פנים יפות כתב יד קודש - מהדו"ת - הופיע!

[זסבה]

יצא לאור ספר פנים יפות מכתב יד קדשו על התורה מהודורא תניינא 500 עמודים

גילויים חדשים מעניינים

מי יכול לסרוק ולסקר

[הבונה]

לבקשת חבר:
מישהו יודע כיצד ניתן להשיג את הספר?

[זסבה]

כמדומני אצל המחבר עצמו הרב אברהם יוסף גרוס (שהו"ל פנים יפות על התורה ג' כרכים בנתיים)

[סימנא]

למעשה, המחבר מזכיר שם את גדולי החסידות בשמם, או לא?

[היא שיחתי]

היה על זה בישורון

[הבונה]

כמדומני אצל המחבר עצמו הרב אברהם יוסף גרוס (שהו"ל פנים יפות על התורה ג' כרכים בנתיים)

וכיצד מגיעים למחבר?

[חכם באשי]

למעשה, המחבר מזכיר שם את גדולי החסידות בשמם, או לא?

תלוי את מי שואלים, את קמינצקי (בעל המאמר מישורון) או את וידר (בתורה שבע"פ).

[סימנא]

היה על זה בישורון

למעשה, המחבר מזכיר שם את גדולי החסידות בשמם, או לא?

תלוי את מי שואלים, את קמינצקי (בעל המאמר מישורון) או את וידר (בתורה שבע"פ).

מרא דאברהם, למה צריך לעיין בישורון או לשאול את בעלי השמועה, והלוא בא הרוג ברגליו ולא נותר אלא לפשפש באמתחתו?!

[בברכה המשולשת]

היה על זה בישורון

למעשה, המחבר מזכיר שם את גדולי החסידות בשמם, או לא?

תלוי את מי שואלים, את קמינצקי (בעל המאמר מישורון) או את וידר (בתורה שבע"פ).

מרא דאברהם, למה צריך לעיין בישורון או לשאול את בעלי השמועה, והלוא בא הרוג ברגליו ולא נותר אלא לפשפש באמתחתו?!

הבנתי שהויכוח הוא האם אי אזכור גדולי החסידות בפנים יפות הישן הוא השמטה או שזו מהדורה אחרת.

[סימנא]

הבנתי שהויכוח הוא האם אי אזכור גדולי החסידות בפנים יפות הישן הוא השמטה או שזו מהדורה אחרת.

אין ספק שמדובר במהדורה אחרת, אבל היא יכולה ללמד על ההשערה שבפנים יפות הישן היו השמטות. למעשה, נזכרים או לאו?

[נוטר הכרמים]

הבנתי שהויכוח הוא האם אי אזכור גדולי החסידות בפנים יפות הישן הוא השמטה או שזו מהדורה אחרת.

אין ספק שמדובר במהדורה אחרת, אבל היא יכולה ללמד על ההשערה שבפנים יפות הישן היו השמטות. למעשה, נזכרים או לאו?

ב'ישורון' האחרון הופיעו חלקים מן החיבור, והיתה התייחסות גם לנושא הזה, יעו"ש.

[סימנא]

למעשה, נזכרים או לאו?

כמה קשה לקבל תשובה?

[זסבה]

מזכיר

והנה ציטוט מעניין:

אמרו חז"ל במן ג' פעמים היום רומז על ג' סעודות, ואמרו זוכה לנחלת יעקב וכו' ויש לרמז כשחר נכון על סעודת שחרית שהיא העיקרית כמו שאמרו חז"ל, ויבא כגשם הוא ליל שבת, כמו שאמרו ונתתי מטר ארצכם בעתו, בלילי שבתות, ומלקוש יורה ארץ הוא סעודה ג' הרומז על יעקב שהוא התורה, כמו שאמרו שהוא זמן מדרש וקהלת יעקב, וזהו ויקהל משה, ונאמר תורה וגו' ואמר יורה מלקוש שאמרו חז"ל מלקוש מל קשיותן של ישראל דברי מוסר.

ואין צריך להוסיף יותר

[סימנא]

מזכיר.

כיון שניכר שהספר נמצא תחת ידך, אולי תאות לעתירתנו העולה ומשוועת לדעת מי ומי ההולכים ונזכרים בספר בשמותיהם המפורשים?

[זסבה]

אחי החסיד הגאון זללה"ה

ר' לייב פיסטנר [המובא בתולדות יעקב יוסף]

החסיד ר' מענדל מפרימישלאן

החסיד ז"ל [הרב המגיד או הבעש"ט] - האימרה לא נמצא רק בצוואת הריב"ש, וליקוטי אמרים להמגיד ממעזריטש

אבל לא זה הענין כלל
הספר כל כולו חסידות מרישא לסיפא
ולדעתי אין טעם לדון בזה

[היא שיחתי]

נראה לי שכתוב סתם ר' מענדיל ולא ברור שזה ר"מ מפרמישלאן כתבו בזה בישורון ואינני זוכר

[סימנא]

אחי החסיד הגאון זללה"ה

ר' לייב פיסטנר [המובא בתולדות יעקב יוסף]

החסיד ר' מענדל מפרימישלאן

החסיד ז"ל [הרב המגיד או הבעש"ט] - האימרה לא נמצא רק בצוואת הריב"ש, וליקוטי אמרים להמגיד ממעזריטש

אבל לא זה הענין כלל
הספר כל כולו חסידות מרישא לסיפא
ולדעתי אין טעם לדון בזה

הברכות יחולו על ראשך. אכן אין טעם לדון בזה, ולא מטעם זה אני מבקש לדון בזה אלא לצורך מאמר שאני כותב על אותה תקופה. ואם נעתרת עד כה, אולי תאות לסרוק את העמודים האמורים?

[זסבה]

צר לי כי אין לי סורק

[סימנא]

אפשר לקבל לפחות ציטוטים מדוייקים ומספרי עמודים?

[זסבה]

בעמוד של"ג :
כמו ששמעתי בשם אחי החסיד הגאון ז"ל על פסוק הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה ענינו, ממשיכים עון גדול עם היותו מזיד וישימהו הדק ויגדילו חטא הל כעבות העגלה וכל זה מחמת קנאתו כמאמר ר"ע כשהייתי עם הארץ.

בעמוד שכ"ט:
וענין זה בת"ח המעוררים את העם וישמעו אליו א"א לו לעלות כל כך כמו שפירש החסיד ז"ל [צוואת הריב"ש י"ח ע"ב בדפו"ר ולקוטים יקרים ל"ה ע"א] צדיק כתמר יפרח עושה פירות כמאמר חז"ל אבל כארז בלבנון שאינו עושה פירות ישגה יותר, כי אין לו מעכב.

בעמוד מ"ט :
כן הוא בעולם המסבבים וסוחרי הארץ הם המעלים ספוני טמוני חול ר"ל הנטמנים בחול כמו שפירש החסיד ר"מ ז"ל בפסוק ודרכו יחפץ שהדרך מבקש. וזהו כוונת האכילה לצדיקים
ושם פרשת בא עמוד קי"ד: יש לפרש ע"ד שאמר ה"ה הרב ר"מ ז"ל בפסוק מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ שענין הניצוצות שבדרכים החפצים ומחכים עד שיבעא אדם שם להזדווג לו וזהו ודרכו יחפץ שהדרך חפץ.

עמוד שע"ה:
אך אמרו הרבה עשו כרשב"י ולא הועילו, ופירשו המפרשים [[תולדות יעקב יוסף מקץ ל"א בשם הבעש"ט] שלא היה בחינתם רק עשו כמותו, לכך לא הועילו.

[סימנא]

תודה רבה!!
העיקר שמעתה אין לחשוד את בנו של ההפלאה או את ר' אפרים זלמן מרגליות בהשמטה מכוונת. שהרי גם כאשר רמז את אדמורי החסידים, בסתימת לשון רמזם.

[זסבה]

הדיון בזה הוא דיון טפשי לחלוטין

[סימנא]

הדיון בזה הוא דיון טפשי לחלוטין

למה כוונתך?
מילא הדיון אם ההפלאה היה חסיד או לא, הוא אכן טיפשי. אבל הדיון אם השמיטו דברי חסידות מהספר, כפי שאמר האמרי אמת, מדוע יהיה טיפשי?

[זסבה]

צדקת.
מכיון שכל השמועות בוססו על כתב יד קיים בעולם שיש השמטות ממנו
לא הוכחו, והספר הזה הוא הכתב יד המדובר, וגם שם ממעט לכתוב שמות בעלי המימרא
אין טעם לדון בזה ולהתעקש שהיו השמטות. לא היו השמטות ותו לא מיד.

ולגוף הספר הוא מלא בחסידות מזן אל זן
ועל זה אין וויכוח, ואין החי מכחיש את החי.

[חלמיש]

בעמוד שכ"ט:
וענין זה בת"ח המעוררים את העם וישמעו אליו א"א לו לעלות כל כך כמו שפירש החסיד ז"ל [צוואת הריב"ש י"ח ע"ב בדפו"ר ולקוטים יקרים ל"ה ע"א] צדיק כתמר יפרח עושה פירות כמאמר חז"ל אבל כארז בלבנון שאינו עושה פירות ישגה יותר, כי אין לו מעכב.

איני מבין גדול בחסידות, אך ראיתי את הספר לזמן קצר אצל ח"א והעיר לי ח"א, שהאמירה בשם החסיד לכאורה אין הכוונה לצוואת הריב"ש, שכן דבריהם הפוכים. בצוואת הריב"ש ובמקבילות מבואר שיש שני צדיקים, צדיק שהוא ארז שמתעלה רק לעצמו כמו ארז, אך אינו עושה פירות, ויש צדיק שהוא כמו תמר שעושה פירות שכן מוציא יקר מזולל ויורד לדרגת רשעים להעלותם וזה צדיק כתמר יפרח, שהוא פורח, וזהו עיקר המעלה, ואילו בדברי הפנים יפות מבואר ההיפוך: שצדיק שהוא ארז מעולה יותר ולכן ישגה יותר כי אין לו מעכב מצד האנשים שבדרגות הנמוכות, ואילו הצדיק שהוא בגדר תמר "א"א לעלות כל כך". זה ממש ההיפוך.

[שבטיישראל]

הספר כבר נמצא בחנויות הספרים

[זסבה]

בעמוד שכ"ט:
וענין זה בת"ח המעוררים את העם וישמעו אליו א"א לו לעלות כל כך כמו שפירש החסיד ז"ל [צוואת הריב"ש י"ח ע"ב בדפו"ר ולקוטים יקרים ל"ה ע"א] צדיק כתמר יפרח עושה פירות כמאמר חז"ל אבל כארז בלבנון שאינו עושה פירות ישגה יותר, כי אין לו מעכב.

איני מבין גדול בחסידות, אך ראיתי את הספר לזמן קצר אצל ח"א והעיר לי ח"א, שהאמירה בשם החסיד לכאורה אין הכוונה לצוואת הריב"ש, שכן דבריהם הפוכים. בצוואת הריב"ש ובמקבילות מבואר שיש שני צדיקים, צדיק שהוא ארז שמתעלה רק לעצמו כמו ארז, אך אינו עושה פירות, ויש צדיק שהוא כמו תמר שעושה פירות שכן מוציא יקר מזולל ויורד לדרגת רשעים להעלותם וזה צדיק כתמר יפרח, שהוא פורח, וזהו עיקר המעלה, ואילו בדברי הפנים יפות מבואר ההיפוך: שצדיק שהוא ארז מעולה יותר ולכן ישגה יותר כי אין לו מעכב מצד האנשים שבדרגות הנמוכות, ואילו הצדיק שהוא בגדר תמר "א"א לעלות כל כך". זה ממש ההיפוך.

עדיין לא הבנתי מה היפוך מה.
צדיק שאינו עושה פירות מתעלה יותר ובכל זאת יש לו חסרון שאינו מעלה אחרים, ולא שייך הערת ח"א לכאן.

[חלמיש]

מטרת "החסיד" המצוטט בפנים יפות היא לשבח ולהלל מעלת זה שאינו עושה פירות, ואילו מטרת ומגמת ותכלית הבעש"ט היא להלל מעלת זה שדוקא כן מתעסק עם נדחים ועושה פירות. אם אין כאן ניגוד, אז איני יודע ניגוד מהו.

[זסבה]

הנה מש"כ לפני זה ואחרי זה ותראה שאין כאן ניגוד כלל וכלל ואדרבה.
דע כי ענין ערב רב שהרשיעו לישראל מפני שנתדבקו בלא בירור היטב, וזהו ערב רב, ר"ל תערובת בקליפות, על כן הרשיעו לישראל, כי לא היה בכח ישראל לשאת אותם מפני כובד משאם.
וזהו שאמרו קשים גרים לישראל וענין זה בתלמידי חכמים המעוררים את העם וישמעו אליו, אי אפשר לו לעלות כל כך כמו שפירש החסיד ז"ל וכו' אמנם דע כי אמרו חז"ל תחלתו מכבה וסופו מבעיר כי אי אפשר באדם המלמד ומשפיע למדרגה התחתונה ממנו, שאף שסופו מבעיר כמו שאמרו מתלמידי יותר מכולם, וכן בענין המזכה את הרבים אבל בתחלתו כשבא להשפיע צריך לירד קצת ממעלתו כשמתדבק למטה, והוא קצת כבוי להארתו תחלה וסופו מבעיר.
וזהו שאמר והחיות רצוא ושוב וזהו שחורה אני ונאוה, בתחלה כאהלי קדר (תחלה) ואח"כ כיריעות שלמה.
ויש לפרש בזה האשה כושית אשר לקח, בהשפיעו למטה מאוד, כמו שנאמר והאיש משה עניו מאד, ר"ל בעבור זה הוריד את עצמו למטה עד האדם אשר על פני האדמה וזהו שאמר מדוע לא יראתם בעבדי במשה, שיותר שמכניע עצמו בבחינת עבד, מתעלה למעלה בבחינת משה שהוא כפני חמה.