בשורה לחובבי ספר: חיבור הר"ש סירילאו על עדיות יצא לאו[צ]ר
פורסם: א' מאי 06, 2012 12:46 pm
- עדויות.gif (17.53 KiB) נצפה 13053 פעמים
לעיתים נדמה, שכאילו חלום ישן קורם עור וגידים, כך חשתי כאשר שמעתי כי הופיע חיבורו של הר"ש סירילאו על מסכת עדיות וכי הוא מצוי באוצרנו. תלמודה של מסכת עדויות - דמהר"ש סירליאו
על חיבורו המיוחד של הר"ש סירילאו על עדיות, שהוא הראשון למחברי "גמרא" למסכתות שאין עליהם גמרא של ממש (דוגמת: "סדרי טהרות" ו"אבות בבלי וירושלמי") התוודעתי תחילה מתוך ס' שם הגדולים להרחיד"א:
גם ראיתי בכ"י שחיבר גמרא על מס' עדיות שקיבץ מדברי התלמוד דשייכי לה והוסיף נפך בלשון תלמוד. וביאר עליה פירוש רחב ובאה לידי גמרא זו וברכתי ברוך שחלק וכו'. ומהר"ש עדני במלאכת שלמה כ"י מביא מגמרא זו ופירושה.
מדברי הרחיד"א עולה, כי חיבורו של הרש"ס יוצא דופן מכלל החיבורים מסוג זה, מלבד הליקוטים מבבלי וירושלמי ושאר ספרי חז"ל, הוא גם הוסיף דברים מעצמו בלשון הגמרא, תופעה שדומני כי אין לה אח ורע.
הרחיד"א כותב: ומהר"ש עדני במלאכת שלמה כ"י מביא מגמרא זו ופירושה. אולם כשנעיין במס' עדיות בדברי המלאכת שלמה שכיום כבר נדפס, נווכח בפלא גדול, דומה כי ר"ש עדני סבר כי מונח לפניו חיבור שיצא מתחת ידם של חז"ל, גם הליקוטים וגם החידושים שהוסיף הרש"ס, הכל הוא חיבור חזל"י אחיד, שהרש"ס רק כתב עליו פירוש. הוא מרבה לצטט ממנו את הקטעים שאין להם מקבילות (כי הם בעצם חידושיו של הרש"ס). בפעם הראשונה בה הוא מצטט ממנו (פ"א מ"א) הוא כותב: ומה מאד תמהתי ושמחתי על מה שמצאתי לשון גמרא, על קצת מקומות ממסכת זו, וזה מה שמצאתי כתוב עלה דמתניתין, גמ' מכדי תנא משבועות קא סליק מאי שנא דתני עדויות, ..... , ומצאתי עליה פירוש מכונה להחכם הר"ר שלמה שיריליאו ז"ל, וז"ל ..... לעיתים (כמו כאן בהמשך) מציין המלאכת שלמה, כי בכ"י שלפניו באה כאן סוגיה פלוני הקיימת במס' פלוני, וסוגיה נוספת שבמסכת אחרת וכו'. האם באמת סבר המלאכת שלמה כי לפניו גמרא של ממש? נשוב לכך בהמשך.
ראוי לציין, לתוס' בשבת טו. ד"ה שמאי, שמצטט בשם הירושלמי טעם מדוע שמאי מחייב חלה בקב והלל בקביים. וכבר העיר הרש"ש כי לפנינו לא נמצא ירושלמי זה, אולם המלאכת שלמה מביאו בשם כ"י הנ"ל של הרש"ס, והדבר ברור שהרש"ס העתיקו מהתוס' כניכר מלשונו, ועוד הוסיף בו חידושי דברים. מעניין שהרש"ס שילב קטע זה גם בנוסחתו בירושלמי בפירושו לירושלמי חלה, מבלי להעיר שקטע זה אינו מגוף הירושלמי, (כך נהג אמנם, בעוד מקומות ספורים שהביא לתוך הירושלמי מסוגיות הבבלי, אך לא מצינו עוד מקומות שיכניס לנוסח הירושלמי מדיליה, ואולי סבר שאין זה מדיליה שהרי התוס' העידו שכך הוא בירושלמי, אך למעשה הוא גם מוסיף שם דברים שאינם בתוס').
כל זה היה ידוע לי מזה שנים רבות, ומאד התאותי לראות חיבור פלאי זה של הרש"ס. חיפשתי ככל שהיד מגעת אם הכ"י קיים כיום. ובאיזה שהוא מקום קראתי לפני שנים ספורות שאם הכ"י קיים, הוא עלול להיות רק בספרית גינצבורג ברוסיה.
לכן, שמחתי מאד להתבשר, כי החיבור חי וקיים יוצא ממש כעת לאור עולם מתחת מכבש הדפוס, והנה הוא עומד אחר כתלינו.
החיבור יוצא לאור בידי מכון אהבת שלום, על ידי הרב בצלאל בן הג"ר דוד דבליצקי שליט"א, מכ"י השוכן כבוד בספריית גינזבורג שברוסיה. אין צורך להכביר מילים על המהדיר הנ"ל, וכבר איתמחי גברא וקמיעא בספרים הקודמים שההדיר במסגרת המכון הנ"ל.
הספר החדש בודאי יקנה לו מהלכים בקרב שוחרי ספר, מלבד עצם השמחה על צאתו של חיבור עלום זה, שהרחיד"א בירך עליו, שחלק מחכמתו ליריאיו, הרי שהמו"ל לא חסך עמל ויזע, להוציא את החיבור בכל השלמות השכלול וההדר האפשריים.
החיבור עצמו מופיע בכל הפאר וההדר, עם הערות מחכימות, ועם שינויי נוסח לקטעי הירושלמי המצוטטים בו, ולמהדורות אחרות (ראה להלן) של הפירוש.
מבוא הספר ראוי לציון במיוחד, הכותב התחקה אחר כל בדל של מידע בדבר תולדות הספר, העתקים ממנו שהיו קיימים בעבר, מה עלה בגורלם, מי החכמים שראוהו והזכירוהו, דוקא בגלל שאני הקטן מכיר שנים את הנושא ומחפש כל שבריר של איזכור, עמדתי משתומם מול השפע הגדול של המקורות שהצליח המהדיר להעלות בחכתו.
מתברר בין היתר, כי לספר היו כמה מהדורות, והמהדורה ממנה מצטט המלאכת שלמה איננה המהדורה שבכ"י הנ"ל, (בפנים הספר מעתיק המהדיר את כל שינויי הנוסח שבין המהדורות). כמו כן מוכיח המהדיר כי רק בריש מלאכת חיבורו סבר המלאכ"ש כי לפניו חיבור אותנטי מחז"ל, וכאשר הגיע לאמצע החיבור, כבר ידע במה מדובר. הוא גם מנסה להוכיח שלא כמו שכתבתי לעיל כפי שאני התרשמתי, כי המלאכת שלמה סבר (לפחות בתחילת הדרך), כי כל החיבור מקשה אחת מחז"ל, אלא שהבין מלכתחילה שמדובר בליקוט, ורק לגבי הקטעים החדשים, סבר כי מקורם בגמרא על עדיות שנעלמה מאיתנו.
המבוא כולל גם מחקר מקיף על תולדות רבינו ועל חיבוריו, מומלץ מאד לקריאה.
לאחר המבוא מופיע מדור הבירורים, שם דן המהדיר בשאלות שונות, כמו זו שהזכרתי לעיל, כיצד יתכן שהרש"ס ישלב בנוסחתו לירושלמי, חידושים מדיליה.
בגוף החיבור נעשה תיקון גדול, כידוע בעל סדרי טהרות נתקל בהתנגדות בין היתר בשל כך, שהיו שטענו כי עלולים לבא לידי טעות שזה תלמוד מחז"ל ממש. החשש הופך להיות מוחשי יותר לאור כך שנראה לכאורה שכך סבר המלאכ"ש לגבי החיבור הנוכחי, כאמור לעיל (ולא רק הוא, ראה במבוא). אי לכך הקפיד המהדיר, כי החיבור לא יודפס בתבנית של דף גמרא. ובנוסף, כדי שלא יסברו כי חידושי הרש"ס בלשון הגמרא הם מחז"ל, הם מופיעים בפונט שונה, ובנוסף צויין במפורש בהערות כי הם מרבנו המחבר ולא מחז"ל.
ויותר ממה שקראנו לפניכם כתוב כאן, כלומר במהדורת האוצר המקוונת, שם ימצא המעיין די סיפוקו בכל שאלה מסקרנת על החיבור.
מקובל במקרים כאלו גם לרשום ביקורת כלשהי, ותמיד יש מה לכתוב. אפשר למשל לטעון מדוע לא נכנס המהדיר לענין קרוב פלוני (למרות שאילו היה נכנס לכל עניין קרוב, היה הספר מקבל עובי של פיל), או מדוע לא האריך בנושא פלמוני (כאילו שאם כן היה מאריך לא היו טוענים מדוע לא קיצר), ועוד כהנה וכהנה. לא אעשה זאת כאן, אך לאור נסיון העבר מובטחני שחברי הפורום הנפלאים כבר ידאגו לזאת, כדרכם בקדש....
ולסיום: הריני לברך את המהדיר, כשם שזכה לההדיר ספר זה, כך יזכה לההדיר ספרים רבים אחרים, וליתבדר שמעתיה בבי מדרשא, ויקויים בו מקרא שכתוב, אגורה באהלך עולמים.
[אגב, חפשתי את הספר בחנויות ולא מצאתי, האם העלאת הספר באוצר קדמה להופעתו בדפוס?]