הודעהעל ידי לענין » ה' אוגוסט 16, 2018 9:20 pm
במענה לדברי הרב אוצר החכמה -
הנקודה היא שיש כאן 'שפראך' מסוים שאמור לשקף מהלך של 'בית מדרש' מסוים, ואילו בפועל, כלום, אין.
רצוני לומר, קח כל בית מדרש שהוא, יהיה זה תלמידי בריסק, או הר המור, או תולדות אהרן. בכולם, בכל כתביהם, ובפרט ובפרט במה שבא לבטא את ההשקפות שלהם, את משנתם הסדורה, אתה תראה כמו חוט השני עוברים להם ביטויים מסויימים, לשונות מיוחדים, וכדומה, וכמובן למבינים.
[למשל יומן טאלנא, הניחוח הגוראי נודף ממנו למרחקים... בדרשות משמר הלוי תמצא את המילים 'השקפה הטהורה' כמו בשאר דרשות דגל התורה, אצל מוהרא"ש תמצא את אותם מטבעות לשון שיאמר הרב ארוש... למרות המרחק העצום בין התלמידים לדורותיהם עדיין הניחוח שוה אצל כולם, בחב"ד, בברסלב, איפה שתרצה.
ואילו כאן, מטבעות הלשון בהם משתמש תדיר (!!!) קול התור, 'מצות הרחבה', 'יעודים', 'שבע חכמות' 'הקמת אנשי אמנה', ועוד ועוד כמוהם מאות רבות, כידוע למעיין בקול התור אפילו בקופיא, כולם (!!!) אין להם זכר קלוש כל שהוא דכל שהוא בשאר כתבי התלמידים משום תקופה שהיא! כל השיטה הזאת של עבודה על פי גימטריות סבוכות, שקול התורה מעיד שבהם השתמשו מייסדי היישוב להכריע בכל דבר, אין להם חלק וגורל אלא אך ורק בכתבי ריבלינים!
דבר זה לא אומר דרשני, זה פשוט אומר שהבית מדרש הריבליני היה עצמאי לגמרי לגמרי, הם אכן נתלו בדברי הגר"א וייחסו אותם אליו, אך אף אחד משאר תלמידי הגר"א לא היה בכלל בכיוון ובסגנון שלהם [וזה מראה שלא היתה להם איזה מסורת סודית מהגר"א שהחליט לגלות רק להם, אלא הדרך היא עצמאית שלהם, שהיו גדולי עולם, ומנוחתם כבוד].
בתקוה שהובנתי [אין כאן ראיות כחכמת התשבורת, אך הבחנה בהירה מאד למי שמתמצא].
