פורום אוצר החכמה

שאלני אברך יקר שליט"א מדוע נכללת מסכת קינים בסדר הלימוד של הדף היומי.
האם יש לחו"ר אתרא קדישא הדין מקורות או סברות בנדון?

כל מסכת שנדפסה בש"ס וילנא שלא בנפרד אלא בצירוף הדפים של הש"ס כקינים שהיא דף כב. במעילה
נכנסה לדף היומי

פשוט מאוד...

גם אני הקטן חשבתי כך, השאלה היא אם אין מי שדן בכך בצורה קצת יותר תוכנית.

ראה מה שכתבתו בזה במהדורת שוטנשטין ב'הקדמה כללית למסכת קינים':

"אף על פי שמסכת קנים היא כולה משניות ללא גמרא, מכל מקום פירושים רבים נתחברו עליה על ידי הראשונים. חלקם הגיעו לידינו, ועל אחרים ידוע לנו מתוך הפירושים שבידינו.
כפי הנראה היתה מסכת זו נלמדת מאז כחלק מסדר התלמוד, יחד עם שאר המסכתות שבסדר קדשים, שאף על פי שאין דיניהן נוהגים בזמן הזה, מכל מקום הרבו לעסוק בהן יותר מסדרי זרעים וטהרות (ראה הקדמת החפץ חיים לספר ליקוטי הלכות, ובמאמר תורה אור שפתיחה לאסיפת זקנים על מסכת זבחים)."

ולהלן שם עוד:
"תוספות - נדפס גם הוא במהדורות התלמוד בצד המשנה, אבל רק על חלק מהמסכת. העובדה שנכתבו תוספות למסכת קנים, מעידה גם היא על כך שמסכת זו היתה נלמדת בסדר התלמוד."

עורך הטאגבלט בורשא החליט מה יכנס ומה לא, מלבד מסכת שקלים שנוספה לבקשת הגר"מ פינשטיין בכנסיה בתש"מ.
אגב בסוף חגיגה העורך הנכבד המשיך הלאה דף כח כט, נאה דורש ו... האמרי אמת רצה לעצור בעדו בדרך כבוד, שלח לו מברק כי מסתמא יש בידך מסכת חגיגה דפוס אמסטרדם שבו יש יותר דפים, כרך זה חסר לי, והנך יודע שאני חובב ספרים, אנא שלח לי אותו...

השווה:
viewtopic.php?f=10&t=7855&p=69693&hilit=%D7%98%D7%90%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%98#p69693

עט סופר כתב:עורך הטאגבלט בורשא החליט מה יכנס ומה לא, מלבד מסכת שקלים שנוספה לבקשת הגר"מ פינשטיין בכנסיה בתש"מ..

אני לא בקי בענין, אבל סיפוחה של מסכת שקלים לבבלי הוא עתיק מאד, עד כדי כך ששקלים שנספחה לבבלי עברה שינוי לשון במקומות הרבה ("בבליזציה"), וכך תמצא שכבר בכת"י מינכן (מזמן בעלי התוספות) נספה שקלים לבבלי. וכבר כתבו ע"כ. אולי החכם הנעלה "בגולה" יכול להרחיב יותר בענין זה.

עט סופר כנראה מדבר אודות סיפוחה לדף היומי, ולא בנוגע לסיפוחה לש"ס בבלי.
אך זכור לי משהו שתמיד היתה שקלים בכלל הדף היומי, רק לפי דפוס אחר לא ווילנא (ששקלים היה בפחות דפים), ואח"כ עברו לדפים שבדפוס ווילנא, וממילא השתנה מנין הדפים לסייים הש"ס!

בנוגע לסיפוחה לש"ס בבלי - עי' בעלי תמר, וכן האריך בזה פרופ' י' זוסמן באחד ממאמריו.

עכשיו בחיפוש באוצר מצאתי, ברור הדבר שכבר היתה שקלים בדף היומי מאז ומתמיד, ואכן היה חילוק בין הדפים שהיו נלמדים מלפנים בדפוס ווינה, אך לא נשתנה הדבר בתש"מ, אלא בתשל"ו. ואיני יודע אם קשור לזה הגר"מ פיינשטיין.
קטע הבא מצאתי בירחון מעיין התורה, פרעשבורג, שבט תשלו, גליון א (לח), במאמר ספרא וסייפא מאת הרב ישי בוים:

תודה רבה לכל המשיבים שליט"א.
אך עדיין צ"ע בעיני- וכי אם היו מעמדים את מסכת עדיות לפי סדר הדפים- גם אותה היו מכניסים לסדר דף היומי?

שו"ר בעלי תמר, בריש ח"א, שתמה בענין מס' עדיות, וקודם הזכיר גם הענין של מס' שקלים שהיה שינוי במספר הדפים בלוח דף היומי הישן:

בגולה כתב:בנוגע לסיפוחה לש"ס בבלי - עי' בעלי תמר, וכן האריך בזה פרופ' י' זוסמן באחד ממאמריו.

כבר ב'ספר והזהיר' שחובר בתקופת הגאונים הרגיל להביא רק מהבבלי, מעתיק הרבה ממסכת שקלים ממש כמו מן הבבלי, ראה: ספר היובל לכבוד א' מארכס, נוירק תש"י, עמ' רצה; י' זוסמן, סוגיות בבליות לסדרים זרעים וטהרות, ירושלים תשכ"ט, עמ' 15 הערה 34.
ר"ש בובר, כותב במבואו למדרש לקח טוב שחיבר רבי טוביה ב"ר אליעזר [חי ופעל באיטליה במאה התשיעית לאלף החמישי]: "מן התלמוד הזה [=תלמוד ירושלמי] לא מצאתי אף דבר אחד בכל הספר על סדר בראשית ושמות, מלבד בתחילת פרשת כי תשא העתיק קצת מאמרים מירושלמי שקלים, וכן בפרשת שלח על פסוק 'כל האזרח'. ואין ספק כי כבר בימיו היה הירושלמי לשקלים נספח אל ש"ס בבלי. ושאלתי את ידידי הרה"ג הרפ"נ ראבינאוויטץ על אודות הכת"י מהש"ס הנודע הנמצא בעקד הספרים במינכען, והשיב לי, כי גם שם נספח ירושלמי שקלים אל הש"ס בבלי" (מדרש לקח טוב, מבוא, פרק ט אות י', דף י"ט ע"א).
ועי' גם: ספר גימטריאות לר' יהודה החסיד, כרך ב, מילואים, מאמר ב, ובמיוחד בסוף המאמר.

בגולה כתב:עכשיו בחיפוש באוצר מצאתי, ברור הדבר שכבר היתה שקלים בדף היומי מאז ומתמיד, ואכן היה חילוק בין הדפים שהיו נלמדים מלפנים בדפוס ווינה, אך לא נשתנה הדבר בתש"מ, אלא בתשל"ו. ואיני יודע אם קשור לזה הגר"מ פיינשטיין.
קטע הבא מצאתי בירחון מעיין התורה, פרעשבורג, שבט תשלו, גליון א (לח), במאמר ספרא וסייפא מאת הרב ישי בוים:

בסיום הש"ס הקודם פורסם בהמודיע שעד שנת תשל"ו הלכו בשקלים לפי ד' זיטומיר (לא ווינה כדברי בגולה), ומאז עברו לפי מנין הדפים של ד' ווילנא, הדבר הוחלט במועצת גדולי התורה של אגו"י.
כנראה, כאשר הגר"מ שפירא שהתגורר אז בפולין הכריז על לימוד הדף היומי, עדיין היה ד' זיטומיר די נפוץ בפולין, אך אחרי המלחמה יצאו בארץ ובארה"ב מהדורות צילום רק של וילנא, לכן היה צורך בכך.

הבונה כתב:

בגולה כתב:עכשיו בחיפוש באוצר מצאתי, ברור הדבר שכבר היתה שקלים בדף היומי מאז ומתמיד, ואכן היה חילוק בין הדפים שהיו נלמדים מלפנים בדפוס ווינה, אך לא נשתנה הדבר בתש"מ, אלא בתשל"ו. ואיני יודע אם קשור לזה הגר"מ פיינשטיין.
קטע הבא מצאתי בירחון מעיין התורה, פרעשבורג, שבט תשלו, גליון א (לח), במאמר ספרא וסייפא מאת הרב ישי בוים:

בסיום הש"ס הקודם פורסם בהמודיע שעד שנת תשל"ו הלכו בשקלים לפי ד' זיטומיר (לא ווינה כדברי בגולה), ומאז עברו לפי מנין הדפים של ד' ווילנא, הדבר הוחלט במועצת גדולי התורה של אגו"י.
כנראה, כאשר הגר"מ שפירא שהתגורר אז בפולין הכריז על לימוד הדף היומי, עדיין היה ד' זיטומיר די נפוץ בפולין, אך אחרי המלחמה יצאו בארץ ובארה"ב מהדורות צילום רק של וילנא, לכן היה צורך בכך.

לא דבריי הם, אלא העתקתי דברי ר' ישי בוים, שכתב דפוס ווינא, ראה צילום לעיל, ואפשר כדבריך.

בגולה כתב:

הבונה כתב:

בגולה כתב:עכשיו בחיפוש באוצר מצאתי, ברור הדבר שכבר היתה שקלים בדף היומי מאז ומתמיד, ואכן היה חילוק בין הדפים שהיו נלמדים מלפנים בדפוס ווינה, אך לא נשתנה הדבר בתש"מ, אלא בתשל"ו. ואיני יודע אם קשור לזה הגר"מ פיינשטיין.
קטע הבא מצאתי בירחון מעיין התורה, פרעשבורג, שבט תשלו, גליון א (לח), במאמר ספרא וסייפא מאת הרב ישי בוים:

בסיום הש"ס הקודם פורסם בהמודיע שעד שנת תשל"ו הלכו בשקלים לפי ד' זיטומיר (לא ווינה כדברי בגולה), ומאז עברו לפי מנין הדפים של ד' ווילנא, הדבר הוחלט במועצת גדולי התורה של אגו"י.
כנראה, כאשר הגר"מ שפירא שהתגורר אז בפולין הכריז על לימוד הדף היומי, עדיין היה ד' זיטומיר די נפוץ בפולין, אך אחרי המלחמה יצאו בארץ ובארה"ב מהדורות צילום רק של וילנא, לכן היה צורך בכך.

לא דבריי הם, אלא העתקתי דברי ר' ישי בוים, שכתב דפוס ווינא, ראה צילום לעיל, ואפשר כדבריך.

ר"י בוים מדבר על הוצאה ספציפית שצילמה את וינה ולא את וילנא שהוא הקובע כיום. הוא לא אומר (ועי' היטב בדבריו) שעד היום כן הלכו לפי וינה.

צודק!

בגולה כתב:שו"ר בעלי תמר, בריש ח"א, שתמה בענין מס' עדיות, וקודם הזכיר גם הענין של מס' שקלים שהיה שינוי במספר הדפים בלוח דף היומי הישן:

עלי תמר.jpg

אך עדיין צ"ע ולא ניתן ביאור בקובץ המצורף מדוע ולמה נשתרבבה מס' שקלים ודווקא היא ולא אחרות אל התלמוד בבלי וממילא אל סדר דף היומי.
רק כתב "יחידה היא ירושלמי שקלים שמצא מקומו באכסניא של תלמוד בבלי מימי הראשונים כסמל ששני התלמודים מהוים חטיבה אחת"
אשמח להבהרה.

לכאורה כי אין מסכת אחרת בסדר מועד בלי בבלי.

למסכת קינים יש תוספות, משא"כ בשאר משניות

יש לעיין למה אין תלמוד בבלי על שקלים, האם הוא שלא למדו ?אותו בבבל או שלא נמצא

האם נאמר שלא למדוהו, כמו שלא למדו זרעים וטהרות כיון שלא נוהג למעשה, אמנם הרי למדו קדשים ובין אם נאמר שהוא מועד או קדשים למה לא למדוהו?

נכב"ב, וראה ב'עלי תמר' שהובא לעיל.

מעל"ע, האם ידוע מי מרבותינו הוא בעל 'המפרש' על מסכת קינים
(חיפשתי ולא מצאתי אשכול על זה. אולי לא חיפשתי היטב)

בברכה המשולשת כתב:מעל"ע, האם ידוע מי מרבותינו הוא בעל 'המפרש' על מסכת קינים

ראה המצורף באשכול זה.