פורום אוצר החכמה

גם הוא כותב בד"כ אהמ"ר, ראה בס' זה ובספרו מימר חיים. כנר' כאן נשמטה הה' בדפוס.

ייש"כ על זה ועל המקור ששאלתי באשכול סמוך. ינוחו ברכות על ראשך.

ר' יצחק עראמה כתב בפתיחת פירושו למגילת רות:

"התורה האלהית נפלאת היא ורחוקה מאד במדרגת ספוריה מדרכי שאר הספרים, ודברי שאר הדתות בכל ספוריהם במה שהוא, שת"ת אין השקפתה אל הגדת הספור ההוא והודעתו לבד רק אל עניינים נפלאים"

כמובן כוונתו ז"ל אל התורה, אך האם נכון לפענח זאת כך: 'תלמוד תורה'? לשונית זה לא מסתדר.
מה הסבירות שראשי תיבות אלו הן אולי ראשי תיבות של 'תורה תמימה'?
[כך בכתב יד. בעוז והדר הגדילו לעשות ופשוט מחקו את ראשי התיבות ובמקומם כתבו 'תורה'...].

ארזי הלבנון כתב:ר' יצחק עראמה כתב בפתיחת פירושו למגילת רות:

"התורה האלהית נפלאת היא ורחוקה מאד במדרגת ספוריה מדרכי שאר הספרים, ודברי שאר הדתות בכל ספוריהם במה שהוא, שת"ת אין השקפתה אל הגדת הספור ההוא והודעתו לבד רק אל עניינים נפלאים"

כמובן כוונתו ז"ל אל התורה, אך האם נכון לפענח זאת כך: 'תלמוד תורה'? לשונית זה לא מסתדר.
מה הסבירות שראשי תיבות אלו הן אולי ראשי תיבות של 'תורה תמימה'?
[כך בכתב יד. בעוז והדר הגדילו לעשות ופשוט מחקו את ראשי התיבות ובמקומם כתבו 'תורה'...].

סבירות גבוהה לענ"ד, שכן ר' יצחק משתמש בסגנון זה ('תורה תמימה') במקומות נוספים, למשל בפרשת יתרו שער מג:

שבענו מטובך כתב:

ארזי הלבנון כתב:ר' יצחק עראמה כתב בפתיחת פירושו למגילת רות:

"התורה האלהית נפלאת היא ורחוקה מאד במדרגת ספוריה מדרכי שאר הספרים, ודברי שאר הדתות בכל ספוריהם במה שהוא, שת"ת אין השקפתה אל הגדת הספור ההוא והודעתו לבד רק אל עניינים נפלאים"

כמובן כוונתו ז"ל אל התורה, אך האם נכון לפענח זאת כך: 'תלמוד תורה'? לשונית זה לא מסתדר.
מה הסבירות שראשי תיבות אלו הן אולי ראשי תיבות של 'תורה תמימה'?
[כך בכתב יד. בעוז והדר הגדילו לעשות ופשוט מחקו את ראשי התיבות ובמקומם כתבו 'תורה'...].

סבירות גבוהה לענ"ד, שכן ר' יצחק משתמש בסגנון זה ('תורה תמימה') במקומות נוספים, למשל בפרשת יתרו שער מג:

עקדה.JPG

תודה. אך לכאורה אינו מופיע עוד מלבד בפרשת יתרו, וגם לא בסגנון הזה.
כך שאיני יודע אם ניתן להוכיח מכך שזו כוונתו גם בהקדמתו למגילת רות.

ארזי הלבנון כתב:ר' יצחק עראמה כתב בפתיחת פירושו למגילת רות:

"התורה האלהית נפלאת היא ורחוקה מאד במדרגת ספוריה מדרכי שאר הספרים, ודברי שאר הדתות בכל ספוריהם במה שהוא, שת"ת אין השקפתה אל הגדת הספור ההוא והודעתו לבד רק אל עניינים נפלאים"

כמובן כוונתו ז"ל אל התורה, אך האם נכון לפענח זאת כך: 'תלמוד תורה'? לשונית זה לא מסתדר.
מה הסבירות שראשי תיבות אלו הן אולי ראשי תיבות של 'תורה תמימה'?
[כך בכתב יד. בעוז והדר הגדילו לעשות ופשוט מחקו את ראשי התיבות ובמקומם כתבו 'תורה'...].

האם ייתכן לפתור זאת כמקובל - תלמוד תורה, ולשון המשך המשפט בנקבה נסוב על ה'תורה' (ולא על ה'תלמוד' כמקובל)? האם מצאנו מי שנקט בלשון כזו?

חכם אשכנזי משנות השי"ן ששמו "ריא"ל". מי הוא?
יישר כוח

ושא_נס כתב:חכם אשכנזי משנות השי"ן ששמו "ריא"ל". מי הוא?
יישר כוח

אולי רבי יהודה אריה לייב, אבל זה מאוד נפוץ, צריך יותר פרטים. [בימים ההם לא היו כ"כ שמות משפחה].

אולי המהר"ל מפראג?

להעיר שגם האריז"ל מתואר בכמה מקורות בתואר ריא"ל

ייש"כ כל המשיבים, אך לצערי לא התקדמתי.
מדובר באחרון שכתב כפי הנראה חידושים על מסכתות מן התלמוד.

ושא_נס כתב:ייש"כ כל המשיבים, אך לצערי לא התקדמתי.
מדובר באחרון שכתב כפי הנראה חידושים על מסכתות מן התלמוד.

ככל שתקמץ בנתינת פרטים על המקור שמביא את 'ריא"ל', הסיכויים להיענות חלשים יותר.

ארזי הלבנון כתב:

ארזי הלבנון כתב:ר' יצחק עראמה כתב בפתיחת פירושו למגילת רות:

"התורה האלהית נפלאת היא ורחוקה מאד במדרגת ספוריה מדרכי שאר הספרים, ודברי שאר הדתות בכל ספוריהם במה שהוא, שת"ת אין השקפתה אל הגדת הספור ההוא והודעתו לבד רק אל עניינים נפלאים"

כמובן כוונתו ז"ל אל התורה, אך האם נכון לפענח זאת כך: 'תלמוד תורה'? לשונית זה לא מסתדר.
מה הסבירות שראשי תיבות אלו הן אולי ראשי תיבות של 'תורה תמימה'?
[כך בכתב יד. בעוז והדר הגדילו לעשות ופשוט מחקו את ראשי התיבות ובמקומם כתבו 'תורה'...].

האם ייתכן לפתור זאת כמקובל - תלמוד תורה, ולשון המשך המשפט בנקבה נסוב על ה'תורה' (ולא על ה'תלמוד' כמקובל)? האם מצאנו מי שנקט בלשון כזו?

בכתב יד כתוב - ללא ראשי תיבות - "שתורתנו הקדושה' (תודה לרב 'שבע' שפענח). אלא שהרב שמחה חסידה לא סמך ידיו על כתה"י הזה. ועדיין, נראה שהכיוון הוא ככתה"י. על כן, נראה שראשי התיבות הן: שתורתנו תתעלה.

האם מצאנו שאומרים 'התורה תתעלה'?
יותר נראה שבמקום ת"ת צ"ל ת"ה, והפענוח כבכתה"י.

מה שנכון נכון כתב:האם מצאנו שאומרים 'התורה תתעלה'?
יותר נראה שבמקום ת"ת צ"ל ת"ה, והפענוח כבכתה"י.

בשער ז ושער עב מופיע 'התורה האלוקית שתתעלה'.

תודה. (אעפ"כ לענ"ד מסתבר כנ"ל).
חיפוש באוצר מעלה שלשון זו מצויה בפרט אצל חכמי מרוקו.

מה שנכון נכון כתב:תודה. (אעפ"כ לענ"ד מסתבר כנ"ל).
חיפוש באוצר מעלה שלשון זו מצויה בפרט אצל חכמי מרוקו.

בתחילה סברתי כך.
כאמור, לפניי יש את מהדורות עקי"צ השונות, ואת מהדורת הרב שמחה חסידה. בשיחה עמו בע"פ סיפר לי שבתחילה ההדיר את פירושו לפי כת"י אחד, אך כעבור זמן מצא כת"י מדוייק יותר, ועל פיו הוציא את מהדורתו מחדש, והדגיש שלא ראה לנכון לציין לשינו"ס בגלל ודאותו בכתב יד זה שהוא המדוייק בהחלט.
ראיתי את כתה"י וברור ללא ספק שהר"ת הן שת"ת, כפי שכתב גם הרב חסידה.
האם בכל זאת לדעתך יש לפתוח את הר"ת בשונה מן האותיות הללו? האם הסבירות שפתיחת 'שתורתנו תתעלה' היא נמוכה?

---
אציין כאן את האבסורד הגדול, שמהדיר עקי"צ בעוז והדר הדגיש שעקי"צ על רות הוא מהרב חסידה, ואעפ"כ איפה שלא הסתדר - כתב אחרת ממנו. וגם איפה שכן הסתדר - כתב אחרת... ועוד הרבה יש לי להעיר על מהדורה זו. (אם כי חייבים להם הכרת הטוב על הנעימות בלימוד כעת. אך בבירור ניתן לומר - כשקשה להבין את העקי"צ אני בהחלט לא סומך על גרסתם אלא רואה את כתה"י או מהדו"ק, והפלא ופלא - הבדלים תהומיים בינם לבין עוז והדר. ואין כאן מקומו, ועוד חזון למועד אי"ה).

החכם ארזי הלבנון נר"ו
כצופה מן הצד בלבד אנכי הפעוט מתפעל ומתרשם מאד מרצונך בדיוק ובשלמות, וטרחתך הרבה בפרט אחד בלבד מלמדת הרבה על מלאכתך הכללית.
ירבו כמותך. יישר כחך.

בהגהות וחי' הגריעב"ץ עמס' גיטין ס. הא דרבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא, נ"ל ספר של ע"ת וחכמת האמת הוא שאנו קורין קבלה וכו' ומסיים: ואין זה אגדה של סיפורי מעשיות שנקראו הגדה שה"א ע"כ

מהו הר"ת של ע"ת? ומהו שה"א?

מיללער כתב:בהגהות וחי' הגריעב"ץ עמס' גיטין ס. הא דרבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא, נ"ל ספר של ע"ת וחכמת האמת הוא שאנו קורין קבלה וכו' ומסיים: ואין זה אגדה של סיפורי מעשיות שנקראו הגדה שה"א ע"כ

מהו הר"ת של ע"ת? ומהו שה"א?

הגהות יעב"ץ יש לבדוק תמיד במהדורת וגשל. שם:

שבענו מטובך כתב:

מיללער כתב:בהגהות וחי' הגריעב"ץ עמס' גיטין ס. הא דרבי יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא, נ"ל ספר של ע"ת וחכמת האמת הוא שאנו קורין קבלה וכו' ומסיים: ואין זה אגדה של סיפורי מעשיות שנקראו הגדה שה"א ע"כ

מהו הר"ת של ע"ת? ומהו שה"א?

הגהות יעב"ץ יש לבדוק תמיד במהדורת וגשל. שם:

יעבץ.JPG

יישר כח, התיקונים הם עפ"י כתב יד, או מסברא?

אני רואה שיש בה אריכות לשונו מה שאינו נמצא במהדורות הישנות, ונראה שהיה להם מקור שונה להגהותיו.

לפי ידיעתי, הם הדפיסו את הגהות יעב"ץ מתוך כתב היד.

וילנא הדפיסו מגליון ש"ס שלו.
ווגשל הדפיסו מכתב יד קולן של סופרים.

קטע מספר אליה רבה או"ח סי' ת"ק

מי הוא הספר ש"ל שמעתיק ממנה פירוש על משקל בשר במים? ומה הוא 'ספר תניא' שמביא ממנה אח"כ שגם הוא כתב כן

מיללער כתב:קטע מספר אליה רבה או"ח סי' ת"ק

מי הוא הספר ש"ל שמעתיק ממנה פירוש על משקל בשר במים? ומה הוא 'ספר תניא' שמביא ממנה אח"כ שגם הוא כתב כן

שבלי לקט.
תניא הידוע.

מה שנכון נכון כתב:

מיללער כתב:קטע מספר אליה רבה או"ח סי' ת"ק

מי הוא הספר ש"ל שמעתיק ממנה פירוש על משקל בשר במים? ומה הוא 'ספר תניא' שמביא ממנה אח"כ שגם הוא כתב כן

שבלי לקט.
תניא הידוע.

תודה

בקובץ קבוצי אפרים שנה א חוברת א עמ' 6 (מי בדיוק הכותב? העורך?)
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =8&hilite=:

"ובאבות דרבי נתן פרק י"ז משנה ז' איתא: וכל מעשיך יהיו לשם שמים - לשם תורה. ע"י? ר"א? ד"א? ויה"ק [=ויד הקטנה] הלכות דעות פרק ב'".

יש לקרוא "עיין" או שמא "ע"י" והוא ר"ת של משהו? מה כונתו בכותבו "ר"א"? "ד"א"?

ייש"כ

שברי לוחות כתב:אגב אורחא ראיתי לציין לספר באוצר החכמה שרק היום נודעתי על קיומו

בשם פנקס נוטריקון וראשי תיבות ממוחשבים
ספר מוזר קצת, אבל אוצר בלום של ראשי תיבות ופענוחיהם

באמת מה ענינו של ספר זה?
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?198603&lang=eng&pageid=19860300001

דוב גרין כתב:

שברי לוחות כתב:אגב אורחא ראיתי לציין לספר באוצר החכמה שרק היום נודעתי על קיומו

בשם פנקס נוטריקון וראשי תיבות ממוחשבים
ספר מוזר קצת, אבל אוצר בלום של ראשי תיבות ופענוחיהם

באמת מה ענינו של ספר זה?
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?198603&lang=eng&pageid=19860300001

נראה שהוא בנוי מעשיית ראשי תיבות מרשימת הספרים שבאוצר החכמה ופענוחם, ותל"מ.

אם כך אפשר להדפיס עוד כמה כרכים לפי אוצר הספרים של בן יעקב, ובית עקד ספרים, ומפעל הביבליוגרפיה, וקטלוג הספריה הלאומית, ועוד ועוד. אפילו עם שינויי נוסחאות ומקבילות, כמובן היכן שיש סתירות בין קטלוג לקטלוג ובין רושם לרושם.
ועל הדרך אפשר להכין רשימה של ספרים שהם בני מילה אחת בלבד, מדוע יגרע חלקם?

ושא_נס כתב:ועל הדרך אפשר להכין רשימה של ספרים שהם בני מילה אחת בלבד, מדוע יגרע חלקם?

הוא כולל גם את אלו.
---
לפעמים אפשר להעזר בו ע"מ לברר אם ספר מסוים היה באוצר והוסר.

בספר פסקי תשובות סימן תרל הערה 9

"ובס' חו"ב נסתפק דאולי צריך להיות תוך ז' טפחים כדי שיהיה עומד מרובה על הפרוץ בדופן זה, ואם עושה צורת הפתח בין דופן זה לאחד מב' הדפנות דעריבן לכו"ע יועיל"

חשבתי חיים וברכה, אך בעניותי לא מצאתיו בפנים

חדושים וביאורים לר"ח גריינמן.

מה שנכון נכון כתב:חדושים וביאורים לר"ח גריינמן.

יישר כח גדול!

לצערי אינו באוצר...

ארזי הלבנון כתב:לצערי אינו באוצר...

אבל ישנו בפורום של האוצר.

מה שנכון נכון כתב:

ארזי הלבנון כתב:לצערי אינו באוצר...

אבל ישנו בפורום של האוצר.

שוב יישר כח גדול, אך לצערי סוכה לא בנמצא

ארזי הלבנון כתב:שוב יישר כח גדול, אך לצערי סוכה לא בנמצא

נמצא. "יב-כ ר"ה-חגיגה".

מה שנכון נכון כתב:

ארזי הלבנון כתב:שוב יישר כח גדול, אך לצערי סוכה לא בנמצא

נמצא. "יב-כ ר"ה-חגיגה".

המון תודה!

אשמח לקבל עזרה בפתיחת הר"ת ומציאת המראי מקומות - לקט הקמח החדש [סי קכח, צו]
עי׳ סה״מ סדר העבודה ורמב״ם נשיאת כפים (פי"ד הי"ד), ודו״ק.

יהודה בן יעקב כתב:אשמח לקבל עזרה בפתיחת הר"ת ומציאת המראי מקומות - לקט הקמח החדש [סי קכח, צו]
עי׳ סה״מ סדר העבודה

לכאורה [עי' שם בס"ק ב (עמ' 199 סוף טור א)]