מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סימנא
הודעות: 100
הצטרף: א' פברואר 12, 2012 3:04 pm

אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי סימנא » ב' אפריל 16, 2012 4:42 pm

בבלוג של רב צעיר, שכבר בא זכרו כאן ברבות הימים, יש ביקורות חריפה מאוד נגד המהדורה הזו.
בפוסט חדש הוא מזהיר את שומעי לקחו:
הולכים ליריד מוסד הרב קוק?
אל תשכחו להתרחק מ"אור החיים" על התורה בהוצאת מוסד הרב קוק.

http://ravtzair.blogspot.com/2012/04/bl ... _2684.html
בהמשך שם הוא מפנה לכמה וכמה פוסטים שכתב בעניין, ובאחד מהם הוא כותב שדרש מהנהלת המוסד שיחזירו לו את כספו!!
הכצעקתו?

סברינן
הודעות: 23
הצטרף: ד' פברואר 08, 2012 5:04 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי סברינן » ג' אפריל 17, 2012 2:48 pm

מישהו יכול להביא לכאן את הקטע לטובת החסומים?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17493
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' אפריל 17, 2012 3:14 pm

ביקורת ספרים: אור החיים על חומש בראשית – הוצאת מוסד הרב קוק[1]

מאת: רב צעיר

ביריד הוצאת מוסד הרב קוק בחודש ניסן האחרון ראיתי שיצא לאור חומש עם פירוש אור החיים בצורה ערוכה ומהודרת. עד לחודש ניסן יצא לאור הפירוש לחומשים בראשית, שמות, ויקרא. מכיוון שתכננתי להתחיל ללמוד את פירוש אור החיים לקראת תחילת ספר בראשית השנה, החלטתי לרכוש את הספרים מתוך תקווה שעד ליריד בניסן הבא יצאו שני החלקים האחרונים (שמאז יצאו לאור, ונעיר עליהם בקצרה בהמשך).

פירוש אור החיים בהוצאה זו הוגה והוכן לדפוס על פי דפוס ראשון בתוספת הערות ביאורים ומראי מקומות על ידי הרב ישראל יוסף פרידמן (כך נכתב בעמוד השער). מלבד המהדיר, הרב ישראל יוסף פרידמן, חתומים בשמם על כרכים אלו כצוות העורכים: הרב שמואל נחום הלחמי, הרב מרדכי ליב קצנלנבוגן, הרב אליעזר טורק והרב נתן לויפר.

כשרכשתי את הספר, לא בדקתי תחילה שאכן מדובר בספר איכותי כי סמכתי על הוצאת מוסד הרב קוק ועל עורכיו שהוציאו בעבר ספרים איכותיים מאד בתחום הפרשנות כמו חומש "תורת חיים", הגדת תורת חיים, מגילת אסתר תורת חיים, פרקי אבות "משנת ראובן" ועוד, שאני מאד נהנה מהם. כך, חשבתי שמן הסתם גם כאן מדובר בהוצאה איכותית. הנחתי שהמטרה של מהדורה בתוספת הערות וביאורים הוא להסביר ללומד יותר טוב את כוונתו של האור החיים בפירושיו.

לצערי, התבדיתי. במקום לקבל פירוש מדויק ופשוט לדברי האוה"ח המתבסס על דבריו, בספר זה ניתן למצוא דרשנות ופירושים שאינם קשורים לדבריו של האור החיים.

ניתן מספר דוגמאות.

שתי הדוגמאות הראשונות הן של טעויות ממש וחוסר הבנה מוחלט של דברי האור החיים.

הדוגמא הראשונה היא אולי הדוגמא הבוטה ביותר שנתקלתי בה והיא מופיעה בפרשת תולדות. שם כותב האור החיים (בראשית כה ל):

"על כן קרא שמו אדום" פירוש הוא עשו קרא שמו אדום, והטעם לא לצד שקרא שם האדום האדום שני פעמים, אלא לצד שהיה הולך למות ובו החיה נפשו קרא שמו אדום בשמו ועשו בדיק בשמא היה כאומרו "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים".

המהדיר כאן יצא מגדרו וחידש דבר שלא מופיע בשום מקום:

ר"ל עשו קרא לנזיד 'אדום' על שמו כי לשון נופל על לשון הוא... ועי' דעת זקנים לבעלי התוס' שהקשו וכי בשביל הלעטה של מעט עדשים יקראו שמו אדום... ולדברי רבינו לא דבאמת כינו לעשו בשם אדום עוד קודם אכילת הנזיד, ועשו הוא הקורא לנזיד עדשים בשם אדום על שמו, ובזה יתיישב גם מה שאמר הכתוב 'על כן קרא שמו אדום' ולא אמרו 'קראו' לשון רבים [דאז הכוונה שקראו כן לעשו].

מלבד הטעות המוחלטת בהבנת דברי אור-החיים, כאילו שאור-החיים הבין ש"על כן קרא שמו אדום" פירושו שעשו קרא לנזיד אֶדום, המהדיר לא שם ליבו להסביר, עפ"י שיטתו, מדוע שהתורה תספר לנו איך קראו לנזיד? האם זו קושיא פחותה מזו של בעלי התוספות?

הדוגמא הבאה היא גם כן חוסר הבנה מוחלט של דברי האור החיים. את הפסוק "יוסף היה רועה את אחיו בצאן" (בראשית לז ב) מפרש האור החיים:

אכן כוונת הכתוב היא על זה הדרך 'היה רועה את אחיו' בעניין הצאן, פירוש בדרך אכילת הצאן.

ברור מהמשך דברי האור החיים שהכוונה היא שיוסף היה משגיח על אחיו בעניין הדרך שבו הם היו אוכלים צאן – שהוא חשד בהם על אבר מן החי, שכן כך כותב האור החיים רק מספר שורות לאחר מכן:

וממוצא דבר אתה למד מאומרו 'רועה את אחיו' בדין הצאן, הא למדת שנחשדו אצלו בפרט זה

אך למהדיר היתה כאן הברקה של ממש:

בדרך אכילת צאן- אפשר כוונתו על דרך שאמרו במדרש [ילקוט שמעוני תהלים רמז תתכג]: "ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאות צאן. רבי יהושע הכהן בשם רבי חנינא בר יצחק מהו ממכלאות צאן שהיה דוד כולא אלו מפני אלו מוציא הגדיים ומאכילן ראשי עשבים, מוציא את התישים ומאכילן אמצען של עשבים, מוציא את הזקנות ומאכילן עיקרן של עשבים". וזה יורה על הכשרתו למלכות כמו שאמרו (שם) על דוד שאמר הקב"ה "הואיל ויודע לרעות את הצאן יבא וירעה צאני".

כלומר, המהדיר הבין שהאור החיים כתב שיוסף היה משגיח בעניין הרגלי האכילה של הצאן. זה בודאי לא מה שהתכוון האור-החיים.

עוד דוגמא למה שבעיני היא טעות בהבנה מופיעה בפרשת בראשית (בראשית ב ג), שם כותב האור החיים:

"ויברך אלקים וגו'" – צריך לדעת מה היא הברכה... והנכון במשמעות הכתוב הוא כי להיות שהעולם הזה צריך הוא לשפע המקיים והיא בחינת האכילה והשתיה וצורכי האדם, וכולן מושגים על ידי טורח ויגיעה הגשמית וחולין היא, וה' כשרצה לקדש יום השביעי קדם וברכו שלא יחסר בו דבר, הגם שאין טובת העולם השפל מושגת מהפרישות והקדושה אלא מעסק חול, אף על פי כן ברכו שלא יחסר טוב, ועוד לו שהוא יתר על שאר הימים לחם משנה שלש סעודות ותענוגים יתירים, וזו היא ברכתו והוא דבר הפך הסדר.

כלומר, מכיוון שהשבת היא "שבת לה'" היינו מצפים שיידרש מן האדם להינזר מכל הנאות העולם הזה הגשמיות שהם ענייני חול, ויעסוק רק בעניינים רוחניים – כמין יום כיפור של פעם בשבוע. אך במקום זאת אנו מוצאים שדווקא בשבת האדם יותר נהנה מענייני העולם הזה מאשר בימות השבוע – הוא אוכל שלש סעודות במקום רק שתיים, הוא אוכל לחם משנה, ישן יותר וכד'. זהו הברכה שברך אלקים את היום השביעי – על אף שזה יום שאנו פורשים מעסקי החול, יום השבת לא רק שאיננו חסר בהנאות הגשמיות אלא יש בו יותר הנאות גשמיות מיום רגיל.

על המילים האחרונות "והוא דבר הפך הסדר" מעיר המהדיר:

כי הסדר הטבעי הוא שאם אינו מתעסק במלאכתו ביום השבת יהיה חסר ויפסיד מממונו חלק השביעי בכל שבוע, ואעפי"כ נתברך יום השביעי שלא יהיה חסר מאומה, ויותר מכך שמרבים בו בתענוגים וכמ"ש חז"ל 'לוו עלי ואני פורע'.

אך האמת היא שהאור החיים סך הכל מתמודד עם השאלה הפרשנית מדוע נכתב "ויברך... את יום השביעי ויקדש אותו" – לכאורה היה נכון יותר לומר שמברכים את היום לאחר שהוא כבר קדוש, כלומר "ויקדש... את יום השביעי ויברך אותו". "היפך הסדר" הוא שהקב"ה קודם ברך ואחר כך קידש את יום השביעי.

עוד מקום שהמהדיר טעה בו, לדעתי, זה בתחילת פרשת וישלח. שם כותב האור החיים:

"ויירא יעקב מאד ויצר לו" פירוש נכנס בגדר להרוג או ליהרג, לזה כנגד 'ליהרג' ירא מאד, וכנגד 'להרוג' וייצר לו, ולזה לא אמר הכתוב 'מאד' אחר 'וייצר'.

עוד ירצה כי לצד שהודיעוהו כי עשו מערים להראות אחוה והוא שונא, ירא יעקב שלא להכין עצמו למלחמה שמא עשו יהרגהו ואין בידו של יעקב כלי קרב, והכין עצמו בכלי קרב "ויצר לו", כי אפשר שלא יעשה עשו רע, וכשיראהו מוכן בכלי קרב יאמר עשו הלא יעקב הוא דורש רעה ובזה יחדש שנאתו, ולזה נתחכם "ויחץ וגו'" פירוש חיצה העם, חצי העם מראים פני אהבה וחיבה כאח לאחיו וחצי מחנהו מוכן ומזויין.

כך מסביר המהדיר את החלק הראשון של דברי האור-החיים:

"לא אמר הכתוב מאד אחר וייצר" וכמו שאמרו חז"ל "בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב והנה טוב מאד והנה טוב מות" כי לצדיקים טוב הוא המות שהם מזומנים לקבל שכרם, אך מכל מקום היה יעקב ירא כי חשש שנתמעטו זכויותיו בשביל הנסים שנעשו לו, וכמו שאמר "קטנתי מכל החסדים", וכמו שפירש רש"י שם, אבל היה מיצר על שיהרג עשו, וכמש"כ רש"י שהיה מיצר שמא יהרג ושמא יהרוג הוא את עשו.

זאת, כאשר ברור שכוונת האור החיים לומר שליהרג יעקב פחד "מאד" ולהרוג הוא לא פחד "מאד" וחס ושלום לומר "כי לצדיקים טוב הוא המות".

על חלקו השני של דברי אוה"ח המהדיר כותב כך:

ויצר לו – יו"ד שויצ"ר דגושה כאילו נכתב וייצר וכמש"כ רבינו, וזה על דרך מה שנאמר לעיל "וייצר ה"א את האדם" ואמרו חז"ל "וייצר שתי יצירות" אף כאן שני צרות היו לו אם עשו בא להלחם עמו הרי אין לו כלי קרב, ואם יכין כלי קרב והוא בא לשלום תתעורר אצלו השנאה בראותו יעקב מכין עצמו למלחמה.

זאת, כאשר דברי האור החיים מסובים על הכפל של "וירא" ו"ויצר" – ולא על הדגש ביו"ד של "ויצר" כמובן (ובודאי שאין שום קשר ל"וייצר ה' אלקים את האדם").

עוד דוגמא מהסגנון הזה ניתן להביא מתחילת פרשת נח (בראשית ו' ט'), שם דן האור החיים בשאלת החזרה על המילה "נח" בפסוק "אלה תולדות נח, נח איש צדיק". האור החיים מסביר כך:

עוד יתבאר כל הכתוב על זה הדרך, "אלה תולדות נח וגו'", פירוש אלה סדר תולדותיו מה שהוליד מהטובות באמצעותו, אחד 'נח', והוא על דרך אומרם ז"ל: '...ריש לקיש אמר: קודם נח היו המים עולים ומציפין אותם מקבריהן כיון שבא נח ננוחו וכו'' ע"כ. זה הוא שמונה בסדר תולדותיו באומרו פעם שנית 'נח'.

כלומר האור החיים מפרש את הפסוק כך: "אלה תולדות נח: [א.] נח – שהאנשים נינוחו. [ב.] איש. [ג.] צדיק. [ד] תמים. וכו'". וכאן מסביר האור החיים מה פירוש ש'נח' הוא מעשה טוב שעשה נח. ואיך הבין המהדיר? כך:

"מה שהוליד מהטובות באמצעותו" פי' מה שחידש נח טובה לבאי עולם באומרו פעם שנית 'נח', כי תיבת 'נח' הראשונה תורה על המנוחה שאלו שמתו והיו בקבריהן נינוחו.

כמובן שהאור החיים למד שנינוחו ממילת 'נח' השניה, ולא הראשונה. פירוש דברי האוה"ח "מה שהוליד הטובות באמצעותו" זה פשוט הסבר למילים "אלה תולדות נח" שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים, והפירוט מה הם המעשים הטובים הוא: נח, איש, צדיק, תמים וכו' כפי שהסברנו לעיל, ודבריו של המהדיר הם מוטעים לחלוטין.



לעומת מקומות שבהם המהדיר טעה באופן מוחלט בהבנה, פעמים שסתם מדובר בספקולציות חסרות כל בסיס וחסרות כל קשר לדברי האור החיים. לדוגמא, האור החיים מסביר את הפסוק "המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו" (בראשית לז ח) באופן הבא:

טעם כפל "המלוך" "אם משול" להיות כי יש בפירוש החלום שני דרכים, האחד מלכות ממש, והשני ממשלה. והנה המלכות היא בגדר ספק בפתרון אבל הממשלה בגדר מוחלט... ולזה תרגם אונקלוס במלכות-את מדמי, ובממשלה-את סביר.

המהדיר מנסה להסביר מה ההבדל בין מלכות לבין ממשלה:

בקול אליהו כתב בשם הגר"א מוילנא וכ"ה באבן עזרא שמלך הוא מי שהעם ממליך אותו מרצונו, ומושל הוא זה מי שמושל מעצמו בכח, ואפשר שלזה נתכוין רבינו בדרך הראשונה שהוא מלכות ממש דהיינו שהעם ממנים אותו, ודבר זה הוא בגדר ספק כי לפי שנאתם אותו ודאי לא ימליכוהו מרצונם, והדרך השני הוא החלטיי-ודאי כי זאת הדרך היחידה שיטיל ממשלתו עליהם בכח הזרוע.

בהמשך מביא המהדיר גם את דעת הרמב"ן ש"המלוכה והממשלה שניהם ענין אחד, רק שהממשלה דרגה נמוכה מהמלוכה".

אעפ"כ הוא ממשיך להסביר את דברי האור-החיים בדרך הגר"א והאבן-עזרא שהוא הביא בתחילה, בדבריו בהסבר הראיה מתרגום אונקלוס:

במלכות את מדמי- 'מדמי' פירושו מדמה בנפשו. ועל המלכות שהיא ספק אמרו לו שהוא מדמה בנפשו, כי ודאי אין הדבר יתכן, שהם ימנוהו למלך עליהם מרצונם.

ובממשלה את סביר- 'סביר' פירושו שכך אתה סבור ומוחלט הדבר בדעתך שתהיה למושל עלינו.

יש להדגיש שבשום מקום באור החיים אין ראיה או סיבה להסביר כך את דעתו על החלוקה בין מלוכה לממשלה, ודווקא מזה שהוא כתב "מלכות ממש" משמע שהוא סובר כרמב"ן ש"המלוכה והממשלה שניהם ענין אחד, רק שהממשלה דרגה נמוכה מהמלוכה".

דוגמא נוספת מעניין זה מופיעה בתחילת פרשת לך-לך (בראשית י"ב א'), שם שואל האור החיים אודות:

שדיבר אליו ה' קודם הראות לו מה שלא עשה כן בכל הנבראים

את דבר השאלה הסביר המהדיר באופן פשוט מאד:

שלא נאמר 'וירא אליו' אלא לקמן פסוק ז' [וירא ה' אל אברם ויאמר וכו'].

לענ"ד השאלה יותר מורכבת מזה, והיא נובעת מתוך השוואה למשה, גדעון ושמואל שהיתה אליהם התגלות בפעם הראשונה שה' דבר אליהם וכאן אין שום התגלות כזאת. אך אני מוכן לקבל, במקרה הזה, את הסברו של המהדיר כהסבר לגיטימי.

האור החיים עונה על השאלה כך:

להיות שהוא [-אברהם] עליו השלום נשתדל בהכרת בוראו מה שלא עשה אדם זולתו, ובן חמש שנים הכיר את בוראו מעצמו בהתחכמותו, לזה לא הוצרך להגלות אליו אלא אמר אליו דברותיו וכבר הוכר אצלו המדבר.

כדי להסביר את דברי האור החיים, המהדיר ראה צורך להביא את דברי חז"ל:

"נשתדל בהכרת בוראו" כמשאחז"ל (בראשית רבה לט א) 'לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם'.

"בהתחכמותו" ...ששאל 'וכי יש בירה בלא מנהיג'.

אבל משום מה המהדיר בחר להוסיף עוד משפט. על סוף דברי האור החיים "לזה לא הוצרך להגלות אליו", כותב המהדיר:

ובאמת במדרש אמרו שנגלה אליו ואמר לו 'אני בעל הבירה'.

מה ראה המהדיר לכתוב משפט זה? מה הוא רצה ללמד בזה? לי אין תשובה.

הדוגמא האחרונה מהסגנון הזה שבחרתי להביא הוא מדברי האור החיים על הפסוק "ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם" (בראשית ו' ג'), שם כותב האור החיים:

ומשחרב המעון נסתם חזון ונשארה בחינת רוח הקודש, וכשנסתתמו עיני ישראל אין אתנו משיג ריח הקודש ואין צריך לומר רוח הקודש, וזו היא צרת בית ישראל שאין למעלה ממנה הצמאים להריח ריח אבינו שבשמים ותחי רוחינו.

כאן מעיר המהדיר כך:

עי' שו"ת דברי חיים לגה"ק ר' חיים מצאנז (ח"ב יו"ד סי' רה) שאלה אודות אחד שפגע בכבוד רבינו האוה"ח הקדוש ואמר שלא עשה ספרו ברוח הקודש, ומסיים שם את תשובתו שודאי רבינו אוה"ח הק' חיבר את ספרו ברוח הקודש, ולפי"ז מ"ש כאן הוא רק מחמת ענתנותו (- כך במקור).

קשה לומר שזה פשט דברי האור החיים, וקשה עוד יותר לומר שניתן לפרש כך את דבריו כאן. אמנם, בודאי שיש מקום להזכיר את דבריו של הדברי-חיים, אך התוספת של המהדיר על דבריו רק גורע.



בהקדמה לספר, המהדיר בחר שלא לכתוב שום דבר על תולדותיו של רבי חיים בן עטר, בעל האור החיים (מלבד זה שהוא יליד מרוקו). כמו כן, הוא גם לא מצא לנכון לכתוב משהו על שיטת פרשנותו, מלבד פיסקה אחת:

חיבור ה"אור החיים" על התורה אינו ספר דרושי, עיקרו הוא ביאור על התורה בדרך הפשט, חדירה לעומק השיתין של פשטי הכתובים, עמידה על קוצו של יוד בביאורי הכתובים ובלשונות השונים שהתורה נוקטת בהם, אף סדרי הכתובים גם הם מוצאים את ביטויים בהבנתו החודרת של רבינו, כשהוא חוקר ודורש למשמעותן של המאורעות וסדרי הכתובים ותוך כדי דבריו אנו מוצאים בהם פירושים מחודשים וביאורים מתוקים מדבש לאמיתה של תורה.

לא נכתב שום מילה על הזמן בו נכתב הספר, על האופן בו נכתב הספר או שום דבר אחר בסגנון זה.

המהדיר גם לא שטח בפני הלומד באילו ספרים הוא נעזר במהלך עבודתו. מוסד הרב קוק הם בעלי הזכויות על חלק גדול מכתביו של הרב ראובן מרגליות ביניהם ספר "נר למאור" ובו ציוני המקורות לפסוקים ולמאמרי חז"ל שבדברי אור החיים וכדרכו בקודש הוא מעיר ומפרש ביטויים קשים בדברי האור החיים (ראוי לציין כאן גם לעובדה שהרב מרגליות גם כתב ספר תולדות האור החיים). את העבודה הרבה שעשה הרב מרגליות בזמנו בעזרת מוחו החריף, היום קל מאד לבצע בעזרת חיפושים פשוטים במחשב, כך שבהחלט ייתכן שהמהדיר לא השתמש בציוני המקורות שכתב הרב מרגליות. אך חלק מההערות הקצרות שהעיר הרב מרגליות בתוך דבריו הועתקו כלשונם לתוך דברי המהדיר בתוספת "(נל"מ)" בסופו. אדם שאיננו מכיר את ספרו של הרב מרגליות, נר למאור, אין שום דרך לדעת מה זה נל"מ.

יש ספרים נוספים שהמהדיר מפנה אליהם באותו צורה: שפ"ח, ברכ"ש. כמו כן גם כאשר המהדיר מפנה בפירושיו לספרים נוספים בשמם המלא הוא איננו מציין מי מחברם של ספרים אלו, היכן בדיוק (פרק, עמוד) נמצא המידע אליו הוא מפנה, על איזה הוצאה מדובר, וכדומה. דוגמא לכך מופיעה בבראשית פרק מ"א פסוק א' ד"ה "עד ששלמו" בו מפנה המהדיר "כדאיתא בספר צפנת פענח", מבלי להזכיר מיהו "צפנת פענח" זה, היכן איתא בספר זה וכדומה. דוגמא נוספת בבראשית פרק ל"ז פסוק ב' ד"ה "והיכן הם" בו כותב המהדיר "וכן הקשה בסגולת משה" מבלי להזכיר כנ"ל.



לאחרונה ראיתי באתר של מוסד הרב קוק שלפני כמה חדשים סיימו להדפיס גם את פירוש האור החיים לחומש במדבר ודברים. מעניין לציין שלפירוש על חומש במדבר התווסף מהדיר נוסף על הרב פרידמן, ובחומש דברים המהדיר הוחלף לחלוטין. אין לי דרך לדעת אם שינויים אלו התרחשו בעקבות טיב העבודה שהודגמה לעיל מחד, או אם שינויים אלו שיפרו במשהו את איכות העבודה על במדבר ודברים מאידך.

כך או כך פניתי בשבועות האחרונים למוסד הרב קוק בנוגע לספר זה ושטחתי בפניהם את טענותי על טיבו הירוד של הספר, וביקשתי שיחזירו לי את כספי שהוצאתי בטעות מתוך מחשבה שמדובר בספר איכותי ויורידו את הספר כליל מהמדפים למען שמם הטוב.

נעניתי על ידי יו"ר הנהלת מוסד הרב קוק, הרב יהודה רפאל, באופן הבא:

פירוש "אור החיים" בהוצאתינו התקבל בברכה ובשמחה רבה על שולחנם של גדולי ישראל.

מותר לך לחלוק על הערותיו של המהדיר ולפרש את דברי האור החיים בצורה שונה.

אין מושג שמקבלים כסף בחזרה מסיבה זו שאינך מרוצה מפירושו של המהדיר.

תמיד מפליא אותי איך אנשים מכובדים מוכנים להעליל על גדולי ישראל שהם נותנים את ידם לכל מיני שטויות, תוך שהם מתנסחים באופן שמשתמע כאילו הם מכבדים את אותם גדולי ישראל, אך בפועל הם בעצם מבזים אותם בטענות מסוג זה (עוד דוגמא להתנהגות מסוג זה ראו כאן). מאידך, אם יש מישהו שחושב שהאור החיים הקדוש יכול לכתוב שהתורה מספרת לנו שעשו קרא למרק אדום בשם "אֶדום", אולי אין מה להתפלא.

לסיכום, ממה שהעליתי מלימודי בספר "אור החיים" בהוצאת מוסד הרב קוק עד היום, אינני ממליץ לרכוש סדרת ספרים זו. סדרה זו, המכילה ששה כרכים, בודאי איננה מצדיקה את עצמה. להוצאת מוסד הרב קוק אני ממליץ להוריד סדרה זו מהמדפים ולמסור לתלמיד חכם המבין בפרשנות המקרא בכלל ובפירושי האור החיים בפרט את המלאכה להוציא מחדש את פירוש האור החיים על התורה.









[1]ברצוני להודות למו"ח פרופ' דניאל י. לסקר שעבר על רוב דברי ועזר בהערותיו להכנת המאמר לפרסום.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי חיים » ג' אפריל 17, 2012 3:54 pm

אוצר החכמה כתב:שתי הדוגמאות הראשונות הן של טעויות ממש וחוסר הבנה מוחלט של דברי האור החיים.

הדוגמא הראשונה היא אולי הדוגמא הבוטה ביותר שנתקלתי בה והיא מופיעה בפרשת תולדות. שם כותב האור החיים (בראשית כה ל):

"על כן קרא שמו אדום" פירוש הוא עשו קרא שמו אדום, והטעם לא לצד שקרא שם האדום האדום שני פעמים, אלא לצד שהיה הולך למות ובו החיה נפשו קרא שמו אדום בשמו ועשו בדיק בשמא היה כאומרו "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים".

המהדיר כאן יצא מגדרו וחידש דבר שלא מופיע בשום מקום:

ר"ל עשו קרא לנזיד 'אדום' על שמו כי לשון נופל על לשון הוא... ועי' דעת זקנים לבעלי התוס' שהקשו וכי בשביל הלעטה של מעט עדשים יקראו שמו אדום... ולדברי רבינו לא דבאמת כינו לעשו בשם אדום עוד קודם אכילת הנזיד, ועשו הוא הקורא לנזיד עדשים בשם אדום על שמו, ובזה יתיישב גם מה שאמר הכתוב 'על כן קרא שמו אדום' ולא אמרו 'קראו' לשון רבים [דאז הכוונה שקראו כן לעשו].

מלבד הטעות המוחלטת בהבנת דברי אור-החיים, כאילו שאור-החיים הבין ש"על כן קרא שמו אדום" פירושו שעשו קרא לנזיד אֶדום, המהדיר לא שם ליבו להסביר, עפ"י שיטתו, מדוע שהתורה תספר לנו איך קראו לנזיד? האם זו קושיא פחותה מזו של בעלי התוספות?

לכאורה דברי האור החיים "... קרא שמו אדום בשמו" נוטים לדברי המהדיר.
לפי דעת המקשה הנכבד כוונת הדברים שעשיו קרא לעצמו "אדום" על שם הנזיד הנקרא אף הוא אדום.
אך הדבר מפליא ותמוה, שכן היכן מצינו ששמו של הנזיד "אדום"?
אולם לדברי המהדיר הדברים מבוארים היטב. והיינו שעשיו קרא לנזיד בשמו "אדום", וכוונתו היתה לומר ששמו שלו שנקרא "אדום" הוא על שם הנזיד שהחיה את נפשו, ואף על פי שהיה נקרא בשם "אדום" מזה עידן ועידנים, מכל מקום עשיו היה "בדיק בשמא", והוא היה סבור שלא בחנם נקרא הוא "אדום", אלא רמז יש בו שיבוא יום שתבוא חיותו על ידי נזיד אדום.

ציבור
הודעות: 500
הצטרף: א' ינואר 01, 2012 4:02 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי ציבור » ג' אפריל 17, 2012 4:15 pm

אוצר החכמה כתב:ביקורת ספרים: אור החיים על חומש בראשית – הוצאת מוסד הרב קוק[1]


כך או כך פניתי בשבועות האחרונים למוסד הרב קוק בנוגע לספר זה ושטחתי בפניהם את טענותי על טיבו הירוד של הספר, וביקשתי שיחזירו לי את כספי שהוצאתי בטעות מתוך מחשבה שמדובר בספר איכותי ויורידו את הספר כליל מהמדפים למען שמם הטוב.

נעניתי על ידי יו"ר הנהלת מוסד הרב קוק, הרב יהודה רפאל, באופן הבא:

פירוש "אור החיים" בהוצאתינו התקבל בברכה ובשמחה רבה על שולחנם של גדולי ישראל.

מותר לך לחלוק על הערותיו של המהדיר ולפרש את דברי האור החיים בצורה שונה.

אין מושג שמקבלים כסף בחזרה מסיבה זו שאינך מרוצה מפירושו של המהדיר.

תמיד מפליא אותי איך אנשים מכובדים מוכנים להעליל על גדולי ישראל שהם נותנים את ידם לכל מיני שטויות, תוך שהם מתנסחים באופן שמשתמע כאילו הם מכבדים את אותם גדולי ישראל, אך בפועל הם בעצם מבזים אותם בטענות מסוג זה (עוד דוגמא להתנהגות מסוג זה ראו כאן). מאידך, אם יש מישהו שחושב שהאור החיים הקדוש יכול לכתוב שהתורה מספרת לנו שעשו קרא למרק אדום בשם "אֶדום", אולי אין מה להתפלא.

[1]ברצוני להודות למו"ח פרופ' דניאל י. לסקר שעבר על רוב דברי ועזר בהערותיו להכנת המאמר לפרסום.


מה היא הדוגמא הנוספת?

והאם אכן צודק הרב רפאל בסירובו להחזיר את ממונו של רב צעיר?

סברינן
הודעות: 23
הצטרף: ד' פברואר 08, 2012 5:04 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי סברינן » ג' אפריל 17, 2012 4:25 pm

"רב צעיר" כתב: יש ספרים נוספים שהמהדיר מפנה אליהם באותו צורה: שפ"ח, ברכ"ש. כמו כן גם כאשר המהדיר מפנה בפירושיו לספרים נוספים בשמם המלא הוא איננו מציין מי מחברם של ספרים אלו, היכן בדיוק (פרק, עמוד) נמצא המידע אליו הוא מפנה, על איזה הוצאה מדובר, וכדומה. דוגמא לכך מופיעה בבראשית פרק מ"א פסוק א' ד"ה "עד ששלמו" בו מפנה המהדיר "כדאיתא בספר צפנת פענח", מבלי להזכיר מיהו "צפנת פענח" זה, היכן איתא בספר זה וכדומה. דוגמא נוספת בבראשית פרק ל"ז פסוק ב' ד"ה "והיכן הם" בו כותב המהדיר "וכן הקשה בסגולת משה" מבלי להזכיר כנ"ל.

כל אדם הלומד ספריו של האוה"ח ומצוי קצת בענין יודע כי ברכ"ש הוא ספר ברכת שמעון על אור החיים ובודאי שכתב דבריו כאן במקום, וכן הוא הדין לגבי הספר סגולת משה, שדבריו במקומם כנראה, אם כי לא בדקתי. וכן הוא לגבי שפ"ח, כל לומד יודע שמדובר על ספר שפתי חכמים שמצורף לכל חומש מקראות גדולות בפסוק המקומי.
הביקורת הנכונה היא רק על צפנת פענח שלא כתוב איזהו מקומן.

בדבר החזרת הכסף לכאורה הצדק עם מוסד הרב קוק, כי אכן על הלומד לבדוק את הספר בתחילה ולא לסמוך עליהם. אף כי הדבר ידוע ומפורסם שספר זה לא מקצועי בעליל, אם כי אינני מכירם, אבל התוצרת מוכיחה, וממקומות אחרים שרב צעיר לא הזכירם.
ואגב, מי שלומד את הספר אור החיים, יודע שיש מהדורות רבות מבוארות, יש את המהדורה הישנה והמפורסמת של אור בהיר, יש מהדורה די ישנה של אור יקר, ושתי מהדורות אלו נמצאים באוצר, יש גם את מהדורת עוז והדר ויש גם את מהדורת ישמח משה, כולם מבוארות היטב.

סברינן
הודעות: 23
הצטרף: ד' פברואר 08, 2012 5:04 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי סברינן » ג' אפריל 17, 2012 4:27 pm

סימנא כתב:בהמשך שם הוא מפנה לכמה וכמה פוסטים שכתב בעניין, ובאחד מהם הוא כותב שדרש מהנהלת המוסד שיחזירו לו את כספו!!
הכצעקתו?


ייש"כ לאוצר החכמה על הבאת הדברים, האם אפשר להטריח את כבודו להעלות גם את שאר הפוסטים?

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי חיים » ג' אפריל 17, 2012 4:31 pm

אוצר החכמה כתב:עוד דוגמא למה שבעיני היא טעות בהבנה מופיעה בפרשת בראשית (בראשית ב ג), שם כותב האור החיים:

"ויברך אלקים וגו'" – צריך לדעת מה היא הברכה... והנכון במשמעות הכתוב הוא כי להיות שהעולם הזה צריך הוא לשפע המקיים והיא בחינת האכילה והשתיה וצורכי האדם, וכולן מושגים על ידי טורח ויגיעה הגשמית וחולין היא, וה' כשרצה לקדש יום השביעי קדם וברכו שלא יחסר בו דבר, הגם שאין טובת העולם השפל מושגת מהפרישות והקדושה אלא מעסק חול, אף על פי כן ברכו שלא יחסר טוב, ועוד לו שהוא יתר על שאר הימים לחם משנה שלש סעודות ותענוגים יתירים, וזו היא ברכתו והוא דבר הפך הסדר.

כלומר, מכיוון שהשבת היא "שבת לה'" היינו מצפים שיידרש מן האדם להינזר מכל הנאות העולם הזה הגשמיות שהם ענייני חול, ויעסוק רק בעניינים רוחניים – כמין יום כיפור של פעם בשבוע. אך במקום זאת אנו מוצאים שדווקא בשבת האדם יותר נהנה מענייני העולם הזה מאשר בימות השבוע – הוא אוכל שלש סעודות במקום רק שתיים, הוא אוכל לחם משנה, ישן יותר וכד'. זהו הברכה שברך אלקים את היום השביעי – על אף שזה יום שאנו פורשים מעסקי החול, יום השבת לא רק שאיננו חסר בהנאות הגשמיות אלא יש בו יותר הנאות גשמיות מיום רגיל.

על המילים האחרונות "והוא דבר הפך הסדר" מעיר המהדיר:

כי הסדר הטבעי הוא שאם אינו מתעסק במלאכתו ביום השבת יהיה חסר ויפסיד מממונו חלק השביעי בכל שבוע, ואעפי"כ נתברך יום השביעי שלא יהיה חסר מאומה, ויותר מכך שמרבים בו בתענוגים וכמ"ש חז"ל 'לוו עלי ואני פורע'.

אך האמת היא שהאור החיים סך הכל מתמודד עם השאלה הפרשנית מדוע נכתב "ויברך... את יום השביעי ויקדש אותו" – לכאורה היה נכון יותר לומר שמברכים את היום לאחר שהוא כבר קדוש, כלומר "ויקדש... את יום השביעי ויברך אותו". "היפך הסדר" הוא שהקב"ה קודם ברך ואחר כך קידש את יום השביעי.

בפשטות דברי המבקר הנכבד אין להם שחר.
לפי דבריו דברי האור החיים מוסבים על האדם ש"היינו מצפים שיידרש מן האדם להינזר מכל הנאות העולם הזה הגשמיות שהם ענייני חול, ויעסוק רק בעניינים רוחניים – כמין יום כיפור של פעם בשבוע..".
ולא היא, האור החיים מדבר בברור על השפע הגשמי שישנו בשבת קודש שהוא סותר להווייה הרוחנית של פרישות וקדושה המאפיינים את יום השבת, שאין עוסקים בו בענייני חולין. הברכה המיוחדת של יום השבת היא הפך הסדר הטבעי כפי שפירש המהדיר, וכך גם משמעות האור החיים "וזו היא ברכתו והוא דבר הפך הסדר", היינו שעצם הברכה שיש בשבת הוא דבר שיש בו היפך הסדר, שפע גשמי בצוותא עם פרישות וקדושה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17493
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' אפריל 17, 2012 5:18 pm

הנה פוסט נוסף שלו שם


עוד על "פירוש אור החיים" בהוצאת מוסד הרב קוק
לפני קצת יותר משנה פרסמתי מאמר ביקורת על "חמשה חומשי תורה עם פירוש אור החיים" בהוצאת מוסד הרב קוק.

בימים האחרונים הגיעו אלי שני מכתבים ששלח ר' אליהו לוין מירושלים למוסד הרב קוק על אודות סדרת ספרים זו. התופעה שעליה הוא מצביע מטרידה מאד.

המכתב הראשון:
תחילה אני רוצה להודות ולשבח את הנהלת מוסד הרב קוק על היוזמה להוציא לאור מהדורה מתוקנת של חמישה חומשי תורה עם פירוש אור-החיים עם הערות.
חשוב מאוד שנוסח התורה רש"י והתרגום נעשו על פי הנוסח המדויק של "תורת-חיים", תורה על פי ר"מ ברויאר ז"ל, ותרגום ע"פ ר"י קאפח ז"ל.
מוסד הרב קוק הוציא לאור גם תורה והפטרות ע"פ ברויאר, עם ברכות הפטרה והפטרות למנהגי העדות השונים. ההפטרות שם מועתקות מהנביאים ע"פ ברויאר בהשמטת סימני פרקים ופסוקים.
מצער הדבר שהעתקת ההפטרות לצורך תורה עם אור-החיים לא נעשתה מ"תורה ע"פ כא"צ והספרים הקרובים אליו" הנ"ל אע"פ שכאמור גם הוא ספר של מוסד הרב קוק.

בהפטרת כי-תשא מלכים א יח ה כתיב וקרי: מֵהַבְּהֵמָה׃
כך הוא בכתר ארם צובה:
ובלנינגרד:
לא מצוין לא כתיב ולא קרי.
אמנם המנחת שי מביא שתי דעות אך גם הוא נוטה לדעה שאין כאן כתיב וקרי: כתב רד"ק מן בהמה כתיב וקרי מהבהמה עכ"ל. כן הוא במקצת ספרי הדפוס אבל בספרים כ"י שלפני וגם בדפוסים ישנים כתוב מהבהמה ואין כאן ק' וכתיב כלל:
גם בקורן מהבהמה ללא כתיב וקרי.
ממש נדהמתי למצוא דווקא ב"תורה עם אור-החיים" של מוסד הרב קוק מילה זו עם הכתיב "מן בהמה".
האם זה בא ללמד על הכלל כולו שלא העתק מ"חמישה חומשי תורה ע"פ כא"צ והספרים הקרובים אליו"?
האם זה בא ללמד שרק ההפטרות אינן לקוחות משם?
האם זו טעות בודדת משיקולים מוטעים, אבל במקומות אחרים מועתק מהנביאים של מוסד הרב קוק "ע"פ כא"צ והספרים הקרובים אליו"?

אודה לעוסקים במלאכה זו אם
א. יאשרו לי שיתקנו טעות זו במהדורה הבאה.
ב. יענו לי על פי מה נקבע נוסח הנביאים במהדורה הנוכחית, ואם לפחות בנוסח התורה אני יכול לסמוך שמועתק לפי "תורת-חיים".
המכתב השני:
במכתב קודם הערתי על שגיאה בהצגת כתיב וקרי בהפטרת כי-תשא במלכים א יח ה.

מכתבי היה כי סמכתי על הכתוב בשער הספרים שנוסח התורה הוא מהרב מרדכי ברויאר ז"ל. חשבתי שנוסח התורה אומנם משלו, אבל בהפטרה נפלו טעויות עקב העתקה ממקומות אחרים, בעוד תורה נביאים וכתובים בהוצאת מוסד הרב קוק מתחילת שנות התש"מ לפניכם.
בסוף ספר כתובים מציע רמ"ב ז"ל את משנתו על פי מה קבע את נוסח הכתיב הניקוד והטעמים.
הוא קובע שבדרך כלל אין שתי געיות (מתגים) במילה אחת או במילים מוקפות, במהדורת החומש עם אור החיים נוספו געיות מנוגדות לשיטתו.
כמה דוגמאות
בראשית ו יג כִּי-מָלְאָה אין מקום לגעיא במ"ם
שמות לה ג לֹא-תְבַעֲרוּ בלנינגרד אין געיא כלל אבל רמ"ב סימן געיא בלמ"ד ולא בבי"ת.
שמות לה יא אֶת-אָהֳלוֹ לשיטת רמ"ב אין מקום לגעיא באל"ף.
אולי על זה היה אפשר להחריש, אולי געיות אלו נוספו למנוע טעות של קריאה בשווא נח (תירוץ שאינו מתקבל כשנוספת געיא מיותרת לפני חטפים), אבל גרוע מזה!

רמ"ב מציין שיש געיות שנוספו לדפוסים מסוימים כמו לטריס לפני שווא שנחשב לדעת אותם הוצאות נעים ובעצם הם נחים. הוא מונה שם את בראשית יד ו בְּהַרְרָם, שאין מקום לגעיא בה"א; כמו כן אין מקום לגעיא בדברים לג ב מֵרִבְבֹת באות הרי"ש אלא דווקא באות המ"ם [בכתר ארם צובה אין גם במ"ם אבל רמ"ב לשיטתו המוסברת שם הוסיפה], גם המילה הַלְוִיִּם בכל מקום ללא געיא בה"א. כל אלה שיטתו שיש להניח שהיה מוחה בכל תוקף לו ראה שמשנים בדבר שהוא רואה שיבוש גמור! ובחומשים הנ"ל נוספו געיות מוטעות אלה!

לו החליטה הנהלת "מוסד הרב קוק" לזנוח את שיטתו, ולנקד ולהטעים לפי קורן או היידנהיים או לטריס וכד' – היה מקום לדון עד כמה חכמה היא החלטה כזו. אבל להדפיס ספר ולציין בעמוד השער שזה ע"פ "הרב מרדכי ברויאר" ולהכניס שם דברים שמגמת פניו מנוגדת להם היא בכלל "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית"!

אציין בזה שגיאות נוספות מנוגדות לדעת רמ"ב בהפטרת כי-תשא.
1. יח ב וְהָרָעָב חָזָק מרכא טיפחא, בחומש אור-החיים מוסד הרב קוק טיפחא מרכא.
2. יח כז כִּי שִׂיחַ המילה "כי" במונח ואינה מוקפת למילה שאחריה כבחומש הנ"ל.

לפי מה שנראה הרי במקום להעתיק את נוסח התורה וההפטרות מחומשי "תורת חיים" הרי החליט מישהו מהמערכת "לשפר" קצת. לו הסתפק אותו "משפר" בהכפלת זרקא או סגול, או בבידול בין המהפך ליתיב, או בסימון הקרי בסוגריים בתוך השורה – היה מקום לדון אם שינויים אלה כדאיים, אבל נתינת נוסח כוזב מנוגד לדעת רמ"ב כשמשביחים את המקח בהכרזה שהנוסח על פיו היא עוול חמור.
אלה מקצת פגמים שמצאתי במהדורה זו

על הוצאת מוסד הרב קוק להדפיס מהדורה חדשה מדויקת ע"פ רמ"ב ז"ל.
הטוב ביותר היה לגנוז את כל הספרים המוטעים והמתעים. למצער אפשר להדביק מדבקה על המילים "על פי הרב מרדכי ברויאר"!
ב- יום ר

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17493
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' אפריל 17, 2012 5:20 pm

בקשר לדוגמא הנוספת לחיצה על הלינק במאמר המקורי מביאה להודע שגיאה אצלי.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי חיים » ג' אפריל 17, 2012 5:24 pm

רב צעיר כתב:עוד דוגמא מהסגנון הזה ניתן להביא מתחילת פרשת נח (בראשית ו' ט'), שם דן האור החיים בשאלת החזרה על המילה "נח" בפסוק "אלה תולדות נח, נח איש צדיק". האור החיים מסביר כך:

עוד יתבאר כל הכתוב על זה הדרך, "אלה תולדות נח וגו'", פירוש אלה סדר תולדותיו מה שהוליד מהטובות באמצעותו, אחד 'נח', והוא על דרך אומרם ז"ל: '...ריש לקיש אמר: קודם נח היו המים עולים ומציפין אותם מקבריהן כיון שבא נח ננוחו וכו'' ע"כ. זה הוא שמונה בסדר תולדותיו באומרו פעם שנית 'נח'.

כלומר האור החיים מפרש את הפסוק כך: "אלה תולדות נח: [א.] נח – שהאנשים נינוחו. [ב.] איש. [ג.] צדיק. [ד] תמים. וכו'". וכאן מסביר האור החיים מה פירוש ש'נח' הוא מעשה טוב שעשה נח. ואיך הבין המהדיר? כך:

"מה שהוליד מהטובות באמצעותו" פי' מה שחידש נח טובה לבאי עולם באומרו פעם שנית 'נח', כי תיבת 'נח' הראשונה תורה על המנוחה שאלו שמתו והיו בקבריהן נינוחו.

כמובן שהאור החיים למד שנינוחו ממילת 'נח' השניה, ולא הראשונה. פירוש דברי האוה"ח "מה שהוליד הטובות באמצעותו" זה פשוט הסבר למילים "אלה תולדות נח" שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים, והפירוט מה הם המעשים הטובים הוא: נח, איש, צדיק, תמים וכו' כפי שהסברנו לעיל, ודבריו של המהדיר הם מוטעים לחלוטין.

הספר אינו תחת ידי, אך העתקת דברי המהדיר (המלים המודגשות) נראית משובשת בעליל (חיבור של שני פיסקאות).

לא אתפלא אם יתברר שכוונת המהדיר באומרו "נח הראשונה" שהכוונה אכן לפעם השניה שבפסוק (אלה תולדות נח, נח...), שהיא ראשונה בייחס לאיזכור הנוסף של "נח" בהמשך הכתוב (את האלוקים התהלך נח).
ה'נח' הראשון מתייחס למתים, וה'נח' השני מתייחס אל הקב"ה כדברי האור החיים: "שגם עם ה' הנהיג נייחא ומנוחה...", וכהמשך דבריו "ולזה חזר לומר פעם שנית נח, ולא הספיק במה שהזכירו בתחילת הפסוק...".

סימנא
הודעות: 100
הצטרף: א' פברואר 12, 2012 3:04 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי סימנא » ג' אפריל 17, 2012 5:27 pm

אוצר החכמה כתב:בקשר לדוגמא הנוספת לחיצה על הלינק במאמר המקורי מביאה להודע שגיאה אצלי.

עוד שלושה פוסטים משם:

א.
טעויות בביאור פירוש אור החיים לפרשת שמיני בהוצאת מוסד הרב קוק
לפרקים הקודמים:
- עוד על "פירוש אור החיים" בהוצאת מוסד הרב קוק
- ביקורת ספרים: אור החיים על חומש בראשית – הוצאת מוסד הרב קוק

אני מקווה שלא נמאס לכם לגמרי מהביקורת שלי על ההוצאה של פירוש אור החיים הק' של מוסד הרב קוק. אני מבטיח להפסיק ברגע שמוסד הרב קוק יורידו את הספר מהמדפים. הנה לכם שתי טעימות שנפלתי עליהם ממש במקרה היום.

א. על הפסוק:
ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר
כותב האור-החיים כך:
הנותרים לאמר - אומרו "לאמר" יתבאר על דרך אמרם ז"ל "'הנותרים' אמר רבי פנחס ולואי שלא נשארתם" עד כאן, והוא אומרו "הנותרים לאמר" פירוש הנותרים לאמר ענין אחר, והוא דברי רבי פנחס.

להבנתי, האור החיים מתעכב על ייתור הלשון "הנותרים" וכן על השימוש במילת "לאמר" - שהרי בני אהרן לא נצטוו לומר לאף אחד, אז לשם מה התורה כותבת לשון "לאמר". על כך הוא עונה ש"הנותרים" היה חלק מהקצף של משה, שהוא אמר להם: אם כך אתם עושים - ולואי שלא נשארתם. וזה מסביר גם את המילה "לאמר", שהמילה "לאמר" באה לומר לנו, הקוראים, שמשה אמר להם דבר נוסף, "ענין אחר" כלשונו של האור החיים, ש"ולואי שלא נשארתם".

ואיך הבין זאת המהדיר? כך (ההדגשות שלי):
ולואי שלא נשארתם - זה פלא שיאמר להם משה 'ולואי שלא נשארתם'.
הנותרים לאמר ענין אחר - פי' לפיכך נותרתם בחיים כדי שתאמרו ענין אחר ולא ביאר רבינו מהו ה'ענין אחר' ואולי כוונתו כמו במבאר בהמשך שנתן להם רשות להשיב על דבריו והם אמרו ההלכה והודה להם משה.
והוא דברי רבי פנחס - ר"ל שזו היא כוונת דברי רבי פנחס שהביא קודם 'ולואי שלא נשארתם' שאין כוונתו לומר הלואי שגם אתם הייתם מתים, אלא כוונתו שאמר להם בלשון תמיהה "הלואי שלא נשארתם"?! והרי אתם עשיתם עכשיו מעשה שלא כהוגן והשיבוני על דברי.

ב. רק העברתי עמוד והגעתי לפסוק:
וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני ה' ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה'

על זה כותב האור החיים:
ופשט הכתוב הוא על זה הדרך 'הן היום הקריבו' פירוש נדב ואביהוא את חטאתם ואת עולתם לפני ה' וגו', וכוונתו כי הוא אונן כי בו ביום מתו.

כלומר, אהרן אומר למשה: עוד הבוקר היו כאן נדב ואביהוא - אני עדיין אונן.

איך הבין המהדיר? אני לא זכיתי להבין:
שכוונתו כי הוא אונן - ולכן הקריבו הם ולא אהרן [וזה פלא והרי גם הם אוננים על אחיהם ואיך יקריבו הם ואולי יש חילוק בין אנינות אב על בנו לאנינות אח על אחיו ויל"ע].

למי שמעוניין לדעת, האחראים על המהדורה הזו הם כדלהלן:
הרב ישראל יוסף פרידמן - המהדיר
הרב שמואל נחום הלחמי, הרב מרדכי ליב קצנלנבוגן, הרב אליעזר טורק והרב נתן לויפר - העורכים


ב.
כי מי שלח ידו במשיח ה' ונקה

אני מקווה שלא נמאס לכם לחלוטין מהעיסוק שלי בהוצאה המחפירה של פירוש אור החיים על התורה של מוסד הרב קוק (ראו כאן, כאן, כאן וכאן).

על אף שבעבר הצבעתי על הביאורים המגוחכים והטעויות האיומות שנעשו בביאור דברי האור-החיים, עד היום לא מצאתי שהמבארים שלחו ידם לשנות בתוך דברי האור החיים. לא מצאתי, אין זה אומר שזה לא קיים, אלא שאני עוד לא מצאתי.

עם זאת בשבת האחרונה מצאתי משהו קרוב לכך. הנה לפניכם צילום מאחד העמודים מפירוש פרשת במדבר (יצוין אגב, שבספר במדבר נוסף למבאר על ספרים בראשית, שמות וויקרא, הרב ישראל יוסף פרידמן, מבאר נוסף והוא הרב אליעזר טורק):

[כאן מקום התמונה דלהלן]

כפי שאתם יכולים לראות המבארים הואילו בטובם לנקד מילה אחת מלשונו של האור החיים, שמא הלומדים ייטעו בה ויקראו משהו לא נכון. אני יכול לנחש מפני איזה טעות חששו המבארים, אך אינני מכיר את המילה שהם יצרו. מישהו מזהה באיזה שפה זה?
יש כאן גם בעיה בפרשנות אבל זה מתגמד לעומת הפרשנות על הפסוק שאליו מציינים כאן בפירוש (במדבר ב לג), שם כותב האור החיים:


"והלוים לא התפקדו" - פירוש הגם שמספר זה מספר הכבוד והמעלה שעשו כסדר המלאכים
שירדו עם השכינה בהר סיני כמאמרם ז"ל אף על פי כן לא וגו' כי מצות ה' הוא 'לא תפקוד
ולא תשא'.

המבארים הסבירו את דבריו כך:


בא לבאר למה שנה הכתוב לבאר כאן 'והלויים לא התפקדו' וכבר אמר זה לעיל 'והלויים למטה אבותם לא התפקדו בתוכם', לז"א [=לזה אמר] שהמספר הכתוב כאן באמת גם הוא מנין ואעפי"כ לא מנו לצד כי מצות ה' הוא.
הבנתם?

מי שמעוניין לדעת מה כוונתו של האור החיים, פשוט החליפו בדברי האור החיים את המילה "מספר" במילה "מניין": הגם שמניין זה - מניין הכבוד והמעלה... אעפ"כ "לא התפקדו" כי מצות ה' הוא וכו'.


ג.

וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב
בפרשה שעברה, פרשת בחקתי, מופיעים הפסוקים הבאים:
וּרְדַפְתֶּם אֶת-אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב.
וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב.

בפסוקים אלו יש חזרה על המילים "ונפלו לפניכם לחרב".

על הפסוק הראשון (ויקרא כו ז) כותב האור החיים הק' כך:
אומרו 'לחרב' פירוש תהיה נפילת האויבים לפני עם ה' כשיעור הנפילה אשר תהיה מהחרב.

כלומר, לכאורה בפסוק הראשון המילה 'לחרב' מיותרת. על זה עונה האור-החיים שזה בא לומר שנפילה תהיה "כשיעור הנפילה אשר תהיה מהחרב".
אני מודה שאינני מבין מה כוונתו של האור החיים במילים אלו. אף על פי כן, אני די בטוח שאין כוונתו למה שהסביר אותו הביאור על האור החיים בהוצאת מוסד הרב קוק:
כשיעור הנפילה אשר תהיה מהחרב - אולי כוונתו על דרך מה שאמרו אצל גלית שנפל לפני דוד וראשו סמוך לדוד שלא יצטער לטרוח ללכת עד ראשו בשביל לכרות אותו - אמנם פשטות הלשון יורה שאף אם לא יהיו כלי מלחמה בידם יפלו אויביהם לפניהם, כאילו הם שולפים חרבותם כנגדם בנס, ועי' בברכ"ש, עוד כתב שם עפ"י מש"כ רש"י מתורת כהנים שיפלו איש בחרב רעהו ועז"א שיפלו לפני עם ה' כשיעור הנפילה שתהיה מהחרב של איש ברעהו.

אי אפשר לומר שהוא לא יצירתי... [לתזכורת: האחראים על מהדורת אור החיים בהוצאת מוסד הרב קוק הם "המבאר" הרב ישראל יוסף פרידמן, ו"העורכים" הרב שמואל נחום הלחמי, הרב מרדכי ליב קצנלנבוגן, הרב אליעזר טורק והרב נתן לויפר, וכמובן מנהלי מוסד הרב קוק.]

בכל זאת נראה לי שאולי צריך להבין את דברי האור החיים הללו מתוך הדברים שהוא כותב על הפסוק השני (פסוק ח):
'ונפלו אויביכם וגו', כפל לומר דבר זה פעם שנית, רז"ל דרשו שהכוונה היא שיפלו איש בחרב רעהו, ונראה עוד לומר לפי שעשה הפרש בין רדיפת חמשה לרדיפת מאה, הוסיף עוד לומר שהוא הדין אם יהיה אלף מישראל תגדל הנפילה באויביהם כשיעור ההפרש שבין חמשה למאה יהיה כמו כן בין מאה לאלף, והוא אומרו 'לחרב' פירוש לשיעור מנין חרב נוקמת.

כלומר, הוא מסביר שככל שמספר הרודפים יהיה רב יותר מעם ישראל כך שיעור המנוסה והנפילה יהיה גדול יותר. ולזה הוא קורא "שיעור מנין חרב נוקמת". ייתכן וזה גם כוונתו בפסוק הראשון "כשיעור הנפילה אשר תהיה מהחרב".

מה דעתכם?
קבצים מצורפים
אור החיים.jpg
אור החיים.jpg (29.32 KiB) נצפה 3960 פעמים

אוצרותנו
הודעות: 6
הצטרף: ג' אפריל 17, 2012 5:06 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי אוצרותנו » ג' אפריל 17, 2012 5:28 pm

חיים כתב:לכאורה דברי האור החיים "... קרא שמו אדום בשמו" נוטים לדברי המהדיר.
לפי דעת המקשה הנכבד כוונת הדברים שעשיו קרא לעצמו "אדום" על שם הנזיד הנקרא אף הוא אדום.
אך הדבר מפליא ותמוה, שכן היכן מצינו ששמו של הנזיד "אדום"?.

בפסוק זה מצינו ששמו של הנזיד "אדום", שעשיו אמר "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה", הרי שעשיו קרא לעדשים "אדום".

אוצרותנו
הודעות: 6
הצטרף: ג' אפריל 17, 2012 5:06 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי אוצרותנו » ג' אפריל 17, 2012 5:32 pm

חיים כתב:אולם לדברי המהדיר הדברים מבוארים היטב. והיינו שעשיו קרא לנזיד בשמו "אדום", וכוונתו היתה לומר ששמו שלו שנקרא "אדום" הוא על שם הנזיד שהחיה את נפשו, ואף על פי שהיה נקרא בשם "אדום" מזה עידן ועידנים, מכל מקום עשיו היה "בדיק בשמא", והוא היה סבור שלא בחנם נקרא הוא "אדום", אלא רמז יש בו שיבוא יום שתבוא חיותו על ידי נזיד אדום.

חיים, לא הבנתי מה כתבת, נראה שאתה מסביר את דברי המהדיר עפ"י דברי המקשה...

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי חיים » ג' אפריל 17, 2012 5:33 pm

אוצרותנו כתב:
חיים כתב:לכאורה דברי האור החיים "... קרא שמו אדום בשמו" נוטים לדברי המהדיר.
לפי דעת המקשה הנכבד כוונת הדברים שעשיו קרא לעצמו "אדום" על שם הנזיד הנקרא אף הוא אדום.
אך הדבר מפליא ותמוה, שכן היכן מצינו ששמו של הנזיד "אדום"?.

בפסוק זה מצינו ששמו של הנזיד "אדום", שעשיו אמר "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה", הרי שעשיו קרא לעדשים "אדום".

לא הבנתי את הראיה, בפשטות העדשים אדומים ולכן קרא להם עשיו בכינוי על שם הצבע.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי חיים » ג' אפריל 17, 2012 5:35 pm

אוצרותנו כתב:
חיים כתב:אולם לדברי המהדיר הדברים מבוארים היטב. והיינו שעשיו קרא לנזיד בשמו "אדום", וכוונתו היתה לומר ששמו שלו שנקרא "אדום" הוא על שם הנזיד שהחיה את נפשו, ואף על פי שהיה נקרא בשם "אדום" מזה עידן ועידנים, מכל מקום עשיו היה "בדיק בשמא", והוא היה סבור שלא בחנם נקרא הוא "אדום", אלא רמז יש בו שיבוא יום שתבוא חיותו על ידי נזיד אדום.

חיים, לא הבנתי מה כתבת, נראה שאתה מסביר את דברי המהדיר עפ"י דברי המקשה...

מה פתאום? לעשיו קראו "אדום" קודם לכן, והוא קרא לנזיד אדום על שמו כדי לרמז על שמו שלו שהוא על שם הנזיד.

לבב
הודעות: 203
הצטרף: ג' אפריל 17, 2012 7:47 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי לבב » ג' אפריל 17, 2012 9:11 pm

מי זה הרב הצעיר הכותב נגד ספר זה
נראה שהוא כבר אינו צעיר כי אם אב בחכמה
ובוודאי טוב יעשה הרב הצעיר אם יפנה למפרשים עצמם ולא לרב רפאל המנהל שבוודאי אינו בעומק דברי האור חיים הקדוש

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי חיים » ג' אפריל 17, 2012 9:14 pm

הרב שמואל נחום הלחמי - אחד מעורכי האור החיים במהדורת מוסד הרב קוק - הוציא לאור באופן עצמאי פירוש מקיף על האור החיים, בסדרה בת כמה כרכים.
מעניין היה להשוות בין המהדורות השונות.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' אפריל 18, 2012 12:34 am

לא קראתי בעיון מספיק את ביקורתו של 'רב צעיר' על 'אור החיים' מהדורת מוה"ק, אך ההתרשמות הכללית שלי, שבשנים האחרונות ירדה האיכות של הספרים שמוציא לאור מוסד הרב קוק בכמה מעלות (אולי, חוץ, מהראשונים על הש"ס).

לפני כשנתיים הם הוציאו לאור ספר העוסק ב'מידה כנגד מידה'. רדוד ברמה מזעזעת. המחבר (או יותר נכון: המלקט...) פשוט הקליד ב'בר אילן' את המילים 'מדה כנגד מידה', וסידר את התוצאות לפי עניינים! לא יאומן!
בגלל זה אתה מוצא שם תופעה משונה ביותר. בספר הובאו מקורות 'נידחים' יחסית, כמו 'תורת המנחה' (לר"י סקילי) או 'יסוד מורא' (לראב"ע), ואילו מקורות 'פשוטים', המצויים תחת יד כל אדם - אינם שם!
כיצד זה ארע? פשוט מאוד. אותם מקורות 'נידחים' זכו להכנס ל'בר אילן', והמקורות ה'פשוטים' - לא זכו....
אם ספר זה מצוי באוצר, ממולץ לעיין בו כדי לדעת איזה ספר אסור להדפיס!!

נוטר הכרמים
הודעות: 5706
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 18, 2012 12:36 am

סליחה על הבורות, מיהו אותו רב צעיר, {גלגולו או שכיר-עטו של טשרנוביץ?}??


לבב
הודעות: 203
הצטרף: ג' אפריל 17, 2012 7:47 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי לבב » ד' אפריל 18, 2012 12:59 pm

חכם באשי כתב:לא קראתי בעיון מספיק את ביקורתו של 'רב צעיר' על 'אור החיים' מהדורת מוה"ק, אך ההתרשמות הכללית שלי, שבשנים האחרונות ירדה האיכות של הספרים שמוציא לאור מוסד הרב קוק בכמה מעלות (אולי, חוץ, מהראשונים על הש"ס).

לפני כשנתיים הם הוציאו לאור ספר העוסק ב'מידה כנגד מידה'. רדוד ברמה מזעזעת. המחבר (או יותר נכון: המלקט...) פשוט הקליד ב'בר אילן' את המילים 'מדה כנגד מידה', וסידר את התוצאות לפי עניינים! לא יאומן!
בגלל זה אתה מוצא שם תופעה משונה ביותר. בספר הובאו מקורות 'נידחים' יחסית, כמו 'תורת המנחה' (לר"י סקילי) או 'יסוד מורא' (לראב"ע), ואילו מקורות 'פשוטים', המצויים תחת יד כל אדם - אינם שם!
כיצד זה ארע? פשוט מאוד. אותם מקורות 'נידחים' זכו להכנס ל'בר אילן', והמקורות ה'פשוטים' - לא זכו....
אם ספר זה מצוי באוצר, ממולץ לעיין בו כדי לדעת איזה ספר אסור להדפיס!!


האם אין כאן איזה אדם שיכול לבקש את תשובת המוסד לטענה על הספר, שיהיה בזה עצמו מידה כנגד מידה

הרי פשיטא שיש איזה הסבר שלם או חלקי.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' אפריל 18, 2012 2:35 pm

הסבר?!
פשוט מאוד, ב'קדקוד' של מוה"ק עומד כנראה אדם שאין לו הבנה גדולה בספרים.

חקר
הודעות: 847
הצטרף: ג' נובמבר 22, 2011 12:00 am

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי חקר » ד' אפריל 18, 2012 3:08 pm

איני יכול לתת תגובה במקום מוה"ק, אבל מהקצת שידוע לי דווקא האחראים כיום מבינים היטב כיצד להוציא ספר, רק הבעיה שהם עובדים עם 'שמות גדולים' שברובם מבוגרים ולא עדכניים לדרישות הההדרה המודרנית.

לבב
הודעות: 203
הצטרף: ג' אפריל 17, 2012 7:47 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי לבב » ד' אפריל 18, 2012 7:14 pm

ההסבר של החכם באשי קצת נראה רחוק
אך כנראה הוא יודע מה הוא מדבר

כאן הביאו דוגמא את הספר מידה כנגד ידה
וזה כבר לא קשור לההדרה מודרנית אלא למינימום שבמינימום

ישיבה מאן דהו
הודעות: 100
הצטרף: ד' אפריל 18, 2012 9:14 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי ישיבה מאן דהו » ד' אפריל 18, 2012 9:26 pm

לבב כתב:האם אין כאן איזה אדם שיכול לבקש את תשובת המוסד לטענה על הספר, שיהיה בזה עצמו מידה כנגד מידה.

הרי פשיטא שיש איזה הסבר שלם או חלקי.


פשיטא שיענו משהו בסגנון הבא:

אוצר החכמה כתב:נעניתי על ידי יו"ר הנהלת מוסד הרב קוק, הרב יהודה רפאל, באופן הבא:

פירוש "אור החיים" בהוצאתינו התקבל בברכה ובשמחה רבה על שולחנם של גדולי ישראל.


לבב
הודעות: 203
הצטרף: ג' אפריל 17, 2012 7:47 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי לבב » ד' אפריל 18, 2012 9:38 pm

אני דווקא בטוח שהם יענו כהלכה, אם רק יפנו אליהם בצורה מכובדת.

הנאמן בפקדונו
הודעות: 364
הצטרף: ב' ינואר 02, 2012 11:39 am

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי הנאמן בפקדונו » ד' אפריל 18, 2012 9:40 pm

האם יש משהו שלא התקבל ע"י גדולי ישראל???

מאן דהוא השמיע באוזני הקלטה של רבי דוד סולוביצ'יק שליט"א בו הוא תוקף בחריפות חסרת פשרות את א' מגדולי המכונים התורניים ממלכות התורה שבדורנו. על העטרה שנטלו לעצמם כאילו רק הספרים שבהוצאתם הם הם גופי התורה וכו' וכו'. האם מישהו מכיר על עוד גדול שכך ענה להם בפניהם, או שמא רובם ככולם נענו להזמנתם ובאו לכנסיהם???

נוטר הכרמים
הודעות: 5706
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 18, 2012 9:42 pm

הנאמן, האינך מחליף בין מרן הגרמ"ד שליט"א לבן אחיו הג"ר אברהם יהושע שליט"א שכך קיבל את משלחת 'עוז והדר'?

ציבור
הודעות: 500
הצטרף: א' ינואר 01, 2012 4:02 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי ציבור » ה' אפריל 19, 2012 12:27 am

הנאמן בפקדונו כתב:האם יש משהו שלא התקבל ע"י גדולי ישראל???

מאן דהוא השמיע באוזני הקלטה של רבי דוד סולוביצ'יק שליט"א בו הוא תוקף בחריפות חסרת פשרות את א' מגדולי המכונים התורניים ממלכות התורה שבדורנו. על העטרה שנטלו לעצמם כאילו רק הספרים שבהוצאתם הם הם גופי התורה וכו' וכו'. האם מישהו מכיר על עוד גדול שכך ענה להם בפניהם, או שמא רובם ככולם נענו להזמנתם ובאו לכנסיהם???


מעשה לסתור

הנאמן בפקדונו
הודעות: 364
הצטרף: ב' ינואר 02, 2012 11:39 am

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי הנאמן בפקדונו » ה' אפריל 19, 2012 1:15 pm

בזכרוני מונח על רבי דוד, אולי אני טועה. אין זה נפק"מ מבחינתי.

אין זה לסתור כלל וכלל, התכוונתי כי על אף שהדבר נתקבל אצל גדולי ישראל, הוא לא היסס מלומר את דעתו דעת תורה, וכידוע שאין משוא פנים לפניו, והוא לא התייחס לכך שזה נתקבל אצל כל גדולי ישראל.

למאי_נמ?
הודעות: 784
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: אור החיים - מהדורת מוסד הרב קוק

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ה' אפריל 04, 2013 6:59 am



חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: איקטורין, באמונתו ו־ 36 אורחים