מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

גניזת שער הראש <הוספות בפירוש רש"י על נ"ך>

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
זקן ששכח
הודעות: 2746
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

גניזת שער הראש <הוספות בפירוש רש"י על נ"ך>

הודעהעל ידי זקן ששכח » ג' מרץ 13, 2012 2:02 pm

בספר מנהגי בית יעקב שי"ל בשנת תרע"א באמריקה הוא טוען שמנהג גניזת השער אחר התספורת נובעת מדברי רש"י ביחזקאל. רש"י שלא מצאתי זכרו בדפוסים שלנו, וכמדומה שכבר ר"ח ליברמן באהל רחל דידיה מוכיח שתוספת זו ודומותיה אינן מרש"י אלא הוספה מאוחרת.
ומכל מקום כמה הערות: א. האם אכן הכיר הנ"ל מנהג שכזה, או שמא מצא מקור ועל זה הלביש מנהג?
ב. אף אם אין אלו דברי רש"י, מה משמעותם?
ג. האמנם כוונתו לטעון שיש לעשות כן בכל עת גזיזת השער או שמא רק בתספורת ראשונה? כי אינו מפרט.
ייש"כ.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ג' מרץ 13, 2012 2:55 pm

כמדומה שראיתי פעם לחד מן קמאי שצווח על תופעה זו שאנשים תולשים זקנם תוכ"ד הלימוד וממלאים את הספרים בשערותיהם וכו'.
[במקום במטפחת סופרים עושים מזה עיטור ספרים...]

ובאמת שזה דבר שמציק מאוד ללומדים, שנתקלים בגמ' [בד"כ הנלמדת בדף היומי] שלאורך כל תפר בין דפים מונחים להם אחר כבוד עשרות שערות זקן, תלישא גדולה ותלישא קטנה ושאר מרעין בישין.
אין ספק שאין שום היתר להמאיס לומדים אחרים
וגם מי שחושש ל"דיקנא קדישא" דידיה, יכול לעשות זאת בספריו הוא, או לשמור את השערות עד שיבוא לביתו...

יאיר
הודעות: 10406
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי יאיר » ג' מרץ 13, 2012 3:03 pm

ר' עשוי כאן דובר על שיער הראש [ואם בזקן עסקינן כאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141484 ניתן למצוא הרבה חומר בנושא (ואולי גם בענין גניזת שיער הראש) -"הדרת פנים זקן" לר' משה ווינער כ-1000 עמ'. ומופיע שם מעשה בת"ח שהביא לישמעאלי אחד, אחת משערות זקנו כמשכון, אחר שהלוה לו סכום כסף גדול ומשטען הישמעאלי שאיבדה טען הלה כנגדו שיתבענו לדין, מיד הוציא הישמעאלי השערה ואמר התלוצצתי ורציתי לבדוק אם באמת הינך מחזיק מזה].

ציבור
הודעות: 505
הצטרף: א' ינואר 01, 2012 4:02 pm

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי ציבור » ד' מרץ 14, 2012 4:42 pm

עשוי לנחת כתב:ובאמת שזה דבר שמציק מאוד ללומדים, שנתקלים בגמ' [בד"כ הנלמדת בדף היומי] שלאורך כל תפר בין דפים מונחים להם אחר כבוד עשרות שערות זקן, תלישא גדולה ותלישא קטנה ושאר מרעין בישין...


האם יש עוד מרעין בישין חוץ מהתלישא'ות?

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ד' מרץ 14, 2012 5:05 pm

שיבבי דמזיה....

מתעניין
הודעות: 173
הצטרף: ו' מאי 13, 2011 4:56 pm

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי מתעניין » ה' מרץ 15, 2012 1:49 am

עי' בספר שמירת שבת כהלכתה, פרק מ"ב הערה קס"ד:
סי' רס במ"ב ס"ק ו, ע"ש, ועיין דעת תורה שם ד"ה ואם, דה"ה דלא יזרוק שערות ראשו אלא יגנוז אותן.
נערך לאחרונה על ידי מתעניין ב ה' מרץ 15, 2012 1:19 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בברכה המשולשת
הודעות: 12162
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' מרץ 15, 2012 8:53 am

מתעניין כתב:עי' בספר שמירת שבת כהלכתה, פרק מ"ב הערה קס"ד:
סי' רס במ"ב ס"ק ו, ע"ש, ועיין דעת תורה שם ד"ה ואם, דה"ה דלא יזרוק שערות ראשו אלא יגנוז אותן.

דהיינו, חיוב גניזת השער נלמד מדין גניזת הצפרניים.


אבל זה חידוש עצום, שהרי דין גניזת הצפרניים הוא בגלל הסכנה שבהן עבור בנ"א אחרים, כמפורש בגמ', משא"כ בשערות שלא מצאנו סכנה כזו.

מתעניין
הודעות: 173
הצטרף: ו' מאי 13, 2011 4:56 pm

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי מתעניין » ה' מרץ 15, 2012 1:25 pm

בברכה המשולשת כתב:אבל זה חידוש עצום, שהרי דין גניזת הצפרניים הוא בגלל הסכנה שבהן עבור בנ"א אחרים, כמפורש בגמ', משא"כ בשערות שלא מצאנו סכנה כזו.

צודק מאד. כתבתי את הדברים בשעה שספר דעת תורה לא היה לנגד עיני (ותקנתי בהודעה המקורית).
הוא אכן לומד זאת לא מדין הצפרנים אלא ממקום אחר - מרש"י לפסוק ביחזקאל פרק ה פסוק ג', עיי"ש שיש כנראה גרסאות ברש"י וכתוב שם (בסוגריים) - מכאן רמז שכל המסתפר שערו לא יזרוק אותם אלא יגנוז, שכל מה שנאמר במקראות האלה הוא לרעה.

זקן ששכח
הודעות: 2746
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' מרץ 15, 2012 2:01 pm

כבר הערתי לעיל שאין דברי רש"י אלו מופיעים בדפוסים שלנו, וכנראה הם תוספת מאוחרת.
בר מן דין, האם יש ביד מי לבאר דבריו של רש"י?!

מתעניין
הודעות: 173
הצטרף: ו' מאי 13, 2011 4:56 pm

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי מתעניין » ו' מרץ 16, 2012 1:52 am

לצורך הדיון - דברי רש"י בגרסת מהדורת נ"ך עם מלבי"ם מובאים בזאת:

רשי יחזקאל פרק ה.jpg
רשי יחזקאל פרק ה.jpg (88.44 KiB) נצפה 5554 פעמים


הדיבור וצרת אותם, מכאן וכו' לא מופיע בחלק מן המהדורות, ומובא כאן בסופו בסוגריים "סוד מישרים", ונראה שמשם נלקחו הדברים.

א. האם מישהו יודע מהו "סוד מישרים"? לא מצאתי באוצר או בה"ב ספר בשם זה.
ב. הגה"צ ר' שלום שבדרון זצ"ל, שהוא מי שפתח לנו את רמיזותיו של סבו המהרש"ם זצ"ל, העתיק כאן בהסבר דברי המהרש"ם "עי' רש"י יחזקאל ה' ג'" את דברי רש"י לפסוק ב' שזרית השערות לרוח היא סימן להולכים לגלות מצרים שנהרגו שם, ואת דברי רש"י ריש פסוק ג', הנמצאים בכל הדפוסים, שצרת אותם בכנפיך הוא רמז לאלה שיגלו לבבל ויחיו. את דברי רש"י בסוף הפסוק לא הביא כלל, או משום שלא היה בגרסתו, או משום שהיה ברור לו שהמהרש"ם לא נתכוין לתוספת מאוחרת כשהפנה לדברי רש"י. משמע שאף בלא תוספת זו אפשר ללמוד מדברי רש"י שיש להקפיד שלא לזרוק השערות כלל.
ג. בדברי המהרש"ם אין זכר לתגלחת ראשונה, ומשמע שזה דין הקשור בשער, ונוהג תמיד.
ד. לא כל כך הבנתי מה לא מובן בדברי רש"י הנ"ל, הנביא נצטווה לעשות שלשה דברים בשערו לסימן פורענות - א) לשרוף, ב) להכות בחרב, ג) לזרות לרוח, והוא סמל לשלש פורענויות לעם ישראל, עוד דבר הצטוה על מיעוט השער, לצור אותו, וזה רמז לשארית הפליטה. כוונת רש"י שיש להזהר מלעשות את הדברים שהיו רמז לפורענות, ולהקפיד דווקא בצורה שהיתה רמז להצלה. אם עדיין קשה אנא כתוב, ונקוה שהחברים יעזרו בהבנת הדברים.
ה. בספר כף החיים סי' רס סוף אות יב כתב שלא יתן שום שער משערו על האש לשרוף, והוא סכנה, ואולי מקורו ג"כ מדברי הפסוק הנ"ל, אמנם כתב שלא ראה נזהרין בזה ושומר פתיים ה'.

יאיר
הודעות: 10406
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי יאיר » ו' מרץ 16, 2012 2:08 am

גם כאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616 הביאו (סגולה) בשם ספר "סוד מישרים" והעירו דלא נמצא גם במפעל הביבלגרפיה וכן בקטלוג הספריה הלאומית.
[הדבר היחיד שמצאתי הוא שכנראה ישנו כזה ספר ל"בן איש חי" אך מסתמא אין קשר לכאן].

יאיר
הודעות: 10406
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי יאיר » ו' מרץ 16, 2012 2:12 am

ועיין גם ברש"י במלכים-ב כד יד ויונה ב ב שמובא בשם ספר "סוד מישרים".

הוגה
הודעות: 1154
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי הוגה » ו' מרץ 16, 2012 9:39 am

אבל כבר שם "נענטר" קישר לאהל רחל http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=315
שם בירר פשר "סוד מישרים" הנ"ל - נ"ך מהדורת כיס תנ"ט, "אגודת שמואל", ושסוד ישרים כת"י. (ואין בידי כעת לבדוק בקטלוג כתה"י של המכון).

מתעניין
הודעות: 173
הצטרף: ו' מאי 13, 2011 4:56 pm

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי מתעניין » ו' מרץ 16, 2012 3:04 pm

מתעניין כתב:ד. לא כל כך הבנתי מה לא מובן בדברי רש"י הנ"ל, הנביא נצטווה לעשות שלשה דברים בשערו לסימן פורענות - א) לשרוף, ב) להכות בחרב, ג) לזרות לרוח, והוא סמל לשלש פורענויות לעם ישראל, עוד דבר הצטוה על מיעוט השער, לצור אותו, וזה רמז לשארית הפליטה. כוונת רש"י שיש להזהר מלעשות את הדברים שהיו רמז לפורענות, ולהקפיד דווקא בצורה שהיתה רמז להצלה. אם עדיין קשה אנא כתוב, ונקוה שהחברים יעזרו בהבנת הדברים.
ה. בספר כף החיים סי' רס סוף אות יב כתב שלא יתן שום שער משערו על האש לשרוף, והוא סכנה, ואולי מקורו ג"כ מדברי הפסוק הנ"ל, אמנם כתב שלא ראה נזהרין בזה ושומר פתיים ה'.


שבתי וראיתי, בעקבות הקישור שהפנה הוגה, שבהמשך הדברים באהל רח"ל שם כתב:

יחזקאל יז.jpg
יחזקאל יז.jpg (44.66 KiB) נצפה 5540 פעמים


הרי שבספר סוד מישרים עצמו כתב שאפשר לשרוף השער, ואין הדברים כמש"כ לעיל, אא"כ יבוא מי שבידו לתרץ ויתרץ.

בר ששת
הודעות: 668
הצטרף: ד' יוני 16, 2010 1:01 pm

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי בר ששת » ב' מרץ 19, 2012 3:50 pm

וכד הייתי טליא קראתי בספרו של פרוש 'חד וחלק', מעשה שהיה ברב המלבי"ם (או ברבי ר"י אייבשיץ, או ברבי אייזל חריף, או בנודע ביהודה בילדותיה או הרבי ר' העשיל בילדותיה - או בכל גדול שנחשב חריף...).

שפעם נסע ברכבת ומולו ישב משכיל דל דעה, נכנס עמו בדיבור, וסיפר לו שנוסע להדפיס את חיבורו ארצות החיים. המשכיל שביקש לצערו אמר: ולא יודע הרב את מצב הדור, שכמעט אין זקוקים לספרי הלכה?! "הציץ בו הרב בפרצופו המגולח והשיב לו: כשרואה אני אנשים כמוך, מזדרז אני להדפיס ספרים שיהיה לכם היכן לטמון את שערות הזקן".

זקן ששכח
הודעות: 2746
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי זקן ששכח » ה' מרץ 22, 2012 1:59 pm

תודה לכל המשיבים.
והערה אחת אכפול: האמנם יש מי שידוע לו על קיום מנהג שכזה באיזשהו מקום וזמן על פני הגלובוס?

הדעה והדבור
הודעות: 233
הצטרף: ה' ספטמבר 27, 2012 1:29 am

Re: גניזת שער הראש

הודעהעל ידי הדעה והדבור » ב' אוקטובר 15, 2012 11:12 pm

זקן ששכח כתב:בספר מנהגי בית יעקב שי"ל בשנת תרע"א באמריקה הוא טוען שמנהג גניזת השער אחר התספורת נובעת מדברי רש"י ביחזקאל. רש"י שלא מצאתי זכרו בדפוסים שלנו, וכמדומה שכבר ר"ח ליברמן באהל רחל דידיה מוכיח שתוספת זו ודומותיה אינן מרש"י אלא הוספה מאוחרת.
ומכל מקום כמה הערות: א. האם אכן הכיר הנ"ל מנהג שכזה, או שמא מצא מקור ועל זה הלביש מנהג?
ב. אף אם אין אלו דברי רש"י, מה משמעותם?
ג. האמנם כוונתו לטעון שיש לעשות כן בכל עת גזיזת השער או שמא רק בתספורת ראשונה? כי אינו מפרט.
ייש"כ.

ראה בשו"ת "קרית חנה דוד" שכתב (יו"ד סי' יא): "ראיתי בעירי עיר מולדתי דאבו יע"א, שהמספר שער ראושו נזהר ללקט שערותיטו וגונזם. ואנכי מתחילה הייתי כאחד מהם, ובינותי בספרים בספרי דברי רב ולא מצאתי שורש ועיקר לדבר זה, ועל כן לא הייתי נזהר בזה כל כך, עד שמצאתי בפירוש רש"י ז"ל על יחזקאל (פרק ה' פסוק ג') וז"ל: וצרת אותם בכנפיך, מכאן רמז שכל המסתפר שערותיו לא יזרוק אותם אלא יגנוז, שכל מה שנאמר במקראות הללו וכו'. ומכאן תוכחת מגולה שלא יקל אדם במנהג שנהגו בית ישראל*, הגם שיראה לו שאין באותו מנהג שום טעם, יאחוז במעשה אבותיו ולא יהי' חכם בעיניו שאם הוא נראה רק הוא מכם ובודאי כי לא לחנם הוקבעו כי הראשונים היו בקיאים בכל דבר צופים אמרום ויסודם ביסוד מוסר".

ובספר "רפואה וחיים" (אות רל): "שערות של אדם טוב שלא לזרוקם, אלא יגנזם ומכל שכן שלא ישליך אותם לאור. עיין רש"י יחזקאל פרק ה'".

בספר "נהגו העם" עמ' רמב כתב כן לגבי התספורת הראשונה.

ועיין עוד בקובץ "אור ישראל" גליון ח, עמ' קלג ואילך, ובקובץ "בית וועד לכחמים" ואיני זוכר איזה גיליון.
---
* עיין בשו"ת "חתם סופר" או"ח סי' נא שכתב בזה דברים נפלאים.

אבן זועקת
הודעות: 440
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2013 1:36 am

הגהה ברש"י בישעיה

הודעהעל ידי אבן זועקת » ו' דצמבר 27, 2013 11:42 am

בפירוש רש"י ישעיה ריש פרק י"א ישנה הגהה שזה לשונה
אמר המעתיק בימי חורפי הקשיתי לשאול לכמה גאונים על מה שכתב א"מ זקיני הרמ"א בהגהה בהל' ר"ה שאגוז בגי' ח"ט והלא הוא גם גי' טו"ב ותי' על פי הזוהר מה שהקשה ר"א את אביו רשב"י

זכורני שבימי חורפי הסביר לי מאן דהוא מה פירוש הגהה זו ומה מקומה שם (עה"פ ויצא חוטר מגזע ישי). היש מי שיחזיר לי אבידתי? ועל הדרך מי הוא אותו מעתיק נכד הרמ"א?

קולמוס הסופר
הודעות: 882
הצטרף: א' נובמבר 24, 2013 7:41 pm

Re: הגהה ברש"י בישעיה

הודעהעל ידי קולמוס הסופר » ו' דצמבר 27, 2013 2:11 pm

בס"ד
1. לפנינו חסר בהעתקה, הנה הנוסח המלא.
2.JPG
2.JPG (56.78 KiB) נצפה 4769 פעמים

2. זהו המעתיק.
1.JPG
1.JPG (20.53 KiB) נצפה 4769 פעמים

3. הנה מהספר אהל רח"ל והסבר על ההקשר (עיין בתחילתו וסופו).
אהל רחל.PDF
(1.6 MiB) הורד 252 פעמים

4. עוד השערה מעניינת מסיני ל"ה עמוד 231 באוצר, מהרב י.ל הכהן מיימון.
סיני לה 231.JPG
סיני לה 231.JPG (92.95 KiB) נצפה 4769 פעמים

אבן זועקת
הודעות: 440
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2013 1:36 am

Re: הגהה ברש"י בישעיה

הודעהעל ידי אבן זועקת » ו' דצמבר 27, 2013 2:16 pm

יישר כח גדול מאד וגם ברוך תהיה.

אחימעץ
הודעות: 126
הצטרף: ה' פברואר 19, 2015 12:26 pm

Re: הגהה ברש"י בישעיה

הודעהעל ידי אחימעץ » ב' יוני 08, 2015 1:36 pm

גם כושית בגימטריא יפת מראה ובגימטריא מכוערת ודורשים לשבח.

מה שנכון נכון
הודעות: 9977
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הגהה ברש"י בישעיה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' יוני 08, 2015 3:57 pm

אחימעץ כתב:גם כושית בגימטריא יפת מראה ובגימטריא מכוערת ודורשים לשבח.

למצוא משמעות שלילית במלת כושית אי"צ לגימטריה כי כ"ה גם פשט המלה. הענין בגימטריה דיפת מראה הוא שאע"פ שכדי שלא תשלוט עיה"ר הוא קוראה כושית כדלהלן ברש"י, טמון בזה גם רמז שהיא יפת מראה. אם על דרך הכל מודים וכו', ואם ע"ד הגימטריה.

לייטנר
הודעות: 5348
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגהה ברש"י בישעיה

הודעהעל ידי לייטנר » ג' יוני 09, 2015 1:05 pm

מה שנכון נכון כתב:
אחימעץ כתב:גם כושית בגימטריא יפת מראה ובגימטריא מכוערת ודורשים לשבח.

למצוא משמעות שלילית במלת כושית אי"צ לגימטריה כי כ"ה גם פשט המלה. הענין בגימטריה דיפת מראה הוא שאע"פ שכדי שלא תשלוט עיה"ר הוא קוראה כושית כדלהלן ברש"י, טמון בזה גם רמז שהיא יפת מראה. אם על דרך הכל מודים וכו', ואם ע"ד הגימטריה.


לחילופין, אפשר לומר ע"פ הגימטריה, ששרה, רחל ותמר בת אבשלום, היו מכוערות, ודוד ויוסף היו מכוערים...



חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 90 אורחים