מידי דלא רמיזא באוצר?

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ה' דצמבר 20, 2012 11:14 am

שאל נשאלתי: גיורת שהתגיירה תוך כדי מחזור, ועדין שופעת גם אחרי הגיור, פשיטא שצריכה ז"נ.
[ורק מה שראתה קודם ע"ז א"צ משום שאין להם טומאת נדה ואף שעשאום כזבים. וכ"כ אחרונים]
ויצא השואל לשאול אם צריכים להחמיר עליה גם בהפסק של חמשה ימים. ואף שהיא לא משמשת כלל משום ג' חודשי הבחנה, הנה כתב הש"ך שגם כלה שחתנה עדין לא בא לעיר כלל צריכה חמשה ימים. וכן המנהג (האמנם?)
ואמרתי בעניותי שהרי חמשה ימים הוא משום פולטת, וכאן גם אם נחוש ששמשה הרי תפלוט ש"ז של גוי שאינה מטמאה כלל.
אמנם גם בהר סיני, ששם המקור שפולטת סותרת, היה זה ש"ז של גויים. אמנם בלא"ה שם הרי הוזהרו על טומאה קודם מתן תורה בזמן ההוא.

ויש לפלפל.

'... ולא רמיזא באוצר...'

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ה' דצמבר 20, 2012 7:24 pm

אורח כתב:ואמרתי בעניותי שהרי חמשה ימים הוא משום פולטת, וכאן גם אם נחוש ששמשה הרי תפלוט ש"ז של גוי שאינה מטמאה כלל.

זה שהיא גיורת, אין זה אומר שהשכבת זרע שלה הוא דוקא מגוי.

בברכה המשולשת

לא הבנתי את הספק. הרי כל המתנת ה' ימים היא חומרא אטו אם שימשה מיד לפני שראתה (ולא לפי כל השיטות, כידוע), ומי אמר שגזרינן זאת בכה"ג. בשלמא אם היה זה מעיקר הדין תמיד- יש מקום לדון אם גם כאן גזרינן- אך למה להחמיר זאת בגיורת?

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ה' דצמבר 20, 2012 11:23 pm

בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי את הספק. הרי כל המתנת ה' ימים היא חומרא אטו אם שימשה מיד לפני שראתה (ולא לפי כל השיטות, כידוע), ומי אמר שגזרינן זאת בכה"ג. בשלמא אם היה זה מעיקר הדין תמיד- יש מקום לדון אם גם כאן גזרינן- אך למה להחמיר זאת בגיורת?

כל טיפת דם שראתה אחרי שנתגיירה, הרי היא כישראלית גמורה, ולמה נקל עליה יותר מאחותה אתמהה. בגלל שהיא התגיירה אתמול ולא נעים להחמיר עליה?

כל הסיבות להקל הם רק אם לא שמשה, (אם לא שמשה), אבל גם זה לא פשוט, כי אצל אשה רגילה לא מחלקים. ואפילו לא שימשה מחכה חמשה ימים (ומכלה לא הייתי מביא ראיה כי שם זה מנהג להחמיר) ועוד שאם שמשה אם גוי אז לא תסתור בפליטה. אבל אולי גם בכה"ג לא חלקו. ובפרט שצודק כרתי שיתכן ששימשה אם ישראל, ושוב אין מקום לחלק.

בברכה המשולשת

אורח כתב:
בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי את הספק. הרי כל המתנת ה' ימים היא חומרא אטו אם שימשה מיד לפני שראתה (ולא לפי כל השיטות, כידוע), ומי אמר שגזרינן זאת בכה"ג. בשלמא אם היה זה מעיקר הדין תמיד- יש מקום לדון אם גם כאן גזרינן- אך למה להחמיר זאת בגיורת?

כל טיפת דם שראתה אחרי שנתגיירה, הרי היא כישראלית גמורה, ולמה נקל עליה יותר מאחותה אתמהה. בגלל שהיא התגיירה אתמול ולא נעים להחמיר עליה?

כל הסיבות להקל הם רק אם לא שמשה, (אם לא שמשה), אבל גם זה לא פשוט, כי אצל אשה רגילה לא מחלקים. ואפילו לא שימשה מחכה חמשה ימים (ומכלה לא הייתי מביא ראיה כי שם זה מנהג להחמיר) ועוד שאם שמשה אם גוי אז לא תסתור בפליטה. אבל אולי גם בכה"ג לא חלקו. ובפרט שצודק כרתי שיתכן ששימשה אם ישראל, ושוב אין מקום לחלק.

לא כי לא נעים- אלא כי זו חומרא מעיקרא (שלא נפסקה לפי כל השיטות- בשו"ע אין חומרא כזו, רק אם שימשה בפועל, כידוע ואין את הלא פלוג)ומנין לנו שנהגו כך גם בגיורת.
ולחשש שימשה עם ישראל- הרי זה ספק- ויש כאן ספק אם שימשה ואת"ל ששימשה ספק אם היה זה עם ישראל. ואז זה ספק ספיקא במנהג להחמיר מדין לא פלוג- ויש סברא גדולה להקל.

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » א' דצמבר 30, 2012 6:37 pm

בגמ' מנחות ובשו"ע, שאסור להחליף תפש"ר לתפש"י.
עבר והחליף מהו?
לא מצאתי. רק ספר פולני אחד.

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » א' דצמבר 30, 2012 6:46 pm

בשו"ע בשם הרא"ש לא להניח בתיק אחד תפילין של רש"י עם תפילין של ר"ת.
ולפי"ז כתבו אחרונים שאסור להחליף מתפילין של רש"י לר"ת.
וקשה ממ"נ. אם הלכה כר"ת ודאי מותר, ואם הלכה כרש"י, אז בס"ה פסל את התפילין, ולא מצאנו איסור כזה.
או שאולי זה שמניחם על ראשו וידו זה נקרא שימוש, ואם כך הורידם מקודש לתשמיש חול. וצ"ע.

לא מצאתי באוצר.

אולי רמ"ע מפאנו בתשובה ל"ז מתכון לסברא זו. יעו"ש.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ב' דצמבר 31, 2012 9:58 am

אורח כתב:ואם הלכה כרש"י, אז בס"ה פסל את התפילין, ולא מצאנו איסור כזה.

לא הבנתי. אם אסור להוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה, בודאי שאסור להוריד מקודש לחולין, גם אם אינו משתמש בהם אח"כ. ואולי מחמת פשיטותו לא דיברו בו הספרים הקדושים, ומש"ה לא רמיזא באוצר.

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ב' דצמבר 31, 2012 11:40 am

האיסור להוריד, הוא איסור להשתמש. כלומר אסור להוריד משימוש של קדושה חמורה לשימוש של קדושה קלה או לשימוש של חול. אבל אין איסור לפסול את התפילין כמו שאין איסור להניחם בקרקע.
עיין ברמ"ע מפאנו שם ותראה שגם הוא הרגיש בבעיה הזו.

שאלתיאל · הודעהעל ידי **שאלתיאל** » ב' ינואר 28, 2013 12:24 pm

בגמ' פסחים נחלקו אם שלוחי מצוה אינן ניזוקין גם בחזרתן. והקשה גאון אחד למ"ד דגם בחזרתן אין ניזוקין, מפני מה תיקנו מעין שבע מפני המזיקין? הא אין ניזוקין !

לא מצאתי באוצר כלום, ופלא.

רק בספר אחד בן דורנו מצאתי. (ומש"כ שבברכות אמרו במקומן שאני, לא ראיתי שזה נוגע גם לשלוחי מצוה).

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' ינואר 28, 2013 4:03 pm

לפי מה שכתב בקובץ שיעורים שם בפסחים, ע"פ דיוק ברש"י כמדומני, שאם לא מכוון לשם מצווה לא ניצול, מתורצת השאלה, אבל צ"ע אם זה מוסכם.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ב' ינואר 28, 2013 8:37 pm

שאלתיאל כתב:בגמ' פסחים נחלקו אם שלוחי מצוה אינן ניזוקין גם בחזרתן. והקשה גאון אחד למ"ד דגם בחזרתן אין ניזוקין, מפני מה תיקנו מעין שבע מפני המזיקין? הא אין ניזוקין !

לא מצאתי באוצר כלום, ופלא.

רק בספר אחד בן דורנו מצאתי. (ומש"כ שבברכות אמרו במקומן שאני, לא ראיתי שזה נוגע גם לשלוחי מצוה).

אני דוקא מצאתי

שאלתיאל · הודעהעל ידי **שאלתיאל** » ג' ינואר 29, 2013 9:08 pm

יש"כ. במחילת כבודו של הרב גאגין, אני מחפש התייחסות מסוג אחר.

אברהם צבי · הודעהעל ידי **אברהם צבי** » ג' ינואר 29, 2013 10:37 pm

ר' שאלתיאל, הרי אין סומכין על הנס, האם מצינו ולו פעם אחת שמדין שלוחי מצוה שאינם נזוקין שיהא מותר לאדם לסכן עצמו? הרי חז"ל ראו המציאות שהיתה שהיו מסתכנים בהשארות חוץ לעיר ועל כן תקנו זה, [אני שואל בבורותי ולא מתוך ידע].

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ד' ינואר 30, 2013 10:09 am

שאלתיאל כתב:בגמ' פסחים נחלקו אם שלוחי מצוה אינן ניזוקין גם בחזרתן. והקשה גאון אחד למ"ד דגם בחזרתן אין ניזוקין, מפני מה תיקנו מעין שבע מפני המזיקין? הא אין ניזוקין !
לא מצאתי באוצר כלום, ופלא.

בגמרא פסחים ח' ע"ב מפורש דבמקום דשכיח היזיקא לא שייכא שלוחי מצוה אינם ניזוקין.

קצת חידוש לומר שהיה שכיח היזיקא, ואת זה בדיוק הוא חיפש שמישהו יגיד.

פלתי · הודעהעל ידי **פלתי** » ד' ינואר 30, 2013 1:28 pm

אוצר החכמה כתב:קצת חידוש לומר שהיה שכיח היזיקא, ואת זה בדיוק הוא חיפש שמישהו יגיד.

למה חידוש? זה מבואר להדיא בטור שבליל שבת שכיחי מזיקין.

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ג' מרץ 19, 2013 12:13 am

איך היה מותר לצלות את קרבן הפסח בליל יו"ט והרי היה מבשל גם את המוח שבתוך העצמות שאינו ראוי לאכילה מחמת איסור שבירת עצם
[והרי היה יכול לצלותו מבעו"י]

כרם · הודעהעל ידי **כרם** » ג' מרץ 19, 2013 12:34 am

ריבוי בשיעורין

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ג' מרץ 19, 2013 1:09 am

כרם כתב:ריבוי בשיעורין

כבר כתבו רבים [ידועים דברי הגרמ"פ בטענתו נגד השש"כ שהתיר טלטול צרור מפתחות] http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=551 שההתר בריבוי הוא רק כאשר כל חלק ראוי מצ"ע ורק ריבה בשיעור משא"כ כשחלק אינו ראוי כלל וממילא החלק שבתוך העצם הרי אינו ראוי לאכילה

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ו' מאי 03, 2013 7:49 pm

איש_ספר כתב:ר"ה ח, ב:

מכאן אמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא: מראש השנה עד יום הכפורים לא היו עבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם, אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן. כיון שהגיע יום הכפורים - תקעו בית דין בשופר, נפטרו עבדים לבתיהן, ושדות חוזרות לבעליהן.

וברמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י הלכה יד:

מר"ה עד יום הכפורים לא היו עבדים נפטרים לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהן, ולא השדות חוזרות לבעליהן, אלא עבדים אוכלין ושותים ושמחים ועטרותיהם בראשיהם, כיון שהגיע יום הכפורים תקעו ב"ד בשופר נפטרו עבדים לבתיהן וחזרו שדות לבעליהן.

האם היו משתעבדים בשדות בין ר"ה ליוה"כ? האם היה מותר לגור שם ? (לגבי עבודה בלא"ה היה אסור).

חיפשתי באוצר ולא מצאתי כמעט כלום. רק כמה שמסתפקים בזה. ואחד שכותב שלא נתבאר הדבר בראשונים ובפוסקים.

הקרוב לזה הוא מה שכתב הרמב"ם הלכות ערכין וחרמין פרק ד הלכה כד

כשתצא השדה לכהנים ביובל תנתן לכהנים שבמשמר שפגע בו היובל, ואם היה ראש השנה של יובל בשבת שהרי משמר יוצא ומשמר נכנס תנתן למשמר היוצא.

ומבואר דתלי בר"ה, ואם דין שדות שווה לעבדים מובן. (עיין מל"מ שם ומשנת יעבץ חו"מ סי' ג) אבל עדין פלא שלא מפורש בשום מקום מה היו עושים עם השדות הללו בין ר"ה ליוה"כ.

כעת ראיתי בטו"א בסוגיא סוף ד"ח שבירר הדין בזה

למאי_נמ? · הודעהעל ידי **למאי_נמ?** » א' מאי 12, 2013 11:53 am

viewtopic.php?f=7&t=13382

מבקש לדעת · הודעהעל ידי **מבקש לדעת** » א' מאי 19, 2013 2:31 am

איש_ספר כתב:מי שהתפלל תפילת ערבית של ז' מרחשוון מבעוד יום אחר הפלג. שואל טל ומטר?
צדדי הספק, האם תלי בתאריך (משום עד שיגיע אחרון שבישראל וכו') או תלי בתפילה.

בס"ד
ראשית, אודה ואתוודה על בורותי מול הבקיאות העצומה שהובאה כאן בכמה נושאים שאין רבים דנים בהם.
אבל אציעה כמה הערותיי (התקליטור שלי מקולקל תסלחו לי).
א. דומה לקושייתו של אי"ס שליט"א: התפלל תפילת ערבית כדעת רבי יהודה לפני סוף יו"כ האם אומר המלך הקדוש, יתירה מזו: הנוהג דעת הגאונים ור"ת לגמרי לחומרא כב' השיטות (עיין אגר"מ או"ח ח"א סי' כד שלגבי ברית בשבת יש להחמיר את ב' השיטות), והתפלל ערבית עם כל הקהל כדעת הגאונים האם אומר המלך הקדוש?
ב. המתפלל מנחה והגיע זמן השקיעה, עכ"פ קודם שבת, ואדם מתפלל מאחוריו האם יפסע ג' פסיעות?
ג. מפני מה אמרו שיכור כלוט ולא כנח (לא, אינני מתכוין לכך שלא היו לנח בנות לשידוך).
ד. "המשכן" האמור בתורה הוא היריעות התחתונות וכמו שנאמר מפורש בתורה "ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן עשר ירעות שש משזר וגו'" וכן פירשו המפרשים ובראשם רש"י בפרשת ויקהל (לה יא) "את המשכן את אהלו ואת מכסהו וגו'. את המשכן. יריעות התחתונות הנראות בתוכו קרויים משכן. את אהלו. הוא אהל יריעות עזים העשוי לגג. ואת מכסהו. מכסה עורות האילים והתחשים. עכ"ל. ומדוע בפרשת נשא, היריעות אינן נקראות משכן, אלא יריעות המשכן. פ"ד כה: "ונשאו את יריעת המשכן". לענ"ד נראה יישוב פשוט דבזמן הנשיאה השכינה לא שרתה בין היריעות, ולכן אינה נקראת משכן. אבל אשמח אם הקשו זאת.
ה. במה שדנו כאן בקושייתו של א"ס לגבי הביצים שאכל רבי במסכת שבת ולא חש לאכסנאי במסכת יומא, מפירוש רבנו חננאל שם משמע להדיא שהאיסור הוא בב' הדברים, לאכול בצים ולישן בליתו של בעה"ב, ובאמת אם ישן בטליתו מה החשש.
אבל ברמב"ם (אי"ב כא טו) כתב שאכסנאי אסור בתה"מ, והראב"ד כתב שמותר בטליתו. וכן בטוש"ע או"ח ר"מ אסור לשמש כנ"ל. וקצ"ע שבגמ' אסור אף לישן. ולפי דברינו קצת מיושב דבגמ' דוקא באוכל ביצים ובזה אסור אף שינה לבד, ווהפוסקים דיברו על תה"מ. אלא שהפוסקים לא הביאו אכילת ביצים וצ"ע.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' יוני 28, 2013 1:09 am

שאלה פשוטה יסודית ומעשית שלפי שעה לא מצאתי באוצר

כתב בשו"ע סי' ל"ב סכ"ג שאם כתב אות יתירה בתפילין יכול למוחקה אפילו אם המשיך לכתוב אחריה ואין בזה משום שלא כסדרן. והיינו אם כתב בתחילה או בסוף, אבל אות יתירה שבאמצע אינו יכול, משום שאחרי שימחוק את האות היתרה, תראה התיבה כשתי תיבות. ובמ"ב הביא מהב"י (ופלא שלא נזכר בשו"ע, וג"ז לא מצאתי שדנים) שגם אם כתוב באמצע לפעמים יכול למחוק. כגון כתב לאבותיך מלא, שיכול למחוק הוא"ו ולמשוך את הבי"ת שלפניו עד שתראה התיבה כתיבה אחת.

עד כאן פשוט וברור.

וכן הבן שואל: ומה הדין אם כתב: אבצתיך. כלומר הוסיף אות המשבשת את המילה כולה. האם גם יכול למחוק או שמא יש כאן כבר בעיה של שלא כסדרן. והצדדים מבוארים.

לכאורה השו"ע לא חילק, ואדרבה, מש"כ בשו"ע שאם יש אות בתחילתה ובסופה מותר למחוק, לרוב הדוגמא לזה זה אות שמשבשת את המילה. אבל אולי יש חילוק בין אות שבאה בתחילה ובסוף, שאמרינן דל מהכא לבין אות שבאמצע. לא יודע.

בנתים חוץ מבספר הנפלא דבר יעקב להגה"ק ר"י עדס לא מצאתי התייחסות לזה.

אודה מאד לעזרה

------
הוספה: מצאתי עתה בפחד יצחק מערכת התי"ו דף קכ"ז ע,ב תשובת מהר,ר מלאכי הכהן בעל יד מלאכי שמסתפק בענין זה והניח הדבר בספק

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' יוני 29, 2013 11:03 pm

איש לא יודע תשובה לשאלה כ"כ פשוטה?

שאלתי חכ"א והראה לי דברי החת"ס בהגהה על קסת הסופר סי' יב אות ח, שאם כתב אדוני וכתב לפניו, אינו יכול לתקן בתפילין אם כתב אחרי זה, מצד שלא כסדרן, משום שאדנות עם וא"ו יש לה משמעות שונה לגמרי וכשמוחק פנים חדשות באו לכאן.
ואחר שהקשתי באוצר את דברי החת"ס ראיתי שבתורת חיים סופר וארץ צבי תאומים מביאים דבריו וכתבו שאינם מובנים אצלם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' יולי 05, 2013 2:33 pm

אני ממשיך להתכתב עם עצמי

מצאתי בהפוסק תשובת רש"ד כהנא בסופר שכתב והיה אם תשתמעו תשמעו, שנוטה שאי אפשר להפוך את תשמעו לשמע, בגלל שינוי המשמעות!

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ב' יולי 08, 2013 10:34 am

לכא' אין חידוש השו"ע שייך לשלא כסדרן שהרי כתב כסדרן ועיקר החידוש הוא דלא נאמר שהיות שבעת הכתיבה היה כאן תוספת וממילא עדין לא היתה כתיבה כשרה ממילא א"א להכשירה אח"כ
וע"ז באה חקירתך האם דוקא באופן שאינו מתקן את משמעות הכתיבה כשר דהיינו שטעם ההכשר הוא מחמת כן או כיון שאינו שינוי בגוף האות וא"כ הרי במ"ב מבואר כטעם השני שכתב דיסוד הדין הוא דל"ה חק תוכות כיון שאינו בגוף האות ולא משום שאינו שינוי משמעות באות

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יולי 08, 2013 11:24 am

יש"כ הרב כהן
הדין בהחלט שייך לכסדרן, ראה בהגהות חת"ס אליה הפניתי שכתב כן בפירוש.

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ב' יולי 08, 2013 4:01 pm

אכן בדברי המ"ב משמע כדברי ולכא' דברי החת"ס וצ"ב
אולי החסרון בשלא כסדרן הוא בזה גופא שבזמן הכתיבה עדין לא היתה הכתיבה בדינה ורק אח"כ נעשית מאליה

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יולי 08, 2013 6:15 pm

המשנה ברורה רק הוסיף שאין בזה משום חק תוכות, אבל ברור לגמרי שהדין הזה הובא בכך שאין כן משום שלא כסדרן. שהוא ענין כל הסעיפים שם. (ראה שם לדוגמא סעיף יח שהובא שהמפריד אותיות אין בזה משום חק תוכות ושוב בסעיף כ"ה הובא אותו דין רק כדי להשמיע שאין בזה משום שלא כסדרן) וכך זה בראשונים שהם מקור הדברים, בתיקון תפילין ובברוך שאמר, בראש בתיקון תפילין, ברמב"ם פ"א הט"ז, לפי ביאור הכס"מ, בב"י בשם מהרי אסכנדרי, שאם כתב את מלא חסר אין לו תקנה משום שלא כסדרן ואם כתב את החסר מלא יש לו תקנה במחיקה.
ואכן הביאור כמו שכתבת, שס"ד שהכשרת התיבה אחר כתיבתה יהיה בזה משום שלכ"ס.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' יולי 13, 2013 10:56 pm

במסכת סופרים איתא שיש נוהגים בת"ב לשנות מקומן ויש נוהגים לישב על הקרקע ומבואר שהפלוגתא אם דמי לאבלות של שבעה או לאבלות שאחר שבעה, עיין גם ביאור הגר"א בשו"ע. ולהלכה אין משנים המקום, אלא יושבין על הקרקע, ולכאורה משום שישיבה על הקרקע, יש שינוי מקום בכללה. והעיר חכ"א שליט"א שלפי"ז, זקנים ומי שאין בכחו לישב על הקרקע (או על מקום נמוך וכו') ראוי שישנו מקומם.

האם מישהו עמד ע"ז?

יורה דעה · הודעהעל ידי **יורה דעה** » א' יולי 14, 2013 1:14 am

לכאורה י"ל, דאיכא שני טעמים לישיבה על הקרקע, הא' כנ"ל שזה מדיני אבלות, וכמש"כ הט"ז (סק"ד) שזהו ע"פ המובא בברייתא (תענית ל, א): "כל המצוות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב". והב', כמו שכתב האשכול (ח"ב עמוד 17), שזהו על שם שנאמר במגילת איכה (ב, י): "ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון". וא"כ לפי הטעם השני גם זקנים צריכים לישב על הקרקע.
אכן, לפי הטעם הא', עדיין יש לברר כדברי החכם הנ"ל, במי שאין כוחו במותניו לשבת על הקרקע, שלכהפ"ח ישנה מקומו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוגוסט 05, 2013 1:14 am

איש_ספר כתב:במסכת סופרים איתא שיש נוהגים בת"ב לשנות מקומן ויש נוהגים לישב על הקרקע ומבואר שהפלוגתא אם דמי לאבלות של שבעה או לאבלות שאחר שבעה, עיין גם ביאור הגר"א בשו"ע. ולהלכה אין משנים המקום, אלא יושבין על הקרקע, ולכאורה משום שישיבה על הקרקע, יש שינוי מקום בכללה. והעיר חכ"א שליט"א שלפי"ז, זקנים ומי שאין בכחו לישב על הקרקע (או על מקום נמוך וכו') ראוי שישנו מקומם.

האם מישהו עמד ע"ז?

ראיתי כתוב באיזה מקום שבתימן שנהגו כל השנה לישב על הרצפה ע"ג כרים וכסתות, נהגו בת"ב לשנות מקומן.

אורח כתב:בשו"ע בשם הרא"ש לא להניח בתיק אחד תפילין של רש"י עם תפילין של ר"ת.
ולפי"ז כתבו אחרונים שאסור להחליף מתפילין של רש"י לר"ת.
וקשה ממ"נ. אם הלכה כר"ת ודאי מותר, ואם הלכה כרש"י, אז בס"ה פסל את התפילין, ולא מצאנו איסור כזה.
או שאולי זה שמניחם על ראשו וידו זה נקרא שימוש, ואם כך הורידם מקודש לתשמיש חול. וצ"ע.

לא מצאתי באוצר.

אולי רמ"ע מפאנו בתשובה ל"ז מתכון לסברא זו. יעו"ש.

שו"ע סי' ט"ו מותר להתיר ציציות מטלית זה וליתנם בטלית אחר, אבל שלא להניחם בבגד אחר לא .
(ואגב ראיתי שגדולה מזו מצאנו בראשונים שכל ההיתר מבגד לבגד הוא בתשמישי מצוה אבל תשמ"ק אסור אף מבגד לבגד. והגרי"ז כשעלה לאר"י הזמין תפילין גסות במקום דקות שהיו לו, אבל לא רצה להוציא הפרשיות שהיו לו בדקות מכתיבת יד ר"מ פפירנא, לכן טרח והזמין פרשיות חדשות מבנו ר"נ פפירנא, ואולי זה משום שיטות אלו).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוגוסט 05, 2013 1:23 am

כתבו האחרונים בסי' לו, שאפילו הסוברים שתגין מעכבין בסת"ם, מ"מ יכול לתייג אחרי כל הכתיבה ואין בזה משום שלא כסדרן. ולא מצאנו חולק ע"ז זולת שו"ת זכרון יוסף סי' ב' שכ' דלכתחילה נכון לתייג קודם האות הבאה (ומש"כ שכ"מ בב"ח ובמג"א, תמוה)
והנה דעת ריב"א (הו"ד באו"ז, בסה"ת ובמרדכי ריש גיטין), דגם גט צריך זיונין "דבלא"ה אינה קרויה אות".
האם יש מי שכתב שלדבריו יש לחוש כן גם לענין כסדרן?

האמת שקשה למצוא דבר כזה שהרי גם בגט לית מאן דמשגח ביה.

מצאתי עד עתה בכמה ספרי מחברי דורנו שכתבו וצדדו כן מדנפשם.

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ב' אוגוסט 05, 2013 9:18 am

איש_ספר כתב:
אורח כתב:בשו"ע בשם הרא"ש לא להניח בתיק אחד תפילין של רש"י עם תפילין של ר"ת.
ולפי"ז כתבו אחרונים שאסור להחליף מתפילין של רש"י לר"ת.
וקשה ממ"נ. אם הלכה כר"ת ודאי מותר, ואם הלכה כרש"י, אז בס"ה פסל את התפילין, ולא מצאנו איסור כזה.
או שאולי זה שמניחם על ראשו וידו זה נקרא שימוש, ואם כך הורידם מקודש לתשמיש חול. וצ"ע.

לא מצאתי באוצר.

אולי רמ"ע מפאנו בתשובה ל"ז מתכון לסברא זו. יעו"ש.

שו"ע סי' ט"ו מותר להתיר ציציות מטלית זה וליתנם בטלית אחר, אבל שלא להניחם בבגד אחר לא .
(ואגב ראיתי שגדולה מזו מצאנו בראשונים שכל ההיתר מבגד לבגד הוא בתשמישי מצוה אבל תשמ"ק אסור אף מבגד לבגד. והגרי"ז כשעלה לאר"י הזמין תפילין גסות במקום דקות שהיו לו, אבל לא רצה להוציא הפרשיות שהיו לו בדקות מכתיבת יד ר"מ פפירנא, לכן טרח והזמין פרשיות חדשות מבנו ר"נ פפירנא, ואולי זה משום שיטות אלו).

צ"ע מאי שנא מסוכה שג"כ יש בה הקצאה למצוה והוכיח הגרשז"א שממה שכתבו בראשונים טעמים למה אין לסותרה לפני סוף החג משמע שהקצאה רק אוסרת השימוש ולא את ביטול המצוה [ואמנם הר"י מלוניל בסוכה באמת ביאר כן וכ"מ בתשו' הרא"ש שאין להוריד נוי סוכה מחמת הגשמים]

ואלי בציצית האיסור הוא רק כשעושה כן בלא צורך כלל וזהו בזיון והרי מותר למוכרו לגוי ולהוריד הציצית ובע"כ דכל האיסור מחמת שעושה בלא שום צורך וא"כ אולי שאלת האורח עדין קיימת

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ב' אוגוסט 05, 2013 9:56 am

שו"ר בספר מגילת ספר[אייזנטל],שבת, עמ' ש"ז שמביא מעיקרי הד"ט שעמד ע"ז ועיי"ש מש"כ ליישב

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוגוסט 21, 2013 2:04 pm

בגינת ורדים הביא תשו' ר' יעקב פראגי והוא עצמו מסכים לה, ששם הוי"ה נכתב כסדרו.
האחרונים קבלו דין מחודש זה בספ"י, גם אם לא לענין דיעבד, אבל לכתחילה ודאי.

המעיין בדברי הרי"פ והגו"ר שם יראה שהם מזכירים גם את הקוצו של יו"ד שלא יעשה לפני שימשיך הלאה.

לא מצאתי בשום מקום שמישהו העתיק אזהרה זו.

והרבה מהסופרים עושין כל הקוצות והתגין אחרי כל כתיבת הפרשה וכבר כתבו אחרונים שאין בזה משום שלא כסדרן.
האם נזהרים בקוצו של יו"ד של שם הויה לעשותו כסדרו? לא מצאתי רמז לזה

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ד' אוגוסט 21, 2013 3:01 pm

איש_ספר כתב:בגינת ורדים הביא תשו' ר' יעקב פראגי והוא עצמו מסכים לה, ששם הוי"ה נכתב כסדרו.
האחרונים קבלו דין מחודש זה בספ"י, גם אם לא לענין דיעבד, אבל לכתחילה ודאי.

המעיין בדברי הרי"פ והגו"ר שם יראה שהם מזכירים גם את הקוצו של יו"ד שלא יעשה לפני שימשיך הלאה.

לא מצאתי בשום מקום שמישהו העתיק אזהרה זו.

והרבה מהסופרים עושין כל הקוצות והתגין אחרי כל כתיבת הפרשה וכבר כתבו אחרונים שאין בזה משום שלא כסדרן.
האם נזהרים בקוצו של יו"ד של שם הויה לעשותו כסדרו? לא מצאתי רמז לזה

כאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 2&pgnum=33 העתיק הגרח"פ מהאגור (תפילין פה) השני קוצות יעשה ביו"ד טרם יתחיל לכתוב אות אחרת כי פסולה היא בלא אלו ב' קוצות לדברי ר"ת עכ"ל.
לא לזה הכוונה?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' ספטמבר 29, 2013 10:52 pm

בערוך השולחן סי' לב ס"ד כתב, שבכל אות יש מוקדם ומאוחר, ונותן דוגמא, כגון אות ה"א שיש לכתוב קודם את הדל"ת ואח"כ את היו"ד
http://www.otzar.org/aspcrops/105788_60 ... 992013.asp
בער אנכי ולא ידעתי ולא מצאתי באוצר, מי שיכתוב שיש איזה הלכה איך כותבין אותיות. ולכאורה איך שירצה יכתוב.
ומנין לקח ערוה"ש את דבריו? (אפשר שדייק כן בפמ"ג)
מי חכם ויידע?

(ובודאי נראה גם לערוה"ש אין דין קדימות אלא באות שמורכבת מבי"ת חלקים)

אוצרניק · הודעהעל ידי **אוצרניק** » ב' ספטמבר 30, 2013 12:09 am

איש_ספר כתב:בערוך השולחן סי' לב ס"ד כתב, שבכל אות יש מוקדם ומאוחר, ונותן דוגמא, כגון אות ה"א שיש לכתוב קודם את הדל"ת ואח"כ את היו"ד
http://www.otzar.org/aspcrops/105788_60 ... 992013.asp
בער אנכי ולא ידעתי ולא מצאתי באוצר, מי שיכתוב שיש איזה הלכה איך כותבין אותיות. ולכאורה איך שירצה יכתוב.
ומנין לקח ערוה"ש את דבריו? (אפשר שדייק כן בפמ"ג)
מי חכם ויידע?

(ובודאי נראה גם לערוה"ש אין דין קדימות אלא באות שמורכבת מבי"ת חלקים)

זה פשטות משמעות ההלכה בסי' ל"ב סעי' י"ח. שאם נגעו רגלי ההא והקוף בגג, יגרור הרגל ויחזור ויכתבנו. ובמ"ב סקפ"ה כ' כיון שזה נעשה בפסול. ומי לא עסקינן שכתב קודם הרגל ואח"כ הגג, וא"כ הרגל נעשה בכשרות והגג נעשה בפסול. ומשמע שזהו הסדר.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר