פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:וכולם מודים בשתיקה למה שיוחס כאן לר' חיים מואלאזין? למיעוט ידיעתי להד"ם!

אדג כתב:לטובת הללו שאינם מכירים, הר"ח מוואלוז'ין הודה לשיטת בעל התניא בענין אחר: אם צמצום האור לפני בריאת העולם הוי כפשוטו או לא, נגד שיטת רבו הגר"א.
והמדובר כאן הוא גבי עניין ההשגח"פ.

אולם ניבא ולא ידע מה ניבא, שכבר עמד על כך האדמו"ר מליובאוויטש, שב' ענינים חד הם, וזה מזה משתלשלים ובאים. ואכ"מ.

אדג כתב:לטובת הללו שאינם מכירים, הר"ח מוואלוז'ין הודה לשיטת בעל התניא בענין אחר: אם צמצום האור לפני בריאת העולם הוי כפשוטו או לא, נגד שיטת רבו הגר"א.

אתנחתא כתב:כוונת הביטוי - השגור בפיות אומות העולם - אינה קשורה להשגחה, והוא ביטוי דוקא מתאים מאד לכוונת הדת.

נקודת הביטוי, להזהיר אדם שידקדק אדם מאד בפרטים הקטנים שכן דוקא בתוך הפרטים הקטנים נמצא אלוקים.

הרעיון מתאים מאד לאופי ההלכה שקיומה מותנית דוקא בהקפדה בפרטים ובפרטי פרטים, ובאם אדם יזלזל בקוצו של יוד יתכן ולא התקיים מצותו וכביכול אלקים לא היה שמה.

יש גם ביטוי הפוך, שהשטן נמצא בפרטים הקטנים, הכוונה בא לתאר כמה קשה לדקדק בפרטים והשטן מפריע שם ביותר.

תוך כדי דיבור כתב:ומעניין לעניין באותו עניין, הרי ציטוט נזיפה דומה שנכתב לפני כמה דורות, בעניין השימוש במטבע הלשון, הרווח גם כיום, "אלוהים אדירים" (בכוונה לא כתבתיו כשם קודש). והדברים יאים גם לנידון דידן:
"המליצה 'אלוהים אדירים' ל"ר, שמבלי משים פלטה קולמוסך, היא גרירה שגגתית מזוֹהָמַת האלילות, תוצאות הספקנות החומרנית... ותהי' לפעמים למכשֹל גם לישרי-לב"

(נראה אם מי מן הקוראים יצליח לזהות את מקור הציטוט...)

יאיר כתב:

אדג כתב:לטובת הללו שאינם מכירים, הר"ח מוואלוז'ין הודה לשיטת בעל התניא בענין אחר: אם צמצום האור לפני בריאת העולם הוי כפשוטו או לא, נגד שיטת רבו הגר"א.

אשמח לקבל מקור..איני מאמין שר' חיים וואלז'ין חלק על רבו הגר"א אפי' במשהו ולו הקטן שבקטנים..איש ספר מסכים?

תוך כדי דיבור כתב:אתמהה על הפלפולים במשפט הזה, שמקורו נכרי-נוצרי בלא שום ספק (באנגלית אומרים: ""God cares about the little things", או "small details" וחילופיהם וחילופי-חילופיהם) וגם כיום הוא משמש בעיקר כותבים חילוניים. ואם אפשר להעמיס בו משמעויות "דתיות" (גם הנצרות היא "דת"), יש עוד כמה עיקרי אמונה ופתגמים מוסלמיים ובודהיסטיים וכו' שאפשר להעמיס בהם כהנה וכהנה, ואף על פי כן נוכריים הם, והאם מן הנוכרים נלמד בענייני אלוקות?

אתנחתא כתב:.


ומאיפה הביטוי כננס על גבי ענק שהביא הרי"ד וזה מפי כומר בדור שלפניו.


.

איש_ספר כתב:

אתנחתא כתב:.
ומאיפה הביטוי כננס על גבי ענק שהביא הרי"ד וזה מפי כומר בדור שלפניו.
.

רש"א בספרו אלפא ביתא ברשימתו על משל זה לא מביא מדברי גלח, אלא הביא ממי שיחסו לניוטון אבל לא ציין אם אמת בדבר

אתנחתא כתב:קשה להבין את ה"קנאות" כאן. כלום מצאו בביטוי זה נימה נוצרית?
הביטוי שמקורו מאיזה אדריכל מפורסם אין בו שום נוצריות ושם אלילות.
ואם יש כאן קנאות נגד השתמשות בביטויים זרים. וכי חז"ל לא הקדישו סוגיה שלימה מנא הני מילי על מה דאמרי אינשי?
וכי ביטויים מחכמי יוון כמו אריסטו וכו' וחכמי הערביים לא חדרו לכתבי רבותינו הראשונים? מאיפה הביטוי, מסופרים ולא מספרים? זה אינו ביטוי יהודי. הרגל נעשה טבע, ועוד רבות כאלו.
ומאיפה הביטוי כננס על גבי ענק שהביא הרי"ד וזה מפי כומר בדור שלפניו.
ולגבי אלקים אדיריםל לא הבנתי וכי כעורה דברי רש"י בראשית פרק לה
נגלו אליו האלהים - במקומות הרבה יש שם אלהות ואדנות בלשון רבים, כמו (להלן לט כ) אדני יוסף, (שמות כב יד) אם בעליו עמו, ולא נאמר בעלו, וכן אלהות שהוא לשון שופט ומרות נזכר בלשון רבים, אבל אחד מכל שאר השמות לא תמצא בלשון רבים:
ואם כי שאר ראשוני ספרד פירוש שקאי על המלאכים וכו', אך אף אחד לא אלילי אם יאמר נגלו האלהים כפי שהראשונים ואחרונים השתמשו בביטוי מקראי זה על הקב"ה.

אתנחתא כתב:על הפתגם ננס על גבי ענק כמעט ברור שהתפרסם על כך ספר אקדמי שלם שנדפס על ייד הוצאת בר אילן או שמא מגנס, ולא קראתיו (לפי תוכן הענינים זכור לי שבא לבאר שהביטוי משקף את רוח הזמן וכו')

אתנחתא כתב:ולגבי אלקים אדירים לא הבנתי וכי כעורה דברי רש"י בראשית פרק לה

נגלו אליו האלהים - במקומות הרבה יש שם אלהות ואדנות בלשון רבים, כמו (להלן לט כ) אדני יוסף, (שמות כב יד) אם בעליו עמו, ולא נאמר בעלו, וכן אלהות שהוא לשון שופט ומרות נזכר בלשון רבים, אבל אחד מכל שאר השמות לא תמצא בלשון רבים:

ואם כי שאר ראשוני ספרד פירוש שקאי על המלאכים וכו', אך אף אחד לא אלילי אם יאמר נגלו האלהים כפי שהראשונים ואחרונים השתמשו בביטוי מקראי זה על הקב"ה.