מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מידי דלא רמיזא באוצר?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ג' ספטמבר 11, 2012 3:48 pm

דהיינו שלדעתך ל"ש כאן חזקה מעין חזקת טמא[שע"ז דנתי אי שייך חזקה שלא נוסף לו הטהרה הנוספת שלכה"ג] ורק מתורת חזקה שעדין לא קיים מצותו

ושאלה נוספת
אכילת מע"ש בירושלים,מי צריך להיות בירושלים האדם המע"ש או שניהם ומשכח"ל באופן שרוב ראשו ורובו בפנים ופיו לחוץ או איפכא כשרובו בחוץ ופיו לפנים
והנה ודאי נראה שהמעשר צריך להיות בפנים וכמבואר מהא דאיכא קליטת מחיצות ועוד דינים התלוים בכניסתו לירושלים אכן יל"ד אם גם האוכל
נערך לאחרונה על ידי כהן ב ה' ספטמבר 13, 2012 9:41 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' ספטמבר 11, 2012 3:56 pm

עצם השאלה איני יודע (האם כת"ר הוא מצאצאי בעל טוב הארץ...?)
אבל מש"כ כשרובו בפנים וראשו בחוץ, הרי בסוכה לא מיקרי בפנים בכה"ג, ואיני יודע איך בשאר מקומות (אהל המת ועוד).

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ג' ספטמבר 11, 2012 8:34 pm

איש_ספר כתב:עצם השאלה איני יודע (האם כת"ר הוא מצאצאי בעל טוב הארץ...?)
אבל מש"כ כשרובו בפנים וראשו בחוץ, הרי בסוכה לא מיקרי בפנים בכה"ג, ואיני יודע איך בשאר מקומות (אהל המת ועוד).


לכן כתבתי שרוב ראשו היה בפנים [ו...בקשר לטוב הארץ אולי אני באמת ניצוץ, משהו גשמי ודאי שלא]

[באהל המת נטמא אפילו הכניס אצבעו וכונתך במצורע]

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 11, 2012 3:10 pm

אין לי אוצר לחפש בו.

בחו"ל בשמח"ת, מזכירין גשמים בלילה. אחרי שהזכירו בשמיני עצרת.

א. למה? הרי עושים יו"ט משום ספק וממ"נ אם הוא אתה יום אתמול אין מזכירין (אולי כי להלכה לא אומרים ממ"נ ביו"ט שני)
ב. הרי אם היום הוא שמיני עצרת נמצא שההכרזה שהיתה אתמול, היא כמו הכרזה בל"ג בעומר. (לכאורה זו הפעם היחידה שביו"ט שני מתייחסים לדינים שהיו ביו"ט ראשון כודאי).
ג. כיון שיושבים בסוכה, איך מזכירין גשמים. הרי גשמים מנגד לסוכה. כדאמרו בריש תענית.

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי ברזילי » ה' אוקטובר 11, 2012 3:44 pm

איש_ספר כתב:ג. כיון שיושבים בסוכה, איך מזכירין גשמים. הרי גשמים מנגד לסוכה. כדאמרו בריש תענית.


כן הקשו התוספות תענית ב. וכתבו שכיוון שאין ישיבת סוכה אלא מדרבנן לא חיישינן לסימן קללה.

ולשאלותיך האחרות: מנין שאין חובת ההזכרה חלה לפני יו"ט של שמיני עצרת? אחר שתקנו חז"ל להזכיר בכ"ב תשרי לפי חשבוננו, אף אםמהוא עדיין סוכות אליבא דאמת, חלה מאז חובת הזכרת גשמים.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 11, 2012 4:03 pm

תודה על המר"מ.

גדר ספיקא דיומא שאנו נוהגים גם בתאריך כמסופק ולא רק בקדושת היום. לא?

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי ברזילי » ה' אוקטובר 11, 2012 4:11 pm

איש_ספר כתב:גדר ספיקא דיומא שאנו נוהגים גם בתאריך כמסופק ולא רק בקדושת היום. לא?


ייתכן, אבל אחר שאין מניעה עקרונית מלהזכיר גשמים בסוכות, הכל הולך אחר התקנה, ובדרבנן י"ל שתקנו להזכיר בשמנ"ע אף על הספק, כמו שמצוות חנוכה ופורים תקנו לפי הלוח שלנו ללא לחשוש לספקא דיומא (כמובן אין להקשות ממרור וקידוש יו"ט שאף אם הם מדרבנן נגררים אחר עצם קדושת היום).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 11, 2012 4:13 pm

אחר שבפשטות הספק הוא גם על התאריך, דבריך שזיל בתר טעמא, הם חידוש גדול וצריכים מקור שכך היתה התקנה.
וגם בחנוכה ופורים הקשו ראשונים למה לא עבדינן ספיקא דיומא ובפורים כתב המרדכי משום ולא יעבור כידוע. .

יצג
הודעות: 1077
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי יצג » ה' אוקטובר 11, 2012 4:30 pm

יעויין בגמרא תענית ד, ב - ה, א.

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ה' אוקטובר 11, 2012 4:39 pm

ודאי שספיקא דיומא הוא גם על תאריך גרידא כמבואר במנחות דס"ח שגם לגבי איסור חדש איכא מנהג אבותינו

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ב' אוקטובר 15, 2012 6:24 pm

האם נכסי גוים שבעיר הנדחת נאסרים [אף שגם נכסי צדיקים נאסרים מ"מ אולי רק בישראל]

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי סליחות » ג' אוקטובר 16, 2012 9:16 pm

בתמורה (ב.) הכל ממירין אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים. גמרא. הא גופא קשיא אמרת הכל ממירין לכתחילה והדר תני לא שאדם רשאי להמיר (אלא שאם המיר מומר) דיעבד ותיסברא הכל ממירין לכתחילה אדקשיא לך ממתניתין תיקשי לך קרא דכתיב לא יחליפנו ולא ימיר אותו אלא אמר רב יהודה הכי קתני הכל מתפיסין בתמורה אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם רשאי להמיר שאם המיר מומר וסופג את הארבעים: הכל לאיתויי מאי לאיתויי יורש.

-----

יורש זה הבן או אפילו אנשים זרים שיורשים אותו?
(לדוגמה אם אין לו משפחה ונפטר, ובא מישהו ולקח את הקרבן שלו והמיר אותו, האם תמורתו תמורה?)

לא מצאתי בזמנו התייחסות באוצר.

יצג
הודעות: 1077
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:38 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי יצג » ג' אוקטובר 16, 2012 10:08 pm

אנציקלופדיה תלמודית כרך כג, יורש (א) [טור תקיא]

הלכה שיורש סומך794 וממיר795, ולאו דוקא בן, אלא אף שאר כל היורשים796.
796. מלאכת חושב תמורה ב א, ע"פ סתימת הרמב"ם; אחיעזר ח"ב סי' מה אות ג. ועי' מלאכת חושב תמורה שם, בבעל שירש קרבן מאשתו, לסוברים שירושת - הבעל (ע"ע) היא מדרבנן, אם סומך וממיר.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אוקטובר 17, 2012 9:39 am

כהן כתב:האם נכסי גוים שבעיר הנדחת נאסרים [אף שגם נכסי צדיקים נאסרים מ"מ אולי רק בישראל]

לא מצאתי באוצר (יש באוצר ספר של ראי"ש שטיינמן שכולו על דיני עיר הנדחת לפרטי פרטים וגם שם ל"מ) אבל מסברא נ"פ שנאסרים דהרי אין לימוד מיוחד לצדיקים, אלא מדכתיב ואת כל שללה, ומאי שנא.
איש_ספר כתב:(האם כת"ר הוא מצאצאי בעל טוב הארץ...?)
אגב שמעתי עתה שהגאון טוב הארץ חקר אם בתרים שביתר אברהם בברית בין הבתרים, היה להם טומאת נבלה או"ד דינם כשעיר המשתלח וכעגלה ערופה, דדחיתם ועריפתם זוהי שחיטתם, ואולי יש לדמות גם לכאן.

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ה' אוקטובר 18, 2012 8:55 am

איש_ספר כתב:
כהן כתב:האם נכסי גוים שבעיר הנדחת נאסרים [אף שגם נכסי צדיקים נאסרים מ"מ אולי רק בישראל]

לא מצאתי באוצר (יש באוצר ספר של ראי"ש שטיינמן שכולו על דיני עיר הנדחת לפרטי פרטים וגם שם ל"מ) אבל מסברא נ"פ שנאסרים דהרי אין לימוד מיוחד לצדיקים, אלא מדכתיב ואת כל שללה, ומאי שנא.

הנידון הוא שאולי רק כאשר הבעלים בני חיוב ממונם אבד אך עכו"ם שאינו מחויב כלל בפרשת עיה"נ אינו מתחייב בממונו ובאמת יש לדון גם בממון הפקר [אלא שאולי לא נחשב שללה רק ממון השייך לבני העיר]
בתוס' בחולין דק"מ דנו בבמת עיה"נ שהקדישה לקרבן ובאח' תמהו היאך יכול להקדישה הרי היא איסוה"נ שא"א למוכרם ולהקדישם ולכאו' יש לתרץ דאיירי בבעלים גוי שאע"פ שהיא בהמת עיה,נ ונאסרת מ"מ הוא ודאי מותר לו להנות ממנה וומילא הוא בעלים להקדיש

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 18, 2012 10:12 am

גבי ממון הפקר מביא שם (מצות איש עמ' 97 מעמודי האוצר) מדברי אחרונים שלמדו שזהו ספק בירושלמי.

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ה' אוקטובר 18, 2012 1:51 pm

מענייין מאד, ייש"כ

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוקטובר 26, 2012 1:19 am

האחרונים הביאו דברי השבות יעקב (ח"א סי' ל) דאחר חצות היום ביטל מצות זריזין, וצ"ע איך נפרנס מה שמצינו בכמה מקומות שיש דין זריזין גם על מצות הנוהגות בלילה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' אוקטובר 26, 2012 7:59 am

האם תוכל להסביר יותר את הקושיה, לא הבנתי כוונתך

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי יאיר » ו' אוקטובר 26, 2012 8:00 am

ק"ש ערבית לפני חצות זה מדין 'זריזין'?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' אוקטובר 26, 2012 8:09 am

לא, כמו שמבואר במשנה הראשונה בברכות הוא תקנת חכמים מיוחדת.

אבל אני רואה מדבריך שהבנת את כוונת הקושיה, מה הקושיה?

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי יאיר » ו' אוקטובר 26, 2012 8:22 am

http://www.otzar.org/aspcrops/9539_17_3 ... 102012.asp
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?9539&#&page=18

לפי מה שהבנתי, השאלה היא כיון שעבר חצות, בטל הדין של 'זריזין' (כל' ואחרי חצות היום כבר אין ענין להזדרז),
כיצד הדבר מסתדר עם העובדה שיש דין 'זריזין' גם בכמה מצוות (אולי קרבן פסח?) הנוהגות בלילה.

לכאורה אפשר לומר שדברי השבות יעקב נוגעים רק במצוות היום בלבד.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' אוקטובר 26, 2012 8:44 am

עכשיו הבנתי, אתה מפרש שהכוונה היא שדין זריזין הוא לעשות בבוקר, ומכח זה אחר חצות היום לא שייך זריזות, וממילא מה שייך בלילה. אבל לי היה פשוט שהסברא היא מכוח שהופלג מהזמן שנועד למצווה, ואין שייך זריזות בעצלות, וברור שבמצוות הנוהגות בלילה יהיה שייך זריזין, כמו בהכנסת אורחים שמיהר אברהם כי מזדרזים מהזמן שהמצווה באה לפניו.

מה שהוספת שאחר תצות היום אין עניין להזדרז זה איני יודע מנין לך, כי אע"פ שביטל לפי השבו"י את עיקר מצוות זריזין וודאי יש עניין להזדרז יותר וכעין דברי רבא בזבחים ומנחות ב א.

סורגים
הודעות: 218
הצטרף: ו' אוגוסט 24, 2012 11:59 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי סורגים » ש' אוקטובר 27, 2012 8:41 pm

אוצר החכמה כתב:עכשיו הבנתי, אתה מפרש שהכוונה היא שדין זריזין הוא לעשות בבוקר, ומכח זה אחר חצות היום לא שייך זריזות, וממילא מה שייך בלילה. אבל לי היה פשוט שהסברא היא מכוח שהופלג מהזמן שנועד למצווה, ואין שייך זריזות בעצלות, וברור שבמצוות הנוהגות בלילה יהיה שייך זריזין, כמו בהכנסת אורחים שמיהר אברהם כי מזדרזים מהזמן שהמצווה באה לפניו.

מה שהוספת שאחר תצות היום אין עניין להזדרז זה איני יודע מנין לך, כי אע"פ שביטל לפי השבו"י את עיקר מצוות זריזין וודאי יש עניין להזדרז יותר וכעין דברי רבא בזבחים ומנחות ב א.


לא עיינתי בשבות יעקב, אך אם כפי שהובא כאן, הרי סבר שעניין זריזין מקדימין הוא שעה מסויימת, שאם לא כן מה הפשט שאחר חצות הפסיד זריזין, הרי גם אם הפסיד את עלות השחר הפסיד זריזין, ומה יש בחצות היום יותר מאשר בעלות השחר, ושפיר יש להקשות מהו שאמרו בלילה זריזין מקדימין, כמו אצל נר חנוכה ובדיקת חמץ וק"ש בצאת הכוכבים.

-----
בזמנו קראתי שהמהרי"ל דיסקין זי"ע כאשר היה נקרא להיות סנדק היה מקפיד שימולו תיכף בעלות השחר, ואפשר שלא עשה כן משום זריזין אלא משום מה שהאריך בה הדבר אברהם אם יש עניין למהר למול ביום השמיני.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ש' אוקטובר 27, 2012 8:45 pm

בעלות השחר ? כנראה פלטה קולמוסך שכן הוא נגד משנה מפורשת מגילה כ ע"א.
גם אחר הנץ לכאורה מדין תדיר ק"ש קודם.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ש' אוקטובר 27, 2012 8:47 pm

לא עיינתי בשבות יעקב, אך אם כפי שהובא כאן, הרי סבר שעניין זריזין מקדימין הוא שעה מסויימת, שאם לא כן מה הפשט שאחר חצות הפסיד זריזין


זה נראה פשוט שכוונתו שבזמן שנקרא פושע אם התעכב עד אז (כבמוסף) לא נקרא אם עושה את זה זריז.

סורגים
הודעות: 218
הצטרף: ו' אוגוסט 24, 2012 11:59 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי סורגים » ש' אוקטובר 27, 2012 9:36 pm

אוצר החכמה כתב:בעלות השחר ? כנראה פלטה קולמוסך שכן הוא נגד משנה מפורשת מגילה כ ע"א.
גם אחר הנץ לכאורה מדין תדיר ק"ש קודם.


מחילה, וכבודו בהחלט צודק, והסיפור עם המהרי"ל כפי הנראה היה במילה שלא בזמנה, וכפי שכתבתי להביא משמו של הדבר אברהם (חלק א סימן ל"ג) שכתב לחלק בין מילה בזמנה למילה שלא ביום השמיני, ולדעתו, שלא ביום השמיני יש חיוב למולו תיכף בבוקר, וכל עיכוב של כל רגע ורגע יש בה משום חשש חיוב כרת רח"ל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אוקטובר 28, 2012 7:41 am

אתה צודק שלכאורה מדברי הדבר אברהם היה צריך לצאת שמילה שלא בזמנה יהיה דין למול מייד אחר עלות השחר, ומכוח טענתך כבר הקשו על הדבר אברהם בזה שהרמב"ם הביא את דין המשנה בין במילה בזמנה ובין במילה שלא בזמנה, הדבר אברהם השיב ע"ז שהוא מצד יש כוח ביד חכמים לעקור בשוא"ת, כך שלמעשה הדין וודאי גם במילה שלא בזמנה. עיין בכל זה בחלק שני סימן א.

(אגב המנהג וודאי לא כדברי הדב"א ומילה שלא בזמנה אין עושין אותה מייד אחר הנץ קודם התפילה, שזה לכאורה וודאי יהיו חייבים לפי הדב"א)

סורגים
הודעות: 218
הצטרף: ו' אוגוסט 24, 2012 11:59 am

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי סורגים » א' אוקטובר 28, 2012 4:07 pm

אוצר החכמה כתב:אתה צודק שלכאורה מדברי הדבר אברהם היה צריך לצאת שמילה שלא בזמנה יהיה דין למול מייד אחר עלות השחר, ומכוח טענתך כבר הקשו על הדבר אברהם בזה שהרמב"ם הביא את דין המשנה בין במילה בזמנה ובין במילה שלא בזמנה, הדבר אברהם השיב ע"ז שהוא מצד יש כוח ביד חכמים לעקור בשוא"ת, כך שלמעשה הדין וודאי גם במילה שלא בזמנה. עיין בכל זה בחלק שני סימן א.

(אגב המנהג וודאי לא כדברי הדב"א ומילה שלא בזמנה אין עושין אותה מייד אחר הנץ קודם התפילה, שזה לכאורה וודאי יהיו חייבים לפי הדב"א)


מש"כ כבודו שלא כך המנהג, א. ראיתי כאלו שמקפידים במילה שלא בזמנה למול אחר הנץ, וכפי שהביא שם בתשובה שגם הגאון רבי חיים סולובייצי'ק ז"ל אמר כן. ב. זכרוני להדיא מי שכותב שהמהרי"ל דיסקין ז"ל הקפיד על כך מאוד, ובספר ההוא מסופר שהיה מעשה שהאב טרם הופיע לברית ואמר המהרי"ל שלא להמתין על האב.

יתכן שעמך אינו יודע מחומרא זו של הדבר אברהם אך אין כל סיבה מדוע לא לחוש לדבריו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אוקטובר 28, 2012 4:15 pm

ייתכן. אני לא ראיתי שמלין אחר הנץ (לא אחר תפילת הנץ אלא אחר הנץ ממש לפני התפילה) אבל לא ראיתי אינה ראייה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' נובמבר 03, 2012 11:23 pm

מה כח ב"ד יפה? בירור בגדר הפקר ב"ב הפקר.



בגמרא ב"מ דף ע"א אמרו שאם רואה שמעון את ראובן מחזיק בסכום כסף, אותו לקח בריבית מגוי, אסור לראובן לתת לשמעון את הכסף באותם תנאי ריבית של הגוי, משום שזה נקרא שראובן הוא שמלווה לו בריבית. באיזה אופן מותר? אם מזכה ראובן את הכסף לגוי, יכול שמעון לקחת את הכסף, ואז זה מוגדר שהגוי הוא שהלווה לו.

שואלים הראשונים, הרי אין זכיה לגוי? ותירוצים שונים נאמרו. יש שאמרו: הפקר ב"ד הפקר!

כלומר חז"ל מפקיעים את הכסף מראובן, מעבירים אותו לגוי, ושמעון לווה מהגוי.

ולכאורה אם הגוי למדן, הוא יכול לבוא לראובן ולבקש ממנו את פרעון ההלואה, יאמר לו ראובן, והלא כבר קיבלת את פרעון ההלואה משמעון, ישיבו הגוי, הלא חז"ל הפקיעו ממך את הכסף ונתנו אותו לי, הרי שאתה לא פרעת את חובך מעולם!

וראובן אומר, חז"ל נתנו לך הכסף בתור פרעון!

והגוי לעומתו אומר וכי חז"ל כל יכולים? וכי מעשיהם אינם נתונים במסגרות ובגדרים ברורים? האם הם יכולים לעשות דבר אחד לדבר אחר? כל כוחם להפקיע מזה וליתן לזה, אבל פרעון אין כאן!

מי צודק?

והאם מצינו דוגמאות לזה?

[כמובן שכל החקירה רק למ"ד דהפקר ב"ד הוא גם הנחלה ולא רק הפקעה]

אברהם
הודעות: 1475
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי אברהם » א' נובמבר 04, 2012 12:35 am

לא הבנתי, אם חז"ל יכולים להקנות את הכסף לגוי, למה שהם לא יוכלו להקנות בתורת פרעון.
למה אתה סבור שצריך לזה איזה כוח מיוחד [או להיות כל יכולים] נוסף על כוחם להקנות ממון שהפקיעו?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » א' נובמבר 04, 2012 10:13 am

אתה מתכון בתור פורע חובו של חבירו? או שראובן הוא זה שפרע. כלומר ב"ד יוצרים מנגנון עוקף כל הבעיות שמחבר את ראובן לגוי?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » א' נובמבר 04, 2012 10:29 am

שאלה נוספת.

יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשוא"ת כמבואר ביבמות לענין תק"ש בשבת, הזאת טמא בשבת, לולב בשבת ועוד.

האם נאמר כאן כלל דכל מקום שיש 'התנגשות' כזו עוקרים בשוא"ת דין תורה, או שרק היכי דאיתמר איתמר. השאלה יותר יסודית האם זה כלל בעצם דיני חז"ל או שיש יכולת ביד חז"ל להחילו.

זכורני שראיתי דיון על גזלן שחזר בתשובה בשבת מה יעשה עם הוהשיב, שילוח הקן בשבת (אם זה מצוה חיובית ואולי גם לא), מה עם השבת אבידה בשבת כשזה מוקצה, ועוד.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' נובמבר 12, 2012 9:54 am

עוד שאלה חמורה

עד אחד נאמן להעיד באשה, משום שמתוך שהחמרת עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה, ולכן דייקא ומינסבא. (יש עוד טעמים בגמ' אבל הכי קי"ל)
ושאלו בבית המדרש, האם יש לאשה חובה לברר? (ולהעיר ממחלוקת השיטות בדין אשה שוטה)
לא הצלחתי למצוא כלום חוץ מלשון הר"ן בתשובה סו"ס מ"ז אבל צ"ע אם יש מקום לדקדק בדבריו.

פלתי
הודעות: 2323
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי פלתי » ב' נובמבר 12, 2012 10:50 am

בשו"ת לבוש מרדכי, מסביר שכל הדייקא ומינסבא מסתמך על עדות העד, שסומכים שהיא מדקדקת בעדות העד על פי האומדנות, וא"כ לפי זה ברור שאינה צריכה שוב לדקדק במקום אחר.
http://www.otzar.org/aspcrops/102742_13 ... 112012.asp

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' נובמבר 12, 2012 12:01 pm

שלחתי את השאלה להרה"ג רבי ישראל כהן שליט"א מחבר הקונטרס הנפלא דרך ישרה על עניני עגונות ונתכבדתי במענה עשיר זה
אני מעתיק למר מאשר כתבתי [אני מעתיק מתוך מהדורת ביקורת ולכן חסרים מ"מ]:
אם צריך שתדייק בפועל
בהא דמבואר דסמכינן על העד משום שהאשה מדייקת, כתבו האחרונים שאין הביאור שאחרי שיעיד ונראה שאכן היא מדייקת ומבררת תהיה מותרת, ואם באה להינשא בלא בירור אינה מותרת. גם אין לומר שאף שאין צריך בירור בפועל מכל מקום ההיתר נגמר רק כאשר באה להינשא. אלא, מיד שהעיד העד כבר נגמר ההיתר. ושמעתי הוכחה ברורה לזה, דהא נוטלת כתובה מיד, כדמשמע בפשטות, הרי שההיתר נגמר מיד.
הטעם לדבר הוא, שענין הדייקא ומינסבא אינו באשה, אלא בעד, שכיון שחושש שתברר לכן הוא נזהר בעדותו. כן עולה מדברי הנודע ביהודה (קמא אהע"ז סי' כז). וכתב לבאר בזה למה שאלו בגמ' רק לגבי עד אחד ביבמה ומלחמה וקטטה, אם דייקא, ולא בקטנה, אף שגם היא לא מדייקת, ובהכרח שאין צריך לדיוקא דידה בפועל רק שהעד יתירא שמא תדייק, וזה שייך גם בקטנה שירא שתגדיל ותדייק .
וכן כתב הנתיבות (במכתבו לרעק"א שנדפס כאן...........), והוכיח לה דאם כן בנאנסה או זינתה ואינה רוצה להנשא, יהרגו משום אשת איש והולד ממזר, ובגמ' נראה לא כך. גם רעק"א במכתבו לנתיבות (שו"ת רעק"א סי' קכה הנדפסת כאן.........) הסכים לזה, והוסיף בראיות.
וראיתי באוצה"פ (סי' יז סעיף ג ס"ק ל אות יב) בשם האמרי אש, שלפי זה בגוונא שמאיזו סיבה אין אצלה סברת דייקא, אבל העד לא ידע מזה, יהא נאמן, דהכל תלוי בעד, כאמור.
אמנם העירוני לעיין בתשובת הרי"ד הידועה (סי' נז עמוד פג ונדפס כאן.........) גבי מומר, שכתב שם בתוך דבריו שאין העד נאמן דהא חזינן שלא דייקא, עיין שם וצ"ע. גם בחזון איש (סי' כ סק"ט) חלק על דברי האחרונים הנ"ל והוכיח דלא כוותייהו מתוס' (צג:) שמדייקת שמא תחלוץ וכו', אף שעתה הרי התייבמה, עיין שם. עוד שמעתי שהחמדת שלמה והחזון איש הוכיחו דלא כהאחרונים מדין מסיח לפי תומו, שגם כן בעינן ביה לדייקא ומינסבא, כמבואר להדיא ברמב"ן בסוגיא דעד אחד במלחמה (קטו.), ולא שייך לומר שם שהוא ירא ממנה כיון שהוא מסיח לפי תומו.
ובחזון איש שם כתב שההיתר נגמר מיד מפני שהחליטה מיד, עיין שם

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ב' נובמבר 12, 2012 2:03 pm

לא הבנתי כל הדברים דלעיל שהרי אשה עצמה ג"כ נאמנת ונוטלת כתובה מיד[אע"פ שאולי אין דעתה לינשא רק ליטול כתובה] וא"א לומר דהדייקא הוא רק סברא כלפי העד
ובעיקר השאלה לכאו' פשוט שאם היתה חובה לדקדק היו חז"ל מבארים השיעור והאופן וע"כ דזהו רק סברא לסמוך עליה שאם בא אליה חשש ערעור לא תסמוך על העד אך אין שום פעולה שעליה לעשות

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15518
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' נובמבר 13, 2012 12:27 am

ברור שכשהאשה עצמה מעידה אין שאלה שסומכים על זה שהיא מדייקת בעדותה, השאלה אם במקום שיש עד אחד, האם דייקא בדברי העד או דייקא בסיפור. וברור גם ששאלה זו היא מסוג השאלות שעובדת אי מציאותן היא תשובה לשכעצמה.

לגבי שאלתי הקודמת, העירני הרב כרם שליט"א, שיש להבדיל בין תקיעת שופר בשבת ששם מצינו שגזרו חז"ל (ולירושלמי הוא מקרא) לבין שופר בראש האילן או הזאת טמא בשבת שאין כאן גזירה מיוחדת אלא 'התנגשות' ונראה לפי"ז שהו"ה בכל 'התנגשות'.

אגב יש להזכיר דברי מהרצ"ח שלדעתו שופר בראש האילן ואפילו סתם שופר בשבת, לא חשיב עקירה של דברי תורה משום שהכל נעשה כדי לשמור על דין תורה דשבת, ואיני זוכר איך מבאר הסוגיא ביבמות (בספרו תורת הנביאים)

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: מידי דלא רמיזא באוצר?

הודעהעל ידי כהן » ג' נובמבר 13, 2012 8:32 am

איש_ספר כתב:ברור שכשהאשה עצמה מעידה אין שאלה שסומכים על זה שהיא מדייקת בעדותה, השאלה אם במקום שיש עד אחד, האם דייקא בדברי העד או דייקא בסיפור. וברור גם ששאלה זו היא מסוג השאלות שעובדת אי מציאותן היא תשובה לשכעצמה.

לכן כתבתי
כהן כתב: [אע"פ שאולי אין דעתה לינשא רק ליטול כתובה]

אכן כתב לי אחד מחכמי המקום שי"א שבגונא שאינה עומדת לינשא אכן אינה נאמנת וצ"ע דלכאו' נתת דבריך לשיעורים דמאין נדע מה חושבת לעשות בעתיד


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 332 אורחים