בברכה המשולשת כתב:בשו"ע מבואר שהקדישים הנ"ל הם חלק מתפקיד הש"ץ.
הלמד מכל אדם כתב:בברכה המשולשת כתב:בשו"ע מבואר שהקדישים הנ"ל הם חלק מתפקיד הש"ץ.
מהי כוונתך?
הלמד מכל אדם כתב:כנראה שלא קראת מה שכתבתי.
שבמנין שלי יש חיוב שניגש רק לישתבח ולקדיש שאחריו וברכו, וזהו. ואחריו חוזר החזן של פסוקי דזמרה וממשיך את התפילה עד אשרי
בברכה המשולשת כתב:שישתבח, קדיש וברכו הם ההתחלה לתפילת הציבור ע"י הש"ץ וקדיש תתקבל זה סופה, כך שלא שייך שהש"ץ לא יאמר קדיש וברכו וקדיש תתקבל אלא מישהו אחר, וכן להפך, לא שייך שמישהו יאמר רק את הקדישים הנ"ל וברכו וייחשב עי"ז לש"ץ, כי הא בהא תליא.
במקומות אלו מנהגם שהחזן אינו אומר קדיש רק של תתקבל, ושאר הקדישים אפילו ברכו דישתבח אומרים היתומים במקום ש"צ, ונסתפקנו אם זה האומר קדיש עודנו בתוך פסוקי דזמרה והש"ץ והציבור גמרו ישתבח, אם יכול זה לומר הקדיש של ברכו, והוא עודנו בתוך פסוקי דזמרה, או לאו.
והשיב בתו"ד:
...ולכן האומר קדיש צריך לכוין שהוא מוציא את הציבור י"ח באמירת הקדיש, דחשיב כאלו כולם אמרו הקדיש, ונמצא האומר קדיש הוא במקום ש"ץ המוציא הציבור י"ח...ודע דאע"ג דקדיש זה אינו קדיש שתקנו חז"ל ליתומים בעבור תועלת המת, כי זה שתקנו חז"ל הוא קדיש שקודם עלינו לשבח, וכמ"ש בשער הכונות, מ"מ נהגו בכל קהילות ישראל דאומרים היתומים כל קדישים שהם חובת ציבור להוציא הציבור י"ח, שבזה יהיה נחת רוח ותועלת לנפש הנפטר...
הוגה כתב:בברכה המשולשת כתב:שישתבח, קדיש וברכו הם ההתחלה לתפילת הציבור ע"י הש"ץ וקדיש תתקבל זה סופה, כך שלא שייך שהש"ץ לא יאמר קדיש וברכו וקדיש תתקבל אלא מישהו אחר, וכן להפך, לא שייך שמישהו יאמר רק את הקדישים הנ"ל וברכו וייחשב עי"ז לש"ץ, כי הא בהא תליא.
וז"ל רב פעלים ח"ב סי' י"ד:במקומות אלו מנהגם שהחזן אינו אומר קדיש רק של תתקבל, ושאר הקדישים אפילו ברכו דישתבח אומרים היתומים במקום ש"צ, ונסתפקנו אם זה האומר קדיש עודנו בתוך פסוקי דזמרה והש"ץ והציבור גמרו ישתבח, אם יכול זה לומר הקדיש של ברכו, והוא עודנו בתוך פסוקי דזמרה, או לאו.
והשיב בתו"ד:
...ולכן האומר קדיש צריך לכוין שהוא מוציא את הציבור י"ח באמירת הקדיש, דחשיב כאלו כולם אמרו הקדיש, ונמצא האומר קדיש הוא במקום ש"ץ המוציא הציבור י"ח...ודע דאע"ג דקדיש זה אינו קדיש שתקנו חז"ל ליתומים בעבור תועלת המת, כי זה שתקנו חז"ל הוא קדיש שקודם עלינו לשבח, וכמ"ש בשער הכונות, מ"מ נהגו בכל קהילות ישראל דאומרים היתומים כל קדישים שהם חובת ציבור להוציא הציבור י"ח, שבזה יהיה נחת רוח ותועלת לנפש הנפטר...
הרי נקט שאין חשש באמירת ברכו וקדיש שלא ע"י הש"ץ, וכן שאר הקדישים, חוץ מקדיש תתקבל. וכנראה משום ש"תתקבל" הינו על חזרת התפלה, וזה שייך דוקא לש"ץ. ובסי' נ"ו סעי' ה': "לאחר שסיים הקדיש פוסע ג' פסיעות", ופירשו הפוסקים דהיינו קדיש תתקבל שאחר התפלה, שהש"ץ לא פוסע בסיום תפלתו אלא בסיום קדיש תתקבל.
כמו"כ כה"ח סי' נ"ג אות י"ג: "וכן במקום שנוהגים היתומים לומר הקדיש של אחר ישתבח...", והביא שם דברי הר"פ הנ"ל וחלק עליו אם יכול להפסיק לכך באמצע פסד"ז, אבל הסכים ג"כ שאין חשש שאחרים יאמרו הקדיש.
עוד שם סי' נ"ה אות ך': "ופה עיר קדשינו ירושלים ת"ו יש נוהגים לומר היתומים גם קדיש הודו וקדיש שקודם קוה, ושאר כל הקדישים אומרם החזן לבדו...", ועיי"ש אות כ"ג.
א"כ לכאו' אין חשש במנהג שהביא פותח האשכול, זולת מהקדיש של תתקבל שלכאו' צריך דוקא החזן לאומרו.
הוגה כתב:אינני מבין דברי מע"כ. הבא"ח וכה"ח מעידים על מנהג זה בפשיטות ולא מפקפקים בו, הם כלל לא טורחים לתרץ את המנהג עם סימן נ"ה בש"ע וכו', ש"מ שהבינו בפשיטות שאין שום קפידא כזו. ולדבריך הלא זו "הלכה" בש"ע, לא היה להם להזכיר ולתרץ?
ואכן באמת כלל לא הבנתי ראייתך מהש"ע. בקדיש/ברכו זה, הוא הוא השליח ציבור. מהיכ"ת שצריך שליח ציבור אחד לכל חלקי התפלה?
ומה ששאלת שהרי ברכו היא הזמנה וכו', מה בכך שאחר יזמין במקומו? גם אם נפרש "ברכו" - בואו וברכו את ה' בברכות ק"ש, מהיכ"ת שאותו אחד שאומר ברכות ק"ש בקול ומוביל את התפלה הוא אמור להגיד להם ברכו?
ומה בכך אם לא נהגו בזה האשכנזים (והיום באופן נורמלי אכן אף אחד לא נוהג כך)? - כל זמן שאין 'הלכה' אחרת מנוהג זה, כל אחד יכול לנהוג כרצונו.
בן איש חי, פרשת ויגש כתב:[טז] פה עירנו יע"א מנהגם לומר כל הקדישים שבתפילה, וגם קדיש ברכו שאחר ישתבח, האנשים שאומרים קדיש בעד המתים שלהם. וכמה צער יש בזה על קלקולים המתהוים מדבר זה, כי יש בהם בורים ועמי ארצות הרבה, אשר אין מבינים להוציא ידי חובה את הציבור, ועוד ממהרים הרבה בקריאת הקדיש, ומדלגים תיבות ממש, מה אענה ומה אומר על קלקולים המתהוים מדבר זה, שלא נתנו להכתב.
ותהילות לאל קודם כמה שנים עשיתי מנהג חדש פה עירנו, שבשבת ויום טוב, אומר החזן את קדיש ברכו... ואף על פי שהקהל היה קשה עליהם הדבר הזה בלבבם, כי חושבים באמירתם הקדיש הזה מחיים את המתים [...], עם כל זה שתקו וקבלו הדבר הזה...
והנה מזדמן שאלו האומרים קדיש זה, עודם בתוך הזמירות, והשליח ציבור סיים ברכת ישתבח, הוא והציבור, ואלו עומדים לומר קדיש ברכו, ובדבר זה הארכתי הרבה בסה"ק רב פעלים, ושם העליתי בסייעתא דשמיא כיון דקדיש זה הוא נתקן לצורך תפילת הציבור, שצריך להם הקדיש אחר שגמרו תפלת היצירה, שהם הזמירות, וזה האומר קדיש כבר הוא עומד בתוך הזמירות, והוא אומר בעד הציבור במקום השליח ציבור, אין לנו למחות ביד אלו האומרים קדיש זה, בהיותם בתוך הזמירות שעדיין לא גמרו, ומשום הפסק גם כן העליתי שם דאין חשש, ואף על פי שכתבתי שלא למחות, מכל מקום ודאי המדקדקים לא נכון להם לעשות כן, ולא יאמרו קדיש זה אלא אם כן גמרו ישתבח:
הוגה כתב:א"כ לכאו' אין חשש במנהג שהביא פותח האשכול, זולת מהקדיש של תתקבל שלכאו' צריך דוקא החזן לאומרו.
אברך כולל כתב:הוגה כתב:א"כ לכאו' אין חשש במנהג שהביא פותח האשכול, זולת מהקדיש של תתקבל שלכאו' צריך דוקא החזן לאומרו.
דווקא בענין קדיש תתקבל כמדומני שהמנהג הרווח שכשיש שני חיובים, אזי מתחלפים הש"צ באשרי ובא לציון.
פרי חדש ריש סימן סט כתב:תנן במגילה קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס על שמע, ומכאן יש לקרות תגר על קצת מקומות שהקטנים אומרים קדיש עם ברכו ובהכי יוצאים הקהל ידי חובתם, ולאו שפיר עבדי, ובקצת מקומות מחיתי בידם ולא שמעו לקול מורים.
הוגה כתב:פרי חדש ריש סימן סט כתב:תנן במגילה קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס על שמע, ומכאן יש לקרות תגר על קצת מקומות שהקטנים אומרים קדיש עם ברכו ובהכי יוצאים הקהל ידי חובתם, ולאו שפיר עבדי, ובקצת מקומות מחיתי בידם ולא שמעו לקול מורים.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אליהו חיים ו־ 199 אורחים