר שהרי כל תרומ"ע יסודו מעשר מן המעשר, וי"א שאפשר. והנה לפי הסובר שאפשר להפריש קודם תרומ"ע, הרי שלדידיה הכרי כולו טבול לתרומת מעשר, ולכאורה אין נתקן בהפרשת המעשר ראשון לבד. והנה כיום נוהגים ע"פ החזו"א והגרי"ז, דאין 'לכם' על ספק ממון, לכן במצות שצריך לכם, כמו אתרוג מצה ומרור, לא רוצים להשאיר את המעשר ראשון בתוך הכרי, ולכן מוציאים החוצה את המעשר ראשון וזורקים אותו, ולא מפרישים ממנו תרומת מעשר (כך אמר לי הרב שטוקמן זצ"ל, מגדל האתרוגים, אבל יש אחרים שנותנים את המעשר ראשון ללוים והחזו"א כידוע התנגד לכך). ואולי יש לחוש שכל זמן שלא הפרישו תרומת מעשר עדין הכרי כולו טבול לו. ויש הרבה לפלפל בזה, אם שייך שאפילו לר"ש בהפרשת המעשר ראשון נתקן הכרי מהתרומ"ע אע"פ שעדין לא קרא לה שם, ולא מצאתי אף אחד שמדבר ע"ז לחיוב או לשלילה. חכ"א אמר שלי שדומה לו שראה שר' פנחס עפשטיין הסתפק בזה, אך לא הצלחתי למצוא דברים שבכתב ממנו בענין, וגם שאלתי את נכדו הרב וינד ולא ידע מזה כלל.

אברהם
הודעות: 1258
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אברהם » ד' פברואר 15, 2012 12:55 pm

רבינו אוצר החכמה,

שם בגמ' נ"ט לא נזכר אחוי בשבט, אלא שרימז על האחרון שהוא העשירי, והחזו"א הבין שהכונה שרימז ע"י השבט.

בגוף דברי החזו"א, מעניין שהיה מצוי אפשרות למנות עשרה בבת אחת בלא למנותם אחד אחרי השני, וזה מזכיר את המעשה הידוע במהריל"ד, ובפירוש עה"כ וישא יעקב עיניו וגו' וארבע מאות איש עמו, שמייד כשנשא עיניו ראה שהם ד' מאות.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17489
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' פברואר 15, 2012 1:08 pm

לא הבנתי אתה שאלת למה נקט אח"כ אחוי בשבט אע"פ שקודם כתב שצריך שייגע , וע"ז כתבתי שזה כתב על דברי הגמרא דאחויי שמזה הביא ראיה שדי במחשבה ובלי נגיעה כמו שכתב שם, ולכן כתב גם הוא אחוי בשבט, אבל אתה צודק שמשמעות לשונו הוא שלכתחילה ייגע.

כהן
הודעות: 527
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ד' פברואר 15, 2012 8:27 pm

איש_ספר כתב:ממעשר למעשר, נזכרתי בשאלה אחרת שהיתה לי בעבר במצוה דאורייתא, הלכה למעשה, ולא מצאתי שאיש מדבר עליה, אבל כאן אפשר לטעון שזה גופא מוכיח שהשאלה אינה נכונה: (חשבתי שהעליתי אותה כאן אבל בחיפוש לא מצאתי)

יש מחלוקת הר"ש והרמב"ם אם אפשר להפריש תרומת מעשר מהכרי לפני שהפרישו בכלל מעשר ראשון, שי"א שאי אפשר שהרי כל תרומ"ע יסודו מעשר מן המעשר, וי"א שאפשר. והנה לפי הסובר שאפשר להפריש קודם תרומ"ע, הרי שלדידיה הכרי כולו טבול לתרומת מעשר, ולכאורה אין נתקן בהפרשת המעשר ראשון לבד. והנה כיום נוהגים ע"פ החזו"א והגרי"ז, דאין 'לכם' על ספק ממון, לכן במצות שצריך לכם, כמו אתרוג מצה ומרור, לא רוצים להשאיר את המעשר ראשון בתוך הכרי, ולכן מוציאים החוצה את המעשר ראשון וזורקים אותו, ולא מפרישים ממנו תרומת מעשר (כך אמר לי הרב שטוקמן זצ"ל, מגדל האתרוגים, אבל יש אחרים שנותנים את המעשר ראשון ללוים והחזו"א כידוע התנגד לכך). ואולי יש לחוש שכל זמן שלא הפרישו תרומת מעשר עדין הכרי כולו טבול לו. ויש הרבה לפלפל בזה, אם שייך שאפילו לר"ש בהפרשת המעשר ראשון נתקן הכרי מהתרומ"ע אע"פ שעדין לא קרא לה שם, ולא מצאתי אף אחד שמדבר ע"ז לחיוב או לשלילה. חכ"א אמר שלי שדומה לו שראה שר' פנחס עפשטיין הסתפק בזה, אך לא הצלחתי למצוא דברים שבכתב ממנו בענין, וגם שאלתי את נכדו הרב וינד ולא ידע מזה כלל.


עמד בזה באפיקי ים סי' י"א סק"ט [ישנו באוצר...]
[אלא דפשיט"ל דאחר שהפריש כבר אין הכרי טבול והוכיח מזה דא"א להפריש תרומ"ע לפני מעשר]

כהן
הודעות: 527
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ד' פברואר 15, 2012 8:44 pm

נמחק
נערך לאחרונה על ידי כהן ב ג' פברואר 21, 2012 9:44 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' פברואר 15, 2012 9:18 pm

כהן כתב:עמד בזה באפיקי ים סי' י"א סק"ט [ישנו באוצר...]
[אלא דפשיט"ל דאחר שהפריש כבר אין הכרי טבול והוכיח מזה דא"א להפריש תרומ"ע לפני מעשר]

הרב כהן את האפק"י ראיתי ואף הזכרתי אותו במאמר שכתבתי על ענין זה, הוא זצ"ל אכן מחדד את הנקודה שהר"ש והרמב"ם חולקים אם כל הכרי טבול לתרומ"ע או רק המעשר ראשון אבל כפי שכתבת פשיט"ל שאחר הפרשת המעש"ר תו אין הכרי טבול עוד לכו"ע, וזה הנחה פשוטה. אני חיפשתי מי שיגיד דלדעת הרמב"ם עדין הכרי טבול.

כהן
הודעות: 527
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ד' פברואר 15, 2012 10:19 pm

לכאו' זה ודאי דלא שייך לומר דאחר שהופרש המעשר יהיה כל הכרי טבול למעשר באופן שיוכלו לתרום מהכרי שהרי ודאי המצוה היא על הלויים להרים מעשר מן המעשר וכמפורש בכתוב [ועי' בחינוך שהוא הסובר דאפשר להקדים תרומ"ע שכתב במצוה שצ"ו "מצות הלויים לתת מעשר מן המעשר"
ולומר דיוכל להפריש רק מהמעשר ומ"מ הכרי ישאר עד שיפריש בטבלו הרי אינו מסתבר כיון שאם ל"ש להפריש ממנו ע"כ אין הוא הטבול
אכן היה מקום לדון דגם כשמפרישים מקודם הרי זה על חשבון חלק המעשר וכאשר יפריש המעשר אח"כ יפחות החלק שכבר נתן לתרומת מעשר אכן כיון שלא מצינו כדבר הזה ע"כ נחשבת תרומת המעשר כשהופרשה קודם כבאה גם מן המעשר מכיון דהמעשר פתיך בכרי אך כאשר סוימה תו אין הכרי בר "תרומת מעשר" [ואני מבין שבנקודה זו שאכן אינה מחוורת באה טענתך אך לומר כמו שצדדת הרי לא יתכן כש"כ]
אשמח אם תעלה את המאמר הנ"ל או עכ"פ עוד דברים שנתחדשו בו

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' פברואר 16, 2012 1:57 am

לבקשת הרב כהן הנה מאמר בענין זה שפורסם בבית אהרן וישראל לפני כמה שנים
ע.pdf
(128.81 KiB) הורד 297 פעמים

עה"ג רשם הכותב עוד כמה ציונים הנוגעים לעניינים הנידונים בתוכו, והנה הם:

----

עיין מלאכ"ש פ"ב דבכורים מ"ה. שנראה מדבריו דתרומ"ע אכן טובל את כל הכרי
הלשון מעשר שלא ניטלה תרומתו מוכיח קצת שהבעיה רק על המעש"ר
חזו"א נוסף ראה דמאי סי' ד' אות יט כמדומה.
באלשיך כתב דמחצית השקל ניתנת שהיא כתרומת מעשר היא אחד ממאה והוא אחד ממאה משיעור חמשים שבערכין, חזינן דס"ל למהר"ם אלשיך דתרומ"ע ענינה אחד ממאה ולא אחד מעשר. ודנו במאמרנו זה לקמן עי"ש וצרף.
בכמה ראשונים (ראה תוס' תמורה ד, ב ואולי גם הר"ש בפרק ג' מתרומות) כתבו דהא דצריך להקדים מעש"ר למע"ש משום דיש בו תרומה מעשר. והנה קצת צ"ע למ"ד דתרומת מעשר חובת כרי א"כ מה שייכותה למעש"ר, וצ"ל דכיון דמ"מ בהפרשת המעש"ר גוררים גם את התרומ"ע ע"כ יש ענין להקדים את המעש"ר. אמנם אם נרצה לטעון שגם אחרי הפרשת המעש"ר עדין נשאר התרומ"ע תוך הכרי, א"כ איזה ענין יש להקדיםאת המעש"ר קודם ומה שייכות ויחוס יש לו עם התרומ"ע יותר מכל ההפרשות. (וגם אין הלכה להפריש תרומ"ע לפני מעשר שני, אמנם בדרך אמונה על הרמב"ם בתרומות של איסור ההקדמה מביא מתיו"ט שמשע ממנו שיש כזה הלכה ומתמיה עליו) וזה ראיה כהחזו"א שהתרומ"ע נגרר בתוך המעש"ר.

כהן
הודעות: 527
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ה' פברואר 16, 2012 8:45 am

יש"כ על הדברים הנפלאים ! [ונהנתי לראות שאכן בחזו"א כתב כמו שצידדתי דהמקדים תרומ"ע יפריש פחות מעשר דהתרומ"ע מצטרפת]
לא הבנתי את המובא שם מהאפיק"י להוכיח דהוא חובת הכרי מהא דמבואר דלדעת הרמב"ם מעשר שהקדימו בשבלים יכול לאכול ממנו עראי ,ולא הבנתי דודאי גם אי ימרח את הכרי אחרי הפרשת המעשר יוכל לאכול מהמעשר עראי, והכל תלוי במירוח המעשר עצמו כדי שיוטבל לתרומ"ע ואף שהמעשר מחייב הפרשת תרומ"ע מ"מ צריך לזה מירוח כמו כל טבל.
שו"ר שאכן באפיק"י לא כתב ד"ז בתורת קושיא יעו"ש ורק במאמר הנ"ל בהערה 13 כתב כן

אברהם
הודעות: 1258
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אברהם » ג' פברואר 21, 2012 9:09 pm

שוב שמעתי מידידי שליט"א ב' חקירות נוספות שאין להן אזכור לכאו' בקדמונים

שאלה א'
האם עבד עברי יכול לקנות עבד לעצמו, או שעצם מעמדו כעבד שולל ממנו את האפשרות להיות אדון?
[ואני אמרתי להביא כדמות ראיה לזה (אולי בדרך רמז) מהא דמצינו בפרשת הפסח שנצטוו בני ישראל על מילת העבדים, ומשמע בפשטות שהיו להם עבדים במצרים, והרי הם עצמם היו עבדים שם, הרי דשייך שיהיה עבד לעבד, גם נזכרתי בלשון חז"ל ולא עבדים לעבדים, ואע"פ דשם הכוונה לאזרחי מצרים שהיו עבדי פרעה, מ"מ אולי שמעת מינה דשייך המושג עבד לעבד].

שאלה ב'
אם תימצי לומר שיכול העבד לקנות עבד לעצמו, יש להסתפק האם יכול העבד לקנות את אדונו?
[לא להרים גבה... אמנם ממבט ראשון נראה הדבר כפרדוקס מ"מ כיון שעבד עברי אינו קנין גמור אלא קנין לעבודה, א"כ יתכן שכ"א יהיה משועבד לשני... כך לדעת אותו חכם שליט"א שמתעקש לבקש מקורות ולא סברות..]

--------------------

ניסיתי לחפש באוצר
אך הפעם דומה שגם ידידי איש הספר יסכים איתי שקשה לבחור מילים לחיפוש.
ניסיתי 'לקנות עבדים' + 'עבד עברי', או: 'לקנות את אדונו', וכל מיני נסיונות נפל כאלו.

כהן
הודעות: 527
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ג' פברואר 21, 2012 9:31 pm

השאלה הראשונה תמוהה שהרי אפילו עבד כנעני קונה עבדים לעצמו כמבואר בריש פ"ז דיבמות

היא שיחתי
הודעות: 3349
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' פברואר 21, 2012 10:13 pm

לקנות את אדונו יל"ע אם יש בזה סברת אפוכי מטרתא למה לי
ובמליצה כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו הרי שהעבד אדון לאדון...


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], ושא_נס ו־ 43 אורחים