פורום אוצר החכמה

כידוע ישנם 7 זוגות פרשות מחוברות ויק"פ תזו"מ אחו"ק בה"ב חוקת-בלק [כמדומני רק בחו"ל] מטו"מ נצו"י
שקריאתם משתנה לפי 14 סוגי הלוח [7 פשוטות ו7 מעוברות]
מדוע דווקא פרשיות אלו נבחרו - מדוע למשל לא חיברו את תרומה תצווה במקום ויק"פ -וכן על זה הדרך

אלו הפרשות הכי קצרות.

יאיר כתב:אלו הפרשות הכי קצרות.

ממש לא. ויקהל פקודי, וכן מטות מסעי, הן מהפרשות הארוכות שבתורה. עדיף היה לחבר בקביעות את חוקת בלק, ובחו"ל להוסיף את מטו"מ לעת הצורך, ולא להיפך. כמו"כ את ויגש ויחי במקום ויקהל פקודי.

אפרקסתא דעניא כתב:

יאיר כתב:אלו הפרשות הכי קצרות.

ממש לא. ויקהל פקודי, וכן מטות מסעי, הן מהפרשות הארוכות שבתורה. עדיף היה לחבר בקביעות את חוקת בלק, ובחו"ל להוסיף את מטו"מ לעת הצורך, ולא להיפך. כמו"כ את ויגש ויחי במקום ויקהל פקודי.

וייקהל-פקודי היא הקריאה הארוכה ביותר ובה 210 פסוקים, כשנשא, הפרשה הארוכה ביותר, מונה 176 פסוקים, והיא ההקריאה השנייה באורכה.

ויקהל פקודי - סוף הספר (כללא דמילתא דתמיד דחינן עד הסוף)
תזריע-מצורע - בשניהם יש עניני נגעים ולא רצו לקרות פעמים בנגעים (עי' תיקון ישכר בענין חילוקי הקריאות בין א"י וחו"ל בשנה כזו)
אחרי-קדושים - ב' פרשיות קצרות ומן הצורך לחבר פרשיות קודם שבועות מכללא דמנו ועצרו
בהר-בחוקתי - סוף הספר, ומן הצורך לחבר פרשיות קודם שבועות מכללא דמנו ועצרו
חוקת-בלק - רק בחו"ל כשיום ב' דשבועות חל בש"ק ובכדי שת"ב יחול בפ' ואתחנן
מטות-מסעי - סוף הספר ובכדי שת"ב יחול בפ' ואתחנן
נצבים-וילך - כשר"ה או יו"כ חל בשבת דאז אין שבת בין יו"כ לסוכות, ומן הצורך לחבר נצבים-וילך קודם ר"ה ולקרות האזינו בשבת שובה

ישנם מנהגים נוספים בחיבור פרשיות.

איש_ספר כתב:ישנם מנהגים נוספים בחיבור פרשיות.

ומהם?

שבטי ישראל ייש"כ על התשובה .
מקורית או יש מקור?

חיימקה כתב:

איש_ספר כתב:ישנם מנהגים נוספים בחיבור פרשיות.

ומהם?

למשל הבלאדים מחברים חוקת ובלק. ומנהגם הקדום היה קורח וחצי חוקת עד שבטלוהו.

יש גם מנהג [אולי בתוניס] בשנה העברה, שחילקו משפטים לשנים והשני נקרא אם כסף תלוה, כדי שיצא במדבר קודם שבועות.

בספר שנה בשנה תשנ"ד מעמ' 296 [מעמ' האוצר] ישנו מאמר המקיף את כל הנושא בהרחבה, מומלץ מאד לעיון.

יש להעיר שנצבים וילך באמת פרשה אחת, רק שנחלק לשנים בכדי להתאים הקריאה.

.

לוח דבר בעתו תשסה עמודים תשפא-תשצד מאמר מאלף בנושא
וגם באור ישראל גליון כח מאמר מאת אברהם ראפופארט

תמצית היוצא משם
יש מחלקים משפטים לשנים משפטים/אם כסף תלוה [וכן נראה מחינוך - מרבינו בחיי -וממנין המצוות בקצרה]
תצוה/וזה הדבר
יש מחלקים תשא לשנים תשא/ויפן וירד משה [או מן ראה אתה אומר אלי] - וסימנך את העגל אשר כרתו לשנים
ויקהל/ויעש בצלאל
פקודי/ותכל כל עבודת [וכן יוצא מתוך פיוט בסוף פ' פקודי בפירוש רבינו יוסף בכור שור]

יש מנהגים שמחלקים לפעמים גם
וירא/
מקץ/אם כנים אתם
וארא/ויאמר וגו' השכם בבוקר והתיצב לפני פרעה [קמא]
תצא/

viewtopic.php?f=7&t=11237&p=216480&hilit#p216480

בגליונות 'בסוד עבדיך' מופיעים -מידי פעם- מאמרים בנושא זה, ראה לדוג' במצורף;