מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
כהן
הודעות: 535
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי כהן » ו' מאי 04, 2012 5:00 pm

בספר שניתן להורדה כאן מהג"ר צבי חשין בעמ' 45 כתב שהאריכו רבים שלא נאמר הכלל שלא בשמים היא על תורת הנסתר וציטט שם מכמה ספרים ולענ"ד הוא דבר תימה [אך באמת איני יודע שום דבר בענין רק מסברא בעלמא] ובמקורות שהביא לא ראיתי הכרח לזה האם ישנם דברים יותר מפורשים בזה

בעלזער
הודעות: 342
הצטרף: ד' ינואר 25, 2012 4:22 pm

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי בעלזער » ו' מאי 04, 2012 5:08 pm

לא ראיתי את דבריו בפנים אך על פניו חייב להיות כך שבתורת הנסתר לא אמרינן תורה לא בשמים שאל"כ ביטלת את כל דברי האר"י הק' שהרי קיבל הכול מן השמים. החל מאליהו הנביא עד דרך הנשמות וכו' וכפי שכותב כל זה רח"ו זי"ע.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי חיים » ו' מאי 04, 2012 5:11 pm

התייחסות מעניינת הנוגעת קצת לנשוא האשכול בספר 'יושר דברי אמת':
קבצים מצורפים
יושר דברי אמת.PNG
יושר דברי אמת.PNG (63.27 KiB) נצפה 2275 פעמים

בעלזער
הודעות: 342
הצטרף: ד' ינואר 25, 2012 4:22 pm

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי בעלזער » ו' מאי 04, 2012 5:19 pm

מתוך קושייתו משמע שהוקשה ליה מדוע נחשב לנסתר אחר שכל אחד יכול לעיין בכתבי האר"י הק' ובהמשך כותב שאינו זוכה לדעת אלא כאשר מגיע למדרגות דוגמת האר"י.
ובאמת עצם הקושיא לכאו' אינה קשיא כל כך, שהרי לפני האר"י הק' באמת הייתה זו נסתר, ומניין לדעת כל זה.
וצ"ב בחופזי.

אורייתא!
הודעות: 561
הצטרף: ו' אפריל 29, 2011 4:31 pm

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי אורייתא! » א' מאי 06, 2012 12:02 am

בעלזער כתב:לא ראיתי את דבריו בפנים אך על פניו חייב להיות כך שבתורת הנסתר לא אמרינן תורה לא בשמים שאל"כ ביטלת את כל דברי האר"י הק' שהרי קיבל הכול מן השמים. החל מאליהו הנביא עד דרך הנשמות וכו' וכפי שכותב כל זה רח"ו זי"ע.

בתחילה יש לדעת שישנם ב' דעות בכלל בענין קבלת דברי רבינו האר"י. הראשונה היא, שכל דברי רבינו האר"י נאמרו ברוח הקודש, ע"פ אליהו הנביא זכור לטוב, והטעם שצריך לקבל פסקיו הוא משום הורו מן השמים. כ"כ הגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים ח"ב (חאו"ח סימן מז) גבי מי ששתה רביעית מים קודם סעודה וז"ל "נראה ודאי שיברך ברכה אחרונה קודם שיטול ידיו ולא יסמוך על ברכת המזון, יען כי אע"ג דיש בזה פלוגתא וקי"ל סב"ל, עם כל זה כיון דרבינו האר"י ז"ל הוא שר המסכים לברך ברכה אחרונה, כפי אשר יראו אותו מן השמים אין אומרים סב"ל במקום שיש לזה גילוי בדברי רבינו האר"י ז"ל, והיינו כי מצינו בשער טעמי המצות בפרשת עקב שכתב רבינו מהרח"ו ז"ל וכו' שפעם אחת שתיתי אני יותר מרביעית, והסתכל מורי ז"ל במצחי ואמר לי שתית מים ולא ברכת ברכה אחרונה וכו' עכ"ל [המהרח"ו ז"ל] נמצינו למדים מהך עובדא, שהורו מן השמים לרבינו האר"י ז"ל שאם שתה מים קודם סעודה, צריך לברך ברכה אחרונה ואין ברכת המזון פוטרתו וכו' וא"כ השתא כיון שרבינו האר"י ז"ל ס"ל שיברך ברכה אחרונה וכו', נמצא הכריע ע"פ מה שהורו אותו מן השמים כמאן דאמר שאין צורך לברך על המים שבתוך הסעודה וכו' הנה כי כן יש להורות בשאלה דידן דאם איקרי ושתה רביעית דיברך ברכה אחרונה וכו' כי אחרי דברי רבינו האר"י ז"ל אין לחוש לספק ברכות" וכו' עכ"ל.
ודומה לזה כתב בשו"ת רב פעלים ח"ד (חאו"ח סוס"ח) בענין אמירת ברכו דקדיש בתרא שפסק שצריך לאומרו אף בשבת, (היפך ממה שנתבאר ממרן בשו"ע (או"ח סי' קלג ס"א) והגה שם וכן בסי' רפו ס"ה) וז"ל: "ועל כן מאחר שגילה רבינו האר"י זיע"א שאמירת ברכו הקדיש בתרא חובה היא ע"פ הסוד, להכי גם באתרי שקיבלו הוראות מרן ז"ל אומרים אותו בלי פקפוק, כי נגד דברי רבינו האר"י שדבריו ברוח הקודש על פי אליהו זכור לטוב אין הולכים אחר מרן ז"ל" עכ"ל.
(אלישנא דרבינו יוסף חיים שדבריו נאמרו ברוח הקודש, לכאו' צ"ב דהנה הגמ' ביומא (ט ע"ב) "אמר רבי אבא בת קול כדתניא משמתו נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוה"ק מישראל ועדין היו משתמשין בבת קול" ע"כ. וכן בסוטה (מח ע"ב) ובסנהדרין (יא ע"א). וראה בירושלמי סוטה (פ"ג הי"ג) "משמתו וכו' פסקה וכו' אעפ"כ משתמשין היו בבת קול". וכן בתוספתא סוטה (פי"ג תוספ' ד) משמתו וכו' פסקה וכו' ואעפ"כ היו משמיעין להם על בת קול" ע"כ. וא"כ צ"ל דדברי רבינו האר"י הם בבת קול ע"פ אליהו והוא מדרגה למטה מרוה"ק כמש"כ תוס' בסנהדרין (יא ע"א ד"ה בת קול) שהוא לא הקול עצמו היוצא מן השמים, אלא מתוך הקול היוצא מן השמים יוצא קול אחר והוא הבת קול ע"כ. אך צ"ל דלא קשיא מידי כמו שהוכיח המהרח"ו ז"ל בהקדמתו לשער ההקדמות (ד"ה והנה היום אביע חידות) וז"ל "ואף אם פסקה נבואה, רוח הקודש ע"י אליהו ז"ל לא פסק". ובסו"ד כתב "הנה הדברים והחידושים עצמם אשר בחיבורי זה, יעידון יגידון וכל רואיהם יכירום כי דברים עמוקים ונפלאים כאלה אין יכולת בשכל אנושי לחברם אם לא בהשפעת רוה"ק ע"י אליהו ז"ל" עכ"ל. וכן בספר עמק המלך (הקדמה שלישית פ"ה) כתב וז"ל "ואף אם אין נביא וחוזה אחר החורבן, לא נמנע רוח אלוקים חיים רוח הקודש להיות מרחפת על הראויים אליו, כמו שמוכח מתנא דבי אליהו" וכו' ע"ש. והנראה, דזהו מש"כ הגרי"ח 'ברוח הקודש ע"פ אליהו זכור לטוב'.)
ולפ"ז ואם כך הוא - שהטעם שמקבלים את דברי רבינו האר"י, הוא כיון שכך הורו אותו מן השמים, ודבריו ברוח הקודש ע"פ אליהו ז"ל, לכאו' צ"ב שהרי הלכה היא בב"מ (נט ע"ב) לא בשמים היא ועיין בר"ן בברכות שכתב (יט ע"ב) שמה שאמרה בת הקול הוא זה: שהרי הלכה כר"א בכל מקום, כלומר בשאר המקומות הלכה כמותו, אך כאן אין הלכה כמותו, כיון שהוא חולק על רבים, ויחיד ורבים הלכה כרבים, ואין הבת קול קיימת בכה"ג. ועוד כתב שם טעם אחר שמה שיצאה בת קול הוא כדי לנסות את החכמים אם ישגיחו בה אם לאו. ובתוס' עירובין (ו ע"ב) ובב"מ (שם) כתבו שמה שיצאה בת קול הוא בשביל כבודו של ר"א שאמר תצא בת קול וכו' וכ"כ התוס' יבמות (יד ע"א ד"ה ר' יהושע היא בתי' הא') ע"כ.
ונראה לומר שיש הבדל ודנים זאת לפי מה הבת קול באה להודיענו, שאם היא באה לחלוק על דברי תורה, כמו המעשה של ר"א שמדין התורה הלכה כרבים, ובאה הבת קול לומר דהלכה כיחיד, בזה ודאי קיים ה'אין משגיחין בבת קול' שאמר רבי יהושע, אך אם הבת קול באה להכריע במקום שאנו מסופקים, צ"ל דכן משגיחין בבת קול הזאת, כמו במח' של ב"ש וב"ה שמחד ב"ה היו רבים יותר מב"ש ואחרי רבים להטות, ומאידך ב"ש היו חריפים יותר מב"ה, ונסתפקנו הי מיניהו עדיף וכשיצאה בת קול (עירובין יג ע"ב) ואמרה שהלכה כב"ה, הוברר הספק על ידיה [ואולי ע"י בת הקול נתברר מה שהסיקה הגמ' בהוריות (יד ע"א) דסיני ועוקר הרים סיני עדיף, שב"ה נחשבים היו לסיני, וב"ש נחשבים היו לעוקר הרים. ואפ"ל שע"י שבת הקול אמרה שיש לפסוק כב"ה הרי הוא כסיעתא למסקנת הגמ'] ואין דבר זה נגד התורה וסומכין עליה, וכמ"ש תוס' ביבמות (יד ע"א ד"ה רבי יהושע בתי' ב) ובפסחים (יד ע"א).
אמנם לרבי יהושע אין לומר דמשגיחין אפי' במקום שבאה לברר ספיקות גרידא כ"כ תוס' (שם בסופו). ולטעמיה כיצד נוכיח דהלכה כב"ה, ושמא אפ"ל דלדעתו הטעם משום ענותנותם (כמבואר בעירובין יג ע"ב). ובתוס' עירובין (ו ע"ב בסופו), כתב ד'לא בשמים היא משמע שאין להשגיח כלל בשום בת קול. ובגמ' ברכות (סו"ד נא ע"ב) "הלכתא כדברי ב"ה פשיטא דהא נפקא בת קול, אב"א קודם בת קול' ואב"א לאחר בת קול ור' יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול. (ובתוס' שם נב ע"א [ד"ה רבי יהושע היא] משמע איפכא ע"ש). [עיין בגמ' ב"מ (פו ע"א) בהא דקמפלגי מתיבתא דרקיעא עם הקב"ה, ובמהרש"א ובריטב"א וביבין שמועה שם]. עוד ראה להגאון חיד"א בספרו ראש דוד (פרשת נצבים וילך) שנתן עוד טעמים בזה, וכן יישב את קושיות תוס' וכל תימה שלהם בכמה אופנים ע"ש באורך. עוד ראה בספר פרשה סדורה (לא נודע לי מי מחברו) שהקשה על דברי הרא"ש (בפרק השולח) שדחה דברי ר"ת שפוסל נשים לעשיית ציצית, משום שאינן בלבישה. והא איכא בת קול שאמרה (ב"ב פ"ה) שעתידה אשת רחב"ד לעשות תכלת לצדיקים לעתיד לבא, ותירץ דהא דלא סמכינן אבת קול, הוא כשאומרת הלכה שלא הלכה דארץ כהלכה דשמים אך במקום שאומרת מעשה שהיה או יהיה ודאי לא שקרא אמרה, וממילא המעשה הזה מוכיח שכך הלכה. ע"כ.
עכ"פ צריכים אנו להבין את דברי רבינו יוסף חיים זיע"א שלפ"ד, טעמא דמורינן כרבינו האר"י הוא משום שדבריו ברוה"ק ע"פ אליהו ז"ל, ויש לשאול על זה, דהא הלכה היא: 'לא בשמים היא!'.
ועוד אי אזלינן בתר האי טעמא, נקשה קושיא זו דלא בשמים על כל מי שיפסוק איזה דבר ע"פ רבינו האר"י, ויאמר שהטעם שפוסק כך הוא משום שדבריו של רבינו האר"י הם ברוח הקודש, ומאליהו זכור לטוב. אז נאמר לו הרי הלכה היא 'לא בשמים היא'.
ובס"ד נראה לענ"ד: שמה שמקבלים אנו דברי רבינו האר"י ז"ל אין הוא משום שדבריו ברוה"ק וכיון שכך הורו לו מן השמים. אלא נקבל את דבריו משום שפסקיו ז"ל הם מכח לימודו בחכמת הקבלה ויגיעתו בה, והוא על דרך הלימוד של שאר הפוס'. אמנם שאליהו הוא זה שהדריך לו את הדרך אשר ילך בה, אך רבינו האר"י זיע"א בעצמו בכח לימודו, הגיע למסקנא שהגיע, וכמ"ש מהרח"ו ז"ל בשער רוח הקודש וז"ל "ובענין השגתו אמר לי, בתחילת ימי השגתו היה טורח לפעמים שבוע אחד על מאמר אחד מן הזהר להבין אותו ולא היו אומרים לו פירושו, דא"כ נמצא שלא היתה התורה ההיא שלו, וצריך שהוא עצמו יחדש בתורה מה שקיבלה נשמתו בהר סיני כנודע, ולכן כאשר היה טורח היו אומרים לו בענין זה עיינת יפה, ובמאמר פלוני עיינת טוב ועמדת על האמת, אבל אתה עדין צריך קצת עמוק יותר, ולפעמים היו אומרים לו טעית בענין פלוני בכולו או במקצתו, והיה חוזר ומעיין עד שהיה משיג ועומד על האמת" עכ"ל.
וכן כתב עוד בשער הנהגת הלימוד (פ"א) וז"ל "שאלתי למורי זלה"ה. ממה זכה להשיג חכמה הזאת כ"כ נפלאה, ואמר שהיה טורח להבין את לשון הזוהר שבוע או שבועיים, והיו אומרים לו שעדיין לא השיג היטב, ואז היה מעמיק יותר, עד שהיה מבין המאמר על בוריו. ע"כ.
ועוד כתב שם "גם ראיתיו כשהיה קורא בהלכה בין החברים, היה מקשה בכח עד שהיה נלאה מאד, ומזיע זיעה גדולה, ושאלתיו למה עושה כן, והשיב לי וכו' ולזה צריך שיטריח האדם מאוד, וע"ז נקרא תורה תושיה, שמתשת כוחו של אדם, וכן ראוי להעיר עצמו ולשבר כוחו" עכ"ל.
הרי מבואר שהאר"י ז"ל בכח לימודו ועיונו הזך היה מבין את דברי הזוה"ק, וכן הכריע בפסקי הלכה. שאותם לא גילו לו מן השמים. וגם מה ששמע מאליהו, א"ל שאליהו כל דבריו הם ע"פ מה ששמע בשמים, ומכח נביאות מסוימת, אלא מחכמתו הגדולה, ועמקותו הישרה, הגיע למה שהגיע. וכן מוכח מדברי הגאון חיד"א בספרו ראש דוד (פרשת נצבים וילך) וז"ל "דנביא רשאי להודיע המציאות כאמור, וזה בדרך נבואה, אבל נביא מחכמתו הרמה, יכול מסברתו לומר הלכה כך, ואפשר דהיינו מאי דאמרינן אליהו עתיד לדׂרשה וכיוצא, דאליהו מחכמתו ילמדינו להועיל". ועוד כתב (שם) "כי אליהו זכור לטוב בחכמתו הרמתה וידיעתו כשהיה בעולם הזה הוא ילמדכם" וכו' ע"ש.
עוד בספרו ברכ"י (או"ח סימן לב ס"ד) וז"ל ונראה דכונת כולהו רבוואתא הנאמרים באמת היינו שאליהו הנביא סבר כך או יפרש כך מכח חכמתו הרמה וידיעתו השלימה, לא שיאמר כן בדרך נבואה, דודאי אם אמרה בדרך נבואה לא צייתינן דלא בשמים היא וכו' ופרש"י וכו' דאם יבא אליהו ויאמר, היינו שמחכמתו כי רבה יורה יורה ידין ידין וכמ"ש" ע"ש. עוד בספרו עין זוכר (מערכת א או' טו') כתב דאם נפלה מחלוקת בין חכמי הדור ואין מכריע שרי לשאול מן השמים כמי מקדושים ההלכה, ומצינן למעבד ע"פ מה שהראוהו מן השמים. ומייתי ראיה מן הראב"ד שכתב (הל' לולב פ"ח) גבי הדס שנקטם ראשו וז"ל "א"א כבר הופיע רוה"ק בבית מדרשנו בכמה שנים והעלנו שהוא פסול" עכ"ד. ומרן בשו"ע הביאו בשם י"א. ומורינו ורבינו מרן מופה"ד שליט"א ביבי"א (ח"א סי' מא' או' כח) כתב דלא נרתע מרן מפני הופעת רוה"ק לבית מדרשו של הראב"ד, והוסיף ואפי' להחמיר ע"כ. והנה אף ששם בשו"ע ס"א פסק שלא כדברי הראב"ד עכ"פ בס"י הביאו בשם יש פוסלין. [ואע"פ שאין דרך מרן להביא דברי הראב"ד כשהוא יחידאה כי"א. ושמא כאן כתבו משום שהוסיף הראב"ד שהוא ע"פ רוה"ק, עוד אפ"ל שמרן בב' הסעיפים הראשונים תפס את לשון הרמב"ם ומן ס"ג ואילך תפס את לשון הטור ונמשך בס"י אחר לשון הרמב"ם אגב שאר הדינים כ"כ המשנ"ב שם ס"ק ב'] ועיין בבאר הגולה שם שכתב שכן הסכימו מן האחרונים כהי"א ע"כ. [וכ"כ הראב"ד (הל' בית הבחירה פ"ו) אמ"ש הרמב"ם שהנכנס למקדש בזה"ז חייב כרת, וז"ל "וכך נגלה לי מסוד ה' ליראיו"]. עוד צריכים אנו לומר שמה שאמר רבינו האר"י למהרח"ו 'שתית מים ולא ברכת [אחריהן] ברכה אחרונה', אין זה שמן השמים גילו לו לרבינו האר"י שצריך לברך על מים ששותים קודם הסעודה, אלא צ"ל שמה שגילו לו הוא, שמהרח"ו ז"ל לא בירך ברכה אחרונה, אבל זה שד"ז לעוון יחשב לו ידע כבר קודם לכן, ע"פ מה שייגע ולמד ע"פ הסוד אמנם שיש לפקפק בדבר זה קצת שאפ"ל שע"י שראה במצחו שלא בירך ברכה אחרונה, למד הוא שמשמע שכן צריך לברך ודבר זה אסור. וכן ראיתי בס' אבן השהם (ח"ב סימן קעד ס"ב בפתוחי חתם שם) שכתב, שרבינו האר"י ראה במצחו של המהרח"ו שלא בירך נפשות רבות ע"כ. ולא כמ"ש בספר נגיד ומצוה שראה במצחו שהיתה ברכה לבטלה. וכמו שכבר הקשה עליו הט"ז (ס"ק ט) למה הראו לו ברכה לבטלה הרי החטא היה שחיסר ברכה הצריכה. (עיין מ"ב שם ס"ק יד). אך עכ"פ אין זה מוכרח ודו"ק. (ועיין בזה בס' ברכת השם [ח"א פ"ב הי"ד הערות 35-37]).
אחר האמור נבאר שהאף אמנם דאמרינן שרבינו האר"י נחשב הוא כאחד הפוסקים, שפוסקים דבריהם ע"י עיונם, ובחכמתם כי רבה, מ"מ כיון שיש לרבינו האר"י יֵדַע בחכמת הקבלה יותר משאר פוסקים, ושאר פוס' גם הם מודים בדבר זה. ומצינו לשון אחד כיצד מרן השו"ע היה מכיר בגדולת האר"י, אמנם אין להביא ראיה מזה אך לידיעה טוב הוא והוא מש"כ הרה"ג רבי נפתלי הירץ זצ"ל בספרו עמק המלך (בהקדמתו השלישית פ"ו די"ג ע"א) וז"ל "והעיד מהר"ר שלמה הגדול ז"ל שדיבר עם אלמנותו של רבי יוסף קארו ע"ה, וספרה לו שמהרי"ק היה לו בן נחמד ושידך אותו עם ביתו של האר"י זלה"ה, והלך מהררי"ק עם בנו לסעודת האירוסין לביתו של האר"י זלה"ה, כיון שחזר לביתו אמר מהררי"ק לאשתו אשתי מה אומר לך ומה אספר לך מהרזים וטעמי התורה, כמה הרוחתי עתה בזאת הסעודה מהפה הקדוש של מהר"ר יצחק אשכנזי אי אפשר לו לאדם בשר ודם להשיג בשכלו מה שיודע הוא והיאך הוא כח ביד שום מלאך לידע מה שיודע הוא, אין זה כי אם נשמה אחת מהנביאים הראשונים שאפי' תנא אחד לא היה יכול לומר מה שאמר הוא" וכו' עכ"ל ע"ש.
וכן בהקדמתו הראשונה (דף ו ע"ב) וז"ל "כי הרבה שלוחין למקום ויש גם קצת בני אדם שנשמתם היא מעולם התוהו ואינם מסוגלים לסודות האר"י זלה"ה ויש לנו ראיה מרבי יוסף קארו ז"ל שהיה רוצה ללמוד מפי האר"י זלה"ה ותיכף שהתחיל ללמוד, מיד היה אונסו השינה ולא היה יכול להתאפק והוכרח לישון" וכו' ע"ש. ע"כ. ובס"ד מצאתי בספר ברית הלוי למהר"ש אלקבץ (דף ל"ט ע"ב) תשובה שכתב מהר"ש למרן רבינו יוסף קארו וז"ל שם בתחילת דבריו: "שאלת ממנו החכם החסיד האשל האדיר צי"ע מוהר"ר יוסף קארו נר"י לערוך לפני זוהר חכמתך כוונת האלקי רשב"י ע"ה בעניין קבורת הצדיק בארץ הקדושה" וכו' ע"ש ודו"ק. - דמבואר שם שחפץ היה מרן לדעת הדברים לפי סודן של דברים.
ובעמק המלך הנ"ל בהקדמתו השלישית (ספ"א) כתב וז"ל "ואתה המעיין תראה ספר מגיד משרים של הרב רבי יוסף קארו ע"ה שנתגלה אליו המגיד לעיתים ידועים וגילה לו איזה טעמי תורה ואע"פ כן כלא נחשבו דמי לפני רזי האר"י זללה"ה, כי עדין לא נשלמו נצוצות עולם התוהו ולא יכלו להתגלות" וכו' (וכ"כ שם פ"ו באורך) ע"ש.
וצופה הייתי אגב זה לדברי הגאון חיד"א בספרו מדבר קדמות (מער' א' סעי' כ"ו) בזה"ל "ואני בעניותי פשיטא לי דרבינו האר"י זצ"ל היה נטהר באפר פרה ע"י אליהו זכור לטוב ואז נחה עליו רוה"ק להפליא, והגם כי לא ראיתי רמז מזה ולא שמעתי ליבי אומר לי שהרב ז"ל היה מעלים הדבר העלם נמרץ לרוב ענותנותו" עכ"ל.
וע"ע בשער הגלגולים הקדמה ל"ח שפעם אחת הרח"ו מת לגמרי ורבינו האר"י ז"ל החייהו. וידוע מה שפעם שאלו להאר"י ז"ל מדוע אינו מחבר ספר, וענה להם בזה"ל: אם יהיו כל הימים דיו, וכל הרקיעים גוילים, וכל הקנים קולמוסים, לא יספיקו לכתוב וכו' (יששכר וזבולון הנד"מ עמ' נ"ו). עוד מובא שם (עמ' ס"א) שפעם כשהיה ישן רבינו האר"י בשבת, היו שפתותיו מרחשין, וכשהתעורר שאלוהו, מה למד באותה שינה, ואמר להם: "מעיד אני עלי שמים וארץ, אילו הייתי דורש שמונים שנה רצופים בלי גוזמא לא יכולתי לסיים מה שלמדתי בזה הפעם" [ועי' בזה בשם הגדולים מערכת י' סעי' של"ב].
ובאמת שלא באנו בזה לספר בשבחי האר"י כי מה אנחנו ומה חיינו, ואם באנו להתעסק בזה יכלה הזמן והמה לא יכלו, שכשנולד נתמלא כל הבית כולו אורה ואליהו הנביא היה הסנדק והמוהל שלו, וכשהגיע לבית אחרי המילה כבר נתרפאה המילה ולא ניכר בה שום חבורה. וכל החכמת והנפלאות שזכה להם רבינו האר"י לא יכילם ספר [לשון הרח"ו בשער רוה"ק], שהיה בקי בשיחת עופות ובשיחת דקלים ובשיחת הדומם, והיה מסתכל במצח האדם ויודע את מצוותיו ואת עוונותיו. ויודע כל רגע ורגע מה נעשה בשמים וכל זה מבואר באריכות בהקדמת הרח"ו לעץ חיים, ובשער רוה"ק [דף ד' ע" ד] ובספר יששכר וזבולון הנ"ל [עמ' נה נ"ו]. ובעמק המלך הנ"ל. אך מה שנוגע לעניינו הוא שאליהו הנביא היה מתגלה אליו תדיר וז"ל הרח"ו: "אליהו הנביא היה נגלה אליו תמיד ומדבר עמו פה אל פה ולמדו זאת החכמה" ע"כ.
עתה שוֹב נשוּב אל מרן השו"ע, ונברר כיצד דעתו בענייני קבלה ונביא כאן ג' מקומות כדוג' שמהם ניתן ללמוד דעתו לענ"ד.
הנה כתב מרן בב"י חו"מ (סימן צז אות כג ד"ה וכיצד הוא) "...וסוברים הגאונים והרי"ף (סט:) וגם הרמב"ם פרק א' ממלוה (ה"ז) דכיון דפשט ליה דמסדרין הכי קיימא לן דמי לנו גדול מאליהו", וכו' והכי נקטינן. מבואר יוצא מדברי מרן שאע"פ שבענייני הלכה לעולם אמרינן 'לא בשמים היא' אך בפסיקת הלכה מאליהו לא אמרינן הכי והרי הוא הסמכות ההלכתית הגדולה ביותר שיש לנו. [וראה עוד ברכות כ"ט ע"ב שאליהו תיקן תפלת הדרך וקיבלנו דבריו ללא פקפוק].
בב"י ריש סימן רע"ד בעניין בציעת הלחם-משנה, וז"ל: "כתב הכלבו בסימן כ"ד יש נוהגים לבצוע התחתון ולא העליון, ואנו נוהגים לבצוע העליון. עכ"ל [הכלבו] וכן כתבו הגהות מיימון פ"ח מה' חמץ ומצה שמן הככר העליון בוצע, ואני ראיתי גדולים שבוצעים התחתון, ושמעתי שכן נכון לעשות על פי הקבלה. עכ"ל. ובשו"ע (ס"א) כתב מרן: "בוצע על שתי ככרות (שלימות), שאוחז שתיהן בידו ובוצע התחתונה" עכ"ל. וא"כ חזינן להדיא דאף שהביא בתחילה הב"י את דברי הראשונים שבוצעים על העליון, מ"מ נטה אחר הנוהגים לבצוע על התחתון, מצד שכן הוא ע"פ הקבלה, ולא הביא הב"י איזה מקור לזה מהזהר וכדו' אלא היה די לו בזה שאמרו לו יודעי ח"ן שכן נהוג ע"פ הקבלה, ובכך שראה גודלים שכן נהגו.
וראה עוד למרן בעניין ברכת הלבנה בב"י (סימן תכ"ו) וז"ל: והר"י גיקטילי"א. בעל שערי אורה כתב בתשובה שע"פ הקבלה אין לברך על חידוש הלבנה עד שיעברו עליה ז' ימים עכ"ל. וכן פסק בשו"ע [ס"ד] וז"ל: אין מברכין עליה עד שיעברו שבעת ימים עליה. ובהגהות והערות על הטור שם (סוף הערה כ"ז) הביאו משו"ת מגידות לבעל הפרי מגדים, וז"ל: בשו"ת מגידות [סימן ק"ב] תמה על הב"י שסתם כאן ובשו"ע ולא הביא רק דעת הרב יוסף גיקטילי"א, ולא הביא דעת הרמב"ם והרא"ש והטור דסבירא להו דאף ביום הראשון מצוה לברך הלבנה. עכ"ל. ובאמת לכאורה דברי מרן אלו הם ראיה ניצחת בנ"ד שכאן שביק לן מרן לראשונים הללו משום דברי הגאון המקובל רבי יוסף גיקטילי"א שדבריו על פי הקבלה נאמרו! ודו"ק. וכ"כ ערוך השולחן [שם] וז"ל: "והב"י יסד כאן דבריו ע"פ חכמי הקבלה". וע"ע למרן החיד"א בספרו טוב עין (סימן י"ח סעיף ע"ו). ותראה פלאות.
והלום ראיתי ולמדתי התשובה שכתב מרן מופה"ד הגר"ע יוסף שליט"א שו"ת יחווה דעת (ח"ב סימן כד) ושם גליה לדרע"י ונפיק נהור"א - באורך וברוחב ובתוך דבריו כתב בזה"ל "ומכל מקום אנו נוהגים להקפיד בדרך כלל שלא לקדש הלבנה אלא לאחר שבעה ימים שלמים, וכדברי המקובלים ומרן השלחן ערוך" וכו' ע"ש.
עוד ראה בשו"ת שואל ומשיב (סימן כ) וז"ל אזלינן בתריה [דהאר"י] גם נגד דעת מרן כי לפניו נגלו כל תעלומה, והוא יודע דיני אמיתות דיני התורה טפי ממרן שדבריו הם לפי הפשט וכו' עכ"ל [ובסו"ד כתב שג"כ במקום שהמהר"י ממרויש ז"ל חלק על מרן ע"י שהיה שואל מן השמים ומשיבים לו, נקטינן כותיה]. וכ"כ הגאון חיד"א ביוסף אומץ (סימן פב) ע"ש. ומסתבר לומר שאם גם הם היו יודעים מחכמה זו, היו גם מסכימים לדבריו, וכמ"ש הגאון חיד"א בברכ"י (או"ח סימן מו' אות יא) על מש"כ מרן השו"ע 'שאין לברך ברכת הנותן ליעף כח' ורבינו האר"י כתב שיש לברך, וכתב החיד"א דאילו היה רואה מרן ז"ל את דברי רבינו האר"י זצ"ל, היה גם הוא מורה לברך.
וכ"כ בספרו טוב עין (סימן ז) בזה"ל "דאילו מרן ז"ל ידע מגדולת האר"י ושהוא אמר לאומרה, כן הוא עביד עובדא בנפשיה" עכ"ל. עוד ראה בשו"ת חיים שאל (ח"א סימן נו) שכתב שאם מרן היה רואה תשובת הרמב"ם היה קובע הלכה כמותו. ובס' חיים שאל (ע"ד) כתב: "כל דברי קדשו של האר"י זצ"ל מיוסדים על אדני הזהר ע"ש.
וכן בספרו יוסף אומץ (סימן פ) גבי התחיל לבשל ואבד העירוב, אם יגמור או לא, ופסק שם דלא כמרן שפסק שלא לגמור, וכתב שם החיד"א דאילו מרן היה רואה גדולים דסברי שיגמור הכל, גם מרן היה פוסק להקל ע"ש. [ע"ע שם הגדולים לרבינו החיד"א (מער' גדולים או' י) ערך רבינו יעקב החסיד ע"ש] אמנם הגאון שמח נפשי (מערכת ס עמ' קנד) וכן בספר שיורי טהרה (מערכת א או' עב) וכן מרן מופה"ד רבינו עובדיה יוסף ביבי"א ח"ב (חאו"ח סימן כה או' יב, וסימן כט או' ו) ובח"ט (סק"ח או' ט) ועוד, - כתבו להשיג על דברי החיד"א בברכ"י, אולם ראה בספר לוית חן (על הל' שבת סימן צה) לעניין שבעת הימים של היולדת שפסק מרן בב"י (סימן תריז) שאינם מעת לעת (נפק"מ אם ילדה ביום א' אחר חצות, ויוה"כ חל ביום רביעי אם צריכה היא לצום) וכתב מו"ר מרן מופה"ד בלוית חן דאילו ראה מרן כל הראשונים הנ"ל היה פוסק כדבריהם ובפרט שספק נפשות להקל. ע"כ. ובשו"ת עולת יצחק (רצאבי, ח"א סימן עב) העיר על דבריו שאמנם ספק נפשות איכא, אך כנגד זה יש ספק כרת, ובפרט בזמנינו שרובן בריאות סמוך אחרי לידתן וכו' והגם שהרופאים היום אומרים שאין התענית מזיק להם וכו' ועוד שאם כדבריו הנה ע"י שברוך ה' נתרבו ספרי הראשונים בזה"ז, נצטרך לשו"ע חדש, שיהיה בכל סימן וסימן איזה שינויים ממה שפסק מרן עכת"ד. וכן בשו"ת כפי אהרון (ח"א חאה"ז סימן יג) כתב דדי במה שראו עיני קדשו של מרן ואין לומר אילו ראה וכו' ע"ש טעמו. [כאן צ"ל שבמקום שהראשונים הנמצאים הם מאותם שמרן עשאם לעמודים ודאי שי"ל אילו ראה וכו' שהרי מרן עצמו כתב שיש להכריע כמותם והארכנו בזה במקום אחר].
והנה זה נוכל לומר על כל ספרי הראשונים שלא נתגלו בזמן מרן שאז אין אנו משגיחין אלא בראשונים שמרן עצמו ייחס להם מעלה שנכריע כמותם. אך בדברי רבינו האר"י ז"ל שנתגלו דבריו לאחר שכתב מרן את ספר הב"י וס' השו"ע ומרן לא ראה דבריו אין לומר כן. וודאי צ"ל שאילו ראה מרן דברי האר"י הוה הדר ביה. וכמ"ש הרב עולת יצחק עצמו (ח"א סימן ב או' א) ע"ד הרמ"ע גבי נתינת המטה, אם הראש למזרח או למערב 'דאילו היה רואה דברי האר"י שר בית הזהר היה מודה לו' ע"ש. (ע''ע בספר מאסף לכל המחנות (ס''ק יח) שאסף בזה מדברי הפוסקים והעלה להלכה כדברי רבינו האר''י) ובפרט שלא נמצאו דברים רבים בהם חולק האר"י על מרן [ביחס לראשונים שנתחדשו בזה"ז]. וכן פסק להדיא הגאון רבי רפאל כדיר צבאן בספרו נפש חיה (מע' ט ס"ו) בענין לבישת הט"ק האם הוא מתחת בגדיו וז"ל "וכן מקובל אצלנו תמיד ללכת אחרי פסקי רבינו האר"י גם נגד מרן, ואומרים דגם מרן עצמו אם שמע פסקו של רבינו האר"י היה נוהג כמותו" ע"ש. וכ"כ הגאון רבי עובדיה הדאיה בישכיל עבדי (ח"ה או"ח ס"ג) "קים לן דאילו ראה מרן דברי האר"י ז"ל היה מורה לברך" [והוכיח דבריו מהמהר"ם סוזין בס' הון יוסף (ס"י). וכן מהרדב"ז שכתב שכל מקום דפליגי הפוס', דברי הקבלה יכריעו. ומהגאון ח"צ (סימן לו). וכן מר' יוסף אירגס (סימן ב). ובס' מכתם לדוד (יו"ד ס"מ). והיד אהרון (מהדו"ב או"ח סימן לא או' ב). ועוד] ובסו"ד כתב "הרי לך המבוהא דספרי דכולם מסכימים ומעריבים דבכל היכא דאין הקבלה חולקת על הגמ' והמחלוקת היא רק בין הפוסקים, שדברי הקבלה יכריעו" ע"ש. ושו"ר בישכיל עבדי (או"ח סימן ב או' ז) שמדבר בזה וכתב להוסיף שהנה בספר מגיד משרים בכמה מקומות המגיד העיר למרן שדבריו הם לא בסודן של דברים והורה לו להתנהג לפי הקבלה. ובסו"ד כתב שיודע נאמנה שודאי מרן אילו ראה דברי האר"י היה מקיים בעצמו הדר הוא לכל חסידיו ע"ש.
ועוד צ"ל דקבלת דבריו הוא משום שכבר פשט המנהג לפסוק כמותו וכבר קיבלו עליהם אותו כרבם כמו שקיבלנו עלינו הוראות מרן כמבואר מדברי הפוס'.
אולם לא תעזוב נפשי לשאול שהנה שמעתי מהרה"ג רבי יצחק יוסף שליט"א שראה כתוב בספר לקט הקציר [לרבי אברהם הכהן] שהמחבר ראה פניו של החיד"א ושאלו פשר דבר שבאיזו מקומן עזב למרן ופסק כרבינו האר"י והשיב לו לעצמי אני פוסק כהאר"י אך לאחרים שבאים ושואלים לי מורה אני ללכת כמרן אפי' נגד האר"י ע"כ. ואמר ר' יצחק להביא ראיה מזה שאין לפסוק כהאר"י במקום שחולק הוא על מרן.
והנה להכריע מעדות זו של בעל הלקט הקציר אי אפשר מכמה אנפי חדא דהנה ודאי קשה לומר שכתב החיד"א פסקים על דרך זו בעשרות ספריו ובעשרות מקומות ואין זה לרבים אלא לו עצמו דא"כ מגלה הוא דעתו בזה שאין לפסוק כלל כספריו אלא רק לעיין בהם לצורך לימוד להלכה ולא למעשה וודאי שאינו כך הוא. ועיין למש"כ הרמב"ם באגרתו - מאמר קדוש השם וז"ל "מה שיחוק האדם בידו ויכתבהו על הספר ראוי לו שיחזירהו אלף פעמים אילו יתכן זה" והוא אינו דומה לעדות של הראב"ד מחבר פי' על ספר יצירה על הזוהר (שאינו בעל ההשגות על הרמב"ם) שראה בתלמוד ירושלמי מסדר קדשים [שנעלם מאיתנו] הויות בתפילין באמצע כדעת ר"ת. שמזה מצינו להביא ראיה קצת שתפילין אלו שהם כשיטת ר"ת בסיס חזק יש להם. דהתם בעדות הראב"ד ראה הוא כתוב בהדיא בירושלמי. משא"כ כאן ששמע, ואף התם אחר העדות של הראב"ד עכ"פ לא הבאנו מזה ראיה ודאי להכריע לכוליהּ, דא"כ לא נצטרכנו יותר להניח תפילין של רש"י שהנה הרי לנו עדות שכתוב בירושלמי שיש לפסוק כדעת ר"ת. אך ודאי שאין הדבר כן וה"ה בנ"ד. ולכן שמא צ"ל מה שהשיבו תשובה זו הוא מפני שבאותה עת לא היה זמנו פנוי כ"כ להשיב ע"ז ודחאו בתשובה שוודאי כל המתבונן יראה לנוכח שאינו כפשוטו.
הט אזניך ושמע, דודאי צ"ל שבמקום שלא ידוע ודאי דעת מרן השו"ע והפוס', או במקום שנמצא מרן השו"ע סותר לעצמו, וידועה לנו דעת רבינו האר"י בדין זה, נקטינן כדעת האר"י. ובמקום שמצינו סתירה בדברי מרן השו"ע, אמרינן דנקטינן כהאר"י אע"פ שיש איזה צד או טעם לומר שאין כאן סתירה כגון מש"כ מרן בשו"ע (סימן קפג ס"ה) גבי איטר יד בכוס של ברכת המזון שיחזיק הכוס בימינו שהוא שמאל כל אדם, ואילו גבי לולב (סימן תרנא ס"ג) כתב מרן שינענע בשמאלו שהוא ימין כל אדם. ואע"פ שאפ"ל בפשיטות שמה שכתב מרן גבי כוס של ברכת המזון הוא כיון שאם יחזיק בשמאלו שהוא ימין כל אדם, וצריך להיות כך כל זמן ברכת המזון, ואפשר שתרעד ידו מעט ויטנפו בגדיו, ואולי אף יסיח דעתו מברכת המזון בגלל זה, לכן כתב מרן שיחזיק הכוס בשמאל כל אדם שהוא ימינו, משא"כ בלולב שכל זמן אחיזתו הוא רק לשעה קלה, וגם אם זה אינו בנוח קצת אין חשש לדבַר. והנה אע"פ שמצינו ליישב ולחלק בפשיטות דברי מרן. משום שדעת רבינו האר"י כתובה היא בשער הכוונות (דרושי קידוש ליל שבת דרוש א) ואע"פ שאינה מבוארת היטב, רק שכתב בסתם. וז"ל מהרח"ו: "תחזיק הכוס בידיך הימנית לבדה" ולא חילק בן איתר לסתם אדם ולכאו' ס"ל שאיתר צריך לאחוז בשמאלו שהוא ימין כל אדם, אזלינן כוותיה. ובכה"ח [שם] כתב שלדעת המקובלים האיטר יאחוז הכוס בימין כל אדם, והוסיף שכן מנהג העולם וכן פסק רבינו יוסף חיים זיע"א בבא"ח (ש"ר פרשת שלח לך הלכה יט) והסכים על ידו מו"ר ועט"ר מופה"ד מרן רע"י שליט"א בהליכות עולם (שם).
ואף זו נימא, דמצינו ג"כ במקום שאין לנו ספק כלל וברורה לנו דעת מרן השו"ע, עכ"פ כיון שיש גם לדעת רבנו האר"י ז"ל אזלינן כותיה. כגון גבי טלית קטן, כתב מרן בב"י (סימן ח) שהבין מדברי הטור שיש ללבוש הט"ק תחת בגדיו, אך ממש"כ במקום אחר (סימן כד) שעיקר הדין הוא כדי לזכור המצוה וכו' נראה שעיקר מצות ט"ק ללבשו מלמעלה כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות. וכן בשו"ע (ס"ח סי"א) "עיקר מצות ט"ק ללבשו על בגדיו כדי שיראנו תמיד ויזכור מצות ה'". וכן בסימן כד (סעיף א) "ונכון ללבשו על המלבושים" [ולענין להכנס עם הט"ק לבית הקברות כתב מרן בב"י (סימן כג) וז"ל "ואיכא לעיוני בטלית קטן שאדם לובש מתחת למדיו, אם מותר להכנס בו לבה"ק" וכו' ולכאו' נ"ל דסותר הוא למש"כ בסי' ח (סעיף יא) ובסימן כד (סעיף א) ועל דבר זה כבר עמדו כמה מן האחרונים מהם הפרישה (שם) והב"ח והט"ז והש"ך (יו"ד סימן שסז) ומרן החיד"א בברכ"י (סימן כג) ובערוך השולחן (סימן כג וביו"ד סימן שסז) וראה למאמר מרדכי (סימן כד סעיף קטן א) שכתב ליישב סתירה זו וכתב שאף שס"ל למרן שיותר טוב ללבוש הט"ק על מלבושיו עכ"פ לא נהגו כן ומשום שלא נהגו כן כתב מרן 'בט"ק שאדם לובש מתחת למלבושיו' עכ"ד. ועכ"פ מוכרח דלדעת מרן השו"ע מצוה מן המובחר הוא ללבוש הט"ק מעל כל בגדיו והוא אע"פ שידע מרן שיש שלא נהגו כן וכמו שפסק בשו"ע (סימן כג סעיף א') וז"ל "מותר להכנס בביה"ק, והוא לבוש ציצית, והוא שלא יהיה נגרר על הקברות, אבל אם הוא נגרר על הקברות אסור משום לועג לרש, בד"א בימיהם שהיו מטילים ציצית במלבוש שלובשים לצורך עצמם אבל אנו שאין אנו מכונים בהם אלא לשם מצוה אסור אפילו אינם נגררים וה"מ כשהציציות מגולים אבל אם הם מכוסים מותר" עכ"ל. אמנם לענ"ד נראה ליישב שמדברי מרן שכתב: "ואיכא לעיוני בטלית קטן שאדם לובש מתחת למדיו, אם מותר להכנס בו לבה"ק", מתוך שכתב מרן: "שאדם לובש מתחת למדיו" משמע שבעלמא [היינו מעל לבגדיו] ליכא לעיוני, ופשיטא שמותר ודו"ק]. עכ"פ הגאון רבי חיים ויטאל זצ"ל בשער הכוונות (דף ז ע"ב) העיד על רבינו האר"י זצ"ל שלבש הט"ק תחת המלבושים. ועוד כתב שם שאותם המתייהרים ללבוש ט"ק על כל בגדיהם טעות גדולה בידם וזהו היפך האמת עכת"ד. וכדבריו כתבו הרבה מן האחרונים מהם מרן החיד"א בברכ"י (ס"ח ס"ק ז ועוד), וכ"כ רבינו יוסף חיים בבא"ח (ש"ר לך לך ה' יב) ועוד רבים [עיין למו"ר מרן מופה"ד בהליכות עולם פרשת לך לך שם. ועיין בזה עוד בשו"ת אוצרות יוסף שבסוף ספר הלכה ברורה להגר"ד יוסף, ח"א עמ' קי"ג] ומ"מ ודאי הוא שמרן השו"ע חולק על רבינו האר"י בזה, ובכו"ז אזלינן כדברי רבינו האר"י, וכן פסק בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ח סימן ג) ובשו"ת מקוה המים (ח"ג ס"א) וכ"כ מו"ר מרן מופה"ד בהליכות עולם (שם) ובסו"ד כתב וז"ל הבהיר "ועכ"פ אנו שהולכים בכל כיוצ"ב בעקבות דברי האר"י בודאי שכן ראוי לעשות" ע"כ.
ועוד מצינו במרן שכתב (סימן כה ס' יא) "אחר שקשר של יד על הזרוע יניח של ראש קודם שיכרוך הרצועה סביב הזרוע" ע"כ. הנה לפ"ד יש להניח תפילין של ראש מיד לאחר שקשר הקשר של תפילין של יד ואין להמתין עד לאחר שיקשור הז' קשירות. עכ"פ בדברי רבינו האר"י מבואר להדיא (שער התפילין פרק י) היפך וז"ל מהרח"ו "ואח"כ תחלה יכרוך ז' כריכות סביב הזרוע, ואח"כ יניח תפילין של ראש". ונוהגים אנו כדבריו אע"פ שפסק מרן היפך. ועיין במ"ב (שם ס"ק לח) שאחר הביאו דברי רבינו האר"י כתב שכן המנהג בכמה מקומות והביא משם תשובת משכנות יעקב (סימן כח) דדעתו ג"כ כמנהגנו לכרוך קודם על הזרוע לחיזוק דבלא"ה לא מתקיים ואינו נקרא קשירה. ע"ש. וודאי שכן המנהג בכל תפוצות ישראל כדברי רבינו האר"י היפך דברי מר"ן.
ואמנם בג' הדוגמאות הנז' אפ"ל וליישב באופנים שונים כגון: ראשונים שלא היו לעיני מרן שנתגלו בתקופתינו - הוא הגורם דעבדינן דלא כמרן. וכיוצ"ב. עכ"פ מבואר מכמה מקומות שהובאו לעיל כיצד נוטה דעת מרן בענייני קבלה [ובפרט ראה לעיל עמ' 425 ד"ה: 'וראה עוד למרן בעניין ברכת הלבנה' ע"ש]. וודאי לדעתו, -רבינו האר"י עמוד כביר נחשב לסמוך עליו כמובא למעלה.
ויש כעין זה עוד עשרות מקומות דידועים דברי מרן. אך מבוארים ג''כ דברי רבינו האר''י ואזלינן בתר דברי רבינו האר''י ואכמ''ל.
והנה אחר כותבי כל זאת ראיתי לדברי מו"ר ועט"ר מופה"ד ופלאו מרן רבנו עובדיה יוסף שליט"א ביב"א (ח"ט חאו"ח סק"ח אות ט) במש"כ לדחות בשתי ידים להגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל במש"כ במבוא לאור לציון (ח"ב ענף ה') דהא דאמרינן סב"ל הוא נגד דעת מרן, אבל נגד דעת רבינו האר"י ז"ל אין אנו אומרים סב"ל, [ותלה כמה תנאים בזה ע"ש] ע"כ. וכתב מופה"ד שהרי הלכה רווחת היא (ב"מ שם) 'לא בשמים היא' ע"כ ע"ש.
ואחר המחילה רבה וקודם נשיקת עפרות רגליו לפי מה שנתבאר לעיל, מדברי מרן מו"ר ועט"ר שליט"א עצמו שפסק בהרבה מקומות כדברי רבינו האר"י אע"פ שחולק הוא על מרן. וממ"נ אי אמרינן שדברי האר"י נחשבים בשמים ו'לא בשמים היא', הרי רבי יהושע הוא זה שאמרה לדרשה זו, והבאנו למעלה דברי התוס' שכתבו דלדעת ר' יהושע אין משגיחין בבת קול אפי' במקום שהיא באה לברר ספיקות גרידא, וא"כ גם את דברי רבינו האר"י לא נקבל אף במקום שבא לברר ספקות גרידא, והנה אנו מצינו בהרבה מקומות שרבינו האר"י בא לא רק לברר ספיקות אלא אף לפסוק הלכה ואזלינן כותיה ולית מאן דפליג. ואי נימא דדבריו אינם נחשבים 'בשמים' כיצד כאן תפס את דברי רבי יהושע דלא בשמים היא. ועוד לפי מש"כ שאת דברי רבינו האר"י מקבלים אנו לא כיון שדבריו ברוה"ק ומכח נביאות שבו אלא כפוסק שפוסק דבריו ביגיעתו, וכן בדברים שקיבל מאליהו אמרינן שאליהו מחכמתו אמר דבריו. וכן כבר התפשטו הוראותיו בקהלות ישראל ונהגו כמותה.
וה' הטוב יצילנו משגיאות, קטנות או נוראות, ויראנו מתורתו נפלאות, ויראו עינינו בקץ הפלאות, אמן.

למאי_נמ?
הודעות: 784
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ו' מאי 03, 2013 4:23 am

כהן כתב:בספר שניתן להורדה כאן מהג"ר צבי חשין בעמ' 45 כתב שהאריכו רבים שלא נאמר הכלל שלא בשמים היא על תורת הנסתר וציטט שם מכמה ספרים ולענ"ד הוא דבר תימה [אך באמת איני יודע שום דבר בענין רק מסברא בעלמא] ובמקורות שהביא לא ראיתי הכרח לזה האם ישנם דברים יותר מפורשים בזה.

לא הבנתי את הדיון, שכן כל דין "לא בשמים היא" נאמר על הכרעת הלכה והוראה למעשה, אך על רעיונות, פירושים למקראות ולדחז"ל וכיו"ב, לא מצינו שנאמר "לא בשמים היא", ורוב ככל דברי חכמת הנסתר הם בכלל זה (ומעטים ממש - יחסית - המקומות שהפוסקים הוציאו הלכה מדברי חכמי הקבלה, וגם זה בעיקר בענייני תפילה, עבודה וטהרת הלב, אך בהלכות שבת, בשר בחלב, טהרת המשפחה וכיו"ב, כמעט שלא מצינו שהביאו הפוסקים מעניינים שבנסתר, וראה בספר לאמונת עתנו ח"ג עמ' קכא-קלה משכ"ב).

פניני
הודעות: 324
הצטרף: ג' אפריל 17, 2012 11:53 pm

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי פניני » ו' מאי 03, 2013 9:13 am

חיים כתב:התייחסות מעניינת הנוגעת קצת לנשוא האשכול בספר 'יושר דברי אמת':

וכנראה שלזה הספר נתכוין בעל נפש החיים בשער ד' פרק כח כשכתב ולא כמו שראיתי בספר כתוב מאחד עיי"ש כל הלשון

שפה ברורה
הודעות: 638
הצטרף: ה' נובמבר 15, 2012 10:25 pm

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי שפה ברורה » ו' מאי 03, 2013 7:03 pm

מענין לענין:
עי' בנזה"ק (ב"ר א' א') שפי' אמרם ז"ל הלוחות הי' אורכן ששה טפחים, כביכול ביד הקב"ה היה ב' טפחים, וביד משה ב' טפחים, וב' באמצע. דהענין הוא לפי שמצינו ג' חלקים בתורה, פשט הפשוט הנקרא תורה שבכתב, תורה שבע"פ ואינו נקנה אלא ביגיעה רבה, תורת הנסתר שאינו מסור כלל ביד האדם להשיגו, רק הוא מתת אלקים לאוהביו. וכלפי חלק הנסתר אמר שהיה שליש ביד הקב"ה, וכלפי חלק הנגלה דהיינו תורה שבתב היה ביד משה, לפי שיש בו תפיסת יד תמיד ומסור ביד האדם כל זמן, וכנגד חלק העיון שהוא דבר ממוצע, דלפעמים נקרא תורת ה', דהיינו קודם יגיעה, ולפעמים דהיינו לאחר היגיעה נקרא תורת האדם, אמר 'וטפחיים בין יד ליד', ע"ש באורך.

בברכה המשולשת
הודעות: 10973
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מאי 05, 2013 9:28 am

למאי_נמ? כתב:
כהן כתב:בספר שניתן להורדה כאן מהג"ר צבי חשין בעמ' 45 כתב שהאריכו רבים שלא נאמר הכלל שלא בשמים היא על תורת הנסתר וציטט שם מכמה ספרים ולענ"ד הוא דבר תימה [אך באמת איני יודע שום דבר בענין רק מסברא בעלמא] ובמקורות שהביא לא ראיתי הכרח לזה האם ישנם דברים יותר מפורשים בזה.

לא הבנתי את הדיון, שכן כל דין "לא בשמים היא" נאמר על הכרעת הלכה והוראה למעשה, אך על רעיונות, פירושים למקראות ולדחז"ל וכיו"ב, לא מצינו שנאמר "לא בשמים היא", ורוב ככל דברי חכמת הנסתר הם בכלל זה (ומעטים ממש - יחסית - המקומות שהפוסקים הוציאו הלכה מדברי חכמי הקבלה, וגם זה בעיקר בענייני תפילה, עבודה וטהרת הלב, אך בהלכות שבת, בשר בחלב, טהרת המשפחה וכיו"ב, כמעט שלא מצינו שהביאו הפוסקים מעניינים שבנסתר, וראה בספר לאמונת עתנו ח"ג עמ' קכא-קלה משכ"ב).


לגרי"מ הלל המוקדש כולו לשאלות אלו (ואיני זוכר כרגע את שמו של הספר)
ומ"ש כתר"ה מספר לאמונת עתנו ח"ג- ידוע שלא נתקבלו דבריו בנושא זה, במחילת כתר"ה.

איסתרא בלגינא
הודעות: 441
הצטרף: ו' מאי 07, 2010 11:12 am

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי איסתרא בלגינא » א' מאי 05, 2013 2:52 pm

כ"כ הגרי"א חבר בס' מגן וצינה ד; כח.

למאי_נמ?
הודעות: 784
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ב' מאי 06, 2013 12:49 am

הרב 'בברכה המשולשת' כתב:ומ"ש כתר"ה מספר לאמונת עתנו ח"ג- ידוע שלא נתקבלו דבריו בנושא זה, במחילת כתר"ה.

מי לא קיבל את דבריו? לענ"ד הוא ריהטת הפוסקים!

בברכה המשולשת
הודעות: 10973
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מאי 06, 2013 9:05 am

למאי_נמ? כתב:
הרב 'בברכה המשולשת' כתב:ומ"ש כתר"ה מספר לאמונת עתנו ח"ג- ידוע שלא נתקבלו דבריו בנושא זה, במחילת כתר"ה.

מי לא קיבל את דבריו? לענ"ד הוא ריהטת הפוסקים!


א. התכוונתי למכלול דבריו בנושא לימוד תורת הסוד (שלשיטתו רק יחידי יחידי יחידים אמורים ללמדה- ושאת כל הת"ח, כמעט, יש לשכנע בתקיפות שלא ללמדה).
ב. גם לגבי הפוסקים- יעויין בדברי מרן הגר"מ אליהו בשו"ת מאמר מרדכי (איני זוכר באיזה חלק) ובדברי הגרי"מ הלל בספרו הנ"ל ובשו"ת וישב הים בכמה דוכתי.

למאי_נמ?
הודעות: 784
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ב' מאי 06, 2013 10:10 am

הרב 'בברכה המשולשת' כתב:א. התכוונתי למכלול דבריו בנושא לימוד תורת הסוד (שלשיטתו רק יחידי יחידי יחידים אמורים ללמדה- ושאת כל הת"ח, כמעט, יש לשכנע בתקיפות שלא ללמדה).
ב. גם לגבי הפוסקים- יעויין בדברי מרן הגר"מ אליהו בשו"ת מאמר מרדכי (איני זוכר באיזה חלק) ובדברי הגרי"מ הלל בספרו הנ"ל ובשו"ת וישב הים בכמה דוכתי.

א. כמעט כל עולם התורה (בין החסידי, בין הליטאי, בין הציוני, ואף הספרדי המתחדש) כמעט שאין עוסקים בלימוד נסתר. והחולקים הם מיעוטא דמיעוטא (פחות מחמש אחוזים מכלל עולם התורה).

ב. מאמרו של הגר"מ אליהו נועד להשיב ע"ד הגרע"י שליט"א וסיעתו הסוברים שעל חכמת הקבלה נאמר לא בשמים היא, ואין לפסוק כלל עפ"י נסתר. בספר לאמונת עתנו שם לא נכנס בסוגיה זו, רק כתב שהדברים אמורים רק במקום שהפוסקים הביאו דברים מחכמת הנסתר, וזה הוא מעוטא דמיעוטא, וכמש"כ לעיל שבהל' שבת ובדינים החמורים שביו"ד לא מצינו שהובא כמעט כלום מחכמת הנסתר, ורק בענייני תפילה, צניעות, עבודה, קדושה וכיו"ב, בזה הביאו חלק מהפוסקים מחכמת הנסתר.

שלח
הודעות: 1537
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי שלח » ב' מאי 06, 2013 1:46 pm

קבצים מצורפים
144.pdf
(1.43 MiB) הורד 144 פעמים

כתונת_פסים
הודעות: 237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 8:56 am

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי כתונת_פסים » ב' מאי 06, 2013 5:25 pm

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 60&hilite=
וכבר האריך החיד"א ז"ל לגבי שו"ת מן השמים איך הכריע ע"פ שאלות חלום והרי תורה לא בשמים.

איני זוכר כעת אם הוא כותב לדון גם לגבי תורת הנסתר.

בכל אופן הרוצה להחכים כדאי לעיין במה שהאריך בזה החיד"א מתי אמרינן תורה מן השמים.

----
בזה"ל: איברא דיש להקשות על האי גברא רבא דהיה שואל מן השמים בספיקא דדינא ובמחלקת הפוסקים הלכתא כמאן והיו משיבים מן השמים ובודאי דהוי עביד כאשר הורו לו מן השמים, דהיכי עביד הכי דהרי פסק הרמב"ם פ"ט מיסודי התורה דין ד' דאם הנביא עקר דבר. וכו'.

בברכה המשולשת
הודעות: 10973
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מאי 06, 2013 6:06 pm

למאי_נמ? כתב:
הרב 'בברכה המשולשת' כתב:א. התכוונתי למכלול דבריו בנושא לימוד תורת הסוד (שלשיטתו רק יחידי יחידי יחידים אמורים ללמדה- ושאת כל הת"ח, כמעט, יש לשכנע בתקיפות שלא ללמדה).
ב. גם לגבי הפוסקים- יעויין בדברי מרן הגר"מ אליהו בשו"ת מאמר מרדכי (איני זוכר באיזה חלק) ובדברי הגרי"מ הלל בספרו הנ"ל ובשו"ת וישב הים בכמה דוכתי.

א. כמעט כל עולם התורה (בין החסידי, בין הליטאי, בין הציוני, ואף הספרדי המתחדש) כמעט שאין עוסקים בלימוד נסתר. והחולקים הם מיעוטא דמיעוטא (פחות מחמש אחוזים מכלל עולם התורה).

ב. מאמרו של הגר"מ אליהו נועד להשיב ע"ד הגרע"י שליט"א וסיעתו הסוברים שעל חכמת הקבלה נאמר לא בשמים היא, ואין לפסוק כלל עפ"י נסתר. בספר לאמונת עתנו שם לא נכנס בסוגיה זו, רק כתב שהדברים אמורים רק במקום שהפוסקים הביאו דברים מחכמת הנסתר, וזה הוא מעוטא דמיעוטא, וכמש"כ לעיל שבהל' שבת ובדינים החמורים שביו"ד לא מצינו שהובא כמעט כלום מחכמת הנסתר, ורק בענייני תפילה, צניעות, עבודה, קדושה וכיו"ב, בזה הביאו חלק מהפוסקים מחכמת הנסתר.


א. אולי זו מחלוקת במציאות בינינו.
ב.ובאבן העזר? יש הרי ספרים שלמים על סדר השו"ע שהביאו בכל סעיף כמעט מדברי המקובלים.

שלח
הודעות: 1537
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי שלח » ב' מאי 06, 2013 6:52 pm


למאי_נמ?
הודעות: 784
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ג' מאי 07, 2013 2:46 am

הרב 'בברכה המשולשת' כתב:ב. ובאבן העזר? יש הרי ספרים שלמים על סדר השו"ע שהביאו בכל סעיף כמעט מדברי המקובלים.

ראשית, אינני מכיר ספרים אלו, ואשמח אם כ"ת יחכימני בזה.
שנית, האם ראה מן שבפוסקים המקובלים בישראל מביאים מספרי נסתר בעניינים אלו? האם התירו עגונה עפ"י דברי הזוה"ק והאר"י הקד'? הלא מקומות אלו הן מעט מזעיר.
שלישית, לגבי מה שציינו כאן לדברי הגר"מ אליהו זצ"ל ויבל"ח הגרי"מ הלל שליט"א, כדאי לציין ג"כ שכוונתם להשיג ע"ד הגרע"י שליט"א, וכמדומה שבניו ותלמידיהם השיבו מלחמה שערה.

בברכה המשולשת
הודעות: 10973
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מאי 07, 2013 9:11 am

א. ספר אחד כבר הובא בהודעה של הרב שלח שליט"א.
ב. ידוע שדרכו של הגה"ק כה"ח להביא מדברי המקובלים על הסדר.
ג. היתר עגונה זה דבר מיוחד- ואין ראיה ממנו להלכות אחרות.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי עשוי לנחת » א' אוגוסט 25, 2013 9:58 am

בפתיחת האשכול
כהן כתב:בספר שניתן להורדה כאן מהג"ר צבי חשין

היכן ניתן להורדה?

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: לא בשמים היא לא נאמר על תורת הנסתר ?

הודעהעל ידי רחמים » א' אוגוסט 25, 2013 4:25 pm

שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קה

ד) בחלק או"ח סי' לד, עמוד קב, הביא מש"כ בשו"ת יביע אומר ח"ב (סי' כה), שאפילו לדברי מרן הב"י (סי' קמא) שבמקום שהזוהר חולק על הפוסקים, הלכה כד' הזוהר, זהו דוקא בדבר המבואר בזוהר, אבל כשרבני המקובלים חולקים על הפוסקים, הלכה כהפוסקים. וכתב לחלוק על זה, שגם תורת האר"י החי עיקר נגד הפוסקים, וכמ"ש החיד"א, שאילו מרן היה רואה דברי האר"י היה מודה לו. ע"כ. ואין דבריו נכונים. וכבר הארכתי להסביר דברי בטוב טעם בשו"ת יביע אומר שם, דלגבי האר"י ז"ל אמרינן: "לא בשמים היא", והשערת החיד"א באומרו אילו היה רואה מרן דברי האר"י היה חוזר בו, אינם מחוורים כלל. ופוק חזי מ"ש הגאון יעב"ץ בשאילת יעב"ץ ח"א (סי' מד), שבמקום שהמקובלים כותבים נגד דברי הפוסקים, הלכה כהפוסקים, כי אפילו היו הפוסקים רואים דברי המקובלים שכתבו דבריהם ע"פ סתרי תורה, לא היו חוזרים בהם, כי התורה לא בשמים היא, ואפילו בבת קול מן השמים אין משגיחים בפסק הלכה. ודברי המקובלים כיחידאה דיינינן להו, וכאילו נשנו בברייתא דלא מתנייא בי ר' חייא ור' אושעיא. ע"כ. וכן ראיתי לידידי הגר"ש משאש בשו"ת תבואות שמש (חאו"ח סי' סז דף קפד ע"ד) שהביא מ"ש כאן העמק יהושע, והשיג עליו, שהרי בשו"ת יביע אומר שם, הבאתי כמה אחרונים שכתבו כדברי דאמרינן ספק ברכות להקל נגד האר"י והמקובלים. וא"כ הדרינן לכללא דספק ברכות להקל. ע"ש. והגאון שמ"ח גאגין בספר יריעות האהל על האהל מועד (דף צג ע"א) תמה על החיד"א שסמך סמיכה בכל כחו על שו"ת מן השמים, דאנן קי"ל לא בשמים היא, וכל מ"ש בשם הגדולים ובשיורי ברכה ליישב, דבריו דחוקים מכמה אנפי, ודבריו תמוהים. ע"ש. וכן כתב עוד בספרו שמח נפש (דף סב ע"א). ע"ש. וכ"כ הגאון המקובל רבי אהרן עזריאל בשו"ת כפי אהרן ח"ב (סי' ח), שכל מ"ש החיד"א בזה אינו מספיק דהא קי"ל לא בשמים היא. ע"ש. גם הגאון בעל שדי חמד בשו"ת מכתב לחזקיהו (סי' ז דף לג ע"ד) תמה על החיד"א, שכתב דקים לן שאילו ראה מרן דברי רבינו האר"י היה מודה לדבריו, שהדבר קשה דמנין לו שאילו הוה מרן חזי לדעתיה דהאר"י הוה הדר ביה מאחר דמר ניהו רב גופיה כייל לן התם דידים מוכיחות בש"ס היפך הזוה"ק, א"כ ודאי דעבדינן כמשמעות הש"ס, וכמ"ש בב"י (סי' כה), דכל דמשמע להפוסקים מהש"ס דילן היפך הזוהר, עבדינן כדמשמע מהש"ס. ע"ש. והלום ראיתי להגאון ר' משה פיינשטיין (חאו"ח ח"ד סי' ג) שכתב, שהדבר פשוט דמ"ש האחרונים שכל שיש מחלוקת בפוסקים, הקבלה תכריע, זהו דוקא בדבר המפורש בספר הזוהר והתיקונים, אבל כתבי האר"י אף שגדול כבודם מאד, מ"מ הוא כאחד מן הפוסקים, שרשאים לחלוק עליו אפילו בדברי הקבלה וסתרי תורה, כי לא לנו יתמי דיתמי לומר מי גדול ממי, ולכן אין דבריו מכריעים בהלכה יותר מכל רבותינו, וכיון דאיכא פלוגתא, ספק ברכות להקל. ע"כ. וע"ע בשו"ת שואל ומשיב החדש, בתשובת רבינו אברהם הכהן (סי' א), דמ"ש הרב השואל מהר"ש מאזוז, דנקטינן כהאר"י ומהרח"ו אפילו נגד מרן, ונמשך אחר מ"ש החיד"א שאילו ראה מרן דברי האר"י היה חוזר בו, כבר השיג עליו על זה הרב שמח נפש, ולדידן הכרעת מרן מכרעת שקבלנו הוראותיו, ואם מפני הקבלה, הא קי"ל לא בשמים היא. וכל שכן במ"ש מהרח"ו מסברתו, ולא בשם האר"י, שבודאי גם החיד"א יודה בזה. והניף ידו שנית (שם סי' כ), שמאחר שהלכה רווחת שקבלנו הוראות מרן בכל התורה כולה, אינני רואה מקום עוד להתיצב מנגד משום דברי מרי דרזין, דלא בשמים היא, וראית כת"ר מתשובת מהר"י ממרויש בשו"ת מן השמים, אנא דאמרי ערבך ערבא צריך, ובאותו נידון עצמו של ברכות מ"ע שהז"ג לנשים כבר האריך הרב שמ"ח נפש בספרו יריעות האהל להשיג על החיד"א שהסתמך על שו"ת מן השמים, מכח מה דקי"ל לא בשמים היא וכו'. ע"ש.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 55 אורחים