בלי בין הזמנים

[בברכה המשולשת]

האם ידוע לחו"ר אתרא קדישא הדין על ישיבות, כוללים וכו' בהם לומדים רצוף, בלי בין הזמנים.
לי הקטן ידוע שכך הוא במוסדות של הגרי"ש זילברמן זצ"ל. פעם שמעתי שכך הוא גם בישיבת פורת יוסף.
האם יש מוסדות תורה נוספים בהם אין בין הזמנים?

[יאיר]

viewtopic.php?f=17&t=5900#p51818

[בברכה המשולשת]

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=5900#p51818

ייש"כ על ההפניה, אבל שם מדובר על ת"ת. על ת"ת בלי בין הזמנים אני מכיר, יש אחד כזה לא רחוק ממקום מגורי.
אני מחפש בעיקר אם יש ישיבות וכוללים שבהם אין בין הזמנים.

[הוגה]

ישיבת צאנז בנתניה, וכן בישיבות גור, כמדומני אין בין הזמנים של אב. [לגבי ניסן איני יודע].

[חכם באשי]

בזמנו של האדמו"ר מצאנז הקודם היתה ישיבה גם בבין הזמנים של ניסן, והאדמו"ר מסר שיעורים גם אז.

[הנאמן בפקדונו]

בישיבות גור בין הזמנים של חודש ניסן מתחיל אחרי ז' בחודש, ומסתיים יום-יומיים אחרי איסרו חג [תלוי בחלות ימי השבוע].
חודש אב החל מז' אב עד קודם לט"ו בו, כדי שבזמן של מאן דיוסיף כבר יהדהד קול התורה בהיכלי הישיבות הקדושות.
בתשרי ג"כ מז' בו [אלא שביוכ"פ נוסעים הכל לירושלים [ החל מגיל 15] עד יום-יומיים אחרי שמח"ת, תלוי ג"כ כנ"ל.

[בברכה המשולשת]

ייש"כ. האם זה מנהג קדום בצאנז וגור או שזה התחדש בדורות האחרונים?

[שבטיישראל]

מה הגדרתך של "מנהג קדום" ?

[הנאמן בפקדונו]

לגבי בין הזמנים של ניסן ותשרי זהו די קדום, מעל לעשרים שנה. ולגבי אב זה די מהשנים האחרונות, מהשנים הראשונות להנהגת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

[בברכה המשולשת]

מה הגדרתך של "מנהג קדום" ?

דברי חיים בצאנז/ חידושי הרי"ם בגור.

[שבטיישראל]

אז לידיעתך
הקשר בין המכונה כהיום (בעיתונות הישראלית) בשם "צאנז" ולהדברי חיים מצאנז ... קלוש מאוד

בצאנז שבצאנז מעולם לא היה ישיבה .. כך ששאלתך אינו שייך כלל !!
אז השאלה האיך היה הסדר בישיבה שבקהילת הספרדים בקלויזנבורג (עיירה ברומניה שלא היה להם שום זיקה עפם צאנז שבגאליציה) ?
איני יודע

לגבי גור - הרי גם לבעל חידוש הרי"ם לא היה ישיבה
הישיבות בגור החוא מושג די חדש שהתחיל דווקא בארץ ישראל

[בברכה המשולשת]

אז לידיעתך
הקשר בין המכונה כהיום (בעיתונות הישראלית) בשם "צאנז" ולהדברי חיים מצאנז ... קלוש מאוד

בצאנז שבצאנז מעולם לא היה ישיבה .. כך ששאלתך אינו שייך כלל !!
אז השאלה האיך היה הסדר בישיבה שבקהילת הספרדים בקלויזנבורג (עיירה ברומניה שלא היה להם שום זיקה עפם צאנז שבגאליציה) ?
איני יודע

לגבי גור - הרי גם לבעל חידוש הרי"ם לא היה ישיבה
הישיבות בגור החוא מושג די חדש שהתחיל דווקא בארץ ישראל

תודה על המידע.
אני בור וע"ה בתולדות החסידויות, ולכן שאלתי.
עם כתר"ה הסליחה אם גרמתי לו צער.

[זלמניו]

אז לידיעתך
הקשר בין המכונה כהיום (בעיתונות הישראלית) בשם "צאנז" ולהדברי חיים מצאנז ... קלוש מאוד

כידוע שעיקר ההמשך לצאנז בימינו הוא בסטרופקוב וגריבוב

בצאנז שבצאנז מעולם לא היה ישיבה .. כך ששאלתך אינו שייך כלל !!
אז השאלה האיך היה הסדר בישיבה שבקהילת הספרדים בקלויזנבורג (עיירה ברומניה שלא היה להם שום זיקה עפם צאנז שבגאליציה) ?
איני יודע

ומה הזיקה בין ויליאמסבורג ומונרו לסאקמר?

לגבי גור - הרי גם לבעל חידוש הרי"ם לא היה ישיבה
הישיבות בגור החוא מושג די חדש שהתחיל דווקא בארץ ישראל

לאו דווקא, התחיל כבר בפולין

[י. רבינוביץ]

'בין הזמנים' הוא מנהג קדום (עד כמה שניתן לומר) בארצות אשכנז. בארצות ספרד כמו בארצות אשכנז קודם לכן, לא היה חופש שנקרא 'בין הזמנים'. בני תורה למדו כרגיל.

ועוד יבא מזה שקלקול זה הוא הגורם שגם מעשים אין בנו. ועל זה נשברה רוחי בקרבי, ואמרתי אוי ואבוי לבני אדם המבלים ימיהם בדברים שאין להם שייכות לתורת אמת כלל. וכי אין לנו תורה תמימה ארוכה מארץ מדה שהיה להם לכלות ולבלות ימיהם בה, וכל איש אשר רוח תורה בו ראוי לו לשאת קינה ונהי על דבר זה בפרט, ומאנה הנחם נפשי על זה וכיוצא בזה, ובפרק שני הארכנו מאוד בדבר זה עיין שם. אלו הם עמודי התורה שבהתקלקל אחד מהם מוט התמוטטה התורה, ובארצות אלה אין משגיחין על זה כלל עד שבעו"ה כמעט נסתלקה תורה לגמרי מישראל על ידי זה. ויותר מכל הוא בטול הלמוד שאין תורתם כי אם באקראי לא תמידים כי אם לתקופת השנה. ואחר כך יקראו דרור לארץ לכנות הזמן בין הזמנים, וכל אחד הולך בשרירות לבו הרע שכל זמן שאינו עוסק בדברי הבאי האלו שאין בהם ממש, יחשוב שאין צריך ללמוד כלל וכאילו אין זה זמן לתורה לקרותו בין הזמנים. ואם הראשונים הנהיגו כך בודאי היה זה לכמה סבות עצמיות לתורה כידוע. אך עתה אין זה כי אם להסרת התורה לקיים אם תעזבני יום יומים אעזבך, ועל ידי בטול זה מרגילים עצמם לשחוק וקלות ראש וזולתן מהדברים המגונים. והטובים שבהם יעשו את עצמם כמתעוררים ללמוד בפרקים אלו פוסקים ולא יהיה זה כי אם לימים אחדים. והם באמת דברים אחדים על יחידו של עולם ועל התורה האחדית, למצא דרך ומבוא ליבטל ממנה ביציאה מלמוד אל למוד. אשר על זה נאמר ליוצא ובא אין שלום כאשר פירש מתלמוד אל תלמוד כדאיתא בחגיגה (י', א'). אבל הדרך שהוא טוב וישר לפני האלהים ללמוד בכל יום ויום בלי הפסק כלל כנאמר (משלי ח') לשקוד על דלתותי יום יום. וילמדו שטת הלכה בכל יום ויחזרו על תלמודם תמיד עד שיהיה בידם. ואותן שיהיה להם פנאי ילמדו הפוסק, ואין זה לכלם רק לאותם שכבר הגיעו למדריגה זאת, כי די אל רובם בשטת ההלכה וחזרת הלמוד היותר נבחר מהכל. וכאשר יראה האדם בעין שכלו ימצא כי כל הסבות הגורמות קלקול התורה נמצאות בזמן הזה אצלנו עד שהעולם חשך בעדנו:

(מתוך דרשות המהר"ל מפראג)

ולמדתם את בניכם כסדר הזה, הנער כשיתחיל ללמוד מקרא לא יזוז עד גמר תורה נביאים כתובים היטב היטב. לא ידלוג מפרשה לפרשה של שבוע, רק זה אחר זה, ולא יזוז משום פסוקים עד שידע הנער פירוש המלה עם הפעולה והחיבור. דהיינו ביאור הפסוק, וגם חלק גדול מחכמת הדקדוק טוב ללמוד בעודו נער, שאז כתובים על לוח לבו והם לזכרון תמיד. אחר כך משניות כולם מן שתא סדרא, שיהא שנונים בעל פה. ואחר כך התלמוד באורך ורוחב ופוסקים, ואז מלאה הארץ דעה. ועיקר הכולל הכל יהיה נעקר ונשרש מן העולם השם של בין הזמנים, לא יזכר ולא יפקד, רק כל העתים שוים לטובה, יתנהגו במנהג אחד לתורה, כמו שנאמר (יהושע א, ח), והגית בו יומם ולילה:

(של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה אות יד)

יש עוד מקורות מאותה התקופה.

[עוקר הרים]

הקפצה והפניה, כתום תקופת בין הזמנים. מהרש"א שבת קיט:
"ביטול תינוקות של בית רבן הוא מצוי בכל קהלה גם הבחורים מבטלין רוב הימים בבין הזמנים והולכים ברחובות בביטולים וטיולים"...

[הסרפד]

'בין הזמנים' הוא מנהג קדום (עד כמה שניתן לומר) בארצות אשכנז. בארצות ספרד כמו בארצות אשכנז קודם לכן, לא היה חופש שנקרא 'בין הזמנים'. בני תורה למדו כרגיל.
...
יש עוד מקורות מאותה התקופה.

אמנם, לפי זכרוני יש תיאורים מימות הראשונים או קדמוני האחרונים של ימי בין הזמנים "כהוגן", דהיינו שלא הספיקו בלימודם, רק שהיו לומדים אז לימודים קלים יותר. גם בימים ההם היו זמני בין הזמנים מט"ו אב עד ר"ח חשון ומט"ו שבט עד ר"ח אייר.

[אוצר החכמה]

גם בימים ההם היו זמני בין הזמנים מט"ו אב עד ר"ח חשון ומט"ו שבט עד ר"ח אייר.

מה הכוונה גם האם היום יש ישיבות שעושים בין הזמנים כ"כ ארוך.

לפי המפורסם, הרב שך התנגד לביטול בין הזמנים, ונימוקו עמו, שקודם שעשו בין הזמנים ג' שבועות, היו נוסעים לנוח כל אחד לפי צרכיו (ויש כנראה צורך לרובא דעלמא בזה, והרבה עשו כר"י) בתקופה שבין שבועות לר"ח אלול, ומה שנגרם היה שאע"פ שמצד אחד לא בטלה הישיבה כלל, מצד אחר לאורך כל התקופה היה רפיון בישיבה.

[לייטנר]

גם בימים ההם היו זמני בין הזמנים מט"ו אב עד ר"ח חשון ומט"ו שבט עד ר"ח אייר.

מה הכוונה גם האם היום יש ישיבות שעושים בין הזמנים כ"כ ארוך.

לפי המפורסם, הרב שך התנגד לביטול בין הזמנים, ונימוקו עמו, שקודם שעשו בין הזמנים ג' שבועות, היו נוסעים לנוח כל אחד לפי צרכיו (ויש כנראה צורך לרובא דעלמא בזה, והרבה עשו כר"י) בתקופה שבין שבועות לר"ח אלול, ומה שנגרם היה שאע"פ שמצד אחד לא בטלה הישיבה כלל, מצד אחר לאורך כל התקופה היה רפיון בישיבה.

דוד אשתו של הרב שך - ר' איסר זלמן מלצר, הסביר פעם במשל את הבעיתיות שבהגדרת יום שישי בישיבות כיומא דמפגרי בהו רבנן:

יש אדם שיש לו קרע בחולצתו, אך כיון שהוא לובש מעל החולצה מעיל, בשרו לא נראה. באותה מידה, אם לאדם יש קרע במעילו, עדיין לא ייראה בשרו אם חולצתו שלמה. אך אבוי לאותו אחד שהקרע בחולצתו והקרע במעילו חופפים

[אוצר החכמה]

לא תפסתי את הוורט. מכל מקום למה עלה בדעתם שלא ילמדו ביום ששי?

[יאיר]

אולי הכוונה שביום שישי גם ככה יש פחות זמן ללמוד ואם יהיה יום פגרא לא ילמדו בו כלל.

[לייטנר]

קיצרתי, ובודאי יהיה מי שיוכל להעלות את משלו המלא והיפה של הגרא"ז.
דעתו של הגרא"ז לא היתה נוחה מכך שהבחורים בישיבתו נהגו לנצל את יום שישי למילוי משימות שנדחו כל השבוע, כמו הליכה לקניית בול לשליחת מכתב וכו'. הפועל היוצא של נוהג זה היה, שביום שישי חל רפיון כללי בלימוד. הגרא"ז הסביר שהוא מעדיף שמי שיש לו צורך כלשהו לביצוע ע"ח הלימוד שיעשה זאת מתישהו, אך לא שיהיה יום מוגדר לסידורים. בצורה כזו תמיד יהיה לימוד ויהיה מי שיחפה על ה"קרע" - חיסרון של לומד כזה או אחר. לא כן במקרה שכל הלומדים מתבטלים בבת אחת, ואין מי שיחפה על ה"קרע", ונוצר "קרע" על "קרע".

לגישה זאת יש לצרף את הנוהג שהיה בוולוז'ין - כור מחצבתו של הגרא"ז, לימוד רצוף בכל שעות היממה.

[אוצר החכמה]

משל נאה וכלל אמיתי, ויש לזה קצת ראייה מגמרא בברכות, מהמושג ביטול בית המדרש לגבי הבדלה, שרואים שאם כל בית המדרש בטל יש לזה שם ביטול ביהמ"ד, אע"פ שבאפשרות האחרת גם כ"א ואחד מפסיק להבדיל.

אבל כמו בכל כלל צריך לשפוט לפי העניין, ובעניין בין הזמנים ייתכן שכשוקלים את שני המצבים, אפשר גם להגיע להכרעה הפוכה.

[ארי במסתרים]

מעניין שבדיוק אתמול למדנו בדף היומי משהו מעין רעיון זה
דאי' בברכות יט: ת"ר העוסקים בהספד בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטין אחד אחד וקורין.

[הסרפד]

גם בימים ההם היו זמני בין הזמנים מט"ו אב עד ר"ח חשון ומט"ו שבט עד ר"ח אייר.

מה הכוונה גם האם היום יש ישיבות שעושים בין הזמנים כ"כ ארוך.

גם, פי' עוד שינוי בין ימי בין הזמנים שבימים ההם לבין ימי בין הזמנים בימינו.

[אדג]

בברינוא, צרפת בין הזמנים (דאב, משא"כ תשרי וניסן) בטל, למעט ארבעה ימים.

[לייטנר]

בברינוא, צרפת בין הזמנים (דאב, משא"כ תשרי וניסן) בטל, למעט ארבעה ימים.

האם אין שם חופשות אחרות שלא קיימות בארץ?

[עזריאל ברגר]

האם ידוע לחו"ר אתרא קדישא הדין על ישיבות, כוללים וכו' בהם לומדים רצוף, בלי בין הזמנים.
לי הקטן ידוע שכך הוא במוסדות של הגרי"ש זילברמן זצ"ל. פעם שמעתי שכך הוא גם בישיבת פורת יוסף.
האם יש מוסדות תורה נוספים בהם אין בין הזמנים?

ישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק ("770").
הימים בהם אין סדרי לימוד שם הם (למיטב זכרוני):
ערבי ימים טובים, ימים טובים, חוה"מ, אסרו חג בבוקר, וכמה ימים לפני פסח בשביל נקיון החדרים.
חדר האוכל של הישיבה עובד כל השנה ללא הפסקה (כולל פסח!), חוץ מתעניות וכיו"ב.

[ישא ברכה]

שמעתי שר' משה שמואל שפירא אמר שהוא לא יכול לבטל את בין הזמנים כי הוא לא יודע למה עשו אותו..

[הרוצה להחכים]

'בין הזמנים' הוא מנהג קדום (עד כמה שניתן לומר) בארצות אשכנז. בארצות ספרד כמו בארצות אשכנז קודם לכן, לא היה חופש שנקרא 'בין הזמנים'. בני תורה למדו כרגיל.
(מתוך דרשות המהר"ל מפראג)

(של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה אות יד)

יש עוד מקורות מאותה התקופה.

האם גדולים אלו דיברו מהבין הזמנים הארוך של חודש אב, או על ביה"ז של ימי ניסן ותשרי?
על ימי ניסן ותשרי מצאנו כבר בגמרא (ברכות לו, ב) שהתלמידים חזרו לביתם לעסוק בפרנסתם.
אולם מהתמונות והסיפורים ידוע כי מאחרי שבועות עד אמצע אלול היו נוהגים גדולי הדור האחרון לצאת לעיירות מרפא, שם צולמו כשהם משתעשעים בלימוד עם תלמידים על הדשא, פוגשים רבנים, מטיילים עם חסידים וכו' וכו'.
מתי החל נוהג זה? והאם בין הזמנים שלנו השתלשל מנוהג זה?.

[עזריאל ברגר]

האם ידוע לחו"ר אתרא קדישא הדין על ישיבות, כוללים וכו' בהם לומדים רצוף, בלי בין הזמנים.
לי הקטן ידוע שכך הוא במוסדות של הגרי"ש זילברמן זצ"ל. פעם שמעתי שכך הוא גם בישיבת פורת יוסף.
האם יש מוסדות תורה נוספים בהם אין בין הזמנים?

עכשיו נודע לי על עוד ישיבה שהכריזה על ביטול "בין הזמנים" - http://www.col.org.il/show_news.rtx?fro ... rtID=98901

[לבי במערב]

האם ידוע לחו"ר אתרא קדישא הדין על ישיבות, כוללים וכו' בהם לומדים רצוף, בלי בין הזמנים.
לי הקטן ידוע שכך הוא במוסדות של הגרי"ש זילברמן זצ"ל. פעם שמעתי שכך הוא גם בישיבת פורת יוסף.
האם יש מוסדות תורה נוספים בהם אין בין הזמנים?

עכשיו נודע לי על עוד ישיבה שהכריזה על ביטול "בין הזמנים" - http://www.col.org.il/show_news.rtx?fro ... rtID=98901

וכן הוא בישיבות תות"ל ביתר עילית ומאסקווע (יוצאים ל'ישיבת קיץ', אבל עם צוות הישיבה ומסגרתה - ורק מחליפים המקום לשם הגיוון והרענון).

[פולסברג]

בתקופת מלחמת יוהכ''פ בטלו אז בין הזמנים, וזמן החורף ההוא לא היה כמותה לרוע.