מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

גורלות, גורל הגר"א

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
ארי במסתרים
הודעות: 611
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2011 10:25 am

גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי ארי במסתרים » ד' פברואר 15, 2012 3:43 pm

אני צריך להכין מאמר על גורלות.
איפה נכתב על גורל הגר"א, מקורותיו, צורת עשייתו ועוד פרטים מעניינים?
כמו"כ אשמח לקבל הפניות לכל ענייני הגורלות.

חקר
הודעות: 847
הצטרף: ג' נובמבר 22, 2011 12:00 am

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי חקר » ד' פברואר 15, 2012 4:48 pm

כמדומני שבספר 'הגאון החסיד מוילנא' של ר"ב לנדוי מפורט אופן עשיית גורל הגר"א.

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי גוראריה » ד' פברואר 15, 2012 6:07 pm

ב'איש צדיק היה' של שמחה רז יש על גורל הגר"א שעשו לזיהוי ל"ה היהודים שנהרגו בדרכם לגוש עציון.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11452
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' פברואר 15, 2012 6:32 pm

יש ספר שלם של ר' אב גרינוולד מרכסים (בעל עיטורי הלכה) על גורל הגר"א. כמדומני שגם בקובץ עץ חיים היה מאמר סביב זה.
לא ברור למה תלו את זה בגר"א, בשעה שהגורל ידוע עוד קודם. ואיני יודע אם נתחדש משהו במסורת ע"ש הגר"א.

היא שיחתי
הודעות: 3339
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' פברואר 15, 2012 8:13 pm

יש את החיבור של מפעל הפיס על גורלות אולי מישהו יעלה אותו כאן

מבקש חכמה
הודעות: 908
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ד' פברואר 15, 2012 11:27 pm

פרופסור עלי מרצבך, מן המחלקה למתמטיקה בבר אילן חיבר: "הגיון בגורל"

וראה דיון על הספר: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616
הפנייה למאמר בנזר התורה אב תשס"ה בנושא.

כאן שיעור שהעביר בנושא: http://www.ygolan.org/play.php?les=35
וכאן מהדף השבועי של בר אילן:http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/acharey/mer.html
אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למדעי היהדות

לשכת רב הקמפוס


--------------------------------------------------------------------------------

ד ף ש ב ו ע י

מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות

מספר 701

פרשת אחרי מות - קדֹשים, תשס"ז

הגורלות בעבודת יום הכיפורים, לשם מה? *

פרופ' עלי מרצבך

המחלקה למתמטיקה

בתחילת פרשתנו ניתן לאהרון ציווי לתת "על שני השעירִם גֹּרלות גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל" (טז:ח). תופעת הגורלות מתקשרת למושג המקריות שאנו מבקשים לבחון להלן.

זהו המקום הראשון בתנ"ך שבו מופיעה המילה "גורל", אבל אין זה המקום האחרון. הגורל מופיע בעוד הרבה מקומות, והאירועים המפורסמים הם תהליך חלוקת הארץ לשבטים וסיפורו של יונה הנביא.

חז"ל לומדים ומדגישים ששני השעירים שעמדו להגרלה היו דומים ושווים לחלוטין זה לזה הן במראה הן בגודל הן בצורה, ולא היה אפשר להבחין ביניהם או לזהות אחד מהם. [1] לגביהם יש מצווה מן התורה להשתמש בגורל. מעניין הוא תהליך ההגרלה: היו מביאים שני גורלות שווים בהחלט ומניחים אותם בקלפי (שגם היא חובה מן התורה). את הקלפי מניחים במזרח העזרה ומעמידים שני שעירים כשפניהם למערב ואחוריהם למזרח. לשם היה בא הכהן הגדול, הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו, ושני השעירים לפניו – אחד לימינו ואחד לשמאלו. הכהן הגדול טרף בקלפי והעלה גורלות "כדי שלא יתכוון ויקח", כלומר שום תכנון או גורם אישי מסודר אינו יכול להשפיע על התוצאות. בחירת השעירים חייבת להיות מקרית לחלוטין, עד שנחלקו תנאים ואמוראים אם הגורל מעכב או שמא אינו אלא למצווה. ההלכה שנפסקה היא שהגורל מעכב: כל עבודת יום הכיפורים בטלה אם אין השעירים נבחרים על-פי הגורל. גם בספר הזוהר מודגשת חשיבות ההגרלה והחובה לקיימה לקביעת רצון ה'.

חז"ל הסיקו מסקנות חשובות מאוד מתוצאות ההגרלה. למשל, מסופר במסכת יומא (לט ע"ב) שבמשך ארבעים שנה שכיהן שמעון הצדיק, תמיד עלה הגורל של שעיר לה' בצד ימין – סימן שהעם הולך בדרכי ה'. אבל אחרי מותו היה הגורל עולה פעם בימין ופעם בשמאל, ובארבעים השנים האחרונות של הבית השני, שבהן היה עם ישראל בשפל המדרגה, עלה הגורל של השעיר לה' בצד שמאל תמיד.

מבחן סטטיסטי פשוט מראה שהיה לחז"ל על מה לסמוך כשהסיקו את מסקנותיהם. ואמנם ההסתברות שנקבל באקראי 40 פעמים רצופות תוצאה אחת שווה ל-2-39 – בערך 10-12. כדי להדגים כמה קטן המספר הזה נניח שכל יום הוא יום כיפור, והכהן הגדול מפיל את הגורל 1000 פעמים בכל יום ויום: הוא יזדקק לכשלושה מיליון שנים כדי לקבל תוצאה אחת 40 פעמים רצופות. במבחנים סטטיסטיים שמתקבלת בהם הסתברות קטנה מ-0.05 (כלומר מידת מובהקות של 95%) נהוג לדחות את השערת המקריות המוחלטת, ויש להסיק שיש כאן "יד מכוונת". [2]

נראה שעבור חז"ל יש לאקראיות משמעות תיאולוגית ברורה. האקראיות היא מהות ההשגחה העליונה הנסתרת, וביהדות חשיבותה בכך שהיא מגלה לאדם את רצון הבורא או אמורה לגלות לאדם את הדרך שהוא צריך ללכת בה. האקראיות היא ההיפוך הגמור של הספק.

גם בעניין הגורלות בבחירת השעירים בעבודת יום הכיפורים, יש מסר ברור לאדם שעליו להסיר ממנו את כל היצר הרע שלו, את כל האידיאולוגיות המזויפות שחדרו ונכנסו אצלו במשך השנה. כל אלה רמוזים בשעיר לעזאזל שעלינו להשתחרר ממנו. גם אם שני השעירים דומים לחלוטין לכאורה, הרי בחירת השעיר שמצד שמאל על ידי הגרלה פירושה הודאה שיש לזרוק את כל השלילי הזה, ויש אפשרות לתשובה ולכפרה כיאה ליום הכיפורים. באותו אופן יש להקריב את השעיר השני לה' – כשהעם מסיק שאם הגורל של אותו השעיר הוא בצד ימין, הוא נמצא בדרך הנכונה. בזה חשיבותם הרבה של שני הגורלות ביום כיפור, אשר בהם מתבטא הקשר והיחס המיוחד בין הקב"ה לכהן הגדול, נציגו של עם ישראל. [3]

האקראיות מופיעה בכמה משמעויות בתנ"ך, כגון: מקרה, קרי, גורל, מזל, נחש, קסם. גם לגורל יש שמות רבים. למשל, מובא במדרש "ילקוט שמעוני" (פרשת בשלח רמז רסה):

ארבעה שמות נקראו לגורל: חלש, פור, גורל, חבל. בכולם לקו בני עשו, בחלש לקו עמלק, שנאמר: 'ויחלֹש יהושע' (שמ' יז:יג); בחבל עתידה ללקות מלכות רביעית, שנאמר (הושע יג:יג) 'חבלי יולדה יבֹאו לו'.

גם פעלים רבים נצמדים לגורל בכמה מקומות בתנ"ך: "הפיל", "השליך", "ידה", "ירה", "הטיל", "עלה", "יצא", "היה". רב-גוניות זו של פעלים מצביעה על עושרו של הגורל ועל הופעתו הפעילה והעקרונית בכל תחומי החיים של האדם. הגורל כשם עצם מרמז במקרא על שליטה ועל הכוונה חד משמעית מבורא העולם.

עד היום אין הגדרה מדעית חד-משמעית למושג האקראיות. מאורע אקראי נחשב מאורע לא חשוב, שסיבתו אינה ברורה. בעולם המודרני נעלמה לגמרי הקדושה שבאקראיות. יש ענף במתמטיקה הנקרא תורת ההסתברות, ובו עוסקים בכמותיות של האקראיות, מפתחים אקסיומטיזציה (מערכת הגיונית) וחוקרים מושגים כמו מאורעות בלתי-תלויים, תהליכים סטוכסטיים (מקריים) ומשפטי גבול. למרות ההצלחות של תיאוריה זו לא נאמר דבר על המשמעות העמוקה של המקרה. במדעי המחשב מנסים לפתח אלגוריתמים המייצרים מספרים פסידו-אקראיים, אבל כוח היצירה של האדם אינו מסוגל לברוא אקראיות אמיתית. יצירת אקראיות דורשת רמה גבוהה של סיבוכיות ממה שידוע היום.

הגישה המיוחדת של חז"ל למאורעות האקראיים אינה מצטמצמת לתחום החשיבה והפילוסופיה בלבד אלא יש בה כדי להשפיע במידה ניכרת על התנהגות האדם בחיי היום יום. ההשפעה מתבטאת בהלכות הרבות הנוגעות להטלת גורל. אפשר לשער שבהשפעת התרבות המערבית שהיהדות ספגה במשך עשרות דורות אין הלכות אלו נפוצות היום בציבור הרחב.

למילה "גורל" בתנ"ך יש לכאורה כמה משמעויות. היא מציינת עצמים שעל פיהם ביקש האדם הכרעה או פתרון בשעת אי-ודאות (כגון בחלוקת הנחלות). משמעות אחרת היא מנת חלקו של אדם או דבר או מזלו, כמו שכתוב בספר דניאל: "ותעמֹד לגֹרָלך לקץ הימין" (יב:יג). לשתי משמעויות אלו קשר ברור: כשם שאי אפשר לדעת את תוצאות הטלת גורל, כך אין עתידו או גורלו של האדם ידועים, ואין הם ניתנים לחיזוי. אמנם אפשר לדון אם אכן אי אפשר לחזות את עתידו של אדם, אבל כאשר משתמשים בביטוי גורל, מתכוונים ביודעין או שלא ביודעין שתוצאות הפעולות מכילות גורם שהוא נעלם מהידיעה.

היום מקובל לחשוב שאנחנו, בני המין האנושי, נתונים לא רק בידי המקרה או הגורל אלא אנחנו הגורל עצמו ממש. אין פירוש הדבר שאיננו שולטים ומשפיעים על מהלך חיינו. החירות קיימת תמיד, אלא שעלינו לתת למסלולה הקיומי (אקסיסטנציאלי) של החירות כיוון מסוים ומגמה נבחרת. למפרע אדם לא יראה בקורות אותו יד המקרה.

מנקודת ראות יהודית יש לאקראיות משמעות עמוקה, ושימושה משרת את חמש המטרות האלה:

1. לאפשר התערבות אלוקית במהלך ההיסטוריה של האנושות.

2. להעביר מסרים בדבר התנהגות אדם או ציבור.

3. להשאיר את הבחירה החופשית ביד האדם.

4. לאפשר גיוון בתהליכי התחדשות והמשכיות החיים.

5. למנוע תחזית תופעות טבע לטווח ארוך.

אין הרעיונות האלה סותרים זה את זה. התרגום המעשי שלהם מתבטא במושג הגורל ובהלכות הרבות המקיפות מושג זה.

נהוג לומר שהאָמּנות היא להפוך את הבלתי צפוי להכרחי, וכאן אוסיף שהגורל הוא "להפוך את ההכרחי לבלתי צפוי"!



--------------------------------------------------------------------------------

* מאמר זה נשען על מבוא לספרִי גורלות ואקראיות ביהדות (בהכנה).

[1] ספרא, פרשת אחרי מות, פרשה ב; מסכת יומא סב ע"א.

[2] עיינו במאמרי "תהליכים מקריים לפי תפיסת חז"ל", הגיון א (תשמ"ט), עמ' 31‑38.

[3] אקראיות זו שהיא כה גלויה מזכירה גם את חג הפורים, ומובן שקשר זה בין יום הכיפורים לפורים ידוע.

יאיר
הודעות: 10044
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי יאיר » ד' פברואר 15, 2012 11:36 pm

איש_ספר כתב:יש ספר שלם של ר' זאב גרינוולד מרכסים (בעל עיטורי הלכה) על גורל הגר"א.

הספר תח"י אם יש צורך.

ביהדות, גורל הגר"א הוא גורל, המיוחס להגר"א, הנערך באמצעות פתיחת ספר תנ"ך באופן אקראי וקישור הפסוקים, המופיעים בעמוד שנפתח, לשאלה העומדת על הפרק. מטרתו היא לקבל תשובה לשאלות בעלות חשיבות רבה.
תוכן עניינים
[הסתרה]

1 מקור הגורל
2 שיטת ביצוע הגורל
3 ביקורת על השימוש בגורל
4 מקרים מפורסמים על שימוש בגורל
5 ראו גם
6 לקריאה נוספת
7 הערות שוליים

[עריכה] מקור הגורל

מקורו של הגורל אינו ברור לחלוטין כמו גם ייחוסו לגר"א. כבר בשו"ת של הרמב"ם מופיעה שאלה על עריכת גורל דומה. בכתביו של הגר"א או של תלמידיו אין כל אזכור לגורל, אולם קיימת מסורת העוברת מפה לאוזן על הדרך לביצועו.
[עריכה] שיטת ביצוע הגורל

לפי המסורת, את הגורל מבצעים תלמידי חכמים גדולים, המתכנסים לצורך כך. הגורל נערך על ידי פתיחת ספר תנ"ך באופן אקראי כך:
"יקח חומש שלם וישים ידיו על פסוק זה ספר תולדות אדם (בראשית ה' א') ויאמר פסוק "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות אחד לה' - וגורל אחד לעזאזל" (ויקרא טז' ח'). ויאמר יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו למען שמותיך הקדושים והטהורים היוצאים מס"ת הפסוק הזה למפרע לדלה דלתם ילנן יוֹהָך נָא מָצְפָץ ובשם היוצא מפ' ה' מנת וגו' (תהילים טז' ה') שהוא רַאַה שתודיעני תכף בהפיכה אחת שאלתי שהיא כו"כ שתהיה אות ז' של ז' אותיות שאמנה בשיטה הח' כדי שאמצא בו ממנה שאלתי שהיא כו"כ בבירור בלי ספק כך יאמר ג"פ ובכל פעם יזכור שאלתו והיפוך ז' עלין וז' דפין ז' עמודים ז' פסוקים ז' שיטין ז' תיבות ז' אותיות ויבקש הפסוק שמשם ואילך המתחיל באות ז' ושם תשובתו".
– ספר ילקוט הגורלות זוטא, קונטרס א', הוצאת בקאל ירושלים, תשכ"א

אם אין רמז בפסוק מדלגים לפסוק הבא המתחיל באות בה מסתיים הפסוק. בספר התנ"ך בו משתמשים כל דף מחולק לשתי עמודות, שלא כבספרי התנ"ך הנפוצים.
[עריכה] ביקורת על השימוש בגורל

לאורך הדורות נשמעו הסתייגויות רבות ממנהג זה, משום שהוא עומד לכאורה בניגוד לציווי "תמים תהיה עם ה' אלוהיך" האוסר על היעזרות במקורות מאגיים. הרמב"ם נשאל האם הדבר מותר: "ויורנו בדבר מי שפותח בחומשים על דרך הגורל, האם זה מותר אם לאו... תשובה: מונעים אותו מלעשות כך לגוים, לפי שבזה חילול, אבל לא יוסר (ממינויו) ולא ייענש, וכתב משה"[1]. המהרש"ק קובע שאין להשתמש בגורל כדי לקבוע עתידות אך מתיר אותו על מנת לברר מה שייך למה, כגון איזה אבל יזכה באמירת קדיש בבית הכנסת. הוא מביא ראיה לדבריו שחלוקת הארץ לעולים ממצרים[2] וחלוקת התפקידים בבית המקדש[3] נעשו בהגרלה[4].

טקס דומה הינו "פתיחה" באיגרות הקודש, כפי שמבוצע בחלקים מחסידות חב"ד. יש רבנים רבים המותחים ביקורת קשה על מנהג זה בטענה שיש בכך הסרת אחריות מן המבקש, שאינו נדרש לתקן מעשיו אלא סומך על הוראות שמימיות. בנוסף, לטקס הפתיחה באיגרות הקודש אין מקור וסמך כלל, בניגוד לגורל הגר"א.
[עריכה] מקרים מפורסמים על שימוש בגורל

בשל זרותו של הטקס לעולם היהדות וביקורת שנמתחה על עריכתו הוא נערך לעתים נדירות, אולם ידועים שלושה מקרים מפורסמים במאה העשרים שנעשה בהם שימוש בגורל.

המקרה הידוע ביותר שבו נעשה שימוש בגורל הגר"א הוא הגורל שערך הרב אריה לוין בשנת 1950 לשם זיהוי גופותיהם של 12 מחללי שיירת הל"ה שלא זוהו לפי סימנים אחרים. על פי המסופר בספרו של שמחה רז "איש צדיק היה" הגורל נערך על פי קביעתו של רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק, שסבר כי יש הצדקה לכך. לפי תיאורו, בעת עריכת הגורל, לאחר שהופיעו מספר פסוקים כלליים כמו "בקרובי אקדש", ו"לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה" שרומז על הל"ה, החלו להופיע אחד עשר פסוקים הרומזים לסדר הקבורים, כמו "וממטה בנימין בגורל" (יהושע כ"א ד) כרומז לחלל בנימין בוגלבסקי, "הלוא בן ימיני" (שמואל א כ"א) כרומז לחלל עודד בן ימיני, וכיוצא בזה.

שימוש נוסף בגורל עשה ב-1933 רבה של מוסקבה, הרב יעקב קלמס, כאשר נשאל על ידי הרב שאול ישראלי האם עליו לנסות לברוח מרוסיה למרות סכנת המוות שבדבר. הפסוק שעלה בגורל היה "פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי... עד הנהר הגדול נהר פרת (דברים א,ז)"‏[5]. גורל נוסף ערך הרב אהרון קוטלר כאשר רצה לעלות מרוסיה לארץ ישראל, אך הרב משה פיינשטיין הפציר בו להגיע לארצות הברית כדי לחזק את היהדות שהייתה בתקופה זו כ"מדבר שממה". הפסוק שעלה בגורל היה "ויאמר ה' אל אהרון לך לקראת משה המדברה"‏[6].
[עריכה] ראו גם

אורים ותומים

[עריכה] לקריאה נוספת

שמחה רז, איש צדיק היה - מסכת חייו של רבי אריה לוין, הוצאת ש. זק ושות', עמודים : 111-117.

[עריכה] הערות שוליים

^ תשובות הרמב"ם, מהדורת יהושע בלאו, סימן קעב
^ במדבר פרק כו,פסוק נג
^ משנה תמיד פרק ג, משנה א
^ שו"ת האלף לך שלמה חלק או"ח סימן סב
^ מרן הגאון שאול ישראלי זצ"ל, אתר ארץ חמדה
^ ר' אהרון קוטלר, באתר הידברות

http://olamot.net/shiur/%D7%92%D7%95%D7 ... 7%A8%D7%90
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771

היא שיחתי
הודעות: 3339
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' פברואר 15, 2012 11:50 pm

תמצא כאן הרבה ידע
קבצים מצורפים
עלה בגורל.pdf
(694.45 KiB) הורד 448 פעמים

ירושלמי
הודעות: 366
הצטרף: ד' יוני 09, 2010 9:58 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי ירושלמי » ד' פברואר 15, 2012 11:54 pm

בדורנו האחרון, נתפרסמו (ככל הידוע לי) שני אישים הבקיאים בעריכת הגורל:
רמ"ש שפירא זצ"ל מבאר יעקב, ור' רפאל לוין (ב"ר אריה) זצ"ל, אשר שניהם קבלו רז זה מאבותיהם.

היש מישהו החי עמנו כיום אשר מפורסם אודותיו כי הוא בקי בזה?

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי גוראריה » ה' פברואר 16, 2012 12:03 am

כמדומני שר' יוסף כהן מירושלים גם היה בקי בזה.

שי אבי דוד
הודעות: 786
הצטרף: ב' ספטמבר 26, 2011 3:48 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי שי אבי דוד » ה' פברואר 16, 2012 1:15 am

ספר גורל הגר"אר ניתן להשגה בחנויות גיטלר

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17385
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' פברואר 16, 2012 7:37 am

לא קראתי את כל הנושא, כך שאיני יודע אם ציינו, אבל בספר כסף נבחר (כמדומני של ר' ברוך בענדט גוטיין) (או בהקדמה) צריך להיות על פתיחת תנ"ך כדי להחליט על המעשה מעין פסוק לי פסוקך.

יאיר
הודעות: 10044
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי יאיר » ה' פברואר 16, 2012 8:05 am

שמעתי שיש עדיין אנשים (פשוטים) שמשתמשים בזה עד היום ופותחים סתם תנ"ך באקראי והפס' הראשון שרואים מקבלים אותו בתור תשובה.
האם יש בזה בעיה הלכתית?

וידועה עצת הגר"ח מוולוז'ין ללמוד 6 שעות (כמדומני) רצוף ואז לחשוב על השאלה. והתשובה שתיפול בראשך היא העיצה הנכונה מן השמים.

ישיבישקייט
הודעות: 184
הצטרף: ד' נובמבר 16, 2011 3:05 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי ישיבישקייט » ה' פברואר 16, 2012 9:14 am

בזמנינו בבאר יעקב היה בחור שנעלם לו כסף בישיבה והוא שם פתק שהראש ישיבה אמר שאם זה לא יחזור תוך יום הוא יעשה גורל ולמותר לציין שעוד באותו היום הכסף היה מונח על מיטתו של הנגנב.
כל כך היה ברור בישיבה שזוהי מציאות קלה לעשיה, אפי' שידענו שבמקרים מיוחדים הראש ישיבה היה מתענה לפני עשית הגורל.
כמה פעמים עשה גורל לעיני כל הישיבה כמו בזמן שנעלם הרב ברמן. והיה זה לחרדת קודש.
(יותר מרעיש היה כשבמוצ"ש אחרי כמה ימי חיפושים הראש ישיבה הסתגר בחדרו עם בנו הר''ר נפתלי שליט''א ויצאו עם ציור מדויק של מקום המצאו. כל זה ראינו בעינינו).
במעבר הישיבה להר נוף ידענו שהשתמש הראש ישיבה בגורל. והרבה פעמים כשהיה צורך עשה כך.

מבקש חכמה
הודעות: 908
הצטרף: ה' יולי 22, 2010 10:35 am

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי מבקש חכמה » ה' פברואר 16, 2012 9:33 am

זכור לי שראיתי בספרו של רבי חזקיה שבתי ראב"ד ירושלים שהתלבט בעניין גורלי לחייו והכריע על פי פתיחה בתנ"ך (נכתב על סמך זכרון רחוק מאד בלא בדיקה כעת).

יאיר
הודעות: 10044
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי יאיר » ה' פברואר 16, 2012 9:36 am

בספר "גורל הגר"א" שהוזכר לעיל מופיעים עשרות רבות של מקרים בהם נערך הגורל ע"י רבנים וגדולי דור.

בריושמא
הודעות: 650
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי בריושמא » ה' פברואר 16, 2012 7:47 pm

לפני שנים שלח לי מכתב אחד מתלמידי החכמים שבגולה
והודיעני כי הגורל הנודע בשם 'גורל הגר"א' נמצא בספר של ר' שמואל שאול סירירו, שחי בזמנו של ר' יוסף קארו,
וכן בספר לדרש אלקים ובספר רפואה וחיים מירושלים.
לא בדקתי את דבריו, ואולי יבדוק עתה פותח האשכול את הדברים הללו ויודיענו דבר.

שי אבי דוד
הודעות: 786
הצטרף: ב' ספטמבר 26, 2011 3:48 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי שי אבי דוד » ה' פברואר 16, 2012 7:58 pm

בימינו משמשים הגורלות, ובעצם, ההגרלות, כמילה נרדפת ל'משחקי מזל' במקרה הגרוע, וככלי לברירת ספקות ולבטים במקרה הפחות גרוע.
במקורו, כפי שאנו מוצאים בפרשתנו, נבחר הגורל לשמש ככלי קודש לקביעת עובדות בשטח. דרך זו נבחרה על ידי התורה כמתאימה ביותר להשכנת שלום בין איש לבין אחיו, בין שבט אחד למשנהו.
גם שעירי יום הכיפורים נחרץ דינם, אם להשם ואם לעזאזל באמצעות הגורל, שהתקיים ברגעים הנעלים ביותר ובמקום המקודש ביותר, על ידי האדם המרומם ביותר בשעה זו.
לא לחינם נבחר דוקא הגורל להכריע את הספק, כך כותב רבנו בחיי בפרשתנו בפרושו לפסוק: 'על פי הגורל תחלק נחלתו', דרשו חז"ל (תנחומא פנחס ו'): "זהו שאמר הכתוב (משלי י"ח, י"ח): 'מדנים ישבית גורל ובים עצומים יפריד', ובא לשבח חלוקת הגורל, כי מידה חשובה היא לחלוק, מפני שהוא משבית מדנים, וסיבה למניעת החמדה, שלא יחמוד שום אדם מעתה חלק חברו, כיון שעל ידי הגורל באה לו. אלא יאמר מאת השם היתה לו, וכענין שכתבו (משלי ט"ז, ל"ג:): 'בחיק יוטל את הגורל, ומהשם כל משפטו'".
הגר"א בבאורו לפסוק זה כותב: 'כששני בני אדם רבים על חפץ אחד, זה אומר שלי הוא וזה אומר שלי הוא, ומטילים גורל, אז ישבות הריב'.
בעל ה'מכתב מאליהו' כותב בענין הגורל (חלק ב' עמוד קכ"ט): 'הגורל אינו נופל במקרה, מלמעלה גורמים איך יפול... כיון שאדם סומך על הגורל, ברור שמשמים יסובבו מה שיראה הגורל לאדם, ולא שייך שימסר למקרה'.
הרי לנו כי הגורל משמש כאמצעי להעברת מסרים ממרום לאדם המאמין, באמצעותו משכיל הוא לדעת את אשר קבעו עבורו משמים, דרכו חש הוא את ההשגחה הפרטית הפרוסה עליו ממרומים.
***
בימינו, מוכר בקרב רבים 'גורל הגר"א' כדרך שבאמצעותה חש האדם את ההשגחה הפרטית. כמו בדברים נעלים אחרים, לא כל מי שמדבר אודותיו, אכן יודע כיצד לעשותו, ומי שיודע, בדרך כלל אינו מרבה לדבר אודותיו. אין מדובר באיזה שהוא תכסיס שבאמצעותו נשלפות ישועות, ואף לא כלי לגילוי עתידות.
הכנה רבתי, טהרת לב ואמונה תמימה, מהוות חלק מרשימה ארוכה של תכונות ותנאים הנדרשים להימצא בלבו של עורך הגורל.
ענינם ומשמעותם של אותם גורלות, כמו מעשי גורלות רבים שנערכו על ידי גדולי ישראל בזמנים שונים, כונסו לספר 'גורל הגר"א' שיוחד לנושא זה, על ידי רבי זאב גרינולד שליט"א, שחקר והקיף את הנושא מכל היבטיו. אודות חיבור זה, אמנם, אין בן הנחתום מעיד על עיסת אביו, אולם כבר שח באוזני אחד מיקירי ירושלים: 'אביך השכיל לצעוד בין הטיפות בנושא כה רגיש'.
התמונה הכללית העולה מן הספר היא כי לא כל אדם ראוי לעשותו ולא כל שאלה אמורה להיפתר בגורל, וכי לא באמצעותו חפץ הקב"ה להנהיג את עולמו. ודאי שאין הוא בבחינת דבר המונח בקרן זוית וכל הרוצה ליטול יבוא ויטלנו. את הגורל יש לשמור לשעת צורך גדול, כאשר על הפרק ניצבות שאלות 'הרות גורל'.
***
אם אכן אין זו דרך לרבים, אולי היה מן הראוי להסתירו מפני רואים (או לפחות לערוך 'גורל' על עצם פרסום 'גורל הגר"א')?
אכן, מן הראוי להדגיש כי אין לראות בכינוס הדברים משום המלצה לעורכו. אדרבה, רבים מגדולי ישראל נמנעו מלהשתמש בגורל משום 'תמים תהיה', לצד גדולי ישראל רבים אחרים שכן השתמשו בו ואף נהגו על פיו.
לבטים רבים עמדו בפני קודם שהתקבלה אצלי ההחלטה להעלות את הדברים עלי ספר. מחד גיסא, הבאת ופרסום פרקי ההגות והעובדות, בכוחם לתרום להעמקת האמונה בבורא ובתורתו הקדושה. מאידך, מצויות סיבות שונות שאינן מעודדות פרסום זה: אם משום שיהיו שיראו חלילה בדבר 'תחליף' להתייעצות עם גדולי ישראל, אם משום ההגבלות הקיימות לעריכת הגורל וההכנות הנדרשות בטרם ניגשים לעריכתו.
אמנם, אחר התייעצות עם גדולי תורה, גבר השיקול העשוי להביא חיזוק ביראת שמים ובאמונה. מי שעודד ותמך ברעיון הוצאת הספר, היה הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל.
כאמור, דרך זו מסייעת להתבונן בהשגחת הבורא עלינו המתנהלת בסתר, כלשונו הידועה של הרמב"ן אודות דרך ההנהגה העליונה ש'אין בה שינוי מפורסם בטבעו של עולם'.
אכן, רבי חיים ויטאל בספרו 'גורל קודש', מגלה את סוד הגורל בנמקו זאת: 'כדי שידעו שיש אלוקים בישראל, יען וביען כי ראה ראיתי רוע עמנו. וגם שמעתי שרוב העולם אינם נזהרים בזה, ושואלין באוב וידעוני על הגניבה לגלות מיהו גנב וכדומה או על דברים אחרים, ונהנים במעשה כשפים. לכן כתבתי זה החיבור מעט הכמות וגיליתי בכאן סוד. אף שמן הראוי שלא לגלותו כידוע, אך עשיתי זאת כדי שידעו שיש אלוקים ונביאים בישראל, שלא ילכו אחרי כשפים'.
***
הגורל קרוי על שם הגר"א, האם אכן ידוע כי הוא עשה בו שימוש?
אכן, בכתביו ובכתבי תלמידיו אין הדבר מוזכר. אמנם, בקרב תלמידי תלמידיו, מקימי הישוב הישן בירושלים, מוזכר הגורל, ואף מובאות בכתביהם שאלות מכריעות שעמדו על הפרק ונפתרו באמצעות עריכת הגורל. מקורו של הגורל אינו ברור לחלוטין כמו גם ייחוסו לגר"א. אם כי על פי המקובל, עבר באמצעות תלמידיו במסורת מדור לדור.
המקור הקדום ביותר הידוע כיום, נכתב כבר מאתיים שנה לפני זמנו של הגר"א, על ידי רבי שמואל שאול סירירו, שפעל בדור שאחרי מרן הבית יוסף, וכיהן כראש הרבנים בעיר פאס. החיד"א מתארו בספר 'שם הגדולים': 'יחיד בדורו, מי כמוהו מורה'.
רבי שאול הטיל גורל ואף תיאר באופן מפורט את דרך עשייתו. היה זה בעקבות מקרה של עצירת גשמים שנזקף לחובת גובי המיסים, שהתעמרו במשך תקופה ארוכה באחיהם היהודים. רבי שאול ערך גורל, ועלה לו הפסוק: 'יתן ה' את אויבך הקמים עליך ניגפים לפניך' (דברים כ"ח, ז'). אף הוא קיצר בלשונו משום 'כבוד אלוקים הסתר דבר':
'גורלות אלו מתבצעים על ידי דילוג בתנ"ך - שבעה דילוגים על שבעה, כפי שמובא ב'גורל קודש' למהרח"ו. וטרם יקרב להעלות שאלתו בגורל יכוון שאלתו תחילה ויברר אותה, ואח"כ יתפלל אל ה' אלוקיו והוא יעננו. ודע כשתפתח הספר ותספור ז' ז' כידוע, ותביט בספר התשובות, באיזה חלק מהחלקים של התשובה מונחת אותה האות. ואותו החלק אשר כנגדו מונחת אות הגורל היא תשובתך'.
***
הגורל זכה לפרסום רב בליטא בתקופות מלחמות העולם הראשונה והשניה, כאשר על הפרק עמדו שאלות של חיים ומוות. כגון, מי מהשונאים גרוע יותר וכדומה, כדי לכוון את נתיבי הבריחה וכדי להינצל לחיים. החפץ חיים נהג להשתמש בו בעת הצורך, ואף לימד אחרים לעשותו. הוא לימד את הגה"צ רבי אליהו לפיאן זצ"ל, אשר אמר בשם החפץ חיים כי אופן עשיית הגורל, קבלה היא בידו מרבי חיים מוולוז'ין, תלמידו המובהק של הגר"א.
***
ספר שכזה, מן הסתם מביא בעקבותיו פניות ובקשות לעריכת הגורל, על ידי אנשים הזקוקים להכרעות גורליות?
באופן אישי, אני נמנע מלעסוק בענין זה. אמנם, אחד מאותם תלמידי חכמים בדור שעבר שנודע בעריכת הגורל, הלא הוא הגאון רבי רפאל לוין זצ"ל, אשר קיבל מאביו הגאון רבי אריה לוין זצ"ל את דרך עשייתו. רבים פנו אליו ונעזרו באמצעותו בעריכת הגורל.
מפאת הזהירות הרבה וההכנה הראויה הנדרשות לעריכתו, לא כל מי שחפץ בו או מבקש להזדקק לו, אכן ראוי לו. בדורנו רבו המתחזים המציגים עצמם כפועלי ישועות, אף כי אינם ראויים לאיצטלה זו. הגאון רבי יעקב הלל בספרו 'תמים תהיה', מרבה להרחיב ולבאר את האיסור לפנות ל'פועלי ישועות' ו'למגידי עתידות' למיניהם, הפועלים בדרכים המנוגדות לדרכה התורה.

מאירי
הודעות: 546
הצטרף: ב' דצמבר 05, 2011 11:42 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי מאירי » ש' פברואר 18, 2012 10:35 pm

מצו"ב ממה שמצאתי פעם באוצר על אופן הגורל, ושיש מכנים אותו 'גורל החומש'.
קבצים מצורפים
א.pdf
(410.63 KiB) הורד 384 פעמים

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2259
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ש' פברואר 18, 2012 10:49 pm

ישיבישקייט כתב:בזמנינו בבאר יעקב היה בחור שנעלם לו כסף בישיבה והוא שם פתק שהראש ישיבה אמר שאם זה לא יחזור תוך יום הוא יעשה גורל ולמותר לציין שעוד באותו היום הכסף היה מונח על מיטתו של הנגנב.
כל כך היה ברור בישיבה שזוהי מציאות קלה לעשיה, אפי' שידענו שבמקרים מיוחדים הראש ישיבה היה מתענה לפני עשית הגורל.
כמה פעמים עשה גורל לעיני כל הישיבה כמו בזמן שנעלם הרב ברמן. והיה זה לחרדת קודש.
(יותר מרעיש היה כשבמוצ"ש אחרי כמה ימי חיפושים הראש ישיבה הסתגר בחדרו עם בנו הר''ר נפתלי שליט''א ויצאו עם ציור מדויק של מקום המצאו. כל זה ראינו בעינינו).
במעבר הישיבה להר נוף ידענו שהשתמש הראש ישיבה בגורל. והרבה פעמים כשהיה צורך עשה כך.


איך פסוקים יכולים לתת "ציור מדויק" של אתר כלשהו?

ירושלמי
הודעות: 366
הצטרף: ד' יוני 09, 2010 9:58 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי ירושלמי » ש' פברואר 18, 2012 11:42 pm

אפרקסתא דעניא כתב:
ישיבישקייט כתב:בזמנינו בבאר יעקב היה בחור שנעלם לו כסף בישיבה והוא שם פתק שהראש ישיבה אמר שאם זה לא יחזור תוך יום הוא יעשה גורל ולמותר לציין שעוד באותו היום הכסף היה מונח על מיטתו של הנגנב.
כל כך היה ברור בישיבה שזוהי מציאות קלה לעשיה, אפי' שידענו שבמקרים מיוחדים הראש ישיבה היה מתענה לפני עשית הגורל.
כמה פעמים עשה גורל לעיני כל הישיבה כמו בזמן שנעלם הרב ברמן. והיה זה לחרדת קודש.
(יותר מרעיש היה כשבמוצ"ש אחרי כמה ימי חיפושים הראש ישיבה הסתגר בחדרו עם בנו הר''ר נפתלי שליט''א ויצאו עם ציור מדויק של מקום המצאו. כל זה ראינו בעינינו).
במעבר הישיבה להר נוף ידענו שהשתמש הראש ישיבה בגורל. והרבה פעמים כשהיה צורך עשה כך.


איך פסוקים יכולים לתת "ציור מדויק" של אתר כלשהו?

אם לדייק, הציור שורטט שלא ע"פ הפסוק, כי אם ע"פ תיאור של האיזור בו הא נראה לאחרונה, ומשצוייר האיזור כולו, סומנה נקודה ספציפית על המפה. ואני כותב מידע. מה שכן, אח"כ פורסם שגופת הרב ברמן זצ"ל נמצאה באיזור קנין הזהב בראשל"צ, וסמכוה אקרא שעלה בגורל "חצרות ודי זהב", אכן כאמור, הציון המדוייק צויין שלא ע"פ הפסוק.
יש תח"י כל פירוט השתלשלות פרשיה זו, ולע"ע אשמרנו עמי.

משה ששון
הודעות: 158
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 11:04 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי משה ששון » א' פברואר 19, 2012 3:06 pm

רבי שאול סיררו כותב שהתפלל לפני הגורל ובתפילתו ביקש שתובה כשישאל כמו שמפרט בתפילתו
וא"כ כל המעוניין לעשות גורל יתפלל קודם ויפרט בתפילתו
(אמרו שהרב שך נמנע מלעשות גורל כי לא ידע האם לפתוח בעמוד שביעי או שמיני ואכן בספר לדרוש אלוקים יש בזה ג' שיטות עיי"ש ודוק)

רבי משה דוד ואלי כותב בחלק הליקוטים בתוך דבריו על מנהג הנוצרים לעשות "מפעל הפיס"
האם אכן זה מדרכי הגויים להאסר לכו"ע מה"ת?
ואחרי שכתבתי ראיתי שבגליון קול אמונים משפטים תשע"ב כתבו בשם רבי יעקב (יעבץ) עמדין זצ"ל
שבקלפים וכו' יש חוקות הגויים.
נערך לאחרונה על ידי משה ששון ב א' פברואר 19, 2012 9:42 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ארי במסתרים
הודעות: 611
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2011 10:25 am

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי ארי במסתרים » ב' פברואר 20, 2012 10:19 am

יישר כח לכל המגיבים
דבריכם היו לי לעזר רב

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי איש רגיל » ד' מרץ 12, 2014 1:01 am

פסיקתא זוטרתא (שמות טז): בשעה שמצא חלקיהו הכהן ספר התורה פתוח בהיכל כתוב בו יוליך ה' אותך ואת מלכך וגו' (דברים כח לו), מיד עמד וגנז כל אלו.
יש גם גמ' דומה, אלא שאני לא בטוח שבגמ' זה מפורש שגנז מחמת שמצא.

שיטה של מי
הודעות: 4
הצטרף: ה' מאי 14, 2015 1:40 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי שיטה של מי » ה' מאי 14, 2015 2:18 pm

שמעתי מא' מבוגרי ישיבת באר יעקב שהגרמ''ש עשה גורל אם לעבור מירושלים [כנראה שהישיבה הוקמה שם, איני יודע] לבאר יעקב, ועלה הפס' ויאמר ד' אל מ"שה נטה אהלך מחוץ למחנה והיה כל מבקש ה' יצא אל מחוץ למחנה..

חוקר_ומקובל
הודעות: 111
הצטרף: ש' יולי 05, 2014 10:25 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי חוקר_ומקובל » ה' מאי 14, 2015 2:27 pm

ואני שמעתי ממישהו שעשה גורל הגר"א לפני הבחירות של שנת תשנ"ו בין שמעון פרס לבנימין נתניהו ויצא לו הפסוק 'שמעון איננו ואת בנימין תיקחו'.

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' נובמבר 23, 2016 3:50 pm

גורלות אחיתופל, מה זאת?
(האם העצה העולה מהגורל היא עצת אחיתופל?)
שמא חד ברנש יעזור כאן.

מוישי
הודעות: 495
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי מוישי » ה' אפריל 27, 2017 10:03 am

ישיבישקייט כתב:כמה פעמים עשה גורל לעיני כל הישיבה כמו בזמן שנעלם הרב ברמן. והיה זה לחרדת קודש.
(יותר מרעיש היה כשבמוצ"ש אחרי כמה ימי חיפושים הראש ישיבה הסתגר בחדרו עם בנו הר''ר נפתלי שליט''א ויצאו עם ציור מדויק של מקום המצאו. כל זה ראינו בעינינו)..

הגורל לא היה לעיני כל הישיבה, אלא בביתו. ולא הסתגר עם ר' צבי (לא ר' נפתלי) אלא ר' צבי פיענח את התוצאה

דרומי
הודעות: 5046
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי דרומי » ה' אפריל 27, 2017 12:38 pm

בשיחתו של האדמור מחבד משבת פ' במדבר תשמט, דיבר על המנהג לפתוח ספר קודש בבחינת "פסוק לי פסוקך" והרחיב בזה.

אמנם למעשה סיים שם, שראוי לנהוג כבוד בספרי קודש ולא להשתמש בהם לגורל הנוגע לענינים של חולין, והמליץ שם לעשות את ההגרלה בדרך אחרת, כגון להסתכל בחלון והדבר הראשון שיראה וכו'.

קאצ'קלה
הודעות: 1349
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 8:26 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי קאצ'קלה » ה' מאי 25, 2017 6:20 am

כה כתב מחבר אלמוני, בקונטרס חרבות ירושלם, ויניציאה שצ"ו, [עמ' 15 באוצר החכמה]:
ויהי כשמוע הפרנסים את דבר הצורר ויוציאום בחצר המבצר, נשאו עיניהם לאביהם שבשמים ויתודו ויתפללו אליו ויכוננו לבם עמו, שניהם כאחד טובים למסור נפשם על קדושת ה' וכפרת עמו, ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונשאלה את פי הפור אולי ייטב בעיני ה' ויגיד לנו כי טוב אחרית דבר מראשיתו, דסימנא מלתא היא. ויפתח הרופא כ"ר יעקב בן-עמרם את ספרו וימצא כתוב בראש העמוד הימין: כי פדה ה' את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו. וממנו ראה וכן עשה גם הנבון כה"ר יצחק גאון, ודנא כתבא די אשכח רשים בריש דפא דימינא: לא ישיא אויב בו ובן עולה לא יעננו. וינחם יצחק ותחי רוח יעקב, דאף על גב דאיהו לא חזא מזלייהו קא חזו...

יאיר
הודעות: 10044
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי יאיר » ה' מאי 25, 2017 8:15 am

דרומי כתב:בשיחתו של האדמור מחבד משבת פ' במדבר תשמט, דיבר על המנהג לפתוח ספר קודש בבחינת "פסוק לי פסוקך" והרחיב בזה.

אמנם למעשה סיים שם, שראוי לנהוג כבוד בספרי קודש ולא להשתמש בהם לגורל הנוגע לענינים של חולין, והמליץ שם לעשות את ההגרלה בדרך אחרת, כגון להסתכל בחלון והדבר הראשון שיראה וכו'.

מ"מ לא ראינו שנמנעים מזה חסידי חב"ד, ע"ע 'אגרות קודש'...

דרומי
הודעות: 5046
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי דרומי » ה' מאי 25, 2017 9:59 am

יש עוד דברים שנוהגים בהם החסידים והם צ"ע...

שבע
הודעות: 1097
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי שבע » ש' יולי 01, 2017 9:46 pm

בכתב יד ניו-יורק בהמ"ל 8114, כתיבה אשכנזית-מרובעת, מאה י"ד-ט"ו,
דף פט, ב - צ, א:
קבצים מצורפים
גורל 1.jpg
גורל 1.jpg (134.25 KiB) נצפה 3435 פעמים
גורל 2.jpg
גורל 2.jpg (276.56 KiB) נצפה 3435 פעמים

עובדיה חן
הודעות: 1108
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי עובדיה חן » ש' יולי 01, 2017 9:57 pm

בספר על רבי מרדכי פובמרנסקי כתב שהוא השתמש בזה רבות עיי"ש

תם מה הוא אומר
הודעות: 930
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ש' נובמבר 17, 2018 10:07 pm

היכן המקור שהח"ח השתמש בגורל הגר"א לגבי ראדין ועלה בידו הפסוק והיה המחנה הנשאר לפליטה?

ואאל"ט היה ליקוט מקיף על גורל הגר"א באחד ממוספי הפלס לחג הסוכות.
סיפר לי ידיד שראה לפני כ-10 שנים באחד הספרים של הגרש"א זצוק"ל בביתו, היה מונח דף בכתי"ק, שם כתב "בענין גורל הגר"א, קיבלתי.." ומנה כו"כ תנאים וכו'.

002
הודעות: 301
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 8:17 pm

האדמו"ר מקאליב ניצל בזכות גורל הגר"א

הודעהעל ידי 002 » ה' מאי 02, 2019 1:58 pm

האדמו"ר מקאליב זצוק"ל, כותב בצוואתו שניצל בזכות גורל הגר"א.
קבצים מצורפים
מתוך צוואת האדמו''ר מקאליב זצ''ל.png
האדומ"ר מקאליב זצוק"ל
מתוך צוואת האדמו''ר מקאליב זצ''ל.png (58.18 KiB) נצפה 848 פעמים

יאיר
הודעות: 10044
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי יאיר » ו' מאי 03, 2019 12:29 am

יש ספר שלם 'גורל הגר"א' (תח"י) עם עשרות מעשים על שימוש בגורל הגר"א

צביב
הודעות: 1212
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: גורלות, גורל הגר"א

הודעהעל ידי צביב » ו' מאי 03, 2019 12:51 am

סיפרו שבקשו מהגרי''א וינטרויב זצ''ל שיעשה גורל הגר''א והתחמק שאין לו כח,
ובקשו שוב והתחמק כנ''ל,
עד שהבינו כוונתו דאין לו כח עכשיו לעשות תענית לצורך הגורל.

ראיתי שהענין כבר הובא לעיל,
ואכתוב מה שאיני זוכר אם אמרו על פדיון או על גורל.
אימתי לעשות? בימות החול אין אנו בדרגה הראויה,
בשבת אסור לעשות,
אבל בערב שבת אחרי חצות אחרי המקוה, מתנוצצת קדושת השבת, ואפשר לעשות.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot], יושב ירושלים, מדבר קדש, סליחות ו־ 36 אורחים