חכמים שהתנגדו לכינויים

[תיקו]

ר' יעקב עמדין
ר"י פיק ברלין
הסטייפלער

מי עוד?

[בברכה המשולשת]

מה הכוונה כינויים?
אם הכוונה לכנות שם לחבירו- חז"ל כבר התנגדו לכך.

[הסרפד]

מסתברא שכוונת השואל לכינויי שמות אנשים, יהודה המכונה ליב וכדו', ששמעתי פעם שהיו מגדולי ישראל שהתנגדו להם (מסתמא משום 'שלא שינו את שמם'), אבל לא ידעתי על אותם גדולים שפירט השואל.

[תיקו]

כונתי לכינויים (היו"ד בקמץ ) דהיינו שהתנגדו לכינויים בהם נהגו לכנות אותם עצמם. (עמדין,פיק, סטייפלער)

[יאיר]

אם כך , תוסיף גם את הגר"א שאמר שבסה"כ אפשר לכנותו "יהודי כשר".

וכן את ר' אהרן קוטלר שסרב שיכנוהו הגר"א קוטלר משום שרק את הגר"א יש לכנות כך.

[מעיין]

זה לשון תוס' תענית כ א

בחכינתו - פירוש בכינוי שמכנין אותו בן אדם לגנאי בחניכתו פי' כינוי שם משפחתו שם לווי כמו שם חניכת אבות בגיטין עד עשרה דורות (גיטין דף פח.) כגון רבי אברהם אבן עזרא שכל בני משפחתו היו נקראים כך ודוקא לגנאי אבל לשבח מותר.

וז"ל הרמב"ן פ' פנחס כו יג

...אבל הענין, כי היה המנהג בישראל לעשות להם ראשי בתי אבות יתיחסו כל יוצאי ירכו לעולם אל האיש ההוא ויקראו על שמו לכבודו, כאשר יעשו גם היום כל הישמעאלים וכל ישראל הדרים בארצותם להקרא כולם למשפחות אבן עזרא - אבן שושאן, וזה שנאמר (שמות ו יד) אלה ראשי בית אבותם...

ודרך אגב להאינם יודעים את שם 'אבן עזרא' מהגין אִבְּן שהוא רגיל בכנויי הספרדים וכמה פעמים נכתב בקוצר ן' ולא ככמה טועים אֶבֶן

[בברכה המשולשת]

ודרך אגב להאינם יודעים את שם 'אבן עזרא' מהגין אִבְּן שהוא רגיל בכנויי הספרדים וכמה פעמים נכתב בקוצר ן' ולא ככמה טועים אֶבֶן

אני הקטן ראיתי פעם (ואיני זוכר כעת היכן) שאין לומר כמו בערבית- כי רמזו למלה בעברית.

[אוצר החכמה]

ג"א ראיתי ואיני יודע היכן למי שטען שדווקא צריך לקרוא אבן בסגול כי הוא עניין אבן פינה ויסוד המשפחה, אבל איני זוכר ראיותיו.

[הסרפד]

ג"א ראיתי ואיני יודע היכן למי שטען שדווקא צריך לקרוא אבן בסגול כי הוא עניין אבן פינה ויסוד המשפחה, אבל איני זוכר ראיותיו.

כמדומה לי בס' התשבי?

[הולשטיין]

אודות אבן בסגול יעוי' בס' מעייני אגם

[אברימי]

כונתי לכינויים (היו"ד בקמץ ) דהיינו שהתנגדו לכינויים בהם נהגו לכנות אותם עצמם. (עמדין,פיק, סטייפלער)

על היעב"ץ שמעתי (כ"כ באחת מתשובותיו). מה המקור להתנגדותם של האחרים?

ג"א ראיתי ואיני יודע היכן למי שטען שדווקא צריך לקרוא אבן בסגול כי הוא עניין אבן פינה ויסוד המשפחה, אבל איני זוכר ראיותיו.

כ"כ ר"א הלוי הורוויץ בפתיחת פירושו חסד אברהם על שמונה פרקים לרמב"ם שאבן הוא מלש' חשיבות כמו ומשם רועה אבן ישראל. ובצד שם העירו (לא בדקתי מי המעיר ומאיזה דפוס נוסף) מדברי התשבי שאבן הוא מלש' בן. (בתשבי שם מפורש שצ"ל בבי"ת דגושה).

[בברכה המשולשת]

אודות אבן בסגול יעוי' בס' מעייני אגם

האם אפשר להעלות לכאן, בבקשה?

[תיקו]

כונתי לכינויים (היו"ד בקמץ ) דהיינו שהתנגדו לכינויים בהם נהגו לכנות אותם עצמם. (עמדין,פיק, סטייפלער)

על היעב"ץ שמעתי (כ"כ באחת מתשובותיו). מה המקור להתנגדותם של האחרים?



כך בזכרוני שר' ישעי' ברלין התנגד לכינוייו פיק שהי' משפחת חותנו.

[לייטנר]

ודרך אגב להאינם יודעים את שם 'אבן עזרא' מהגין אִבְּן שהוא רגיל בכנויי הספרדים וכמה פעמים נכתב בקוצר ן' ולא ככמה טועים אֶבֶן

פרופ' יוסף עופר (שאקווה שישוב לפורומנו) ענה בתשובה לשאלתי, כי אכן באחד משירי ראב"ע (לזכרוני, בחתימת אחת מהקדמותיו) יש לקרוא אֲבן (א' בחטף פתח) בגלל המשקל.

[חקר]

פרופ' יוסף עופר (שאקווה שישוב לפורומנו) ענה בתשובה לשאלתי, כי אכן באחד משירי ראב"ע (לזכרוני, בחתימת אחת מהקדמותיו) יש לקרוא אֲבן (א' בחטף פתח) בגלל המשקל.

אולי נחתים את החברים כאן על עצומה הקוראת לשובו?
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=9515#p87292