חיבורים שנדפסו באותה שנה ע"י מהדירים שונים

[חכם באשי]

מלאכת ההדרה וההדפסה קשה היא, אך לפעמים ארע, שאותו חיבור נדפס באותה שנה (או "כמעט"...) על ידי שני אנשים שונים.
ארשום מעט מהידוע לי:
1. מערכת הא'להות, מנטובה שי"ח = פירארא שי"ח
2. זוהר, מנטובה שי"ח-ש"כ = קרימונה שי"ט-ש"כ
3. פירוש המיוחס לרס"ג על שיר השירים, ירושלים תשכ"ב (בתוך: חמש מגילות עם פירושים עתיקים, מהדורת הרב קאפח) = תל-אביב תשכ"ב (ע"י י' רצהבי, בתוך: הראל: קובץ זכרון להרב רפאל אלשיך ז"ל).

[חקר]

לגבי 3, כמדומה שהתנהל מרוץ מתמיד בין שני המהדירים הנ"ל בתורת רס"ג.

[חכם באשי]

אך עם כל תחרותם (וירבו תחרויות כאלו!...) הם לא זכו לכוון לדעת השני ולהוציא את אותו חיבור באותה שנה!

ועכשיו אני נזכר בספר נוסף שנדפס באותה שנה (או כמעט באותה שנה), בסביבות שנת תשמ"ז:
4. יסוד ושורש העבודה (עם מבוא ותרגום הזוהר וכו').
בתחילה הוא יצא לא מנוקד, ואח"כ הוציאו אחר במנוקד. וכפי ששמעתי, היה דין תורה, מי גנב ממי וכו'...

[תוכן]

שו"ת רלב"ח שכ"ה ויניציאה ורומא
משנה תורה ש"י ויניציאה בראגאדיני ויושטיניאן.
טור יו"ד רל"ז מנטובה ופיררה.

[חקר]

אך עם כל תחרותם (וירבו תחרויות כאלו!...) הם לא זכו לכוון לדעת השני ולהוציא את אותו חיבור באותה שנה!

הבנתי שכוונתך רק לספרים שנערך עליהם מרוץ צמוד [בין ביודעין בין שלא ביודעין], אם לא איזו משמעות יש להופעתם באותה שנה?

[גאולה בקרוב]

והעיקר המעשה: איך פותרים בדורנו שלא "יקרו" כאלו מקרים, מלווים בעוגמת נפש?

[יאיר]

אפשר להקים מערך רישום שבו יכתבו כל העוסקים בההדרת ספר.

[חקר]

כמובן כשמדובר על ההדרת כת"י ניתן וכדאי לברר אצל עובדי הספריה הלאומית, ראה במאמרו של ר' עזרא שבט בבית הועד.

[גאולה בקרוב]

איך עובדי הספריה הלאומית אמורים לדעת דבר כזה?

זכורני שלפני שנים ראיתי יוזמה לנסות לעשות רישום של ההדרות, אבל אין לי מושג מה יצא מזה.
לא יאומן איזו עוגמת נפש אחרי עבודה רבת ימים ושנים, וכ"כ מאומצת, לראות לפתע מהדורה מקבילה. השם ירחם.

[כרם]

א. לפני כמה שנים יצאו לאור באותה שנה 2 מהדורות שונות של רבינו גרשום על בבא בתרא.

ב. מכון ירושלים מפרסם תמיד ב"מוריה" על ספרים שעובדים עליהם ועתידים לצאת לאור - כדי למנוע כפילויות.

[אמרתי אחכמה]

גם ספר 'כסף נבחר' להג"ר אביעזרי זליג מרגליות, יצא לאור - לפני איזה שנים - על ידי שני מהדירים באותה תקופה, והיתה עגמת נפש רבה לשניהם.

[המהדיר]

שיטה מקובצת לחולין. מכון אופק ואהבת שלום.

[הסרפד]

א. לפני כמה שנים יצאו לאור באותה שנה 2 מהדורות שונות של רבינו גרשום על בבא בתרא.

האלה הן שתי המהדורות שנקטו בעקשנות שיטות סותרות בזהות המחבר (רבינו גרשום/רבינו אליקים), ומנסים לבטל בכל תוקף את השיטה הנוגדת?

[איש_ספר]

מכון ירושלים מפרסם תמיד ב"מוריה" על ספרים שעובדים עליהם ועתידים לצאת לאור - כדי למנוע כפילויות.

נגעת בעיקר הבעיה. אם תיקח את רשימות מכון ירושלים תמצא חיבורים רבים שפורסמו לפני עשרות שנים ועדין לא יצאו, או שיצאו אחר שנים רבות מיום פרסומם. האם זה הוגן?
לפני כמה שנים היה בירושלים מודעות מטעם ביה"ד מסוים, במודעה היה רשימה של ספרים שמכון אופק מתעתד להוציא (פירוש הרש"ס לעדויות לא היה שם...), ואזהרה חמורה שאיש לא יקדים אותם, הנשמע כדבר הזה או הנראה כמוהו? בין הספרים היה שו"ת הרי"ף שרד"צ רוטשטיין עבד עליו שנים רבות מאד. האם הם עשו איזה בירור אם יש מישהו שעובד על הספרים הנקובים שם? אמת, שהמצב שכל אחד חוטף מהשני הוא בלתי נסבל וחיב תיקון, אבל גם לאידך המצב שמישהו תופס חזקה על חבילת ספרים ולא נותן לאיש להתקרב אליהם עשרות שנים גם הוא שערוריה.
----
ולנושא האשכול
שביתת השבת מלצן י"ל באותה שנה ממש ע"י שני מהדירים.
מור וקציעה י"ל בהפרש קצר ע"י ווגשל ומכון ירושלים.
ילקוט שמעוני מהדורות מחודשות כנ"ל.

[בגולה]

ספר משמרת איתמר עה"ת, יצאו לאור בתשס"ה-ו שתי מהדורות חדשות. אני ידעתי אישית מהתחרות שהיה שם!

שו"ע הבהיר - וצורת הדף.

[ברקים רב]

שו"ת ישועות יעקב לר' יעקב אורנשטיין.
יו"ל לראשונה בפיעטרקוב בשנת תרס"ו ע"י ר' אברהם יוסף פישער הכותב בהקדמתו כי הכת"י היה שייך לאדמו"ר מגור שקנה אותו בכסף רב, וכאשר הוציא המו"ל את ס' לשון הזהב להרב ר' זאב וואלף אב"ד ליז'ענסק מצא חן בעיני האדמו"ר זצ"ל שמסר לו את כתה"י במטרה להוציאו לאור.
שנה לאחמ"כ נדפס אותו ספר עצמו בלבוב ע"י הרב ר' אריה לייב ברוידא והוא כותב בהקדמתו כי הכת"י היה שייך לו ומעולם לא היה אצל האדמו"ר מגור ורק ע"י סיבה נתגלגל הספר להמו"ל הראשון שבדה מלבו את כל הסיפור עם האדמו"ר מגור שלא היה ולא נברא. (הרצ"י אברמוביץ, דגלנו אייר תש"כ).

[בברכה המשולשת]

לפני כמה שנים היה את המעשה עם שתי הוצאות של תשובות הגאונים החדשות (האחת של פרופ' ר' שמחה עמנואל והשניה איני זוכר).
אמנם, לפעמים יש תועלת בשתי המהדורות כי מה שמעיר האחד, השני לא וכן להפך (כפי שכתבתי במקום אחר).

[גאולה בקרוב]

לידידי הרב ברכה משולשת,
ודאי שהציבור יכול לקבל תועלת, אבל מה עם העוגמת נפש העצומה? הבין אדם לחבירו?
וממקום שבאת! איזו עוגמת נפש היתה שם!

[בברכה המשולשת]

לידידי הרב ברכה משולשת,
ודאי שהציבור יכול לקבל תועלת, אבל מה עם העוגמת נפש העצומה? הבין אדם לחבירו?
וממקום שבאת! איזו עוגמת נפש היתה שם!

פשיטא שכדברי כתר"ה (ואגב יודעני בעצמי על העגמ"נ בזה, שהרי גם בדידי, כמעט, הוה עובדא בההדרות מקבילות, וב"ה שהכל בא על מקומו בשלום)
רק הערתי שלאחר מעשה יש לעיתים תועלת ללומד בההדרות המקבילות- לא שזה מצדיק אותן מעיקרא.

[חקר]

איך עובדי הספריה הלאומית אמורים לדעת דבר כזה?

להלן הקטע מתוך מאמרו של ר"ע שבט הי"ו מעובדי הספריה:

שבט.png (19 KiB) נצפה 10101 פעמים

כל סרט שמתבקש נרשם במחשבי הספריה, וכך ניתן לברר כמה ביקוש היה לכת"י זה בעבר.

[אברימי]

בשנים האחרונות עסק הרב א.י גראס בהו"ל מחדש של ספר פנים יפות על התוורה. במקביל הוציאו מישור מהדורה מחודשת של הספר.
אגב האם בגלל זה עצר גראס בחומש ויקרא (ועבר לההדרת כת"י מהדו"ק של הפנ"י) או שהוא מתכוין להמשיך?

[בינה נא זאת!]

מכון ירושלים מפרסם תמיד ב"מוריה" על ספרים שעובדים עליהם ועתידים לצאת לאור - כדי למנוע כפילויות.

נגעת בעיקר הבעיה. אם תיקח את רשימות מכון ירושלים תמצא חיבורים רבים שפורסמו לפני עשרות שנים ועדין לא יצאו, או שיצאו אחר שנים רבות מיום פרסומם. האם זה הוגן?
לפני כמה שנים היה בירושלים מודעות מטעם ביה"ד מסוים, במודעה היה רשימה של ספרים שמכון אופק מתעתד להוציא (פירוש הרש"ס לעדויות לא היה שם...), ואזהרה חמורה שאיש לא יקדים אותם, הנשמע כדבר הזה או הנראה כמוהו? בין הספרים היה שו"ת הרי"ף שרד"צ רוטשטיין עבד עליו שנים רבות מאד. האם הם עשו איזה בירור אם יש מישהו שעובד על הספרים הנקובים שם? אמת, שהמצב שכל אחד חוטף מהשני הוא בלתי נסבל וחיב תיקון, אבל גם לאידך המצב שמישהו תופס חזקה על חבילת ספרים ולא נותן לאיש להתקרב אליהם עשרות שנים גם הוא שערוריה.

דברים נכוחים.
בעוד שמהפרסומות של מכון ירושלים נראה ברור שמדובר בתוכניות שאולי תתממשנה ואולי לא, בהרהורי בוסר, בנסיון לאסוף חומר ונדבנים, ואינם מרעישים את העולם אם מישהו מתחרה בהם, הרי שמכון אופק דואג בכל הזדמנות לצאת חוצץ כנגד מתחריו בשיטת כל העולם לא נברא אלא בשבילי. בבית הוועד שבבין הזמנים הקרוב ימלאו לו עשר שנים דיבר אברהם שושנה מפורשות נגד אהבת שלום ש"תפסו" לו את שיטמ"ק חולין שהדפסתו התאחרה שנים רבות, בעוד הוא מחזיק את הלומדים בגרון עם כרך אחד! בתחילת ספרי מכון אופק ישנה הודעה ואזהרה חמורה מאיימת במיוחד המודיעה משהו בסגנון ששושנה ראה קטלוג של ספריית גינצבורג במוסקבה לפני שעלה מסך הברזל מעל הגוש המזרחי (התפייטות בערך כזו, אני מצטט מזכרון) ולכן כל מה שנמצא שם שייך לו מדין עני המהפך בחררה, או מדין משחקי הילדים "אני תפסתי/ראיתי ראשון". והלוא דברים קל וחומר, ומה ספר שנדפס לא גזרו המסכימים אלא לעשר שנים בלבד שלא להדפיסו שוב, ספר שלא נדפס מהיכי תיתי?!?! מדובר בחוצפא יתירה, שכן ספריו ניחנו בטעם וסגנון מיוחד, ולא כל אחד מעוניין בההדרה שהערותיה מרובות פי כמה וכמה מתוכן הספר המקורי.

[בינה נא זאת!]

והעיקר המעשה: איך פותרים בדורנו שלא "יקרו" כאלו מקרים, מלווים בעוגמת נפש?

לפני למעלה מעשרים שנה ניסה נפתלי גרינבום ליזום מפעל שכזה, שיקבץ מידע על ספרים העומדים לצאת לאור, כדי שאנשים שונים לא ישקיעו לשווא במקביל. כמובן שהיוזמה לא יצאה אל הפועל, כי שום מחבר לא יגלה את תוכניתו מטעם מובן.
מאשכול שהיה כאן בסוף השבוע נראה שלפעמים יש מתחרים שעובדים על ספר גם לאחר שנדפס, כנראה מתוך חוסר ידיעה: viewtopic.php?f=7&t=9622&p=87902#p87902

[ערער בערבה]

שו"ת ישועות יעקב לר' יעקב אורנשטיין.
יו"ל לראשונה בפיעטרקוב בשנת תרס"ו ע"י ר' אברהם יוסף פישער הכותב בהקדמתו כי הכת"י היה שייך לאדמו"ר מגור שקנה אותו בכסף רב, וכאשר הוציא המו"ל את ס' לשון הזהב להרב ר' זאב וואלף אב"ד ליז'ענסק מצא חן בעיני האדמו"ר זצ"ל שמסר לו את כתה"י במטרה להוציאו לאור.
שנה לאחמ"כ נדפס אותו ספר עצמו בלבוב ע"י הרב ר' אריה לייב ברוידא והוא כותב בהקדמתו כי הכת"י היה שייך לו ומעולם לא היה אצל האדמו"ר מגור ורק ע"י סיבה נתגלגל הספר להמו"ל הראשון שבדה מלבו את כל הסיפור עם האדמו"ר מגור שלא היה ולא נברא. (הרצ"י אברמוביץ, דגלנו אייר תש"כ).

יש להעיר כי ר' לייבלי ברוידא היה חתנו של הרצ"ה אורנשטיין נכדו של הישועות יעקב, ולדבריו הוא ירש את הכת"י מחמיו.

[ישראל הר כסף]

ידידי עוסק שנים בההדרת ספר הרוקח במסגרת מכון 'זכרון אהרן' (וכבר הוזכר כאן כמה פעמים) ולחרדתו גילה לא מזמן, כשהוא קרוב לסוף העבודה, שהרב קליין (בן רבי מנשה אבדק"ק אונגוואר) רב קרית אונגוואר ברמות גמר גם הוא את עבודתו על כל הספר. היה ביניהם דין ודברים ארוך מתוך רצון להיטיב זה עם זה ומתוך חרדה זה על עבודתו של זה, ולבסוף הסכים הרב קליין למכור את עבודתו למכון 'זכרון אהרן' ובתנאי שעבודתו והערותיו ישתלבו אף הם בתוך הספר, הספר יצא ע"ש העורך של 'זכרון אהרן' בציון כי חלק ניכר מההערות הם מפרי יגיעתו של הרב קליין. ובאמת ציין העורך כי מצא בעבודתו על ספרו של הרב קליין חומר רב הראוי להעשיר בו את הספר. ב"ה זה נגמר בטוב (?) אבל כל אחד יכול להבין שזה יכל להיגמר כ"כ רע. וגם ככה העגמ"נ והלחץ שהיו אז מנת חלקם של שניהם היה נורא ואיום. חייבים למצוא איזה פתרון לדבר זה.

[בינה נא זאת!]

ידידי עוסק שנים בההדרת ספר הרוקח במסגרת מכון 'זכרון אהרן' (וכבר הוזכר כאן כמה פעמים) ולחרדתו גילה לא מזמן, כשהוא קרוב לסוף העבודה, שהרב קליין (בן רבי מנשה אבדק"ק אונגוואר) רב קרית אונגוואר ברמות גמר גם הוא את עבודתו על כל הספר. היה ביניהם דין ודברים ארוך מתוך רצון להיטיב זה עם זה ומתוך חרדה זה על עבודתו של זה, ולבסוף הסכים הרב קליין למכור את עבודתו למכון 'זכרון אהרן' ובתנאי שעבודתו והערותיו ישתלבו אף הם בתוך הספר, הספר יצא ע"ש העורך של 'זכרון אהרן' בציון כי חלק ניכר מההערות הם מפרי יגיעתו של הרב קליין. ובאמת ציין העורך כי מצא בעבודתו על ספרו של הרב קליין חומר רב הראוי להעשיר בו את הספר. ב"ה זה נגמר בטוב (?) אבל כל אחד יכול להבין שזה יכל להיגמר כ"כ רע. וגם ככה העגמ"נ והלחץ שהיו אז מנת חלקם של שניהם היה נורא ואיום. חייבים למצוא איזה פתרון לדבר זה.

לפני ארבע שנים סיפר לי הרב קליין על המשא ומתן עם מכון זכרון אהרן!!

[ישראל הר כסף]

נכון שכשאני כתבתי לא מזמן הכוונה לפני שנה וחצי.
אבל לא לפני ארבע שנים. בוודאות לא.
אז מכון זכרן אהרן רק התחיל לעבוד על הספר.

[אברימי]

ידידי עוסק שנים בההדרת ספר הרוקח במסגרת מכון 'זכרון אהרן' (וכבר הוזכר כאן כמה פעמים) ולחרדתו גילה לא מזמן, כשהוא קרוב לסוף העבודה, שהרב קליין (בן רבי מנשה אבדק"ק אונגוואר) רב קרית אונגוואר ברמות גמר גם הוא את עבודתו על כל הספר.

ומה עם הרוקח שהוציא ר' ירוחם רוזנפלד מארה"ב. שמעתי פעם שהוא עובד גם על מהדורה חדשה.

[בינה נא זאת!]

נכון שכשאני כתבתי לא מזמן הכוונה לפני שנה וחצי.
אבל לא לפני ארבע שנים. בוודאות לא.
אז מכון זכרן אהרן רק התחיל לעבוד על הספר.

בוודאות כן. לפני ארבע שנים פרסם מכון זכרון אהרן לראשונה בפרוספקטים שהוא מתכונן לעבוד על הספר, וכבר אז נוצר הקשר הראשוני - כך סיפר לי אז - ביניהם. ייתכן שידידיך העובד לא היה מעודכן.

[חכם באשי]

ישראל,
כתבת "הספר יצא", האומנם?

הרב רוזנפלד עסק אכן בההדרת ספר הרוקח, ואף ההדיר את ההקדמה והלכות חסידות, אך משך את ידו ממנו.

[ישראל הר כסף]

תנקד בצירה. יצא בעתיד.

[חכם באשי]

כבר חששתי שאני סנילי...

[סעיף]

צריך לפתוח כאן אשכול נפרד שבו כל אחד יכתוב ספרים שעומדים לצאת לאור, וכך נוכל למנוע כפילויות.

[חכם באשי]

אתה חושב שהעולם מתחיל ומסתיים ב'פורום' שלנו?! מה עם הציבור הרחב שאין לו כל גישה לפורום?

[תיקו]

המהדיר השני של תשובות הגאונים הוא אלעזר הורביץ.
וראה עוד
‬
‫ ‬ ‫פוקס, מנחם צבי פסקים ותשובות מגאוני מזרח ומערב. ‬ בתוך מדעי היהדות 37 (תשנז) 239-261 ‬
‫ ‬ ‫ על מהדורותיהם של אלעזר הורביץ, "תשובות הגאונים" (תשנה), ושמחה עמנואל "תשובות הגאונים החדשות" (תשנה). ‬
‫
וראה עוד -‬ ‫ עמנואל, שמחה. תגובה לביקורתו של מנחם צבי פוקס. 263-265. ‬
‫ פוקס, מנחם צבי. ר’ אהרן הכהן מלוניל ושיטות בחקר הספרות הרבנית (תשובה לשמחה עמנואל). שם 38 (תשנח) 393-403. ‬
‫ עמנואל, שמחה. תגובה אחרונה. שם, 405-406. ‬
‫ פוקס, מנחם צבי. תגובה אחרונה. שם, 407-408. ‬

[גאולה בקרוב]

עצה טובה למניעת כפילויות (חוץ מהרעיון לנסות להקים איזה מאגר שירכז הכל) הוא שמהדיר יפנה לאלו שחזקים באותו תחום, שכמעט אין סיכוי שלא ידעו ממהדיר אחר.
וכגון אצלי בלקט יושר ויוסף אומץ, אין כמעט סיכוי שהרב ב"ש המבורגר או הרב י"מ פלס לא ידעו על עבודה כזאת...

ועצה נוספת, לפרסם די בתחילת העבודה מאמרים בקבצים וכתבי עת שונים, של קטעים מתוך הספר עם ההדרה. בנוסף למידע שיוכל לקבל מהקוראים, יועיל גם למנוע כפילויות.

ועכ"פ גם אני מצטרף לקודמי, שלנוכח ריבוי המכונים והמהדירים בזמננו, חייבים למצוא פתרון הגיוני לבעיה!!!

[עשוי לנחת]

עצה טובה למניעת כפילויות (חוץ מהרעיון לנסות להקים איזה מאגר שירכז הכל) הוא שמהדיר יפנה לאלו שחזקים באותו תחום, שכמעט אין סיכוי שלא ידעו ממהדיר אחר.
וכגון אצלי בלקט יושר ויוסף אומץ, אין כמעט סיכוי שהרב ב"ש המבורגר או הרב י"מ פלס לא ידעו על עבודה כזאת...
ועצה נוספת, לפרסם די בתחילת העבודה מאמרים בקבצים וכתבי עת שונים, של קטעים מתוך הספר עם ההדרה. בנוסף למידע שיוכל לקבל מהקוראים, יועיל גם למנוע כפילויות.
ועכ"פ גם אני מצטרף לקודמי, שלנוכח ריבוי המכונים והמהדירים בזמננו, חייבים למצוא פתרון הגיוני לבעיה!!!

לפחות אני ירדתי מהתכנית לההדיר את ה'יוסף אומץ'.

[כרם]

יש אומרים שחלק מהכפלויות, יש בהם חוסר יושר. שאחד שומע על עבודתו של השני, קוסם לו הרעיון, והוא ממהר להקדים אותו.
וזה מרתיע מאוד מלפרסם רעיון.

[חכם באשי]

כרם, אתה צודק ביותר,
על בשרי הרגשתי את זה!!
אוי, איזו תקופה מפחידה זו הייתה.
אין לאנשים רחמנות. שומעים על רעיון שהבנאדם עובד, ומיד קופצים על הרעיון, ומה איכפת להם אם בדרך הם דורסים מישהו?!

[תוכן]

יש אחד שמומחה להוציא כתבים שאחרים עובדים עליהם, ותמיד בטענה שהוא התחיל לעבוד על הספר כבר מלפני המון שנים. פעם אחד הוא התחיל להרצות אן שהוא, וכאות מחאה כל הנוכחים קמו ועזבו.