פורום אוצר החכמה

בחידושי אנשי שם במרדכי יבמות מובאים כמה דברים בשם ד"ת. האם הכוונה ל'דפוס תוגרמה'? ואם כן, איזה דפוס מדובר?

דרך תמים - נדפס בקובץ תמת ישרים שבו כלול שו"ת אהלי תם, ושם יש מדור דרך תמים והוא הגהות על הרי"ף והמרדכי (נסוב על דפוס הרי"ף סביוניטה שי"ג)

זה המקור להגהה אחת בחידושי אנשי שם על הרי"ף ור"ן פרק כל שעה.
האם ידוע למישהו פיענוח הר"ת וזיהוי של בעל ההגהה?

הגהה זו מקורה בדרך תמים (בתוך: תמת ישרים). וכבר כתב רבי בנימין מוטאל בהקדמת הספר, שההגהות החתומות "ממ"ר א"ב ד"ל ז"ל", הן של רבי תם אבן-יחיא "ולא נתברר כוונת חתימתו בראשי תיבות אלו".

יישר כח גדול!

מהו ספר ק"א המובא בתויו"ט נגעים פרק יד משנה ט

חיימקה כתב:מהו ספר ק"א המובא בתויו"ט נגעים פרק יד משנה ט

אולי קרבן אהרן, ראה לעיל משנה ב'.
[ואולי כוונתו לספר "מקנה אברם", ראה לעיל פרק ד' משנה א'].

בפשיטות המכוון לספר קרבן אהרן
ואני מעתיק לשונו מהקיים אצלי, לא מוגה ולא מלוטש, ואפשר להתמקם לפי הלשון בתורת כהנים
"על מצחו. דעל משמע היותר עליון שבגופו כיון דמשמע עליון והוא בלי הצטרפות ##א"כ הוא היותר עליון והוא מצאו" (אין לי ידיעה מה מורות הסולמיות).
בזכרוני שהרב תוספת יום טוב מזכיר ספר קרבן אהרן יחסית לא מעט, ואם מביאו כבר במהדורה ראשונה של תוספת יום טוב, היה זה שנים מעטות ממש אחר שנדפס קרבן אהרן לראשונה.

ושא_נס כתב:בפשיטות המכוון לספר קרבן אהרן
... בזכרוני שהרב תוספת יום טוב מזכיר ספר קרבן אהרן יחסית לא מעט, ואם מביאו כבר במהדורה ראשונה של תוספת יום טוב, היה זה שנים מעטות ממש אחר שנדפס קרבן אהרן לראשונה.

התוי"ט באמת מביא את הקרבן אהרן הרבה, וראה תוי"ט בבא בתרא פ"ח מ"א, ד"ה והאיש את אשתו (השני) שכתב: "ומקרוב נקרב ספר קרבן אהרן והוא ביאור נחמד אף נעים לכל ברייתות דתורת כהנים". וכן ראה נגעים פ"א מ"ד (ד"ה רבי דוסא), פי"ד מ"ה (ד"ה נשפך), ועוד.
ומסתבר כדבריך שכוונת התוי"ט כאן לס' קרבן אהרן, כי מש"כ התוי"ט כאן בפי"ד משנה ט' (ד"ה תנוך) "וגם בזה לא יכולתי לעיין בספר ק"א מפני שכשכתבתי זה לא היה בידי", דומה למש"כ לעיל פ"ח מ"ז (סוף ד"ה הרי אלו): "ואין כעת בידי ספר קרבן אהרן לעיין בו מה שפירש הוא על זאת הברייתא דת"כ".

ושא_נס כתב:ואני מעתיק לשונו מהקיים אצלי, לא מוגה ולא מלוטש, ואפשר להתמקם לפי הלשון בתורת כהנים
"על מצחו. דעל משמע היותר עליון שבגופו כיון דמשמע עליון והוא בלי הצטרפות ##א"כ הוא היותר עליון והוא מצאו" (אין לי ידיעה מה מורות הסולמיות).

הלשון שהעתקת שייך לעיל נגעים פי"ד מ"א בתוי"ט (ד"ה לאחר ידו של מצורע וי"א על מצחו), ואינו שייך למה שביקש חיימקה על מש"כ התוי"ט בנגעים פי"ד משנה ט' (ד"ה תנוך): "וגם בזה לא יכולתי לעיין בספר ק"א מפני שכשכתבתי זה לא היה בידי".

[הקטע שכנראה נוגע לנגעים פי"ד מ"ט, (ד"ה תנוך), עיין קרבן אהרן, פרשת מצורע, פרק ג', (אות ה'), דפוס ויניציאה שס"ט, דף קי"ד ע"ב].

ייש"כ גדול לכל המסייעים - רק לציין שמספרי העמודים בדפוס ונציה מבולבלים לגמרי - עכ"פ ע"פ ציון הפרק והאות אפשר להסתדר.

מי יכול לפענח מילה זה "בגוה"ש"
ולהלן הציטוט השלימה: גמח"ט לשנת בריאות שיבה טובה ברכה והצלחה ושלום ישראל בגוה"ש.

בגאולה השלימה
אהרונסון?

שברי לוחות כתב:בגאולה השלימה
אהרונסון?

כן זה אהרונסון.

אם כך זה אכן בגאולה השלימה

שברי לוחות כתב:אם כך זה אכן בגאולה השלימה

זה מעניין כי הו' לא במקום אם כן.

מי יכול לפענח תיבת "ובהפ"מ"
להלן ציטוט השלימה: איברא דקצת קשה - לענין חמץ בפסח דלא מהני ס', יש שתי דעות אי ריחא מילתא, עיין או"ח (ריש סימן תמ"ז) ויו"ד (סימן ק"ח) ובהפ"מ פסקינן דלא הוי אף משהו. (שו"ת חלקת יעקב יו"ד כ"א).

ובהפסד מרובה? איני בקי בעניין. אולי פרי מגדים? צריך לבדוק יותר לעומק כמובן.

ושא_נס כתב:ובהפסד מרובה? איני בקי בעניין. אולי פרי מגדים? צריך לבדוק יותר לעומק כמובן.

תודה רבה. צדקת הפסד מרובה

למב"ע
להלן הציטוט המלא: ונוכחתי שרוב הגאונים וצדיקים שלא הדפיסו ספרם בחיים, אח"כ הדפיסום יוצאי חלציהם למב"ע אם היו סוחרים לא היו יכולים לסדר הכתבי יד.

כנראה, לא מיבעיא
ויש לבדוק המשך הציטוט

שברי לוחות כתב:כנראה, לא מיבעיא
ויש לבדוק המשך הציטוט

ייש"כ נראה מתאים.

ספר בשם מ"א, חוץ מהמג"א. (מובא בכנה"ג שקדם לו).

לא נ"ל שזו הכוונה, אבל יש ספר בשם משיח אלמים לאחד מחכמי תוניס (כמדומני) על רש"י עה"ת

הבטחתי כתב:ספר בשם מ"א, חוץ מהמג"א. (מובא בכנה"ג שקדם לו).

כדאי תמיד להביא ציטוט מלא.
כנראה מגן אברהם לר' אברהם מוטאל. מובא הרבה בכנה"ג בעיקר באה"ע. וראה שה"ג בערכו. לא נדפס.

דורש מבקש כתב:למב"ע
להלן הציטוט המלא: ונוכחתי שרוב הגאונים וצדיקים שלא הדפיסו ספרם בחיים, אח"כ הדפיסום יוצאי חלציהם למב"ע אם היו סוחרים לא היו יכולים לסדר הכתבי יד.

אולי: למנוחתם בעדן

הבטחתי כתב:ספר בשם מ"א, חוץ מהמג"א. (מובא בכנה"ג שקדם לו).

אולי מאורי אור לרבי אהרן ווירמש

מה שנכון נכון כתב:

הבטחתי כתב:ספר בשם מ"א, חוץ מהמג"א. (מובא בכנה"ג שקדם לו).

כדאי תמיד להביא ציטוט מלא.
כנראה מגן אברהם לר' אברהם מוטאל. מובא הרבה בכנה"ג בעיקר באה"ע. וראה שה"ג בערכו. לא נדפס.

זה הלשון (כנה"ג אבן העזר סימן יז הגהות בית יוסף אות תק"א, גבי דיני מים שאין להם סוף
לא בעינן ששהא עליו שיעור כדי שתצא נפשו אלא כשלא פלטו, אבל אם פלטו הים וראהו מת והכירוהו אין צורך לזה, וזה ברור. מ"א
בשה"ג כתב שהחיבור של ר"א מוטאל הוא על הל' גיטין, יתכן שהיה שם גם קצת מעניינים אלו.

בכוונה הדגשתי שהכנה"ג מביאו הרבה 'בעיקר באה"ע', והמחפש יראה שלא רק בהלכות גיטין ממש, וכן יש קצת גם בעניני חלקי השו"ע האחרים, ולכן אין בעיה להניח שהכונה לספר זה.

מצאתי בגליון כת"י (מקום ותקופת כתיבת הדברים: סוף שנות הת"ר, בהונגריה):

פסחים דף ל"ח ב'. עיין שם דר' אליעזר אמר הלכה למשה מסיני. ועיין רבינו חננאל שם, דסתם משנה בכל מקום – הלכה למשה מסיני, נשמע מזה. ועיין ת"י בפתיח[ה] לס' ז"י.

לא ברור במאה אחוז אם לפענח לבסוף "ז"י" או "ב"י" או "ד"י". אלא שיותר נראה כז"י.
האם יש למישהו מושג למה התכוון לציין?

לפי הענין היה מתאים ת"י = ח"י (חוות יאיר) בפתיחה לסימן קצב. יש אפשרות להסתדר עם ההמשך...?

קאצ'קלה כתב:מצאתי בגליון כת"י (מקום ותקופת כתיבת הדברים: סוף שנות הת"ר, בהונגריה):

פסחים דף ל"ח ב'. עיין שם דר' אליעזר אמר הלכה למשה מסיני. ועיין רבינו חננאל שם, דסתם משנה בכל מקום – הלכה למשה מסיני, נשמע מזה. ועיין ת"י בפתיח[ה] לס' ז"י.

לא ברור במאה אחוז אם לפענח לבסוף "ז"י" או "ב"י" או "ד"י". אלא שיותר נראה כז"י.
האם יש למישהו מושג למה התכוון לציין?

תפארת ישראל, זרע ישראל

פרשת_דרכים כתב:תפארת ישראל, זרע ישראל

ייש"כ. מסתבר כדבריך, הגם שבהקדמה לזרע ישראל רק 'רמז' לענין זה, ולא האריך בענין כפי שהיה מתבקש.

מהו הספר גב"ש? צריך להיות פירוש על הפיוטים והתפילות, מזמן הראשונים. יכול להיות שלא נדפס עדיין.

בפירוש בנין יהושע על אבות דר"ן (בש"ס וילנא סוף כרך ע"ז עדיות הוריות) פ"ו ה"ב ד"ה הלך הוא ובנו כתב בזה"ל: כ"כ בגליון הש"ס של הגאון הבקי מורי"ב נ"י ב"ה ש"ש עכ"ל

הכוונה כמובן אל גליונות הגאון רבי ישעי' ברלין (פיק) במסורת הש"ס אבל מה הר"ת של ב"ה ש"ש

א' זעירא כתב:מהו הספר גב"ש? צריך להיות פירוש על הפיוטים והתפילות, מזמן הראשונים. יכול להיות שלא נדפס עדיין.

תוכל לציין היכן ראית שהביאוהו?

מיללער כתב:בפירוש בנין יהושע על אבות דר"ן (בש"ס וילנא סוף כרך ע"ז עדיות הוריות) פ"ו ה"ב ד"ה הלך הוא ובנו כתב בזה"ל: כ"כ בגליון הש"ס של הגאון הבקי מורי"ב נ"י ב"ה ש"ש עכ"ל

הכוונה כמובן אל גליונות הגאון רבי ישעי' ברלין (פיק) במסורת הש"ס אבל מה הר"ת של ב"ה ש"

אולי בעל המחבר שאילת שלום (ספרו על שאילתות דרב אחאי גאון)

אישצפת כתב:

מיללער כתב:בפירוש בנין יהושע על אבות דר"ן (בש"ס וילנא סוף כרך ע"ז עדיות הוריות) פ"ו ה"ב ד"ה הלך הוא ובנו כתב בזה"ל: כ"כ בגליון הש"ס של הגאון הבקי מורי"ב נ"י ב"ה ש"ש עכ"ל

הכוונה כמובן אל גליונות הגאון רבי ישעי' ברלין (פיק) במסורת הש"ס אבל מה הר"ת של ב"ה ש"

אולי בעל המחבר שאילת שלום (ספרו על שאילתות דרב אחאי גאון)

לכאורה צודק מעלתו - יישר כחך

ץ

אישצפת כתב:

א' זעירא כתב:מהו הספר גב"ש? צריך להיות פירוש על הפיוטים והתפילות, מזמן הראשונים. יכול להיות שלא נדפס עדיין.

תוכל לציין היכן ראית שהביאוהו?

אולי גבירול שלמה. כידוע פעם היו מכנים שם הספר על שם המחבר ללא תואר מקדים ולדוגמא מה שאנחנו קוראים 'שו"ת הרמ"ע מפאנו' נקרא בדורות קודמים 'תשובות מנחם עזריה'.

אישצפת כתב:

אישצפת כתב:

א' זעירא כתב:מהו הספר גב"ש? צריך להיות פירוש על הפיוטים והתפילות, מזמן הראשונים. יכול להיות שלא נדפס עדיין.

תוכל לציין היכן ראית שהביאוהו?

אולי גבירול שלמה. כידוע פעם היו מכנים שם הספר על שם המחבר ללא תואר מקדים ולדוגמא מה שאנחנו קוראים 'שו"ת הרמ"ע מפאנו' נקרא בדורות קודמים 'תשובות מנחם עזריה'.

אבל לא כתבו כך על ר"ש אבן גבירול (לאו דווקא בגלל כבוד אלא כי לא היה נהוג כן)