פורום אוצר החכמה

אישצפת כתב:מכל התגובות עד כה. נראה שתופעה זו היתה מצויה בעיקר אצל יהדות אשכנז. האם ידוע על מחברים מעדות המזרח שנהגו כן בדורות הקודמים?.

עתניאל בן קנז כתב:

אישצפת כתב:מכל התגובות עד כה. נראה שתופעה זו היתה מצויה בעיקר אצל יהדות אשכנז. האם ידוע על מחברים מעדות המזרח שנהגו כן בדורות הקודמים?.

שאלה שאולי אסור לשאול אותה בקול.
האם בקרב יהדות עדות המזרח והמערב, היחס של כבוד לנשים היה בסגנון שהיה מקובל באירופה [ובעיקר במערבה]. או שמא היה להם מעמד אחר?
אולי זה גם יוכל לסייע בכיון אודות שאלתך.

ישראל אליהו כתב:http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21838&st=&pgnum=68

אישצפת כתב:והנה ספרו זה (שהוא הספר הראשון שהדפיס) יצא בשנת תרכ"ב שהם עשרים וחמש שנה אחר פטירתה אולם מאידך כבר היה נשוי עשרים ושלש שנה לאשתו השניה. ואותה לא ראיתי שהזכיר, וכנראה מפני הצנע'ה.

אישצפת כתב:

ישראל אליהו כתב:http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21838&st=&pgnum=68

גם במקור שהביא כבודו השב'ח השבי'ח מרן החיד"א את אשת נעוריו רק אחר פטירתה. והוא ממש כפי שנהג היפה ללב שהובאו דבריו לעיל בראש אמי'ר.

דודי צח כתב:לו היו מקפידים על האמת היו מוצאים מי שכותבים: ואגלה בזה, כי למרות הקשיים שהטילה עלי אשתי במשך עיסוקי בהוצאת הספר הלזה, השגיח עלי השי"ת להימלט מכל צוקה ולהצליח במשימה - -

דודי צח כתב:לו היו מקפידים על האמת היו מוצאים מי שכותבים: ואגלה בזה, כי למרות הקשיים שהטילה עלי אשתי במשך עיסוקי בהוצאת הספר הלזה, השגיח עלי השי"ת להימלט מכל צוקה ולהצליח במשימה - -

גאולה בקרוב כתב:לעיתים יוצא לראות בספרים נדפסים שהכותב בהקדמתו לספר משבח את אשתו בכל מיני ענינים וכו'.
ולהעיר, שהוא נגד מידת הצניעות לכאורה אם מכירים אותה [גם אם אין בעיה בעצם הזכרת שמה, וכידוע שלא כו"ע מחמירים לכתוב בהזמנות לחתונה ובר מצוה "ורעייתו"],
וגם סותר את "והצנע לכת", שלכאורה משבח את עצמו ומשפחתו,
וגם מצד האמת, מה נפקא מינה שכו"ע צריכים לדעת זאת?
ודי שיכתוב הכרת הטוב צנועה, וגם זה לאו דוקא נצרך אלא שכבר הורגלו בכך ומי שלא יעשה זאת "יחשד" בבעיה בשלום בית...

[וכל זה כתבתי מהרוהורי לבי, ונא לא להביא דוגמאות מספרי זמננו, כדי שלא נכשל בלשה"ר או באבקה]

קאצ'קלה כתב:מענין לענין, ר' משה קוניץ כתב בראש ספרו 'בן יוחאי' את שמות זקניו וזקנותיו, ובין השאר הזכיר את דודו-זקנו ר' מרדכי קעמפנר ואשתו הרבנית שפרינצה. בין מעלותיה כתב: "גם יפיה וצדקתה מפורסם מאוד".
ולא ראיתי סגנון כזה בספרי רבותינו.
אלא שאין זו הקושיא היחידה על ר' משה קוניץ.

דודי צח כתב:לו היו מקפידים על האמת היו מוצאים מי שכותבים: ואגלה בזה, כי למרות הקשיים שהטילה עלי אשתי במשך עיסוקי בהוצאת הספר הלזה, השגיח עלי השי"ת להימלט מכל צוקה ולהצליח במשימה - -

דודי צח כתב:לו היו מקפידים על האמת היו מוצאים מי שכותבים: ואגלה בזה, כי למרות הקשיים שהטילה עלי אשתי במשך עיסוקי בהוצאת הספר הלזה, השגיח עלי השי"ת להימלט מכל צוקה ולהצליח במשימה - -

...כי שמע מרבי שמחה זליג שאחרי שגמר הגרי"ז זצ"ל לכתוב את ההקדמה על ספר חידושי רבנו חיים הלוי, באה הרבנית ע"ה בחלום וטענה למה לא הזכירו אותה? ושאלו את רבי שמחה זליג זצ"ל ואמר שהיא צודקת, ואז הוסיפו כמה שורות עליה בזה"ל: 'ונציב בזה מצבת זכרון לא"מ הרבנית הצנועה והצדקנית א"ח בתן של גדולי הדור מרת ליפשא זכרה לחיי עד. אשר היתה יחידה במינה בצניעותה וטוהר נפשה ומדותי' הנפלאות ומסירותה לתורה בכל לבה ובכל נפשה באמת ובה בטח לב אאמו"ר הגאון החסיד זצוקללה"ה לשבת במנוחת הנפש אמתית ודעה פנוי' על שדה הלמוד והעיון. זכרה לה ה' לטובה ותנצב"ה לאור באור החיים'.
ושאלו את רבנו מה זה מוסיף לה בעולם האמת שבאה עבור זה בחלום, ואמר דמפרסמים עושי מצוה דיש תועלת שילמדו ממעשיהם [כמ"ש הרשב"א תשו' תקפ"א]...

ישראל אליהו כתב:http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21838&st=&pgnum=68

תוכן כתב:מכיון שעיקר כתיבת ספרים דהיום אינו בכדי לפרסם דברי תורתו, שהרי כידוע שרובא דרובא של הספרים שיוצאים היום, מעטים מעיינים בהם ונער יספרם, אלא עיקר הכוונה הוא בכדי שהאברך לא ישקע במרה שחורה וכדומה, וכמו שכתב הקהילות יעקב בקריינא דאיגרתא. אם כן, הרי גם לנשותיהם של אברכים אלו יש לדאוג שמרוב עמלם בפרנסת הבית ובגידול הילדים, ובמיעוט הממון וכדומה, גם הם ישקעו בדכאון, ואשר על כן גם זה חלק מכתיבת הספר לשבח את הנשים כמה שיותר בכדי שלא תשקענה לדכאון. ומה שיש לחשוש מחסרון צניעות, הרי מכיון שבין כך אין כמעט אף אחד שמסתכל בספרים, למיעוטא לא חששו רבנן וכדאמרינן בכולא תלמודא.

משולש כתב:מצאתי פעם פרסום מאתר הספריה הלאומית שמביא כת"י של אחד שמתלונן בצורה חריפה על אשתו, וגם מקלל אותה על כל מה שהרעה לו דברים נוראים ואיומים שכל הזמן צועקת עליו ומכה אותו ומגרשת אותו מהבית...

וכאשר אמרתי דבר זה בפני זוגתי המושכלת והמלומדת הרבנית הגבירה היקרה מרת קרינדל תחי' לאוי"ט בת הגאון המפורסם בכל קצווי ארץ המנוח מוהר"ר לייב זצ"ל והיה נקרא בפי העולם מוה"ר לייבש אייזן שטאט בן החסיד המפורסם המוכיח מוה"ר מרדכי זצ"ל וזכה להיות כל צאצאי מעיו כמותו הן אותן שכבר מתו והן אשר חיים עודנו לאוי"ט כידוע אמרה לי שבזה יש לפרש וכו' ודוק כי נכון הוא והנאני דבריה מאוד וה' יאריך ימיה לאוי"ט אמן סלה

פלגינן כתב:

משולש כתב:מצאתי פעם פרסום מאתר הספריה הלאומית שמביא כת"י של אחד שמתלונן בצורה חריפה על אשתו, וגם מקלל אותה על כל מה שהרעה לו דברים נוראים ואיומים שכל הזמן צועקת עליו ומכה אותו ומגרשת אותו מהבית...

http://blog.nli.org.il/list/

היא שיחתי כתב:לגבי אמו מי גדול לנו מהספר 'ציון לנפש חיה' והספר 'נפש חיה' וראה שם בהקדמות
אתה רואה הבדל בין אשתו לאמו?
היש מקום לומר שאשה זה לא צנוע ואמא זה צנוע?
זה הרי לא עניין של גיל שהרי אם האמא צעירה וכן אם האשה זקנה

אישצפת כתב:זאת מצאתי בשבת ואמרתי לשתף הקוראים.
לפי החשבון מדובר על אשה לפני 300 שנה שזוכה לשבחים רבים אולם לא על ידי בעלה.

גל של אגוזים כתב:מצו"ב מס' שאלת רב - תשובות הגרח"ק
(לציין שהמחבר 'החמיר' ולא הזכיר כלל את אשתו בהקדמתו, וילמדו תועים בינה).

גל של אגוזים כתב:ברור ופשוט שאין כוונתו לאסור ע"כ כתבתי שהמחבר (-השואל) 'החמיר'...

ועל הרב שאסר זה והתיר כריתות (!) בכגון כי האי גוונא אמר האדמו"ר החכם מהר"נ מרופשיץ זצ"ל פתגמו הנודע ד'פרום' ר"ת פ'יהל ר'שעות ו'וייניג מ'צוות [הרבה רשעות - פחות מצוות].