פורום אוצר החכמה

הפרי מגדים כותב כמה פעמים בספרו פמ"ג על יו"ד לשונות המשתמעים לכך שהמהדורה אשר בידינו הוא הוא המהדורא בתרא והיה לו מהדורה קמא, ואולי זוהי הסיבה לכך שכידוע דבריו ביורה דעה יותר ברי השגה מאשר באו"ח ששם לא היה לו או לא נדפס מהדורה בתרא,האם מישהו יודע מקורות לכך?

בסוף הלכות פסח כותב הפמ"ג: סיימתיו מהדורא קמא וכו' יום א' כ"ג לחודש אדר שנת כי קרוב יום גאולה וישועה לפ"ק וכך בסוף ההקדמה כתב: ועתה חותם שנית ד' ימים לחודש הנ"ל, התקמ"ג. ואילו בסוף הלכות ר"ח נכתב: סיימתיו ב' חה"מ סוכות התקמ"ד. ומכאן הביאו שגם באו"ח שנה פרקו וכתיבתו.

כתה"י של מהדורה קמא על הלכות פסחים קיים עדיין.

מה ראיה מהל' ר"ח? אולי לא כתבן עד אז?

הראיה מההקדמה ומהל' פסח. (בשני המקומות כותב מפורש שכתב פעמיים)

לשם מה צריך ראיה אם כתה"י המקורי על הלכות פסח קיים בספריית הבודליינה באוקספורד הגדולה, קטלוג נויבאואר 1/751. ‫בשער: "נכתב פה ק"ק ברלין בשנת ... התקל"ו". ‬

בספרים שונים ראיתי בשימת לב שרשמו את תאריך פטירתו ל-י' אייר-מחר, ואילו בספרים אחרים רשמו לנכון את תאריך הפטירה ל-ד 'אייר. למי פתרונים.

ב"ה

אצל מרדכי גנוט, "המודיע", י"ג אלול תש"ן, עמ' ג', כתוב שנפטר בי' באייר, אך ברוב המקומות כתוב ד' באייר. כך מופיע בהערות בערכו בויקיפדיה.

בערכו בויקישיבה נכתב כ"ד או י', וייתכן שהחליפו ד' בכ"ד.

מתוך מבוא ל"ראש יוסף" על חולין מהדורת מכון י-ם:

יש מחלוקת בנושא
אך בלוח עיתים לבינה(שיחסית מדויק) הביא שנפטר בי' באייר

ישיבע בוחער כתב:יש מחלוקת בנושא
אך בלוח עיתים לבינה(שיחסית מדויק) הביא שנפטר בי' באייר

אם איננו טועה הרי שעתים לבינה מביאים את עיקרי היארצייט מדבר בעתו, כך שלדידי אי"ז עוד הוכחה שהיא"צ הוא י' אייר.
אגב מעניין מאוד מהו היום האמיתי, כי בספר מועדי ה' לברכה עמוד קלז הביא משם פלוני ?- שיש איזה סימן שיום היארצייט של הפמ"ג דהיינו ד' אייר חל באותו יום של היא"צ של משרע"ה דהיינו ז' אדר.
חו"ר הפורום הבקיאים בענין זה יחשבו נא לנכון אם אותו חשבון חל גם אם היארצייט הוא בי' אייר וא"כ שוב אין לנו הוכחה.

-------------

המו"ל של תיבת גמא החדש עה"ת מק"ס כתב במדור 'רשות הרבים' דיתד, אמש יום ג', שיש הוכחות על י' אייר (והניח שם מספר טלפון שלו, ואינו תח"י להעתיקו).

08-9742472

באשל אברהם סימן ש"י:

וכן בעוד מקומות רבים בפרי מגדים "לבוב מח"ל",
ובמהדורת מכון ירושלים פתחו "מחוץ לעיר",
האם זה נכון ?
? ?

היו שני קהילות בלבוב אחד תוך חומות העיר ואחד חוץ לחומות העיר.

"מקובל, כי היהודים הראשונים בלבוב היו הקראים שבאו עם הטטרים, ואחרי הגזירות באשכנז באו לשם יהודי אשכנז והתיישבו בה. אחרי כן באו ללבוב גם יהודים מליטא, מפולין ומרוסיה. תחילה התיישבו היהודים בין חומות העיר ואסור היה ליהודי מעיר אחרת לבוא ולגור בלבוב בלי רשות מאת הפרנסים. ומה עשו? התיישבו מחוץ לחומה, והיו שתי קהילות: "לפנים מן החומה" ו"חוץ לחומה".
מתוך מאמרו של א.מ. הברמן על ק"ק לבוב, נמצא באתר דעת http://www.daat.ac.il/daat/history/kehilot/levov.htm

וואי זה היה זריז.. תודה !
כעת מצאתי כתוב על זה כאן

הוגה כתב:וואי זה היה זריז.. תודה !
כעת מצאתי כתוב על זה כאן

עכשיו גמרתי לתקן הודעתי וראיתי שמצאת בעצמך.

לידיעה בעלמא, קהלת לבוב מחוץ לעיר יש לה שם בפני עצמה בפולנית: Zniesnie.

מבקש עזרה בפתיחות ואגרות הפרי מגדים, הן הפתיחות כוללות ופתיחות לכל מקצוע בשו"ע

איזה מהן יצא לאור כספר בפני עצמו עם הגהות והשוואות לספרי הפרמ"ג וספרי גדולי אחרונים, ואיזה מהן מומלץ ביותר?

בתודה מראש

מיללער כתב:מבקש עזרה בפתיחות ואגרות הפרי מגדים, הן הפתיחות כוללות ופתיחות לכל מקצוע בשו"ע

איזה מהן יצא לאור כספר בפני עצמו עם הגהות והשוואות לספרי הפרמ"ג וספרי גדולי אחרונים, ואיזה מהן מומלץ ביותר?

בתודה מראש

לא יודע אם יצא ספר בפני עצמו עם השוואות וכו'
אבל בש"ע מכון ירושלים בסוף ח"א הדפיסו את זה במהדורא חדשה עם הערות פה ושם.
ובספר התשבי מהדורת מכון הרב מצליח הדפיסו את זה שוב (כיון שהפמ"ג מזכיר הרבה את התשבי) ממהדורתם, והוסיפו הערות מחכם אחר.

כה כתוב בויקי, משרי המאה:

מסופר עליו כי את מסכת חולין למד במשך עשרים שנה רצופות קודם שהתחיל לכתוב את חידושיו עליה, ורק אחרי שחזר עליה 101 פעמים והייתה שגורה על פיו עם מפרשיה, כתב את פירושו 'פרי מגדים' לחלק "יורה דעה" בשולחן ערוך.

האם זה דבר ידוע, או כשאר שרי המאה?

דיון בהשפעת הפמ"ג על המנ"ח בספר משפטיך למדני של מיכל טקוצ'ינסקי על המנ"ח, ירושלים תשף עמ' 299 ואילך.

גביר כתב:דיון בהשפעת הפמ"ג על המנ"ח בספר משפטיך למדני של מיכל טקוצ'ינסקי על המנ"ח, ירושלים תשף עמ' 299 ואילך.

מיכל עם פתח או שוא?
זכר או נקבה?

פורת יוסף (לפמ"ג) הקדמה
דברי הגרדי הצעיר יוסף בן אדוני אבי מו"ר מאיר נר"ו

היה לי פלא שהחוו"ד לא מצטט את הפמ"ג
וחשבתי שדברים בגו
עד שראיתי שבדה"ח מצטט אותו עד בלי די

מיללער כתב:מבקש עזרה בפתיחות ואגרות הפרי מגדים, הן הפתיחות כוללות ופתיחות לכל מקצוע בשו"ע

איזה מהן יצא לאור כספר בפני עצמו עם הגהות והשוואות לספרי הפרמ"ג וספרי גדולי אחרונים, ואיזה מהן מומלץ ביותר?

בתודה מראש

במהדורת הדרת קודש עשו עבודה נפלאה באגרות ופתיחות (לאו"ח).